תביעת נזיקין בגין מוות ברשלנות בטיול מאורגן

פתח דבר: התאונה, הצדדים, וההליכים המשפטיים כלנית אלי ננקין ז"ל ("כלנית") ודורית זניר ז"ל ("דורית"), תושבות ואזרחיות ישראל, יצאו עם קבוצת מטיילים ישראליים בקיץ 2012 לטיול מאורגן בדרום אמריקה ("הטיול").

השורה התחתונה היא, שהוכח, ולמעשה מדובר בעובדה מוסכמת, שהאחריות הנזיקית העיקרית לפיצויים בשל מוות בתאונת דרכים לפי הדין הבוליביאני, היא אחריות שמבוססת בראש וראשונה על אשמה, דהיינו על רשלנות.

מומחה התביעה פביאן אף אישר, שהדבר אינו דרוש ואינו מקובל בטיולים מסוג זה (עמ' 24-23); וכך הצהיר גם המדריך יריב (סעיף 48 לתצהירו), ולא נחקר על כך. מחדלים בעת ניהול הטיול בבוליביה ע"י המדריך יריב בפרק זה אבחן את הרשלנות הנטענת של הנתבעים בעת ובגין ניהול הטיול בבוליביה.

...

לסיכום, לא הייתה כל נהיגה מהירה, ולא הייתה כל רשלנות בפיקוח על מהירות הנהיגה.

סוף דבר המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא , שהתביעה לא הצליחה להוכיח כל רשלנות של הנתבעים – לא באי-מתן מידע ואזהרות בטרם היציאה לטיול, לא בהיערכות לטיול ובארגונו, ולא בעת ניהול הטיול בבוליביה.

התוצאה היא, שעליי לדחות את התביעה, וכך אני מורה.

הניתוח לעיל כמו גם המסקנה אליה הגעתי פשטניים במידת מה, אני מודע לכך ברם בחרתי שלא להכנס בשלב זה לכל התמיהות, בלשון המעטה, העולות ממערכת הקשרים הלכאורית בין ה"ה צורי, עמרה ופדידה אך הדבר יזכה להתייחסות בסקירת עדותו של מר צורי, סקירה שמחויבת המציאות גם כדי להעריך את ההשפעה או הפגיעה הכוללת של שלל האמרות נשוא שני הפרסומים בגינם מיתנהלת התביעה בשמו הטוב של מר צורי וגם כדי להכניס את שלל הטענות כמו פסיקת הפצוי לקונטקסט הנכון, הראוי והמאוזן.

מכל מקום, בפן הנזיקי על מר צורי הנטל להוכיח כי מר גולדשטיין התרשל וחרג מסטאנדארט היתנהגות של חוקר פרטי סביר, לא הובאו בעיניין זה חוות דעת או עדויות כלשהן ואין בסיס לייחס למר גולדשטיין רשלנות בתיק זה. משכך, דין התביעה להדחות כנגד מר גולדשטיין ולהתקבל כנגד מר עמרה שכאמור לא הוכיח במאזן הנידרש את אמתות אמרותיו ככל שהן נוגעות למר צורי.

האם מדובר בטיולים מאורגנים של מנזר השתקנים? אינני מאמין.

...

המציאות מראה לנו כי לא פעם, בשדה הפוליטי, הטלת האשמות וחשדות במועמד כזה או אחר דווקא מחזקת את מעמדו בקרב בוחריו הפוטנציאליים ומר צורי לא הצליח להוכיח איזו שהיא פגיעה בסיכוייו להיבחר ובפועל גם נבחר לאחר הפרסומים נשוא תיק זה. ואם נישאר בשדה הנזיקי, כמעט בכל פרק ופרק בפסק דין זה עולה במסגרתו מסקנה כי למר צורי, גם אין לא דבק בו דבר מהמיוחס לו אישית, יש תרומה של ממש קרי אשם תורם משמעותי לנזק לו הוא טוען.

סוף דבר התביעה כנגד מר גולדשטיין נדחית.

התביעה כנגד מר עמרה מתקבלת, הנני מחייב את מר עמרה לשלם למר צורי סך 20,000 ₪ בצירוף אגרה חלקית בסך 6,500 ₪ שכן אין הצדקה לחייב את מר עמרה באגרה עבור מלוא סכום התביעה המקורי, ממנו חזר גם מר צורי וכן הנני מחייב את מר עמרה לשלם למר צורי שכר טרחת עו"ד בסך 20% + מע"מ קרי 4,680 ₪ כולל מע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

לפני תביעה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם, על פי הנטען, לתובע, יליד אפריל 1967, כתוצאה מרשלנות רפואית שאירעה בניתוח לתיקון בקע טבורי, שעבר ביום 11.10.2012 במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (להלן- בית החולים / איכילוב), שבבעלות הנתבעת, מדינת ישראל (להלן- הנתבעת).

על יסוד תלונותיו של התובע בפניו ולאור מימצאי בדיקתו – "המודע צלול, ההתמצאות במקום, בזמן ובאישיות תקינה. האפקט דיספורי. הפרעה קלה בריכוז. לא ניצפו הפרעות בפרספציה ובדימוי הגוף" - קבע המומחה כי התובע סובל מ"הפרעת היסתגלות עם קווים דיסטימיים", המתבטאת ב"הפרעות קשות בשינה, אפטיה, הסתגרות, חוסר יכולת ליצירת קשרים חברתיים, ירידה בדימוי העצמי ושינויים בהרגלי האכילה", ואשר "הופיעה כתוצאה מארוע גורם דחק, שהשפיע על התיפקוד האישי, הזוגי והחברתי, כשברור שהפרעה זו לא היתה מתפתחת אילולי גורם הדחק, דהיינו, התערבויות כירורגיות כתוצאה מרשלנות רפואית, כפי שעולה מתוך חוות הדעת של פרופיסור שילוני". המומחה מצא לקבוע לתובע נכות זמנית וצמיתה בגין פגיעה "בדימוי העצמי, באיכות החיים ובהימנעות מרופאים". הנכות הזמנית הועמדה על ידו על 20% למשך 6 שנים מיום הארוע בהתאם לתקנה 34ב(3) לתקנות והנכות הצמיתה על 10% בהתאם לתקנה 34ב(2) לתקנות.

בחוות הדעת שערכה מיום 29.3.2019 פרטה המומחית את תלונות התובע בפניה - "גר לבד ללא זוגיות, "חושש מכל דבר, מבדידות, ישנם ימים שלא מסוגל לקום בבוקר ואז לא הולך למשרד, הרבה משבות [מחשבות] מסוג "מה היה קורה אילו ... ואז לא מצליח להרדם ... תחושה של חוסר שליטה על חייו"", את מימצאי בדיקתה - "נראה צעיר מגילו, מסודר ומטופח, נעים הליכות. רושם של אדם אמין. שתוף פעולה מלא. חשיבה מאורגנת ללא הפרעות במהלך ותוכן. אפקט לתוכן השיחה. רגוע וללא עליה ברמת החרדה. מדייק בפרטים. ללא פגיעה קוגניטיבית. כאשר מתאר את השלוש שנים הראשונות לאחר הניתוח נראה עצוב יותר ואפקט נעשה מעט דיכאוני", והתייחסה לעברו הרפואי הרלוואנטי של התובע - איבחנה של תגובת היסתגלות (ברקע טפול באמו הסיעודית ופטירתה) וטפול תרופתי בכדור "נוגד דכאון וכדור שינה" (לאורך תקופה של שנה), כמו גם לשפור שחל במהלך השנים שלאחר האשפוזים והטיפולים (מאוקטובר 2012 ועד ליולי 2015) שהתבטא בחזרה לעבודה ולעיסוק בספורט.

לעמדתו המומחית לא פרטה בחוות הדעת "מהו אותו "שיפור" שחל בתובע לאחר אותם 3 שנים בהם היה עם נכות זמנית", אף לא הסבירה "מדוע אין לקבל את תלונותיו ... אודות חששות, בדידות, קשיי שינה ותחושה של חוסר שליטה על חייו, וזאת חרף העובדה כי היא מציינת באופן מפורש כי התובע "אדם אמין, שתוף פעולה מלא"", ונתנה משקל יתר ל'עברו הרפואי', המסתכם ב- "2 מפגשים בלבד, בהם התלונן ... על מצב רוח ירוד, וזאת לאחר פטירתה של אימו, אותה סעד תקופה ארוכה". 9.2 מנגד, סבורה הנתבעת כי דוקא קביעותיו של פרופ' טיאנו, המומחה מטעם התובע, מוקשות, משהן אינן עומדות בהלימה לתפקודו של התובע, כפי העולה מעדותו, כסוכן ביטוח וכמדריך טיולים ומתעלמות כליל מ'עברו הרפואי' המתועד טרם הניתוח בשנת 2012, אשר התבטא בפגיעה בתיפקוד, פגיעה עליה עמדה מזכירתו הגב' ש.א. בעדותה.

בהיתחשב בגילו של התובע (יליד 1967), בעיסוקיו כסוכן ביטוח וכמדריך טיולים עובר לאירועים מושא התביעה ולאחריהם, בשיעור נכותו הרפואית (39.2%), התפקודית (15%) וטיבה, כמו גם בעובדה כי שב לעבודתו ללא כל פגיעה בשכרו, מוצאת אני לפצותו בראש נזק זה, על דרך האומדנא, בסך של 325,000 ₪ נכון למועד פסיקתי.

...

מחד גיסא, שוכנעתי כי התובע חדל להיות סוכן הביטוח של 'הקולקטיב' בשל 'תפקוד לקוי' עקב מצבו הרפואי (פיזי ונפשי) בתקופה שלאחר הניתוח הראשון (אוקטובר 2012) וכך איבד את אותה הזדמנות עסקית שקמה לסוכן הביטוח המלווה את 'הקולקטיב' במועד סיומו, להמשיך ולהיות סוכן הביטוח של המממשים את 'זכות ההמשכיות'.

בכל אותה תקופה, על פי העדויות שבאו לפניי, זכה לעזרה מקרוביו ושוכנעתי כי זו חרגה בהיקפה מהמצופה מבני משפחה ומהמקובלת בנסיבות ועל כן בת פיצוי (ראו: ע"א 327/81 ברמלי ואח' נ' חפה ואח', פ"ד לח(3) 580; ע"א 1164/02 קרנית – קרן לפיצוי נפגעי עבודה נ' פלוני (2005)), אותו מוצאת אני לאמוד ולהעמיד על הסך של 35,000 ₪ נכון למועד פסיקתי.

סוף דבר הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 1,535,000 ₪, נכון למועד פסיקתי אובדן הקולקטיב 750,000 ₪ הפסד השתכרות לעתיד 325,000 ₪ כאב וסבל 350,000 ₪ עזרת הזולת 85,000 ₪ הוצאות רפואיות לרבות נסיעות לטיפולים 25,000 ₪ עוד ובנוסף הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט (החזר אגרת משפט + שכרם של המומחים הרפואיים ומחצית שכרו של המומחה מר קהל), כשסכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד בו שולמו על ידי התובע ועד לתשלומם בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% כמקובל בתביעות ממין זו ובהתחשב בהיקף ההתדיינות (שתי ישיבות קדם משפט ושני דיוני הוכחות).

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 27275-12-17 פלוני נ' רימון טיולים מאורגנים בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט יוני לבני תובעים פלוני ע"י ב"כ עוה"ד יוסף גבאי ואמי תמיר-נגר נתבעים רימון טיולים מאורגנים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יצחק משען מקבל lapland safaris פסק דין

בהמשך לכך הוא מקבל סכום כסף מחברת ביטוח מקומית שביטחה את האופנוע, ובצד זה מגיש תביעה בגין רשלנות נגד חברת הטיולים הישראלית בטענה כי נוכח תנאי השלג, לא היה מקום לצאת לרכיבה באותו מועד.

מכוח סעיף זה, עשויה, איפוא, חברת טיולים שלא לחוב בנזיקין בגין מעשה עוולה שבוצע על-ידי ספק שירות שעמו נקשרה, אפילו זה גרם לנזק לאחד ממטייליה.

...

מכל מקום, איני נדרש להכריע בעניין זה במקרה דנן, משעה שכך או אחרת, כמפורט לעיל, דין התביעה להידחות.

סוף דבר   על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, את עלות חוות דעת המומחה מטעמה ואת חלקה בחוות דעת מומחה בית המשפט, כנגד אסמכתאות, וכן את שכר עדי הנתבעת כפי שנפסק.

האפשרות הנתמכת בעדות התובעת ובעדות הראשונה של יהודה כי הגלגל התנתק תוך כדי נסיעה, והעדות הראשונה של יהודה כי הטרקטורון היה תקול ובלמיו לא היו תקינים, מביאים אותי לקבוע כי נטל ההוכחה להעדר רשלנות לקרות התאונה, יוטל על הנתבעת מכח סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), בכך שבחרה חברה שספקה לה, כך נראה, טרקטורון שאינו תקין.

הנתבעת לא הוכיחה שהיא לא התרשלה האם בכך שגלגל הטרקטורון ניתק במהלך הנסיעה, מעיד על רשלנות הנתבעת? מחקירתו של גלעד עלה כי הוא יצא לטיולים לרומניה כמדריך של הנתבעת עד שנת 2018 בין עשרות רבות למאות בודדות, כאשר נישאל כמה פעמים הוא הדריך טיול עם טרקטורונים ענה: "אני חושב שזה (הטיול נשוא התובענה- י"ב) היחיד " (עמוד 116 ש' 5 וכן עמוד 123 ש' 23).

התובעת ישבה מאחור בטרקטורון, נסעה כמטיילת בטיול מאורגן, לפתע היא מצאה עצמה מוטלת על הקרקע כתוצאה מהתהפכות הטרקטורון.

בסעיף י"א להרחבות לפרק ז' דן "בגבולות טריטוריאליים וגבולות שיפוט", נכתב: " למניעת ספק מובהר בזה כי הרחבה זו אינה מכסה חבות הנובעת מנזק גופני, מוות, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי, שיכלי שניגרם במהלך ו/או עקב תאונת דרכים." פרק ח' דן ב"ביטוח אחריות מקצועית" סעיף 2.

...

הנתבעת טענה בהגנתה כי דין התביעה להידחות ו/או להימחק בהעדר עילת תביעה בישראל על פי הדין הישראלי בהתאם לדנ"א 4655/09 נטע לי סקאלר נ' רוני יובינר מיום 25.10.11 בנוסף או לחלופין, ככל והתובעת סבורה כי היה פגם בטרקטורון היה עליה להפנות תביעתה כנגד החב' הרומנית שסיפקה את הטרקטורונים.

על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 202,144 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 13.9.22 עד ליום התשלום המלא בפועל (סכום זה הינו: הסכום ששולם למל"ל), ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15%+ מע"מ. הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 373,000 ₪ בניכוי הסכום ששולם למל"ל (סכום זה הינו הפיצוי לתובעת), ובצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ מסכום הפיצוי לתובעת, בתוספת הוצאות משפט בהתאם לאסמכתאות וכן את אגרת המשפט.

ההודעה כנגד צדדי ג'- נדחית.

הנתבעת תשלם לצדדי ג' שכ"ט עו"ד, מע"מ והוצאות משפט בשיעור כולל של 5,000 ₪.