מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין נזק גוף ועוגמת נפש

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

למקרא כתב התביעה עולה כי לצד התביעה לפצוי בגין פרסומים מעוולים על פי חוק איסור לשון הרע, הוגשה התביעה לפצוי בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות – סעיפים 2(4),2(6) 2(7) לחוק זה ,טענה להפרת זכות היסוד של התובעת לפרטיות מכח סעיף 7(א) לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, תביעה לפצוי מכח סעיפים 35,36 לפקודת הנזיקין בגין ניזקי גוף (נפש)- סע 16(ב) לכתב התביעה.
התובעת טענה אומנם ל - 10 פרסומים לפחות (סעיף 20 לתצהירה) אלא שמשיקולי אגרה העמידה תביעתה לפצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך כולל של 250,000 ₪, ופצוי בגין עוגמת נפש בסך של 100,000 ₪ על פי כתב התביעה – לעניין זה אעיר כי כתב התביעה אינו כולל עתירה לפצוי בגין עוגמת נפש (ראו סעיף 25 לכתב התביעה).
...
ממכלול נימוקים אתה אני קובעת כי פרסום תמונתה של התובעת על ידי הנתבעות מהווה פרסום אסור ומעוול על פי חוק איסור לשון הרע, שאינו חוסה תחת הגנות חוק איסור לשון הרע, באשר הנתבעות כאמור עשו שימוש בתמונת התובעת תוך הוצאת התמונה מהקשרה הנכון כפי שעולה ממנו מפורשות, ולצרכיהן בלבד! העדר תחולה להגנת תום הלב מעיון בחומר הראיות שבפני ובעיקר מגרסתן העובדתית של הנתבעת מסקנתי היא כי לנתבעות לא עומדת הגנת תום הלב הקבועה בסעיף 15 (1) לחוק איסור לשון הרע לפיה "הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור בסעיף 3" .
ולמעשה מסקנתי היא הפוכה, על הנתבעות היה לדעת והן היו חייבות לדעת כי בהוצאת תמונת התובעת מהקשרה הנכון הן עלולות לפגוע בתובעת.
בהמשך הצהירה בסעיף 16ג. לתצהירה – עדות שלא נסתרה כי למן פרסום תמונתה על ידי הנתבעות "אני חשה תסכול עמוק , שרויה בדיכאון ובושה וממעיטה לצאת מביתי" – עדותה זו לתקופה הרלבנטית לא נסתרה ואני מקבלת אותה !.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מבוא עסקינן בתביעת נזיקין, לפצוי בגין ניזקי גוף, אשר על פי הנטען, נגרמו לתובעת כתוצאה מטיפול הסרת שיער בלייזר שבוצע אצל הנתבעת.
התובעת טוענת כי מעשי הנתבעת מהוים תקיפה כהגדרתה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], וכי כתוצאה מכך נגרמו לה נזק לא ממוני בסך של 30,000 ש"ח, עוגמת נפש וכאב וסבל, אשר על הנתבעת לפצותה בגינם.
...
דיון לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים שהוגשו מטעם הצדדים לרבות הראיות שצורפו אליהם, ולאחר ששמעתי את העדויות בפניי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
בנסיבות אלה, בהינתן העובדה כי התובעת לא הציגה כל מסמך רפואי אשר יש בו בכדי לבסס את הטענה בדבר סוג הנזק ודרגת הכוויות, ואף אישרה כי לא פנתה לקבלת טיפול רפואי אצל רופא עור, הגעתי למסקנה כי לא הוכח כי אותו נזק שתואר על ידי התובעת הינו חורג מתופעות הלוואי האפשריות בסוג זה של טיפול.
לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בסופו של יום, כבוד השופט רובינשטיין קבע כי אין לראות את התביעה כתביעה בגין ניזקי גוף כלל, שכן פיצויים בשל עוגמת נפש שלא גרמה לנזק גופני אינם באים בגדר פיצויים בשל "נזק גוף" (עניין פלונית, סיפא פסקה י"ט) אף זאת בשונה מהמקרה דנן.
הגם שתקנות האגרות במשפחה מקילות עם המתדיינים בהשוואה לתקנות האגרות הכלליות, העדרו של הסדר מיוחד לעניין תביעות בגין ניזקי גוף בתקנות האגרות במשפחה עלול לגרום לכך, שבעלי הדין בבית המשפט לעינייני מישפחה יידרשו לשום תביעתם הנזיקית ולשלם אגרה מלאה בעת הגשת התובענה, משל הייתה זו תביעה "רגילה" לסכום כסף קצוב.
...
במקרה זה נקבע כי בגין נזקי הגוף תשלם התובעת אגרה מופחתת על פי סיווגן בתקנות האגרות הכלליות.
העוסקת כל כולה בנזקי גוף, ומשבאנו לכלל מסקנה לפיה גם בבית המשפט למשפחה אין חובה לפרש את סכום התביעה לנזקי גוף, ממילא גם לא ניתן לסווגה כתביעה לסכום קצוב, וכפועל יוצא לא ניתן להורות על תשלום האגרה בהתאם לסעיף 1 לתוספת הראשונה" (ע"ר (משפחה ירושלים) 27527-09-19 .
(9.03.2020) עיזבון מ' (המנוח) נ' מ פסקה נוכח כל האמור ובשל הלאקונה בתקנות האגרות משפחה ביחס להסדרת האגרה שיש לשלם בגין תביעות נזקי גוף, שוכנעתי, כי בנסיבות תיק זה נכון להחיל על התובענה את הוראות תקנה 5 ותקנה 5א לתקנות האגרות הכלליות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הראשונה - המסגרת הנורמאטיבית לדיון בפיצויים בגין נזק גוף - מפגיעה, פציעה או מקרה מוות - עקב תאונת דרכים, היא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן "חוק הפיצויים) סעיף 8 לחוק קובע כלל ייחוד עילה, לפיו קיום עילת תביעה לפי חוק הפיצויים שולל עילת תביעה בגין נזק גוף לפי פקודת הנזיקין ואינו מאפשר הגשת תביעה "נוספת" בעילות נזיקיות.
הם הדגישו, כי התביעה אינה בגין ניזקי גוף, אלא בגין נזק בלתי ממוני מסוג עוגמת נפש, שנגרמה לתובעים מאופן ניהול חקירת נסיבות התאונה, שנועדה להראות כי אירוע התאונה היה "בלתי נימנע" כביכול, וזאת על מנת למלט את הנתבע מהעמדה לדין.
...
לפיכך, דין התביעה נגדו להידחות.
סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף שהגישה הנתבעת מס' 2.
מנגד, אני מקבל את בקשת הנתבע מס' 1 ומורה על דחיית התביעה נגדו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך, הגיש המבקש תביעת נזיקין נוספת נגד המשיבה, בה טען לניזקי גוף (נזקים נפשיים) שנגרמו לו בשל אופן שמירת איבריה של המנוחה במכון לרפואה משפטית (להלן: התביעה השנייה).
זאת, בנגוד לסעיף 70(ג1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), הקובע כי: "לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל ניזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפירסום או ברשות בית המשפט". על רקע זה, ביום 12.9.2019 פנה בא כוחו של המבקש למשיבות בדרישה להסרת הפרטים האסורים לפירסום, ולמתן פיצוי כספי בגין הפגיעה בפרטיותו של המבקש.
...
לאחר בירור עובדתי זה, הגיע בית משפט השלום למסקנה כי טעות מהסוג שאירע בעניינו של המבקש מצויה תחת אחריות של "גורם שיפוטי", כך שחלה עליה חסינות שיפוטית.
כמו כן, גם ביחס לטענת המבקש לפיה יש לראות במשיבה כאחראית משלא אומצו על ידה פתרונות טכנולוגיים אשר ימנעו חשיפת פרטים מזהים של בעלי דין מקום בו אלו אמורים להיות חסויים – מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי, וכן נימוקיו.
יתר טענות המבקש הן טענות "ערעוריות", ומשכך ממילא אין בהן כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". סיכומו של דבר: דין הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו