מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין נזקים לבית מגורים שנגרמו על ידי מנוף

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בפניי תביעת התובעת, שהנה נציגות הבית המשותף של הדיירים בבניין ברחוב פינסקר 18א בהרצליה (להלן- הבניין), לפצוי כספי בסך 33,800 ₪, בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מעץ פיקוס, המצוי בשטח השייך לבניין ברחוב יהודה הלוי 19, בהרצליה, המצוי בגוש 6529, חלקה 52, בו מתגוררים הנתבעים (להלן- ביניין הנתבעים), הגובל וצמוד לשטח הבניין.
טענות הנתבעים לטענת הנתבעים, לפי דבריו של האגרונום מטעמם, גיזום העץ על ידי מומחה לגיזום שהגיע עם מנוף, בוצע כפי שעוגן בחוק, ואינו מהוה סכנה או מיטרד לדיירי הבניין.
מטעם הנתבעים הוגש דו"ח פיזיולוגי לעץ הפיקוס, שנערך על ידי האגרונום יובל דב ז'אן, שסיכם את ממצאיו כדלקמן: "מדובר בעץ מיוחד, גדול ויפה בעל חשיבות סביבתית גדולה הן להפחתת זהומי אויר בסביבתו והן להפחתת הטמפרטורה תחתיו. עצים גדולים הם דבר חשוב בסביבה העירונית, לכן יש לחשוב פעמיים לפני שעושים פעולות העלולות לגרום להם נזק לא רק בגלל החשיבה הירוקה, אלא גם בגלל המסה הגדולה שלהם שברגע קריסה יכולה לגרום נזק רב.
סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין קובע כי: "מטרד ליחיד הוא כשאדם מיתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהיתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק". סעיף 51 לחוק המקרקעין קובע כי: "עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן – השכן) רשאי לידרוש לסילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שורשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים". הפסיקה קבעה כי שאלת קיומו של מיטרד אינה נבחנת על בסיס דעתו הסובייקטיבית של המתלונן, אלא נידרשת הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין או היכולת להפיק מהם הנאה לאדם הסביר, על ידי הערכה ועצמתה של ההפרעה לפי דעתו של מסתכל אובייקטיבי (ע"א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' שוורץ, פ"ד ל(3) 785).
...
עוד העיד שפיר בעניין גבולות גיזום העץ, ואמר: "זה נראה לי סביר להשאיר מטר אחד מהגזע הנמצא על הגבול כיוון שזה לא מפריע, לדעתי זה הפרעה בגבול הסביר ומבחינת העץ זה משאיר אותו בצורתו, כעיקרון אפשר, אבל אז הוא מאבד מבחינת הצורה, וזה ישחית את העץ" (עמוד 4 ש' 16-18).
סוף דבר יש לראות את עץ הפיקוס לרבות ענפיו, שורשיו ופירותיו, ככזה המהווה מטרד כמשמעותו בהוראות פקודת הנזיקין וככזה אשר הנתבעים חייבים לפעול לתיקונו מכוח הוראות חוק המקרקעין.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך כולל של 3,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה כספית לתשלום פיצויים בסך 1,312,385 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתובעת על פי הנטען בשל הצתת ביתה, עיכוב והסגת גבול, פגיעה בשמה הטוב, הפלייתה ופגיעה בפרטיותה.
עוד ניתן לשמוע לטענתה את הנתבע 2 דורש ממנה להודיע בכל פעם שהיא מגיעה לגבעה ואמר בין היתר: " כל מי שתנסי להשכיר לו את זה סתם חבל.. הוא לא יקבל שום שירותים מאגודה... אנחנו לא רוצים אותך פה, זה הכל...מהרגע שעזבת את המקום את אמורה להעיף את הדבר הזה...לא לא, אנחנו ניקח מנוף ותמצאי את זה בש.ג של איתמר. זה בסוף מה שיקרה תדעי לך...". ביום 26.7.2018 התובעת ניסתה להגיע לביתה כדי לקחת רכוש וחפצים אך הנתבעים 1,3,4 ו-5 חסמו את דרכה באמצעות רכביהם של הנתבעים 1,3 ו-4 תוך שהם חמושים ומאיימים.
כתב ההגנה הנתבעים טענו כי בשלהי שנת 2017 עברה התובעת להתגורר בגבעה ולאחר שהשלימה את בניית ביתה, והתקבלה בזרועות פתוחות על ידי התושבים שסייעו בבניית הבית ובקליטתה.
