כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין התנהלות רשלנית של עירייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנתבעת הוסיפה וטענה שהתביעה הנוכחית היא ניסיון לעקוף את ההליך המינהלי, והפנתה לפסיקה לפיה אין מקום לתקיפה עקיפה של מעשי רשויות המנהל בדרך של הגשת תובענה נזיקית (רע"א 2063/16 גליק נ' משטרת ישראל (19.1.17) (להלן: עניין גליק), ר"ע 88/17 גולן נ' ראש עריית תל אביב (9.5.18) (להלן: עניין גולן)).
אם נפנה לגישה המצמצמת שבה אחז כב' השופט עמית, נלמד כי תביעה זו נופלת בגדר סעיף ב' או סעיף ד' לסיווג שהציע ביחס לתביעת פיצוי נגד רשויות ציבוריות (פסקה 18 לפסק דינו), קרי: התרשלות "רגילה" של הרשות כמעוולת עיקרית תוך כדי ביצוע סמכויותיה בכשירותה הציבורית או התרשלות של הרשות הציבורית במעשה או במחדל, בכך שהיא פועלת שלא כדין, תוך הפרה של נורמה מנהלית, הפרה שיש עימה אשם.
כל שניתן לקבוע הוא, שיש לתת לתובעת את יומה בבית המשפט, שכן בהליך המינהלי אינה יכולה לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו לה, עקב היתנהלות פסולה של הנתבעים, הכול לפי טענותיה בכתב התביעה.
גם אם בסופו של דבר לא יינתן היתר של המשרד להגנת הסביבה, אין בכך כדי לשלול את האפשרות לפיה ייפסק נזק זה, אם ייקבע שהתובעת נדרשה להליכים תיכנוניים מיותרים (וועדות ערר למשל) כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הנתבעים.
...
דין בקשת התובעת להידחות.
מטעמים אלו, אני דוחה את הבקשה לפיצול סעדים.
לסיכום: אני מורה על דחיית הבקשה לסילוק על הסף וכן על דחיית הבקשה לפיצול סעדים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עניינה של החלטה זו בהודעת הנתבעת 1, עריית באר שבע, לפי סעיף 7ב לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין, או הפקודה) על קיומה של חסינות עובד ציבור לפי סעיף 7א לפקודה, ובקשה לדחות את התביעות שהוגשו נגד הנתבעים שהיו עובדי הערייה או בעלי תפקידים בה בתקופה הרלוואנטית לתביעה.
היועץ המשפטי של הערייה, עו"ד חיים טורקל, שחתום על הודעת החסינות ציין כי בחן היטב את טענות התובע כנגד הנתבעים 8-2 בתיק ומצא שלא נפל רבב בפעולות שנקטו הנתבעים, וכי הם פעלו על פי דין ובמסגרת תפקידם.
לטענת התובע עילת התביעה נולדה עקב היתנהלות שערוריית, רשלנית ונפשעת של הנתבעים יחד ולחוד שבעטיה הואשם לשוא בבצוע הטרדה מינית כלפי עובדת.
...
מנגד שוכנענו כי פעולות הנתבעים 8-2 בוצעו במסגרת תפקידם ברשות הציבורית, וזאת מבלי לקבוע עמדה לעניין טענות התובע לעניין תקינות הפעולות שביצעו.
טרם חתימה מצאנו להוסיף כי לא נעלמה מעניינו האפשרות שעל אף האמור בכתב התביעה המתוקן נושא מקור סמכותו של בית הדין לדון בתביעה ביחס לכל אחד מהנתבעים 2 – 8, ובשים לב להוראות סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 אינו נקי מספקות.
סוף דבר – דין התביעה נגד נתבעים 8-2 להידחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

לטענת המשיבה, על רקע זאת שהדו"חות ניתנו לרכבים שהוחכרו לנתבעת שנמחקה והיו שבשימושה של האחרונה במועדים הרלוואנטיים, פנתה המשיבה למבקשת בבקשה רלוואנטית לצורך הסבת הדו"חות, אולם בשל היתנהלותה הרשלנית של המבקשת לא רק שההסבה לא בוצעה אלא שהמבקשת אף הטילה במסגרת פעולות הגבייה, 84 עיקולים על מספר חשבונות בנק של המשיבה.
תביעת המשיבה כוללת הן תביעת השבה והן תביעה נזיקית בגין רשלנות בטיפול בבקשות ההסבה ו/או רשלנות אשר הביאה להטלת העיקולים.
ודוק, הסעדים המפורשים להם עותרת המשיבה בכתב תביעתה – השבת סך הדו"חות ששולמו; הצהרה לפיה הדו"חות ונגזרותיהם אינם שייכים לה ובפרט "ביטול כל דו"חות החניה" – אינם יכולים להתפרש אלא כטענות שמהוות תקיפה ישירה של תוצאות הליך פלילי באמצעות תביעה אזרחית דנן (ראו והשוו בעיניין זה עם ע"א 8080/99 וקס נ' עריית תל-אביב [פורסם במאגרים] (5/12/05), סעיף 5 לפסק הדין; ע"א 6848/10 ארז נ' עריית גבעתיים [פורסם במאגרים] (30/5/12), סעיף 12 לפסק הדין)).
...
המשיבה טענה מנגד בתגובתה כי שדין הבקשה להידחות שכן הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט האזרחי מאחר ועסקינן בתביעה נגד רשות מקומית אשר הסעד בה הוא סעד כספי.
לפיכך, רק לבית משפט זה יש את הסמכות העניינית לדון בטענות הנ"ל. לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים בקשר עם הבקשה, נחה דעתי כי אכן בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון ביחס לרובם של הסעדים הכלולים בתביעה.
לאור כל האמור, דין הבקשה לדחיית התביעה כנגד המבקשת בגין העדר סמכות עניינית להתקבל, ביחס לסעדים שנתבעו בסעיף 24 לכתב התביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בתביעתן טענו התובעות כי כתוצאה מרשלנות עריית תל-אביב, ראש העיר ורשות האוכלוסין וההגירה בטיפול בתופעת ההסתננות מאפריקה לישראל, ירד ערך רכושן, עקב רכוז מהגרים באיזור מגוריה.
עוד תבעו פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להן, לטענתן, נוכח היתנהלות ומדיניות הנתבעים (שם) בתופעת המסתננים.
בית משפט השלום קבע כי משמדובר בתביעה אזרחית הנשענת על פקודת הנזיקין בהתבסס על עוולת הרשלנות, קמה לו סמכות עניינית לידון בתביעה.
...
לפיכך לא ניתן לדון בטענה במסגרת "תקיפה עקיפה". נוכח כל המפורט לעיל, אני מקבלת את טענות אורט ומשרד החינוך, ומורה על מחיקת התביעה על הסף.
הטעם לכך הוא, שגם אם התוכנית מושא ההליך נכללת ב"תכניות לימודים" המוחרגות מסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים, הרי שהתוצאה היא שהעניין מסור לסמכותו העניינית של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ואין בכך להקנות לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה (עיינו: א' גורן, בתי משפט מינהליים (2008), בעמ' 81).
ה – סוף דבר מורם מאמור שאני מורה על מחיקת התביעה בשל חוסר סמכות עניינית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עדות המפקח על הריסת מבנים – ירון אליאס העד הוא המוציא לפועל של הריסת מבנים בהם ניתן צו מינהלי חתום ע"י ראש העיר או צו שפוטי, העד העיד כי את ההנחיות הוא מקבל מהלישכה המשפטית של העיריה.
בע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי (1994) נקבע כי "אין להפוך את החובות מתחום המשפט הצבורי ל"חובות חקוקות" ולאפשר תביעה בנזיקין בגין הפרתן" ולכן עומדת לדיון שאלת הרשלנות בפעולות העיריה.
לא זו אף זו, היתנהגות נתבעים 1 ו-3 שהתנגדו לצוו ההריסה ועשו ככל שביכולתם לדחות את ביצועו, כמו גם התנהלותם החריגה כלפי התובעות, אם באופן אישי ואם באמצעות מי מבני משפחתם, מהוים ללא ספק "גורם זר מיתערב" (סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין), המנתק את הקשר הסיבתי בין מועד אכיפת עבירת הבניה לבין ניזקי התובעים, ולכן מכל היבט שאבחן את התביעה ועילותיה, איני מוצאת כי יש לחייב את העיריה.
...
סיכום ביניים קבעתי כי נתבעים 1-4 אחראים לנזקי התובעים, ואילו התביעה נגד העיריה ורמי לוי (נתבעים 4 ו-5) נדחות.
נוכח כל האמור, אני דוחה ראש נזק זה בהעדר ראיות מספקות.
סוף דבר אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בנזקי התובעים, ומחייבת אותם לשלם את הסכומים הבאים: לתובעת 1 – 74,000 ₪ , לתובעת 2 – 107,000 ₪ , לתובע 3 – 15,000 ש"ח. בנוסף, אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בהוצאות משפט התובעים ביחד ולחוד, בסך כולל של 25,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו