תביעת נזיקין בגין נזק לבית עקב נפילת עמוד בזק

פתח דבר לפניי תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר, במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי כספי בסך של 12,309₪ בגין נזק שניגרם לרכבו של מבוטח התובעת עקב נפילת עמוד תיקשורת של הנתבעת-בזק.

הצדדים התובעת קשר רנט א קאר בע"מ (להלן: "התובעת") היא חברת ביטוח אשר ביטחה את הרכב הפרטי, נושא לוחית רשוי מספר 6723639, במועד הרלוואנטי לתביעה זו. הנתבעת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "הנתבעת") היא הבעלים של עמוד תיקשורת בחניון ברחוב המסגר 25 תל אביב, במועד הרלוואנטי לתביעה זו. טענות הצדדים בתמצית התובעת טוענת כי התאונה נגרמה עקב רשלנות הנתבעת, במקרה דנן יש להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעדו" בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין תשכ"ח -1968 וכי הנטל עובר לכן אל הנתבעת, להוכיח שלא התרשלה .

די אפנה למקרים בהם הובאה בפני בית המשפט טענה כי רכב פגם בכבלי בזק וגרם לנזק הבא לידי ביטוי בנפילה של עמודים או כבלים, ראו תא"מ (שלום רח') 1903-03-17 יוסף בדיחי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (12.09.2018), תא"מ (שלום רח') 23024-03-16 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' תעבורה תפזורת (1995) בע"מ (25.02.2018), תא"מ (שלום חד') 43597-11-15 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' גריפאת עלי (23.11.2017) ותא"מ (שלום רח') 21884-12-09 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' מושלין -לוי מסחר ושרותים בע"מ (10.01.2013).

...

הלכה זו נקבעה בשורה של פסקי דין: ע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589 מפי כבוד השופט ברק (כתוארו אז): "נטל ההוכחה ביחס לתביעתו הבסיסית מוטל עד סוף המשפט על התובע". באשר לטענת התובעת כי במקרה דנן הנטל מוטל על כתפי הנתבעת, מכוח כלל "הדבר מדבר בעדו", הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), אין לקבל טענה זו. , לשון סעיף 41 לפקודה כדלקמן: בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחויב עליה.

באותו עניין, נדרש בית המשפט העליון להלכה הנוהגת באשר ליישום הוראות סעיף 41 לפקודה בהקשר לחובת הזהירות המוטלת על רשות מקומית וכך קבע: "בית המשפט המחוזי לא התכחש לקיומה של חובת זהירות מושגית המוטלת על רשות מקומית למנוע מפגעים בשטחים הציבוריים שבתחומה, אך מצא כי לא הוכח שחובה זו הופרה. למסקנה זו הגיע בית המשפט המחוזי בין אם נאמר כי על המבקשת הנטל להוכיח את התרשלות המשיבה ובין אם נאמר כי על המשיבה הנטל להוכיח שלא התרשלה. מבחינה זו המקרה גם אינו מעורר צורך להתייחס לכללים הקבועים בסעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין, מה גם שההלכות בנושאים אלה ידועות ונטועות היטב בפסיקת בית משפט זה ואין לומר, כנטען בבקשת רשות הערעור, שכל ערכאה מתווה בנושאים אלה "דרך משפטית אחרת ואין אחידות הנדרשת במשפט". הפסיקות השונות אינן אלא ביטוי ליישום הכללים על המקרים הקונקרטיים הנדונים.

ג.     כי אירוע המקרה מתיישב עם המסקנה שהנתבע התרשל יותר מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה.

כפי שיובהר להלן איני נדרש להכריע בסוגיה זו. אירוע המקרה מתיישב עם המסקנה שהנתבע התרשל יותר מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

בית משפט השלום בבת ים תאד"מ 56077-04-21 לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד הרשם בכיר אדי לכנר תובע שי לוי נתבעת עריית תל אביב פסק דין

כמו כן, התובע טוען לנזקים שנגרמו לו עקב נפילת העמוד, ובגינן הוא דורש פיצוי באופן הבא: כפי שמשתקף מדוח השמאי, נגרם לרכב נזק ישיר שאומדנו 42,822 ₪.

לפיכך, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה, או לחילופין לחייבה אך בגין הנזק הישיר שניגרם לרכב.

אין מחלוקת כי הנזק נגרם ע"י העמוד, אולם לא ניתן לראות בעמוד "דבר מסוכן". כפי שמשתקף מדברי נציג הנתבעת, אין עדות לכך שהעמוד לא היה תקין, והתובע לא סתר קביעה זו. אף דרך נפילתו של העמוד אינה פוגמת בטענה זו. כל עוד העמוד תקין, שימושו הרגיל אינו מהוה דבר סכנה, ולפיכך אין להחיל את הוראות ס' 38 לפקודת הנזיקין במקרה דנן (להרחבה ראו ע"א 241/89 ישראליפט (שרותים) תשל"ג בע"מ נ' רחל הינדלי, מט(1) 045 (1995)).

סיכומו של דבר, אין להעביר את נטל הראיה אל הנתבעת במסגרת הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין, והרי שעל התובע להוכיח את רשלנות הנתבעת ככל תביעת רשלנות "רגילה". התובע כשל להוכיח כי רשלנות הנתבעת הובילה לנפילת העמוד, ואף כיצד העמוד נפל, ודין התביעה להדחות.

...

כמו כן, טוען התובע כי עמודים לא נופלים סתם, ולכן המסקנה שהנתבעת התרשלה ועקב כך העמוד נפל מאשר סיבה אחרת.

עדותו של נציג הנתבעת אמינה ולא נסתרה, ומקבל אני את טענתו כי חרף העובדה שעמודים רבים מעץ מעובד פרוסים ברחבי העיר, טרם נתקל נציג הנתבעת (אשר עובד בתפקידו מעל 7 שנים) במקרה דומה.

סיכומו של דבר, אין להעביר את נטל הראיה אל הנתבעת במסגרת הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין, והרי שעל התובע להוכיח את רשלנות הנתבעת ככל תביעת רשלנות "רגילה". התובע כשל להוכיח כי רשלנות הנתבעת הובילה לנפילת העמוד, ואף כיצד העמוד נפל, ודין התביעה להידחות.

כאמור התובע כשל להוכיח את רשלנות העירייה אשר הובילה לנזק, ולפיכך דין התביעה להידחות.

רקע לפני שתי תביעות שאוחדו המתייחסות לארוע נזיקי אחד: נפילת עמודי טלפון של חברת בזק.

התביעה השניה- תא"מ 64417-03-17: במסגרת התביעה השנייה מבקשת התובעת- בזק - לחייב את הנתבעים לשלם לה פיצוי כספי בסך של 12,660 ₪ בגין נזקים שגרמה לטענתה משאית בבעלות בניש המבוטחת אצל מגדל , לכבלי תיקשורת ועמודי טלפון של התובעת-בזק.

וכי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נימנע מהבאת ראיה רלוואנטית שהיא בהשג ידו ואין לכך הסבר סביר - ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת המנעות בעל דין מלהביא לעדות ראייה עדות כנגדו" ]ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית בע"מ נ. טלקאר חברה [פורסם בנבו.

...

מכל האמור לעיל עולה כי התובעת-בזק לא הוכיחה במידה המוטלת עליה את תביעתה, בכל הנוגע לשאלת האחריות לפיכך, ונוכח המפורט לעיל, לא התקיימו בענייננו שלושת היסודות הנדרשים לשם החלת סעיף 41 לפקודת הנזיקין הקובע את הכלל "הדבר מעיד על עצמו". ( ע"א (חי') 19951-03-17‏ ‏ סמי זנדברג נ' עזבון המנוח גאזי מרווח נעראני ז"ל (07/07/17 ) דינה של התביעה של בדיחי להידחות שכן הוא לא הוכיח את הנזק שנגרם לו כתוצאה מהאירוע.

התוצאה היא כי בדיחי לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח מהו הנזק שנגרם לו כתוצאה מהאירוע ולכן דינה של התביעה שלו להידחות.

סוף דבר לסיכום לאור דחיית 2 התביעות, אני מחייב את בזק לשלם לכל אחד מהנתבעים מגדל ובניש החזר הוצאות העד- נהג המשאית עדי עבדי בסך של 500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,340 ₪ שישולמו לנתבעות באמצעות ב"כ. בנוסף, אני מחייב את התובע בדיחי לשלם לכל אחד מהנתבעים בניש ומגדל באמצעות ב"כ שכר טרחת עו"ד בסך של 1,170 ₪ .

כפי שציינתי, חובה על הניזוק, להוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי בין הפרת חובת הזהירות כלפיו, לבין הנזק שניגרם לו (סעיף 64 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"); פרשת ועקנין, בעמוד 144; ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3) 1, 7 (להלן: "פרשת ברדה"), ע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרישמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נז (4) 289, 309, 311 (להלן: "פרשת בוכבינדר").

ודוק: אם אכן נפל עמוד ליד ביתו של וואיל, יש להניח שבשלב כלשהוא, לאחר הרצח, הייתה בזק מתקנת את אותו עמוד, אלא שלא הובאה כל אסמכתא לתיקונו של העמוד, ובן נעים אף נימנע מהבאת וואיל לעדות, לטענתו, משום שדרש כסף עבור עדותו, וזה הרגע להפנות פעם נוספת להלכות הידועות בדבר אי הבאת עד, מה עוד שבן נעים רשאי היה לבקש את זמונו של וואיל על ידי בית המשפט, דבר שלא עשה.

הנני בדעה, כי מקריאת ההסכמים, ומכח הדברים העולה מהם, ניתן להגיע למסקנה, כי כוונת מנסחיו הייתה להקנות למוטבים על פיהם את הזכות לידרוש את קיום החיוב בהתאם לאמור בהסכמים וזאת הנני למדה, בין היתר מהמבוא להסכם עזה יריחו, המאשר את זכותם של הצדדים להסכם "לחיות בדו קיום של שלום, כבוד הדדי וביטחון...". כבוד כולל את הזכות שלא להפגע על ידי מעשי טירור, ואת הזכות לתבוע את בנזיקין בגין פגיעה כזו.

בהתאם לעדות גרמיזה, פנתה בזק להראל עם הגשת התובענה כנגדה לבית המשפט (בעמוד 632 שורה 11) ונענתה במכתב דחיה על סמך חריג הטרור, ולדברי גרמיזה "... בזק, אחרי שקבלו את מכתב התביעה (צריך להיות: מכתב הדחיה ד.ג.) לא באו בהשגות כלשהם לגבי הדחיה, למרות שבמקרים שיש לנו איתם חילוקי דיעות בעניינים אחרים, הם יודעים לבוא. יש להם יועץ ביטוח אורי אורלנד שמייצג אותם והוא זה, שגם היה אחראי על כל המיכרז וכל הניסוח של הפוליסות..." (בעמוד 634 שורות 27 23).

ודוק: הנני מקבלת כעובדה את הטענה שלעיתים הסיע המנוח את אמו, אלא מאי? אין לשכוח, כי המנוח עבד במשך מרבית שעות היום וממילא לא היה נוכח בבית אמו, ועל כן לא יכול היה לסייע לאימו במהלך שעות היום, ומשכך הנני דוחה עתירה זו. זאת ועוד.

ב"כ קבוצת בזק מסתמך בטיעוניו על פסק הדין בע"א 399/81 יפה טימסוד נ' לויס קטרינג תעשיית ארוחות בע"מ (פ"ד לו (3) 686) (להלן: "פרשת טימסוד") ממנו עולה, כי הסכמתה של המדינה (באותו מקרה הסכמת קצין התגמולים) להחזר התשלומים, התגמולים וטובות ההנאה שקבלה הניזוקה מהמדינה הנה תנאי מוקדם להתגבשותה מחדש של זכות התביעה בנזיקין, והיות ובמקרה אשר בפני לא הוגשה לתיק בית המשפט הסכמה כאמור, אין לתובעת זכות להגשת תביעה בנזיקין.

...

נוכח האמור, אין כל פסול בהגשת התובענה לבית המשפט למרות קבלת תגמולים מהמדינה, באופן שבסופו של יום תהא הברירה בידי התובעת להחליט איזו מהאפשרויות עדיפה מבחינתה, האם המשך קבלת התגמולים מהמדינה, או השבתם וקבלת פיצוי מהמזיקים, ואשר על כן נדחית בזאת טענת קבוצת בזק, לרבות בהתייחס לטענת חוסר תום הלב המיוחסת לתובעים (בסעיף 11 לסיכומי בזק).

סוף דבר, ניתן בזאת פסק דין על סך 1,944,177 ש"ח, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 20%, שכ"ט מומחים ובצירוף החזר הוצאות אגרה.

התביעה כנגד הנתבעת 9 נדחית.

א.בכתב התביעה נטען כי בתאריך 27.8.2020 פגעה משאית של הנתבע 1 כשהיא נהוגה על ידי נתבע 2 בכבל של בזק ועקב כך נפל עמוד הבזק ופגע בביתו של התובע וגרם לו נזקים.

א.התובע העיד כי הבית ניבנה על ידי אביו בשנת 1982; ביום הארוע הרגיש מכה גדולה "כמו רעידת אדמה"; יצא וראה את העמוד על הכביש; ראה סדקים ; התיקרה פתוחה; עץ הזית נפל , למחרת באו אנשים מבזק עם עמודים חדשים אך הוא לא אישר להם להתקין באותו מקום, הנזק לא תוקן.

אך לשם חיוב בנזיקין – די ברשלנות רגילה על פי מבחני הציפיות הסבריה.

...

בזק טענה כי לאור טענת הנתבעים כי משאיות עוברות מתחת לכבל המדובר כל יום – הרי שיש לדחות את התביעה נגדה; צד ג' לא יכלה לצפות את גובהו של הכבל; היא נהגה כפי שחברת תקשורת סבירה הייתה נוהגת בנסיבות העניין.

סוף דבר: 36.

אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 40,939 ש"ח וכן הוצאות משפט (כולל אגרות ושכ"ט שמאי) ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪.

הודעת צד ג' מתקבלת באופן חלקי.