תביעת נזיקין בגין נזילת מים מדירה בקומה עליונה

הצדדים הסכימו עוד באותה הסכמה דיונית כי לא קיימת עוד נזילה רלוואנטית פעילה וכי הנזילה שהייתה קיימת תוקנה כבר, כך שסעד "צו העשה" לתיקון ניזקי הנזילה שנתבע גם הוא בתביעה המקורית, התייתר, ולכן לא אדון בו. יצוין כי ברקע התביעה שבנידון הייתה תביעה קודמת (להלן – "התביעה הקודמת"): תביעה כספית מיום 3.2.16 ע"ס 52,874 ₪ שהגישה מיה ויסוידובסקי נגד התובעת שלפניי בתא"מ (שלום ת"א) 8429-02-16 בגין ניזקי נזילת מים לדירת התובעת.

מדובר בבית משותף בן שלוש קומות, כאשר דירת הנתבעת בקומה העליונה, דירת התובעת בקומה האמצעית ודירת התובעת הקודמת בקומה התחתונה.

ניתוח מכלול טענות וראיות הצדדים הביא אותי למסקנה, כי הוכח היטב שמקור נזילות המים שגרמו את הנזק הנטען לדירת התובעת היה בדירת הנתבעת, כי הנתבעת אשמה בנזיקין בגין נזק זה וכי הוכח הנזק הנתבע.

...

ניתוח מכלול טענות וראיות הצדדים הביא אותי למסקנה, כי הוכח היטב שמקור נזילות המים שגרמו את הנזק הנטען לדירת התובעת היה בדירת הנתבעת, כי הנתבעת אשמה בנזיקין בגין נזק זה וכי הוכח הנזק הנתבע.

להלן נימוקיי, בתמצית הראויה לפס"ד בסדר דין מהיר (במצוות תקסד"א): · שוכנעתי היטב כי מקור הנזילות הוא בדירת הנתבעת: למעשה, עד (עובד) הנתבעת מאשר זאת בפה מלא, וגם העד המומחה מטעם הנתבעת (שלא נחקר כאמור) מאשר זאת למעשה, לפחות לגבי חלק מהנזילות.

סיכום התביעה מתקבלת במלואה.

התובעים טוענים כי בתחילת חודש פברואר 2016 (3.2.16) הבחינו בדליפת מים ורטיבות מהקומה העליונה של דירתם, לקומה התחתונה של הדירה, כשכתמי נזילת המים הופיעו בתיקרת המטבח שבקומה הראשונה.

באשר לשאלת האחריות - הרי שלמען הנוחות אביא להלן את נוסח סעיף 35 לפקודת הנזיקין הקובע מהי רשלנות: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". הנתבעת איננה חולקת על טענות התובעים באשר לאופן פניית התובעים לנתבעת כבר ביום 3.2.16 בתלונה על נזילת מים בביתם ועל כתמי נזילת המים כפי שנראו בתיקרת המטבח, ועל כך שהתובעים מבוטחים בגין ניזקי רכוש, כולל ניזקי מים כמפורט בפוליסה, וכי נותנת שירותי האינסטלציה מטעם הנתבעת הנה חב' ש.ח.ר. מחומר הראיות למדים כי אכן שרברב מטעם חב' ש.ח.ר. ביקר בבית התובעים, כטענתם, כבר ביום 3.2.16, הוא יום הגשת תלונת התובעים בגין נזילת המים בדירתם, אלא שזה, כפי שעולה מחומר הראיות, לא עשה דבר לאיתור מקור נזילת המים ו/או לתיקון מקור הנזילה, ועזב את המקום.

מהימנה עלי קביעת העד מטעם התובעים, בני שאול השרברב, מטעם "א.א. איתור נזילות ואינסטלציה בע"מ", לפיה כפי שציין בהצהרתו ובעדותו בביהמ"ש: "הנזילה נבעה מצנור דלוחים מפוצץ ולא משיפועים לקויים כפי שטענה חברת הביטוח", והוסיף וציין הוא בהצהרתו, והדברים אף עולים מעדותו בביהמ"ש, כדלקמן: "חשוב לציין עם זאת, כי אכן הייתה סתימה באחד הצנורות המובילים לביוב המרכזי, אך היה ברור לי מהרגע הראשון כי ממדי נזילה כזאת לא יכולים להגיע רק מסתימה". מן האמור עולה, וכך קובעת אני, כי אנשי המיקצוע מטעם, חב' ש.ח.ר, היא החברה המספקת שירותי אינסטלאציה מטעם הנתבעת על פי הפוליסה לא בדקו ביסודיות מהו מקור נזילת המים בדירת התובע, לא בדקו את הצנרת באמבטיית ההורים שבקומה השנייה באופן מקצועי ואחראי, שכן לו היו עושים זאת במקצועיות הנדרשת, ודאי היו מגלים את מקור הנזילה, חור בצנור, כפי שגילה זאת השרברב בני שאול מ- "א.א. אינסטלאציה בע"מ", שעשה עבודתו במקצועיות וביסודיות, ונמנעים היו כל אותם נזקים מיותרים שנגרמו בבית התובעים ולתובעים במהלך תקופה ממושכת.

...

על כן, ובדרך של הערכה ואומדן, תשלם הנתבעת לתובעים, ביחד ולחוד, סך של -.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את סכום תביעתם שהוכח לפניי בסך של -.

בפניי תביעה כספית נזיקית על סך 33,400 ₪.

התביעה מכוונת אל מימצאי הבדיקה בקומת מה שכונה בדוח "קומת הביניים". נטען, כי בפרק המתייחס לקומת הביניים, לא צוין מוקד רטיבות בתיקרה, שגרם לחדירת מים לדירה, מעל המיטה בחדר השינה של ההורים, דבר אשר גרם לתובעים להוציא הוצאה כספית ניכרת של תיקון ואיטום המבנה על חשבונם, הוצאה שלא התכוונו כלל להוציא לולא מוקד רטיבות זה. עוד נטען כי לו היה נודע לתובעים על מוקד הרטיבות בחדר השינה שלהם, הם היו לוקחים זאת בחשבון, בעת לקיחת הבית מהמוכרים.

לטענת התובעים, הם פנו לבעלי מיקצוע לאיתור הנזילה ולתיקון חדירת המים ומכאן התביעה.

לכן, מי כף לידנו יתקע, כי מקורה של הרטיבות, אינו מאיזושהי דליפה בצנרת מעל חדר השינה, או ממקור דומה בקומה העליונה, לאחר שהנתבעת ביצעה את הבדיקה ? התובעים טוענים, כי מקור חדירת המים הוא מקירות המבנה, הם חלחלו מבעד לקיר והגיעו לתקרת חדר השינה ולכן היה על המהנדסת להבחין בכך.

...

אינני מקבל את הטענה כאילו הניסוח בחוות הדעת ביקש להתייחס גם למוקד רטיבות זה. מדובר בבדיקה פרטנית, שערכה המהנדסת במקום, ולו הייתה מבחינה במוקד רטיבות בתקרה, הייתה חייבת לציין זאת, באופן מובחן מיתר פרטי הבדיקה שערכה במקום, לעמוד על טיבו של מוקד זה, לרבות העליות הכרוכות בתיקונו.

עם זאת, ולמרות המסקנה האמורה, אינני סבור כי יש לזקוף דברים אלה לחובתה של הנתבעת, מאחר ולא שוכנעתי כי הוכח בפני כי במועד הבדיקה היה כתם רטיבות במוקד הנטען.

בנסיבות הקיימות, לא הוכח כאמור קשר כזה, ולכן קיים חלל ראייתי שאיננו מוסבר, המקשה להוביל למסקנה כלשהי בדבר הקשר בין מוקד הרטיבות הנטען, לבין מעשיה או מחדליה של המהנדסת מטעם הנתבעת.

לפני תביעות נזיקין בגין ניזקי רטיבות בדירות.

כל אחד מהתובעים זכאי להרשם כבעלים של דירה אחת ואילו הנתבע זכאי להרשם כבעל שתי דירות צמודות; דירותיו נימצאות בקומה העליונה של המבנה, מעל דירות התובעים.

התביעה נתמכה בחוות-דעת מומחה והתבקשו סעדים אלה: לחייב את הנתבע לבצע את התיקון הנידרש בדירתו כדי למנוע נזילת מים לדירת לוי ולפסוק לתובע 109,395 ₪ בגין עלות התיקונים בדירת לוי ובדירת הנתבע, הפסד דמי-שכירות בסך 78,400 ₪ והחזר של הוצאות מומחים בסך 3,446 ₪.

בחוו"ד גולוד לדירת כחלון תועדו ממצאים אלה, בהתייחס לניזקי רטיבות: רטיבות חמורה כולל זליגת מים בפועל, עובש ופטריות בתיקרה ובקיר בטון בלובי הקומתי מעל דלת הדירה (בקיר, בתיקרה ובמפגש ביניהם).

...

תוך שלושים יום מעת המצאת פסק-הדין (וללא קשר לתיקון בדירותיו) ישלם הנתבע לכל תובע סכומים אלה, לביצוע עבודות התיקון בדירותיהם וכפיצוי על נזקיהם: לכחלון – עבור עלות תיקונים של נזקי הרטיבות – 23,166 ₪ כולל מע"מ שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך חוות-הדעת המשלימה (15.2.2022) עד יום פסק-הדין.

סוף דבר די באמור לעיל כדי להכריע במחלוקת ואין צורך להידרש לטענות נוספות מעבר לכך.

במכלול השיקולים והקביעות הללו, ישלם הנתבע לתובעים את הוצאות ההליכים כלהלן: לכחלון – אגרת משפט על-פי אסמכתא בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתשלום כל חלק של האגרה עד יום פסק-הדין, הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (בנוסף לשכר מומחי בית-משפט שנקבע לעיל) ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 15,000 ₪ – שני האחרונים בערכי יום פסק-הדין.

א. בכתב התביעה נטען כי עקב נזילת מים מהדירה של הנתבעת הממוקמת מעל דירת התובעים נגרמו לדירת התובעים נזקים; עם גילוי חדירת המים לדירתם פנו התובעים אל הנתבעת והיא הודיה להם כי הנזילה תוקנה; בהאמינם לדברי הנתבעת – צבעו התובעים את התיקרה והקירות בדירתם; ברם – התברר להם כשחזרו מטיול ב 17.11.2019 כי הנזילה חזרה והמים אף מטפטפים; הנזילה גרמה נזק לדירה ואף למערכת החשמל; פניותיהם אל הנתבעת לא הועילו.

ב.צד ג' אישר בכתב הגנתו כי נתן לנתבעת שירות של התקנת פילטרים פעם בשנה; מעולם לא בוצעה אליו פניה בעיניין נזילות; אם הייתה נזילה היא לא קשורה לפילטרים שהתקין; הנזקים הנטענים בכתב התביעה מוכחשים; אין עליו חובת שיפוי – לא בדין החוזים ולא בדין הנזיקין.

השמאי מטעם התובעים ישראל אביטל השבי בחקירתו כי הנזילה בודאות מקומה עליונה מאיזור המטבח מעל ארונות המטבח; המטבח נראה כמטבח חדש.

...

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעים סך של 10,300 ₪ וכן שכ"ט שמאי בסך 1,700 ₪ והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,400 ₪.

התביעה נגד צד ג' נדחית.

הנתבעת תשלם לצד ג' הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪.