נוכח האמור, קבע בית משפט השלום כי במקרה דנא היתקיימו יסודות עוולת הרשלנות, וחייב את המשיבה בתשלום פיצוי בסך 500,000 ₪, כגובה התביעה, וכן הוצאות בסך 50,000 ₪ ושכר טירחת עורך דין בסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
על פסק דינו של בית משפט השלום הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.
הפרה זו התבטאה בכך שהמבקש נימנע מתקיפת החלטת המשיבה באורח ישיר באמצעות עתירה לבג"ץ. בית המשפט המחוזי הפנה לעע"ם 7401/14 קסם מילניום נ' רשות שדות התעופה (2015) – במסגרתו נפסק, כי מציע שקופח במיכרז לא יוכל לתבוע סעד של פצויי קיום בגין אי-זכיה במיכרז (תקיפה עקיפה), בלא שיראה כי הקדים לתקוף את ההליך המכרזי עצמו (תקיפה ישירה), או כי אפשרות זו נימנעה ממנו מטעמים שאינם קשורים בהתנהלותו שלו.
כך, בבג"ץ 64/91 חילף נ' משטרת ישראל, פ"ד מז 653, 658 (1993) נאמר כי "עצם ניהול חקירה על-פי מידע לא נכון מהוה ראיה לכאורית כי המישטרה התרשלה בהערכת המידע שעל-פיו פתחה בחקירה שבעטיה נפגע הנחקר", ובע"א 4371/13 לסרי נ' משטרת ישראל (14.12.2014) (להלן: עניין לסרי) נדונה ונדחתה תביעת נזיקין בגין פעולות חקירה שניפתחה כנגד התובע בחשד למעורבותו בעבירת רצח (וראו גם ע"א 3580/06 עיזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נ' מדינת ישראל (21.3.2011)).
על אף שאין זהות מוחלטת בין הסבירות במשפט המנהלי לסבירות במשפט הנזיקי, נקבע כי נוכח הקביעות הנחרצות בעתירה באשר להתנהלות הרשות, ברי שלא נפל כל פגם בהחלטותיה של הרשות, וממילא יהיה זה "קשה עד בלתי אפשרי לקבוע במסגרת הליך אזרחי כי הרשות התרשלה בהתנהלותה אל מול המערערת".
פסק דין זה מדגים כי דחיית עתירה בעילה מינהלית בבית המשפט המוסמך (בג"ץ או בית משפט לעניינים מנהליים), עשויה לעיתים לחסום את הדרך להכרה בתביעה כספית נזיקית.
...
מנגד, אני סבור כי גישתו של חברי מעודדת תביעות מינהליות טהורות במסווה של תביעות כספיות.
העולה מהמקובץ הוא, לשיטתי, שדין תביעתו של המבקש היה להיות מסולקת ללא בירור הטענות כלפי אופן התנהלות המשטרה, האם דבקה בהתנהלות זו התרשלות כלשהי, אם לאו.
כחברי, המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, גם אני סבור שיש חשיבות להכיר באפשרות לצעוד, במקרה המתאים, גם במסלול של תביעה אזרחית כאשר מעשי הרשות מהווים עוולה כלפי האזרח, ולעיתים החשש מפני תוצאה כספית שתהיה לאי-תקינות של המינהל, יוצר אפקט הרתעה אפקטיבי שבכוחו לתרום למינהל תקין, בצד פיצוי נאות של הנפגע (לאמיתו של דבר, אף חברי, השופט עמית, אינו שולל לחלוטין אפשרות זו).