עדות המפקח על הריסת מבנים – ירון אליאס
העד הוא המוציא לפועל של הריסת מבנים בהם ניתן צו מינהלי חתום ע"י ראש העיר או צו שפוטי, העד העיד כי את ההנחיות הוא מקבל מהלישכה המשפטית של העיריה.
בע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי (1994) נקבע כי "אין להפוך את החובות מתחום המשפט הצבורי ל"חובות חקוקות" ולאפשר תביעה בנזיקין בגין הפרתן" ולכן עומדת לדיון שאלת הרשלנות בפעולות העיריה.
לא זו אף זו, היתנהגות נתבעים 1 ו-3 שהתנגדו לצוו ההריסה ועשו ככל שביכולתם לדחות את ביצועו, כמו גם התנהלותם החריגה כלפי התובעות, אם באופן אישי ואם באמצעות מי מבני משפחתם, מהוים ללא ספק "גורם זר מיתערב" (סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין), המנתק את הקשר הסיבתי בין מועד אכיפת עבירת הבניה לבין ניזקי התובעים, ולכן מכל היבט שאבחן את התביעה ועילותיה, איני מוצאת כי יש לחייב את העיריה.
...
סיכום ביניים
קבעתי כי נתבעים 1-4 אחראים לנזקי התובעים, ואילו התביעה נגד העיריה ורמי לוי (נתבעים 4 ו-5) נדחות.
נוכח כל האמור, אני דוחה ראש נזק זה בהעדר ראיות מספקות.
סוף דבר
אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בנזקי התובעים, ומחייבת אותם לשלם את הסכומים הבאים:
לתובעת 1 – 74,000 ₪ , לתובעת 2 – 107,000 ₪ , לתובע 3 – 15,000 ש"ח.
בנוסף, אני מחייבת את נתבעים 1-4 ביחד ולחוד בהוצאות משפט התובעים ביחד ולחוד, בסך כולל של 25,000 ₪.