מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין נזק לרכב עקב פגיעת רכב לא מזוהה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצדדים ותמצית הטענות הצריכות לעניין לפניי תביעת נזיקין, שהוגשה במסלול סדר דין מהיר, בגדרה התובעת, חברה השכרה ובעלת רכב פרטי, תובעת מאת הנתבעת, הבעלים והנהגת ברכב פרטי, פיצוי בגין ניזקי הרכוש שנגרמו לרכבה בעקבות תאונת דרכים מיום 26/9/17 (להלן-"רכב התביעה", "רכב ההגנה" ו"התאונה", בהתאמה).
מכלול הראיות בתיק מוליך למסקנה כי הגב' גאורי היתה גם היתה מעורבת בארוע התאונה, ואך מצער שהיא בחרה להתבצר בעמדתה ולהיאחז בכל מיני טענות בדמות שהמגע בין כלי הרכב לא תועד וכי לא הוצגו הוכחות שלתמדנה על מערובותה בארוע התאונה, תוך היתעלמות מופגנת מעדות עדה ניטרלית שראתה בעיניה את נסיבות ארוע התאונה ופגיעת רכב ההגנה ברכב התביעה.
התובעות ביקשו להסתמך על פתק שנכתב ע"י אלמוני, שהושאר על רכב התובעות בגדריו נרשם כי רכב הנתבעות פגע ברכב התובעות, ובמוקד הדיון בפסה"ד עמדה שאלת קבילותו של הפתק כראיה, בנסיבות המיוחדות הנ"ל. נפסק כי הפתק הוא אכן ראיה קבילה בנסיבות, הן בשל אי היתנגדות הנתבעות (במועד הרלוואנטי) להגשת הפתק כראיה, הן לאור "חריג הרס גסטה" (אמרה ספונטאנית שנאמרה סמוך לבצוע עברה – אמרתו של כותב הפתק במקרה הנידון - שמתקבלת כראיה על אף שהיא מהוה עדות מפי השמועה) והן לאור "דוקטרינת המידתיות במשפט הדיוני", לפיה "הקף המשאבים שיעיל להשקיע בבירור תביעה כזו צריך להיות מידתי ביחס למאפייניה ובעיקר לשוויה...אין דין פרוטה כדין מאה, ושאלת קבילותה של ראיה עשויה להשתנות בהתאם להקף המשאבים שיעיל להשקיע בבירור", כאשר "דוקטרינת המידתיות בסדרי הדין משמיעה שיעיל להחיל את דיני הראיות באופן שונה בתיקים שונים, כנגזר ממאפייני המחלוקת: שוויה, חשיבותה, מורכבות הבירור, פערי הכוחות בין בעלי הדין ופערים בנגישות למידע חיוני". בהקשר לתיקי ניזקי רכב נקבע כי דוקטרינה חדשנית זו מתאימה להם, מאחר שהמציאות מלמדת שהם "מתאפיינים בנכונות מוגברת של הצדדים עצמם להגמיש את דיני הראיות והפרוצדורה כדי לאפשר בירור מהיר, פשוט וזול" וכי "הקף המשאבים המושקע בבירור תיקי הרכב מצד הצדדים עצמם בדרך כלל קטן בהשוואה לתיקים אחרים, והתשתית הראייתית המשמשת להכרעה היא דלה כעניין שבשיגרה". זאת ועוד, בתא''מ (שלום ת"א) 26694-08-17 אלדן נ' הראל (פורסם במאגרים משפטיים, 18/5/18) התקבלה תביעה בגין ניזקי רכוש שנגרמו לרכב חונה נגד בעלי רכב ומבטחתו שהכחישו מעורבות.
עדותה המהימנה והאותנטית של עדת ראיה שאינה מזוהה עם מי מהצדדים מטה את הכף באופן מובהק לעבר קבלת התביעה, שלא להדרש לכך כי אותה עדת ראיה, הגב' מוריה, אף שמרה על קשר עין עם רכב ההגנה, ותיעדה אותו בתמונה שעה שזה ביקש לצאת מהחניון.
...
אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי היה על התובעת לתור אחר מצלמות האבטחה במקום, שכן לטעמי התובעת הסתפקה, בצדק, בעדת הראייה הניטראלית שאף תיעדה את רכב ההגנה.
נקבע, כי לנוכח המסמכים שצורפו לכתב התביעה, יכולות היו הנתבעות לפעול בניסיון להפריך את גרסת התובעות, לרבות – באמצעות הצגת מלוא תיק המשטרה, וזימון כל מי שמעורב בו לעדות, אך הן בחרו שלא לעשות כן. לאחר שנקבע כי הנתבעות לא הוכיחו את אי מעורבות המשאית בתאונה נפסק כי התובעות הוכיחו גם את היסוד השלישי של החזקה בדבר "הדבר מדבר בעדו" (אירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעות או מי מטעמן לא נקטו זהירות סבירה, מאשר המסקנה שהן נקטו זהירות סבירה) וכי הנתבעות לא הרימו את הנטל להוכיח את היעדר התרשלות הנתבעת 1 או מי מטעמה בתאונה שגרמה לנזק לרכב התובעות.
נפסק כי בנסיבות המקרה, שלפיהן הנהגים המעורבים האחרים הבחינו בזירת התאונה באוטובוס ירוק מהסוג הטיפוסי לאוטובוסים של אגד (הגם שלא יכלו/הספיקו לרשום את מספרו) ושלפיהן נעשתה פניה מידית ומפורטת לאגד בדבר התאונה (מיקומה ומועדה), מחובתה של אגד היה לעשות לבירור בדבר זהות האוטובוס והנהג הרלוונטיים, ואין לקבל את טענתה הלקונית והלא מוסברת והלא מוכחת של אגד (במכתב דחיה שהוציאה בתגובה לאותה פניה מידית) לפיה "לא ניתן לבצע איתור אודות האוטובוס הפוגע ללא מספר רישוי". ראו גם האמור בתא"מ (שלום תל-אביב) 47906-07-16 שומרה חברה לביטוח בע''מ נ' שפירא ואח' (פורסם במאגרים משפטיים, 21.3.17) בגדרו נקבע כי "על אף התנהגותו הבוטה של העד מטעם התובעת במעמד חקירתו הנגדית, אני מקבל את גרסתו בדבר פתק שהושאר על רכבו, המכיל את פרטי המשאית שפגעה ברכבו. אני מוצא את גרסתו של העד מטעם התובעת כגרסה אותנטית, ואני מאמין כי הוא אכן מצא את הפתק שהושאר בידי אלמוני. איני סבור כי מדובר בניסיונו של בעל רכב התובעת להטיל האחריות על משאית שאינה קשורה לתאונה. די בכך כדי לקבוע כי עלה בידי התובעת להרים את נטל הבאת הראיות הראשוני המוטל על שכמה כדי להראות מעורבותה המשאית בתאונה. כמו כן, הנתבעים לא הביאו כל מסמך השולל נוכחותה של המשאית בזירת התאונה, כדוגמת יומן עבודה, תעודת משלוח, וכד'. לפיכך, התביעה מתקבלת במלואה". שאלת הנזק ככל שהדברים אמורים בשאלת הנזק, אין בידי לקבל את טענות הנתבעת ביחס לאי הוכחת הנזק.
אשר לטענת הנתבעת כאילו מר דוידי הודה לכאורה בקיומם של נזקים קודמים ברכב, אין בידי לקבל טענה זו. מר דוידי העיד בצורה מהימנה ומשכנעת כי לא ידוע לו על נזקים קודמים ברכב התביעה (עמ' 2 שורה 15).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

ברקע הבקשות התובע הגיש נגד הנתבע תובענה לפצוי בגין נזק-גוף על-פי פקודת הנזיקין; נטען כי כלבו של הנתבע, שכנו של התובע, תקף את התובע בעת שרכב על אופניו במרחב הצבורי וגרם לנפילתו (להלן התאונה).
על מנת לוודא זאת נקבעו בפסיקה אמות מידה, הבאות לבחון כי מכשיר ההקלטה בו בוצעה ההקלטה היה תקין; כי המקליט היה מיומן; כי ההקלטה מהימנה; כי קולות הדוברים מזוהים בבירור; וכי הקלטת נשמרה כדבעי, ללא חשש ל'עיבוד' מאוחר כלשהוא (ע"פ 869/81 שניר נ. מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169 (1984); ע"פ 323/84 שריקי נ. מדינת ישראל, פ"ד לט(3) 505 (1985); ראו גם נ' זלצמן, סליל הקלטה כמסמך והדרישה הראייתית לכתב, עיוני משפט י"ב (1987) 77).
מחיקת כתב-הגנה אף טומנת בחובה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ובזכות להליך הוגן [רע"א 9989/17 ניו ספורט אנד מרקטינג בע"מ נ' עו"ד זילברג (2018)].
...
דין הבקשות להתקבל בחלקן, בכפוף לאמור להלן, תוך מתן שהות לצדדים לקיים ולהשלים את ההליכים המקדמיים כמתחייב מהחלטה זו. ב. בקשת הנתבע - דיון והכרעה הנתבע עתר לחייב את התובע להשיב לשאלות מס' 11, 19 ו-21 בשאלון שהופנה אליו, זאת באופן ספציפי ומפורט; נטען כי מדובר בתשובות חשובות הנחוצות להליך ואשר אמורות לשפוך אור על טענותיו של התובע בכתב-התביעה, מהימנותו ושאלת אשמו התורם.
הבקשה בהתייחס לשאלון נדחית אפוא.
בה בעת אני נעתרת לבקשה הנסבה על קבלת תמונות בצבע של כלבו של הנתבע כיום, ככל שמדובר בכלב נושא האירוע שמגולל כתב-התביעה.
ד. סיכומם של דברים די באמור לעיל כדי להכריע בבקשות ואין צורך להידרש לעניינים אחרים, לגביהם הרחיבו בעלי-הדין את הטיעון שלא לצורך; הבקשות ההדדיות מתקבלות בחלקן ונדחות בחלקן כמתואר לעיל.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

אין חולק על נסיבות התאונה, שלפיהן רכב הנתבעים היתנגש ברכב התובע מאחור, אין חולק על אחריותה הבלעדית בנזיקין של הנתבעת 1 (כנהגת רכב הנתבעים במועד התאונה) לקרות התאונה, ואף אין חולק על כך שניגרם נזק פיסי כלשהוא לרכב התובע בתאונה.
עפ"י הרשום בה, בבדיקת הרכב נימצאו "נזקים תאונתיים בחלקו האחורי של האוטובוס". וזו לשון הערה רלוואנטית הרשומה בחווה"ד: "בהתאם לבקשתך עקב קשיי מימון הוצאה חוות דעתינו ללא חשבון תיקון ומבוססת על מימצאי בדיקתינו ומחירי חלקים ממוסך מרצדס בירושלים". בחווה"ד נרשם כך על "ימי עמידה": "הזמן הסביר לבצוע התיקונים במוסך הוא ארבעה ימי עבודה". מה צריך ניזוק להוכיח לגבי הנזק – זהוי הנזק ושומתו עפ"י ההלכה הפסוקה, על ניזוק להוכיח שני רכיבים נפרדים של נזק: רכיב של זהוי הקף הנזק ורכיב של שומת הנזק המזוהה.
אם לתרגם את הדברים לתביעה בגין ניזקי רכב (שתוקנו בפועל) מסוג התביעה שבנידון, הרי שעל תובע בתביעה כזו להוכיח, הן מהם המוקדים והחלקים של רכב התובע שניזוקו בתאונה והן כמה כסף בדיוק שילם התובע כדי לתקן את הפגיעות הללו.
שמאי התובע כתב בחווה"ד כי התובע בחר שלא לתקן את הרכב בשל קשיי מימון, אך התובע העיד בדיון השלישי כי הוא הכניס את הרכב לתיקון ימים ספורים לאחר התאונה (ראו בעמ' 27 לתמליל).
...
עם זאת, איני מקבל את עדותו של השמאי לפיה הוא לא ידע כלל, במעמד חקירתו בדיון השלישי, כי רכב התובע תוקן בפועל (ראו בעמ' 13 לתמליל הדיון השלישי).
יוצא אפוא, כי השמאי בחר שלא לחשוף בעדותו במשפט את עובדת ידיעתו על תיקון הרכב, אולי משום שסבר שהדבר יסב נזק כלשהו לתובע ואולי מסיבה אחרת.
ממסקנתי הנ"ל לפיה לא די במקרה שלנו בחווה"ד לצורך הוכחת הנזק, אני גוזר את המסקנות האופרטיביות הבאות: לא הוכח הנזק הישיר הנ"ל בסך 21,844 ₪.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

לפניי תביעת רכב בסך 10,690 ₪ בעקבות נזק שניגרם לרכב התובע (מסוג קטנוע), על ידי רכב נתבע 2 שבוטח בידי נתבעת 1 ( ארוע הנזק יכונה להלן: "הארוע").
בדיון שנערך לפניי בתאריך 13.7.22, טען נהג הנתבעים, כי בעודו חג במעגל התנועה חשיבתו לא הייתה "הכי צלולה" ולנוכח פגיעות התובע ברכבו הוא חש "פניקה מוחלטת" וכי "לא ידע מה לעשות". לנוכח תחושת הסכנה, הוא לא הבחין בנעשה בכביש לפניו ולכן פגע בקטנוע.
סירטון זה הועלה למרשתת באתר "יו טיוב" והוא מזוהה שם כ – 2-4223.
על כגון דא, עמד בית המשפט העליון בע"א 8684/11 אלקיים נ' עיזבון המנוח ניב יבור (25.6.14), שם קבע כבוד השופט יצחק עמית, כי: "בדומה, כך גם בחלוקת האחריות בין המזיק לניזוק לפי סעיף 65 לפקודת הנזיקין ניתן להיתחשב בשיקולי צדק ובמבחני האשם המוסרי. להבדיל מאשם תורם המצריך כי רשלנות הניזוק תיתרום ישירות לנזק שניגרם לו מהתאונה, הרי שעל פי סעיף 65 לפקודת הנזיקין, האשמה המוסרית אין עניינה בתרומה הסיבתית של כל אחד מהצדדים לנזק אלא באשם באופן כללי. לכן, במקרים מסויימים, ניתן יהיה להיתחשב במידת האשם המוסרי ביחסים שבין מתיר השמוש לנוהג-המשתמש ברכב. במקרה דנן, ה"אשם" שבסעיף 65 לפקודת הנזיקין, יקבל גם משמעות של ה"אשם" בגינו נשללת הזכאות בחוק הפיצויים".
...
מאידך גיסא, נהג הנתבעים פגע בקטנוע בכוונה ואין בידי לקבל את טענתו, כי נתקף "פאניקה". נהג זה השתלט על רכבו בסיבוב קודם ומנע פגיעה בקטנוע, המשיך להסתובב בכיכר, נפגע שוב מידי התובע ואז החליט לפגוע בקטנוע.
בהתחשב בכך שהתובע נקט באלימות כלפי נהג הנתבעים ואף הותיר את הקטנוע בלב נתיב הנסיעה, ובהתחשב בגורם הישיר לנזק (נהיגת נהג הנתבעים) ובמידת האשם המוסרי של שני הנהגים, אני סבור שצריך להשית על הנתבעים אחריות לנזק התובע בשיעור 55%.
לכן, אני קובע כי הנתבעים ישלמו לתובע סך 4,533 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו