מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין נזילה ורטיבות מדירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לענין זה ר' עא (ת"א) 39304-09-11‏ ‏ שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ישפאר הום טק בע"מ (מיום 9/5/13, כב' הש' ר' לבהר שרון) שם נקבע כך: "סעיף 38 לפקודת הנזיקין ("דברים מסוכנים"), אליו מתייחסת המערערת, נועד למצבים בהם הנזק נובע מדבר מסוכן או שנמלט - ובכלל זאת מים, כאשר המים מחצריו של אחד גורמים לנזק לרכושו של השכן התובע, שאין לו שליטה על הדבר, אין לו אפשרות לדעת מה הנסיבות שגרמו לנזק, ואינו יכול להמצא אחראי" אך מעבר לחזקה שמקים סעיף 38 לפקודת הנזיקין, הרי מימצאי חוות דעת מומחה בית המשפט מטילים באופן חד משמעי את האחריות לנזקים שייקבעו על הנתבעים אשר מדירתם ארעה הנזילה.
במקרה זה התובעים, בדרכם, דוקא חלקו שבחים לנתבעים ולדרך הטיפול בנזילה וכלשון סיכומי התובעים (סעיף 22 לסיכומים): "בנגוד מוחלט לטפול הנתבעים ברטיבות בחדר השינה נושא תובענה זו, ברטיבות שהתגלתה בחדר המגורים טיפלו הנתבעים כמתבקש... כתוצאה מכך ההתייבשות בתיקרת חדר המגורים של התובעים הייתה מהירה והענין הסתיים תוך מספר שבועות". מכל אלה עולה כי כאשר נמצאים במעקב מתמיד על המתרחש בדירה וכאשר מתריעים אודות נזילה, הרי זו מטופלת במהירות.
אך עדיין היה מקום להציג ראיה לטענה לפיה נימנעו במשך שנים ארוכות מהשכרת הדירה וכן הסכימו לאבדן הכנסות במאות אלפי ₪ הכל בשל הנזילה מתחילת שנת 2015.
...
סוף דבר ביחס לרכיב השלישי – פיצוי בגין אבדן דמי שכירות הגם שהדירה לא הושכרה אין לחייב את הנתבעים בתשלום בגין אבדן דמי שכירות.
חלק שלישי – שלוש הערות לפני סיום וסוף דבר שלוש הערות לפני סיום 8.1.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעים כדלקמן: (1) תשלום הסך של 28,080 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26/6/2016 ועד למועד התשלום בפועל (סעיף 4.6 לפסק הדין).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

בחוות דעתו, קבע השמאי מר ישראל אביטל (להלן: השמאי), כי הנתבעת הסבה לדירה נזקים בסכום מיצטבר של 82,262 ₪ כולל מע"מ. ואולם, מאחר שנזילה מהקומה העליונה גרמה לרטיבות רבה, עובש ונזק למערכת החשמל בדירה, הפחית התובע את עלות צביעת הדירה כפי שנקבעה בחוות הדעת, והעמיד את סכום הנזקים המצטבר על 78,393 ₪.
פה זה תביעה נזיקית למה לא הבאת את זה לפה יש פה תביעה ויש פה את כל החומר בצורה ברורה ומסודרת.
ער אני לכך שבניגוד לטענת הנתבעת, היא פינתה את הדירה רק לאחר שניתן נגדה פסק הדין בתביעת הפינוי המורה לה לעשות כן, ולכך שהחל מחודש ינואר 2018 היא החזיקה בדירה עד למועד הפינוי, מבלי ששילמה לתובע את דמי השכירות המגיעים לו. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, כפי שפורטו לעיל ובפרט נוכח התנאים המחפירים בדירה בהם חיה הנתבעת, כפי שעלו בבירור מתצהירה של העו"ס, הגב' סימה בוחנה, לא מצאתי כי נכון וצודק יהיה לפסוק לתובע פיצוי בגין עגמת נפש.
...
בהתאם להסכם השכירות, היה על הנתבעת לשלם לתובע דמי שכירות, מדי חודש, באמצעות שיק, אך נוכח טענת הנתבעת כי אין בידה שיקים, סוכם בין הצדדים כי הנתבעת תשלם את דמי השכירות באמצעות הפקדה לחשבון הבנק של התובע שפרטיו צוינו בהסכם או באמצעות שיק או מזומן שתעביר למנשה עבור התובע.
התובע לא הביא כל ראיה להוכחת בטענות אלה, ועל כן דינן להידחות.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה באופן חלקי ומורה כדלקמן: על הנתבעת לשלם לתובע סך של 26,661.26 ₪.
נוסף על כך, על הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ (וזאת בשים לב לפער שבין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לתובע בסופו של דבר).

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עיקר טענות הצדדים בהליך 1: לטענת התובע, לאור אחזקה לקויה של דירת הנתבעת, נגרמו לתובע נזקים רבים וזאת בעקבות נזילת מים ממרפסתה למרפסתו, ובשל כך ישנה בדירת הנתבע רטיבות רבה בעיקר בסלון ובקומה התחתונה וריח של טחב.
בכל הנוגע לטענות הנזיקיות- הכספיות של התובעת, החלטתי לדחות אותן בשל כך שהתובעת לא עמדה בנטל הראיה ובנטל השיכנוע המוטלים עליה, ולהלן אפרט: התרשמתי שהתובעת הגישה את תביעתה כתגובה לתביעת התובע אותה, הואיל ולא מצאתי הסבר מניח את הדעת לכך שתביעה זו הוגשה לאחר פרק זמן כה ממושך, למרות שלטענת התובעת היא סובלת ממעשיו של הנתבע מזה תקופה ארוכה.
...
יתר על כן, אני מקבל את טענות הנתבע, לפיהן הפתח מתוך דירתו אינו מחסן כי אם מתחם חדר ילדים שנבנה כדין וכן את טענתו לפיה מתחם זה נבנה מספר שנים בטרם עבר הנתבע להתגורר בדירתו.
לאור האמור, דין התביעה בהליך 2 להידחות.
סוף דבר: לאחר שהבאתי בחשבון את טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי את מלוא המידע שבפני ביהמ"ש, אני פוסק כי דין שתי התביעות להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לפני תביעות נזיקין בגין ניזקי רטיבות בדירות.
על דירת לוי רשומה הערת אזהרה לטובת אביו המנוח, אליהו לוי ז"ל. תביעת כחלון הוגשה ביום 14.2.2020 לתשלום סך של 130,400 ₪: עיקרה בטענה כי לדירת כחלון נגרמו ניזקי רכוש ישירים בשל רטיבות ונזילות בה שמקורן בדירות של הנתבע (להלן ניזקי הרטיבות); נטען גם לנזק כספי תוצאתי שביטויו במניעת השמוש בדירה והשכרתה בשל ניזקי הרטיבות.
...
תוך שלושים יום מעת המצאת פסק-הדין (וללא קשר לתיקון בדירותיו) ישלם הנתבע לכל תובע סכומים אלה, לביצוע עבודות התיקון בדירותיהם וכפיצוי על נזקיהם: לכחלון – עבור עלות תיקונים של נזקי הרטיבות – 23,166 ₪ כולל מע"מ שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך חוות-הדעת המשלימה (15.2.2022) עד יום פסק-הדין.
סוף דבר די באמור לעיל כדי להכריע במחלוקת ואין צורך להידרש לטענות נוספות מעבר לכך.
במכלול השיקולים והקביעות הללו, ישלם הנתבע לתובעים את הוצאות ההליכים כלהלן: לכחלון – אגרת משפט על-פי אסמכתא בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתשלום כל חלק של האגרה עד יום פסק-הדין, הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (בנוסף לשכר מומחי בית-משפט שנקבע לעיל) ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 15,000 ₪ – שני האחרונים בערכי יום פסק-הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בכתב בתביעה, במהלך השנים, בעונת החורף, נוצרת רטיבות בעקבות חדירת מי גשמים דרך גרם המדריגות למטבח דירת התובעת (תיקרת המטבח היא ריצפת גרם המדריגות).
אמנם, ניתן לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש במקרה של תביעה נזיקית שעניינה ליקויים במבנה גם בהיעדר תצהירים של בעל הדין המפרט את הנסיבות המצדיקות פיצוי בגין עוגמת נפש (ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' [פורסם בנבו] (01.12.2008) פס' 19 (להלן – עניין סולל בונה)).
מכאן, שבנסיבות בהן התובעת מבקשת פיצוי בגין עוגמת נפש בשל רטיבות ונזילות בדירה בה אינה מתגוררת בפועל, היה עליה לבסס תשתית עובדתית להוכחת עוגמת נפש בנסיבות העניין.
...
סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל מצאתי לקבל את התביעה בחלקה.
על יסוד המסקנה כי יש לייחס את גרם המדרגות לדירת הנתבעות, הנתבעות ישלמו לתובעת סך של 63,505 ₪ כמפורט להלן: הוצאות תיקון גרם המדרגות בסך של 34,916 ₪ (במעוגל, על פי הפירוט והאסמכתאות בסעיף 33 לסיכומי התובעת: מהנדס צבי רון – 4,972.5 ₪; מהנדס דב דוד – 5,265 ₪; בדיקת המטרה – 1,462.52 ₪; חלקה בשכר הקבלן אלדד דוד – 23,224.5 ₪); עלות תיקון הנזקים בדירת התובעת בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ) בהתאם לחוות דעת המומחה ולהבהרה מיום 17.3.2024; הוצאות משפט בסך של 2,849 ₪ (במעוגל - אגרה בסך של 977.46 ₪; שכ"ט מומחה מטעם התובעת בסך 1,872 ₪) שכ"ט עו"ד בסך של 17,550 ₪ (כולל מע"מ).
התביעה בגין עוגמת נפש וירידת ערך הדירה, נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו