תביעת נזיקין בגין טיסת שכר פגומה

נוכח האמור, קבע בית משפט השלום כי במקרה דנא היתקיימו יסודות עוולת הרשלנות, וחייב את המשיבה בתשלום פיצוי בסך 500,000 ₪, כגובה התביעה, וכן הוצאות בסך 50,000 ₪ ושכר טירחת עורך דין בסך 100,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק דינו של בית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית משפט השלום הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.

הפרה זו התבטאה בכך שהמבקש נימנע מתקיפת החלטת המשיבה באורח ישיר באמצעות עתירה לבג"ץ. בית המשפט המחוזי הפנה לעע"ם 7401/14 קסם מילניום נ' רשות שדות התעופה (2015) – במסגרתו נפסק, כי מציע שקופח במיכרז לא יוכל לתבוע סעד של פצויי קיום בגין אי-זכיה במיכרז (תקיפה עקיפה), בלא שיראה כי הקדים לתקוף את ההליך המכרזי עצמו (תקיפה ישירה), או כי אפשרות זו נימנעה ממנו מטעמים שאינם קשורים בהתנהלותו שלו.

כך, בבג"ץ 64/91 חילף נ' משטרת ישראל, פ"ד מז 653, 658 (1993) נאמר כי "עצם ניהול חקירה על-פי מידע לא נכון מהוה ראיה לכאורית כי המישטרה התרשלה בהערכת המידע שעל-פיו פתחה בחקירה שבעטיה נפגע הנחקר", ובע"א 4371/13 לסרי נ' משטרת ישראל (14.12.2014) (להלן: עניין לסרי) נדונה ונדחתה תביעת נזיקין בגין פעולות חקירה שניפתחה כנגד התובע בחשד למעורבותו בעבירת רצח (וראו גם ע"א 3580/06 עיזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נ' מדינת ישראל (21.3.2011)).

על אף שאין זהות מוחלטת בין הסבירות במשפט המנהלי לסבירות במשפט הנזיקי, נקבע כי נוכח הקביעות הנחרצות בעתירה באשר להתנהלות הרשות, ברי שלא נפל כל פגם בהחלטותיה של הרשות, וממילא יהיה זה "קשה עד בלתי אפשרי לקבוע במסגרת הליך אזרחי כי הרשות התרשלה בהתנהלותה אל מול המערערת". פסק דין זה מדגים כי דחיית עתירה בעילה מינהלית בבית המשפט המוסמך (בג"ץ או בית משפט לעניינים מנהליים), עשויה לעיתים לחסום את הדרך להכרה בתביעה כספית נזיקית.

...

מנגד, אני סבור כי גישתו של חברי מעודדת תביעות מינהליות טהורות במסווה של תביעות כספיות.

העולה מהמקובץ הוא, לשיטתי, שדין תביעתו של המבקש היה להיות מסולקת ללא בירור הטענות כלפי אופן התנהלות המשטרה, האם דבקה בהתנהלות זו התרשלות כלשהי, אם לאו.

כחברי, המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, גם אני סבור שיש חשיבות להכיר באפשרות לצעוד, במקרה המתאים, גם במסלול של תביעה אזרחית כאשר מעשי הרשות מהווים עוולה כלפי האזרח, ולעיתים החשש מפני תוצאה כספית שתהיה לאי-תקינות של המינהל, יוצר אפקט הרתעה אפקטיבי שבכוחו לתרום למינהל תקין, בצד פיצוי נאות של הנפגע (לאמיתו של דבר, אף חברי, השופט עמית, אינו שולל לחלוטין אפשרות זו).

מכוח אותה הוראת שעה ניתנה מילגת שכר לימוד לסטודנטים שהוכרו על ידי המשרד כיוצאי קווקאז בהתאם לתנאי הזכאות שנקבעו בהוראות השעה.

הנתבעת מציינת כי עילת התביעה, היא פיצוי בנזיקין בגין אי קבלת מילגת לימודים עבור השנים 2011-2012.

פירסום צו ההרחבה ביום 14.3.2016 ותחילתו 30 יום מיום פירסומו, בזו הלשון: "קליטת עלייה – החלטה של רשות לפי חוק סל הקליטה, התשנ"ה-1994, למעט החלטת שר לפי סעיף 3(ב) לחוק האמור, וכן החלטה של רשות בעינייני הטבות וסיוע הניתנים מכוח החלטות הממשלה שעניינן קליטת עלייה או מכוח נוהלי משרד העלייה והקליטה." ב- עע"ם 7401/14 קסם מילניום בע"מ נ' רשות שדות התעופה (פורסם בנבו) (להלן: "פרשת קסם") אליו מפנה המבקשת/הנתבעת כתמיכה לבקשתה זו, העניין נסוב סביב מציע שהשתתף במיכרז וזכותו קופחה עקב פגם שנפל בהתנהלותה של הרשות ושיש בידו להוכיח שאלולא פגם זה הוא היה זוכה במיכרז.

...

אין לאפשר לצד לעקוף את ההליך המנהלי אשר נקבע בחוק על יד הגשת תביעה לפיצוי לאחר שהוא לא פעל לתקיפת ההחלטה במסלול המנהלי.

אשר על כן אני מורה כי יש לקבל את הבקשה למחיקה על הסף מחוסר סמכות עניינית.

ביחס לטענת ההתיישנות הטעים כי הוא פעל לקבלת אישור מהמעסיק המתייחס לרכיב הפצוי של אבדן משמרות, אך ניסיונותיו עלו בתוהו הואיל והוא הגיש תביעה נזיקית כנגד המעסיק ולפיכך ניתקל בחוסר שתוף פעולה מצדו.

אין חולק כי ועדת הרשות מיום 28.7.16 קבעה כי קיימת ירידה בשיעור של 28% בשכרו של המערער וציינה כי הוא המציא אישור מרשות שדות התעופה לפיו החל מ 2/16 שונה לו סוג המשרה להגדרה של עובד יום/פקיד.

נוכח כל האמור לעיל, משנפל פגם משפטי בעבודת הועדה אשר לא נימקה את החלטתה, יוחזר עניינו של המערער לבחינה פעם נוספת.

...

לנוכח מכלול הנסיבות, נדחית אפוא טענת ההתיישנות.

נוכח כל האמור לעיל, משנפל פגם משפטי בעבודת הוועדה אשר לא נימקה את החלטתה, יוחזר עניינו של המערער לבחינה פעם נוספת.

סוף דבר: עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שזו תדון בהפעלת תקנה 15, תוך שתתייחס לטענות המערער בדבר שינוי היקף עבודתו לאחר מועד התאונה.

(להלן: "הנתבעת" ו/או "האלמנה") כנגד בעלה המנוח, במסגרתה עתרה לאיזון משאבים ופרוק שתוף במכלול הזכויות שצברו הצדדים, לרבות זכויות סוציאליות ו/או פינאנסיות, זכויות במשק לרבות זכויות נילוות, זכות לקבל מחצית מכספי הפיצויים בגין תביעת הנזיקין של המנוח, פירוק מיידי של בית המגורים, פירוק של זכויות ברכב שרכש המנוח ונרשם על שם אמו, השבת הכספים שנטל המנוח מהקופה המשותפת לצרכיו הפרטיים, איזון בכספים שקבל המנוח מחברת .

לטענתה, המנוח משך כספים בסך 10,000 ₪ מהחשבון המשותף לצורך טיסה ל..

( 20 לפרוטוקול מיום 2.7.2019 לאחר בחינת הדברים, אני סבור כי הצוואה נערכה ונחתמה כדין, ולא מצאתי כי נפל פגם בצוואה, שיש בו כדי להעביר את נטל השיכנוע אל שכמה של מבקשת קיום הצוואה - התובעת העד לצוואה עו"ד אלנתן אישר, כי בטרם חתם המנוח לפניו על הצוואה, הוא בדק כי המנוח צלול ומודע למעשיו, ולמיטב זיכרונו במועד חתימת הצוואה לא נכח אדם נוסף מטעמו של המנוח.

הצדדים ישתפו פעולה עם השמאי ויימסרו לו כל מידע ומסמך לשם עריכת שווי הנכס וידאגו לתיאום הביקור הראשון של השמאי בנכס, ובמידת הצורך ייקחו חלק במפגש זה. שכר טירחת השמאי ישולם על ידי הצדדים בחלקים שוים בתוך 10 ימים ממועד הדרישה.

...

אני ממנה בזאת את שמאי המקרקעין דן ברלינר – טל' - 8643593 , להערכת שווי בית המגורים ללא הקרקע נכון להיום.

כמו כן, אני ממנה בזאת אקטואר את רו"ח נתן שטרנפלד, מרח' גושן 49 קריית מוצקין, טל': 04- 8731837 , לשם איזון כמפורט בפסק הדין, זאת מיום נישואי הצדדים 23.10.2002 ועד .

אשר לפסיקת הוצאות, בשים לב לתוצאות פסק הדין, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בית המשפט הוסיף, כי "גם הסמכות לידון בעילה שעניינה יחסי עבודה עכורים בין עובד למעסיקיו, נתונה לבית הדין לעבודה". בית משפט השלום קבע בפסק הדין בהליך הקודם, כי התביעה שלפניו "עד כמה שניתן להבין, וכפי שנוסחה, אינה תביעה שעילתה בפקודת הנזיקין". להשלמת התמונה נוסיף, כי התובע ציין בתביעתו שביום 11.1.2020 הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בליקוי הלבבי כפגיעה בעבודה.

נוסיף, כי גם אם היתה ניתנת לתובע אפשרות לתקן את כתב התביעה תחת סילוק על הסף של התובענה, מדובר בפגמים שאינם ניתנים לתיקון ולא מדובר בתיקון שיעמיד את כתב התביעה על מכונו.

לכתב התביעה צירף התובע מכתב המופנה ככל הנראה אל ב"כ הנתבעת, ובו הצעה להסדר כספי בסכום של שני מיליון ש"ח, כשהוא מיפרט את שלוש דרכים אפשריות לתשלום: "1. כל הסכום במזומן. 2. חצי מהסכום במזומן והחצי השני דרך תלושי משכורת עד להשלמת הסכום במלואו ... 3. כל הסכום דרך תלושי משכורת, כולל הוספת מרכיבים שיקוזזו מהסכום (רכב וכו')". גם בהשלמת הטיעון ציין התובע, כי על הנתבעת לשלם על היתנהלותה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי "ההיגיון העומד ביסוד ההלכה בדבר אי היענות לתביעה לסעד הצהרתי מקום בו יכול התובע לכמת תביעתו ולתבוע סעד כספי, הנו במגמה למנוע מצב בו יהפכו בתי המשפט אכסניה לברור דיונים עקרים, שלא יביאו את המחלוקות בין הצדדים לידי סיום" (ע"ע (ארצי) 1193/04 מרים רפפורט – רשות שדות התעופה, מיום 30.1.2006).

...

סוף דבר מכל הטעמים האמורים באנו לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסכום של 2,500 ש"ח, אשר ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.