תביעת נזיקין בגין נזקי פיצוץ צנרת מים

וכפי שנאמר על ידי זמיר בספרו לעיל: 'למפקח אחריות חוזית כלפי המזמין מכוח החוזה שביניהם, ובנוסף לכך, הוא עלול לשאת באחריות נזיקית בשל רשלנותו כלפי המזמין, כלפי הקבלן וכלפי אנשים שלישיים אחרים שיימצא כי מוטלת עליו חובת זהירות ביחס אליהם (עמ' 465) .

בנוסף לכך, נזכר בכתב התביעה נזק נוסף בעקבות פצוץ צנרת מים שהוערך בסכום של 112,000 ₪.

עוד יש לציין כי התובעים טענו בכתב תביעתם כי לאחר ניסוח חוות דעת המומחים מטעמם "אירע ארוע נוסף של פצוץ צנרת כתוצאה מרשלנות הנתבעים", והבהירו כי הם שומרים לעצמם את הזכות לתקן את תביעתם באופן שתכלול פיצוי בגין נזק זה. לחלופין, התובעים העריכו בכתב תביעתם את הנזק שניגרם להם בשל הפיצוץ בצנרת בסכום של 112,000 ₪, אשר נוסף לסכום הנתבע.

...

מכל המקובץ עתרו התובעים לקבלת פיצוי מאת הנתבעים בסכום של 780,720 ₪.

מכל המקובץ, מתבקשת המסקנה כי הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש בהליך זה כדי להוכיח את ביצוען של העבודות הנוספות ובנגזר מכך קיומו של החוב הנתבע על כלל רכיביו.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סכום כולל של 38,000 ₪, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, בצירוף ריבית והצמדה כדין, שיחושבו ממועד הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד שהוגשה מטעם הנתבעים נדחית במלואה.

מבוא זוהי תביעת תיחלוף ביטוח על סך 77,965 ₪ וביסודה נזקים שנגמרו למבנה ולתכולה של התובעת 2, במהלך חג השבועות שבין 25.5.12 ועד 27.5.12 ביחידה שבבעלותה במבנה שברחוב אחוזה 104 , פינת רחוב חנקין 1 ברעננה (להלן: "המבנה"), עקב ארוע פצוץ בצנרת מים מקליניקת רפואת שיניים שממעל, אותה הפעיל בעת הרלוואנטית הנתבע 1, רופא שיניים במקצועו, שהושכרה לו על ידי הנתבע 2 בתור בעליה של היחידה ממנו פרצו המים.

לעניין זה בא לעזרנו סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובע כך: בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי דבר שנמלט העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או הממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה.

בעיניינו, כפי המוסק, אין עדות לסימנים מוקדמים שכאלו לא במלאכת החזקת הצנרת ואף לא במלאכת התקנתה שצפויה הייתה להביא להתרחשות נזק ועל כן אין לקבוע כי חרף קיומו של נזק מוכח נושאים הנתבעים, זה לצד זה או בנפרד, בנזק זה. זוהי להבנתי גם הדעה השלטת בפסיקה העומדת בקוו ישיר גם עם הגיונם של דברים, אף שפה ושם ולהבנתי במיעוט בלבד, הוכרו גם דיעות שונות ( דוגמאת: ת.א 7773/02 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' סורוקה ואח' (16.1.03)).

...

במסגרתו נדרש בית המשפט לבחון האם האירוע הנזיקי מתיישב עם המסקנה שהנתבע התרשל יותר מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה.

סוף דבר מצאתי מקום לדחות את התביעה.

עם זאת, בפני בית המשפט עומדות הראיות שבתיק וכיצד הצדדים מחליטים לעשות בהן שימוש, ובמקרה זה- חוות דעתו הפסקנית של מומחה בית המשפט שקבע כי מקור הנזילה הינו בצינור המים תחת הכיור, זה עניין שלהם להחליט בו. כפי שצוין ברישא פסק הדין, הצדדים ובפרט התובעת, בחרו לחיות בשלום עם מסקנה זו של המומחה מבלי לנסות לערער אחריה ועל כן משולה זו כחלוטה ובתור האחת והיחידה (המצטרפת גם לתמונות הצינור שתוקן שצורפו לתיק) שעשויה לעמוד כאן.

מונחת לפניי תביעה לפצוי כספי עקב נזק שניגרם ללוח החשמל המשויך לדירת התובעים כתוצאה מחדירת מים שחלחלה מדירת הנתבע.

טענות הצדדים על פי המתואר בכתב התביעה, עקב עבודות שפוץ רשלניות של הנתבע בביתו, היתפוצץ צנור מים בדירת הנתבע והמים חדרו למערכת החשמל בבית התובע, באופן שבתאריך 13.9.17 גרמו לקריסת מערכת החשמל בביתו.

לטענת הנתבע, לא ארע כל פצוץ בצנרת המים בדירתו.

הוראת סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת כך: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה". אין עסקינן ב"דבר מסוכן" אלא בדבר "שנמלט" "וגרם "נזק בהימלטו" והנתבע הוא בעליה של הדירה ממנה "נמלטו" המים, ומשכך, נטל הראיה ונטל השיכנוע עובר אליו להוכיח כי לא הייתה לו התרשלות (ראו למשל בג"ץ 500/97 חברת מולטימדיה בע"מ נ' משטרת ישראל, פ"ד נב(3) 679, 697).

...

משכך, אני קובעת כי לפי החומר שהונח בפניי לא הוכח שחדירת המים נבעה מפיצוץ בצינור דירתו של הנתבע.

על כן, אינני נדרשת למסקנה האם הנתבע הוכיח שלא התרשל בהתאם לעובדות, אלא קובעת כי חלה עליו החובה לתקן את הדרוש תיקון באופן שמאפשר לתובע מגורים ראויים בדירה.

העולה מהמקובץ, כי שוכנעתי ששניים חברו יחד וגרמו לחלחול המים ללוח החשמל של דירת התובעים.

התביעה שבפני הנה תביעת ניזקי רכוש, שהוגשה בשל נזקים נטענים אשר נגרמו לרכב התובע, בשל היתקלות במכסה ביוב [המוגדר בערך הווקיפדיה כ"כַּוַּת כְּנִיסָה או מנהול (מאנגלית( Manhole הוא פתחו העליון של תא שירות, המאפשר גישה למערכות תשתית וצנרת ציבוריות תת-קרקעיות כגון מים, ביוב, חשמל, גז וטלפון, לצורך עריכת עבודות בהן" [.

וכבר נפסק – אגב הכרעה בתביעה נזיקית- בין היתר בדנ"א 4693/05 בי"ח כרמל-חיפה נ' עדן מלול, סד(1) 533 (2010)‏‏ -"נקודת המוצא המוסכמת על הכול היא שהדרך הרגילה להוכחת תביעה בנזיקין היא הוכחת יסודות העוולה כולם – חובת זהירות, התרשלות, קשר סיבתי ונזק – על-פי מאזן ההסתברויות. במובן זה פועלים דיני הנזיקין על-פי סטאנדרט ההוכחה המקובל במשפט האזרחי ככלל. יישומה של אמת-מידה זו בתביעה נזיקית משמעותו היא שכאשר עולה בידי התובע לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו, זוכה הוא בפצוי מלא בגין הנזק שניגרם לו. לעומת זאת כאשר לא עולה בידו להוכיח את תביעתו במאזן ההסתברות, אין הוא זוכה בפצוי כלשהוא. כלל זה, שזכה לכינוי "הכול או לא-כלום", ניצב בלב תפיסתו של המשפט המקובל, ומשפטנו-שלנו בכלל זה, בכל הנוגע לסטאנדארט ההוכחה ולאופייה הבינארי של ההכרעה השיפוטית.

מה קרה אחרי התאונה? שמענו את הפיצוץ מתחת לאוטו, חזרתי עם הרכב טיפה ריוורס, התקשרתי לאבא שלי, אנשים הזמינו אמבולנס ומשטרה.

...

שוכנעתי, איפוא כי התובע לא הוכיח כי גרסתו וגרסת העד מטעמו לגבי מהירות הנסיעה מדויקת ונסמכת על נתון עובדתי מוצק.

התביעה מתקבלת איפוא באופן חלקי.

הנתבעות ישלמו לתובע סך של 27,089 ₪ בגין הנזק, 1500 ₪ בגין הוצאות התביעה וסך של 4,600 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. סך כל הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים.

רקע: בפני שתי תביעות כספיות בסדר דין מהיר אשר הדיון בהן אוחד: הראשונה- תביעה בתא"מ 34848-09-19 שהגיש מר אדרי בגין נזקים שנגרמו לו לשיטתו עקב הצפת מים שחדרו לדירתו מדירתו של הנתבע , מר אלי כהן בתאריך 5.12.2018.

הנתבעים בתביעת מר אדרי טוענים מאידך בכתב הגנתם כי ארוע ההצפה ארע כתוצאה מפגם ו/או ליקוי בצנרת עצמה ולא כתוצאה מרשלנות ו/או שימוש לא נכון בצנרת ע"י הנתבע 1, שכן הרשלנות מקורה בהתקנת הצנרת ולא בשימוש בה. לפיכך, הנתבעים טוענים כי חובת ההוכחה בדבר העידר הרשלנות רובצת על הצד השלישי, החברה הקבלנית אשר בנתה את הדירות בקשר לארוע והנזק אשר חל עליו הכלל "הדבר מדבר בעדו" בהתאם לסעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין.

דיון והכרעה: השאלות שבמחלוקת: המחלוקות בין הצדדים מיתמקדת בגורם להתפוצצות צנור המים, האחריות לארוע ההצפה, האחריות לנזק וגובה הפצוי.

סעיף 38 לפקודת הנזיקין קובע: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על-ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על-ידי  דבר שנמלט העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה". "באשר למים כדבר הנמלט כבר נקבע בעבר: "..אם נימלט דבר העשוי להזיק מנכסו של הנתבע, הנתבע מוחזק כרשלן עד שלא יצא ידי חובת ההוכחה המוטלת עליו בסעיף הנ"ל. אין חולק על כך שמים שנמלטו עשויים להזיק, ושיצאו מרשות הנתבעים - המערערים.

...

סבורני כי במקום בו לא אפשר בית המשפט הגשת ראיותיו של בעל דין יש לראותו כמי שנמנע מהגשתן ולזקוף זאת לחובתו.

באשר לשיעורו של הנזק יש מקום לקבל את העלויות שנקבעו בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט לגבי תיקון הליקויים, בהעדר כל נימוק של ממש לסטות מהן, וכאשר המומחה מטעם בית המשפט ביסס את העלויות על מחירון "דקל". בכל הקשור להודעה לצד שלישי שהגישו הנתבעים כנגד החברה הקבלנית- הרי שדינה של ההודעה להידחות וזאת מהטעמים אשר פורטו לעיל לגבי דחיית "תביעת השיבוב" אשר כוחם יפה גם להליך דנן בהתאם לכך נדחות גם ההודעות לצדדים רביעיים.

התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני מחייבת את הנתבעים 1 ו-2 יחד ולחוד לשלם לתובע ב"תביעת אדרי" את הסך של 24,230 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק; ובצירוף אגרת המשפט בסך של 758 ש"ח וכן בצירוף הוצאות התובע בגין שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט בסך כולל של 2,925 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,500 ש"ח. כמו כן אני מורה על חיובה של התובעת בתביעת השיבוב/ המודיעה בתביעת אדרי בהוצאותיה של הנתבעת סלע בינוי, כדלקמן: שכ"ט של המומחה מטעמה של הנתבעת בסך כולל של 3,744 ₪, חלקה של הנתבעת בשכרו של המומחה מטעם בית המשפט בסך כולל של 3,120 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,500 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יש הפרשי הצמדה וריבית כחוק.