במסגרת התביעה שלפניי, טוענת התובעת כי הנתבע הטעיה אותה ביחס למצבו המכאני וההסטוריה של הרכב ועותרת לבטל את העסקה ולחייב את הנתבעים להשיב לה את התמורה ששולמה וכן לפצותה בגין עלויות התיקון של הרכב ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, בסך כולל של 20,530 ₪.
הפרת חובת הגילוי בשלב הטרום חוזי עשויה לבוא לידי ביטוי גם בטענה אודות מצג רשלני, על פי עוולת הרשלנות הקבועה בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח – 1968.
עפ"י פלט זה, ביום 13.08.18, היינו כחודש וחצי עובר לבצוע העסקה, עמד מד האוץ ברכב על 133,928 ק"מ. לאור זאת, התובעת טענה כלפי הנתבע כי שיבש וזייף במזיד ובאמצעים לא כשרים את מד האוץ והטעה אותה ביודעין ובמכוון ביחס לנתון זה. הנתבע הכחיש טענות התובעת מכל וכל וטען שהרכב נרכש על ידו עם נתוני הקילומטרז' אשר הוצגו לתובעת וכפי שצוין ברישיון הרכב בעת מכירת הרכב.
יתרה מכך, אף לא הוכח ע"י התובעת כי הלכה למעשה הנתון של 98,000 ק"מ אינו נכון, שכן הרכב לא נבדק ע"י איש מיקצוע כלשהוא מטעמה, לא לפני רכישת הרכב ואף לא עובר להגשת כתב התביעה ולא מונחת לפני בית המשפט חוות דעת מומחה או עדות לעניין זה. משכך אף לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי לפיו אכן הנתון המוצג במד האוץ, וזה שהוצג ע"י הנתבע לתובעת במעמד הרכישה זויף ואינו נכון.
...
מה דינה של התביעה כנגד הנתבעת 1?
כזכור, טען הנתבע כי דינה של התביעה כנגד הנתבעת 1, ביתו, דינה להידחות על הסף שכן לא היתה לה כל נגיעה להתנהלות בינו לבין התובעת, והיא בעלת הזכויות ברכב בלבד.
דינה של טענה זו להידחות.
סוף דבר:
אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי בסך של 10,500 ₪, וכן הוצאות משפט בסך של 1000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים ממועד מסירת פסק דין זה לידיהם, שאחרת ישאו סכומים אלו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.