ארוע השריפה – "גרם נזק באשם" סעיף 64 לפקודת הנזיקין שכותרתו "גרם נזק באשם", איננו בגדר עוולה נזיקית אלא משמש להגדרת ה"אשם" בהתייחס לעוולות הקיימות בפקודה ולקביעת הקשר הסיבתי אם וככל שהמעשה או המחדל מהוים עוולה על פי הפקודה (ר' למשל ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש פ"ד לז(1) 113 פסקות 41-44; ע"א 2412/06 פלוני נ' עריית טירת הכרמל (28.04.08) בפסקות 31-33).
הטרדה מאיימת – הפרת חובה חקוקה יש לדחות את טענות התובעת בהקשר זה. בכל הקשור לטענות מכוח הוראת החוק בגין הפרות נטענות, הרי שלא הוכח כי הופר הצוו על ידי מי מהנתבעים – טענות התובעת אינן קונקרטיות דנן בכדי לבסס קביעה עובדתית להפרת הוראה שיפוטית (ר' סעיף 34 לכתב התביעה).
...
לענייננו, משעה שלא פורט המלל הקונקרטי המהווה לטענת הנתבעים לשון הרע וביחס למי מהם דין טענתם להידחות (ר' סעיף 13 להחלטתי מיום 26.01.22).
סיכום לאור כל האמור לעיל דין התביעה להידחות.
בשקלול כל האמור אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים בגין החזר הוצאותיהם בהליך, כולל בגין החזר הוצאות שכ"ט עו"ד, סך כולל של 50,000 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו בס"ד ת"א 31009-08-17 בפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין התובעת: פלונית הנתבעות: 1.מדינת ישראל 2.ענבל חברה לביטוח בע"מ (נמחקה) 3.ליאור אחזקת מבנים בע"מ צד ג': שערים אב שער מקבוצת מנופי אבי בע"מ צד ד': א. סמואל בע"מ פסק דין
התביעה הוגשה על ידי אלמנתו של המנוח ברזלי שלמה (להלן: "המנוח"), יליד 1.1.35, אשר הלך לעולמו טרם הגשת תביעה זו. לטענת התובעת, במהלך בדיקה פסיכיאטרית שגרתית בבית החולים תל השומר (שיבא) ביום 17.07.13, המנוח התנייד לשירותים בהליכה עם תמיכת הליכון שהשימוש בו נעשה כדרך קבע ובהמלצת רופאיו, ובעקבות מצב בריאותי קודם לתביעה.
הפרת חובה חקוקה איסור הפרת חובת חקוקה מוסדרת בס' 63 (א) בפקודת הנזיקין הקובע כי: "מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פרושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק" החובה החקוקה האמורה נמצא בתקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום צבורי שהוא בנין קיים) תשע"ב-2011, תוספת ראשונה 2(21)(ד): "היה בית שימוש נגיש מחוץ למדור שירותים – יש ליד פתח מדור השירותים שלט המכוון אל בית השמוש הנגיש הקרוב ביותר" מן הכלל אל הפרט: בקשר לארוע הראשון, מעדותו של מר שכטר (בפרוט' מיום 02.02.2020 עמודים 22-23) עולה כי תאי שירותים נגישים קיימים.
ודוק, ברור שחברת האחזקה חבה חובה של זהירות כלפי דיירי הבניין שמשלמים על מנת להבטיח תמורה של ניהול ואחזקה תקינה של ביניין המגורים, אך משום שלא הוכח שום תקלה בדלת, לא הומצא מיסמך כלשהוא המעיד על תיקון או תלונה ולא הובא עד מדיירי הבית שיאשש את טענתה של התובעת שהדבר מוכר ולקווי מזה זמן רב, איני רואה קשר בין הארוע הנטען להתנהלות הנתבעת או צדדי ג' ו ד'.
...
משכך נדחית התביעה בעניין התאונה השניה.
ענייני הנזק על אף שדחיתי את טענות התביעה בעניין החבות, הן בקשר לתאונה הראשונה, והן בקשר לתאונה השנייה, החלטתי לציין דעתי גם בעניין שאר הנזק.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראו בעיניין זה פסק הדין בת"ק (ת"א) 8891-10-12 הלפרן נ' בלה ואח' ניתן ביום 22.3.13, בו התקבלה תביעה בגין נזק שניגרם לרכב כתוצאה מפגיעה של מנוף שעף ברוח מהמרפסת של הנתבעת בשעת סערה.
בנידון זה קבע בית המשפט (כבוד הרשם הבכיר אדי לכנר), כך: "מאחר והמנוף נפל מהמרפסת של הנתבעת, על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח שלא התרשלה.לאחר ששמעתי את הנתבעת, לדעתי היא לא הרימה את הנטל המוטל עליה. לא השתכנעתי שהמנוף היה מחובר כמו שצריך או לא ניתן היה לפרק את המנוף בטרם הגיעה הסופה. היה על התובעת לצפות כי דברים עלולים לעוף ברוח מהמרפסת והיה עליה לוודא כי הדברים מחוברים בצורה כזו שהרוח לא תוכל להזיז אותם". כן ראו והשוו ת"א (שלום -ת"א) 30050/05 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רנטה יבלונסקה, ניתן ביום 16.10.15, בו הוטלה אחריות נזיקית על הנתבעת, בגין נפילת עציץ שהיה תלוי יום קודם מחוץ למרפסת שלה, על רכב התובע 2, שחנה בחניה המשותפת של בנין המגורים בו הוא מתגורר, וגרם לו נזק.
בעניינינו, משהוכיחה התובעת במידת ההוכחה הנוהגת בהליך אזרחי, כי הרעפים נפלו מדירת הנתבעת, יש תחולה אף לכלל העברת נטל הראיה הקבוע בסעיף 38 לפקודה, ולפיו בתובענה שהוגשה על נזק, והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר הנמלט התרשלות שיחוב עליה.
...
בנדון זה קבע בית המשפט (כבוד הרשם הבכיר אדי לכנר), כך: "מאחר והמנוף נפל מהמרפסת של הנתבעת, על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח שלא התרשלה.לאחר ששמעתי את הנתבעת, לדעתי היא לא הרימה את הנטל המוטל עליה. לא השתכנעתי שהמנוף היה מחובר כמו שצריך או לא ניתן היה לפרק את המנוף בטרם הגיעה הסופה. היה על התובעת לצפות כי דברים עלולים לעוף ברוח מהמרפסת והיה עליה לוודא כי הדברים מחוברים בצורה כזו שהרוח לא תוכל להזיז אותם". כן ראו והשוו ת"א (שלום -ת"א) 30050/05 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רנטה יבלונסקה, ניתן ביום 16.10.15, בו הוטלה אחריות נזיקית על הנתבעת, בגין נפילת עציץ שהיה תלוי יום קודם מחוץ למרפסת שלה, על רכב התובע 2, שחנה בחניה המשותפת של בנין המגורים בו הוא מתגורר, וגרם לו נזק.
להיפך, הנזקים שהוכחו תואמים יותר את המסקנה שאכן הייתה קיימת התרשלות מצידה ולפיכך חבה היא בנזקים שנגרמו לרכב התובע, שנפגע מהרעפים שמקורם בדירתה.
סוף דבר אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 64,480 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 2.6.16 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם על פי הוראות סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין"), היתיישנה התביעה בשנת 2014, לכל המאוחר (עשר שנים מהמועד שבו ארע הנזק, היינו, מהמועד שבו הושלמה הקמת הפרויקט, כאשר חיפויי קירות החוץ של הפרויקט בוצעו באופן לקוי, לטענת התובעים).
לענין תקופת היתיישנות בתובענות על עוולות – "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה: (1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו ארע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל; (2) מקום שעילת התובענה היא נזק שניגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו ארע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שארע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תיתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום ארוע הנזק.
לכל אחד מהבניינים יש נציגות עצמאית המייצגת רק את הדיירים המתגוררים בבניין.
אין באמור משום מיצוי טענותיהם של דיירי הבניין, והדיירים שומרים על כל זכויותיהם בעיניין זה. בכבוד רב ובברכה, דיירי הבניין זלמן שניאור 15 העתק: טרמוסינטקס החזרות בע"מ – המנופים 11, ת.ד. 2148, הרצליה פיתוח, 46120 ****ה פוסק – מהנדסת העיר, עריית הרצליה.
" ת"א (שלום תל אביב) 4714-01-14 נציבות הבית המשותף נ' שרבט יצחק ובניו, חברה לבנין והשקעות בע"מ (17.7.17) – פסק דין השופטת לימור ביבי נאמר בפיסקה 26 לפסק הדין: " משהנחתי את היסודות הנורמטיביים, הנני סבורה כי העובדות כפי שהוכחו לפני תומכות בכך שהתביעה לא היתיישנה וזאת, הואיל והמועד בו התגלה או יכול היה להתגלות, הקשר הסיבתי בין נפילת אריחים לבין רשלנותה של הנתבעת בבצוע החיפוי, היה רק בפברואר 2007. קביעתי מושתתת על כך ששוכנעתי, כפי שנטען על ידי התובעת, שאמנם בשנת 2002, הייתה נפילה של מספר אריחים ואולם, תיקון אשר בוצע על ידי הנתבעת בנושא הועיל ונפילת האריחים לא התחדשה עד לשנת 2007, אז נפלו אריחים בכמות ניכרת ובמספר מוקדים ורק אז יכלו הדיירים להיתחקות אחר הסיבה לנפילת האריחים. " נאמר בהמשך פסקה 26: " לאמור יש להוסיף כי תשתית החיפוי הנה, מטבע הדברים, נסתרת מן העין ומשכך, ככל שאמנם בשנת 2002 תיקנה הנתבעת את הליקוי אשר ארע ובהנתן שנפילת האריחים לא המשיכה, לא יכלו הדיירים לדעת על דבר רשלנותה של הנתבעת בבצוע החיפוי, כמו גם על קשר סיבתי בין רשלנות זו לבין נפילת של האריחים, כבר בשנת 2002. תימוכין לאמור ניתן למצוא גם בעדות מומחה בית המשפט, כפי שהובאה בסעיף 14 לעיל לפסק הדין ולפיה היתנתקות האריחים וההדבקה מתרחשת בתהליך אשר יכול להימשך שנים ולהתגלות במפתיע.
...
" ת"א (שלום תל אביב) 4714-01-14 נציבות הבית המשותף נ' שרבט יצחק ובניו, חברה לבנין והשקעות בע"מ (17.7.17) – פסק דין השופטת לימור ביבי נאמר בפסקה 26 לפסק הדין: " משהנחתי את היסודות הנורמטיביים, הנני סבורה כי העובדות כפי שהוכחו לפני תומכות בכך שהתביעה לא התיישנה וזאת, הואיל והמועד בו התגלה או יכול היה להתגלות, הקשר הסיבתי בין נפילת אריחים לבין רשלנותה של הנתבעת בביצוע החיפוי, היה רק בפברואר 2007. קביעתי מושתתת על כך ששוכנעתי, כפי שנטען על ידי התובעת, שאמנם בשנת 2002, הייתה נפילה של מספר אריחים ואולם, תיקון אשר בוצע על ידי הנתבעת בנושא הועיל ונפילת האריחים לא התחדשה עד לשנת 2007, אז נפלו אריחים בכמות ניכרת ובמספר מוקדים ורק אז יכלו הדיירים להתחקות אחר הסיבה לנפילת האריחים. " נאמר בהמשך פסקה 26: " לאמור יש להוסיף כי תשתית החיפוי הינה, מטבע הדברים, נסתרת מן העין ומשכך, ככל שאמנם בשנת 2002 תיקנה הנתבעת את הליקוי אשר אירע ובהינתן שנפילת האריחים לא המשיכה, לא יכלו הדיירים לדעת על דבר רשלנותה של הנתבעת בביצוע החיפוי, כמו גם על קשר סיבתי בין רשלנות זו לבין נפילת של האריחים, כבר בשנת 2002. תימוכין לאמור ניתן למצוא גם בעדות מומחה בית המשפט, כפי שהובאה בסעיף 14 לעיל לפסק הדין ולפיה התנתקות האריחים וההדבקה מתרחשת בתהליך אשר יכול להימשך שנים ולהתגלות במפתיע.
מכל מקום, בשלב זה של הדיון, ממערכת העובדות שהוצגה על ידי התובעים והטיעונים המשפטיים המבוססים על מערכת עובדות זו עולה – לכאורה – המסקנה, שאת מנין תקופת ההתיישנות של הנזק למעטפת של בניין 15 יש למנות משנת 2017 הוא המועד בו התגלה הנזק ההיקפי המשמעותי שבעקבותיו נערכו בדיקות ע"י מכון התקנים והמומחה ד"ר אברהם בן עזרא.
סוף דבר אני דוחה את הבקשות לסילוק/דחיית התביעה על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו