תביעת נזיקין בגין התנהלות רשלנית בעבודות איטום

מבוא לפני תביעתה של חב' איץ'.אס.אם גרין אינג' בע"מ, בגדרה היא תובעת את חב' שאדי איטום בע"מ ואת מנהלה ובעל מניותיה מר שאדי חלבי, בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בשל התנהלותם של מר חלבי והחברה שבבעלותו.

העילה הנזיקית כעולה מכתב התביעה ומתצהירו של מר חדד, אשר מהוה הלכה למעשה "העתק הדבק" של האמור בכתב התביעה, לטענת חב' גרין, מר חלבי וחברת שאדי איטום ביצעו חלק מן העבודות ברשלנות ונמצאו בהן ליקויים, כמפורט להלן: במבנה שבפרויקט היתה דרישה לבצע "בטון רזה", אלא שמר חלבי וחב' שאדי איטום לא ידעו לבצע זאת, וקבלן אחר נאלץ לבצע את העבודה במקומם; מר חלבי וחב' שאדי איטום היו אמורים לבצע עבודות התזה וקלקר, אלא שלאחר ביצוע ההתזה לא הניחו את הקלקר; במרתף היתה דרישה לאיטום בעובי של 5 מ"מ, ומבדיקה שנערכה נמצא כי בוצע איטום בעובי של 2 מ"מ. כאמור בסעיף 15 לעיל, מר חדד בחקירתו הנגדית העיד כך (ראו עמ' 11 לפרוט' ש' 8 - 14): "ניסיון להרחיב לכיוון הכשלים הוא לא נכון, אנחנו פה בתביעה של הפרת חוזה ואם היינו צריכים ללכת על כשלים היינו צריכים להגיש תביעה של כ – 2 מיליון ₪. ביום ה' האחרון ישבתי עם העו"ד... המהות של התביעה היא הפרת חוזה והסתלקות פתאומית ונטישה של האתר. לגבי תביעה של הנזק אני שוקל להגיש היום לאחר סיום הפרוייקטים להגיש תביעה כספית נוספת כנגד שאדי חלבי על כל הנזקים שנגרמו לנו ושם נצרף את כל הנתונים שצריך כולל דב גרינשטיין, והכל אבל היום התביעה שאנו עוסקים בה זה הפרת חוזה והבריחה של מר שאדי." מן האמור עולה, כי דיון בטענותיה של חב' גרין ביחס לקיומם של ליקויים, איננו דרוש להכרעה בתביעה זו, ויש לידון אך ורק בטענה, כי מר חלבי וחב' שאדי איטום הפרו את ההסכם בין הצדדים שעה שנטשו את הפרויקט, ולא השלימו את ביצוע העבודות, למרות היתחייבותם לבצע את מלוא העבודות.

העילה החוזית כמתואר לעיל, חב' גרין הציגה את תביעתה כתביעה נזיקית וחוזית, כאשר עולה מכתב התביעה ומתצהירו של מר חדד, שעיקר הטענות היו טענות בדבר יכולת ואיכות העבודה של חב' שאדי איטום, וטענות בדבר הפרות ההסכם היו כלליות ובכותרות, כך לדוגמא נטען בסעיף 13 לכתב התביעה כי היתנהלות חב' שאדי "היתה עלולה ועשויה לגרום לכדור שלג וליצור פגור בלוחות הזמנים בפרויקטים". עוד נטען בסעיפים 14 ו- 15 כי מר חלבי וחב' שאדי איטום עזבו את הפרויקט, עובדה אשר גרמה לחב' גרין נזק כספי.

...

אין לך שום מסמך משמעון או מהתובעת באשר לנתונים ששאדי מסר לך? בטח שיש, הפגישות שלו עם שמעון בסופו של דבר הסתיימו בהסכם כלשהו שהתשלום עבור מה שהוא ביצע באתר לפי הכמויות ומה שהם סיכמו וזה .

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 25,000 ₪.

הנתבעים 1 ו- 2 ביצעו את עבודת האיטום באופן רשלני, סירבו לתקן את איטום המרתף בטרם הגשת התביעה ואף ניכשלו בבצוע התיקונים תוך כדי ההליך המשפטי.

על כן אין לפסוק לזכותם פיצוי ברכיב זה. התובעים תבעו 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש, שנגרמה להם בשל היתנהלות הנתבעים 1 ו-2.

יתרה מזו, בנוסף לעילת התביעה החוזית, נתבעו הנתבעים גם בעילות נזיקיות, לרבות בגין עוולת הרשלנות.

...

בענייננו, שוכנעתי כי יש להטיל על הנתבע 2 אחריות אישית בנזיקין מכוח עוולת הרשלנות.

על כן, דין התביעה כנגד הנתבעת 4 להידחות.

התביעה נגד הנתבעת 4 נדחית.

בפניי תובענה כספית/נזיקית מיום 15.6.2016 בסך של 300,000 ₪.

התובע מוסיף ומציין כי העבודות בוצעו לאחר המועד המוסכם בשל היתנהלות מזלזלת מצד עובדי הנתבעת 1 לאחר שלא שמרו כפי הנידרש על הציוד שאותו רכש לצורך ביצוע העבודות ובעיקר בשל עיכובים מיותרים בבצוע העבודות במהלך ימים שבהם לא ירד גשם ואף בשל מחלוקות אשר התגלעו בינם לבין שכניו.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעיניין ובהיתחשב בעובדה שהמומחה מטעם ביהמ"ש לא נישאל במסגרת שאלות ההבהרה ו/או בבית המשפט האם הפצוי אותו קבע לקח בחשבון את חלוקת האחריות שבין אי מינוי מפקח בנייה צמוד או אחריות החברה הקבלנית אשר ביצעה את העבודות, הרי שחזקה עליו כי שיקלל את הבעייתיות ההדדית הנובעת מהתנהלותם של שני הצדדים גם יחד ולפיכך הנני מוצא לנכון להעמיד את הפצוי בגובה הסכום אותו קבע המומחה בגין ראש תביעה זה שעניינו "איטום תפרים" סך של 1400 ₪.

בעניינינו, התובע לא הוכיח כי הנתבע ביצע עוולה כלשהיא באופן אישי כלפיו, ולכן אף אם מנקודת מבטו החברה שבבעלותו לא מילאה אחר תנאי החוזה ואף חרגה מחובות האחריות המינימליות המצופות מחברה המיתמחה בתחום עבודות הבנייה, הרי שאין די בכך שהנתבע הנו אם הוא בעל מניותיה ומנהלה היחיד של הנתבעת 1 בכדי לבסס הגשת תביעה אישית כנגדו, ובכך להשמיט את הקרקע תחת עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ובפרט משהנתבע 2 לא קיבל על עצמו אחריות או ערבות אישית לשיפויו של התובע במידה ויוכח שהנתבעת 1 התרשלה בהתנהלותה ומשכך אין מקום להטיל חבות אישית על הנתבע 2.

...

הואיל ורכיב זה נתון לאומדנו של בית המשפט, סבורני כי בשקלול הנתונים השונים שבכללם היקף הליקויים המינורי ביחס לגודל התביעה ודרך התנהלותו של התובע, אשר מחד גיסא נמנע משכירת שירותיו של מפקח בנייה צמוד ומדרישה מפורשת לתיקון כלל הליקויים על סמך חוות דעתו של מר הבר, ומאידך בשל בעיות הרטיבות שעימן התמודד ביחד עם בני משפחתו (הגם שהם לא צורפו כבעלי דין לתביעה), העיכובים בביצוע העבודות בימים שבהם לא ירד גשמים וכן גם הצורך בפינוי הבית למשך פרק זמן של עשרה ימים על פי קביעת המומחה מטעם בית המשפט הרי שבסופו של יום הנני מוצא לנכון להעמיד את גובה הפיצוי בגין ראש פרק זה שעניינו נזק לא ממוני ודיור חלופי על סך של 20,000 ₪.

סוף דבר : התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת באופן חלקי ואילו התביעה כנגד התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

לאחר בחינת טענות הצדדים הנני מחייב את הנתבעת 1 לפצות את התובע בסכום כולל של 71,667 ₪ כדלקמן : ליקויי בנייה בסך של 51,667 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום מתן חוות דעתו של מומחה בית המשפט, מר לזר, בתאריך 27.8.2017 ועד לתשלום המלא בפועל.

סעיף 38 לפקודת הנזיקין קובע כדלקמן: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר – על הנתבע הראייה שלא הייתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה." הפסיקה החילה הוראת סעיף 38 במקרה של נזילת מים מנכסו של בעל מקרקעין למקרקעין שכן, בקבעה כי מים נכנסים למינוח של "נימלט דבר", והם עלולים לגרום נזק בהימלטם.

לטענת הנתבעים התביעה כנגד מר אדרי נעדרת עילה לחיוב בנזיקין ולכן יש למחוק אותו כנתבע מס' 2 מהתביעה.

אמנם, מתצהיר מר אדרי (ר' נספח ב' לכתב ההגנה) עולה כי מר אדרי היה בקשר עם התובעת, היתנהל מולה וסייע לה, היות והוא מכיר בעלי מיקצוע באיזור ומכיר את הנכסים במקרקעי מר קובה, חברו הטוב; לכתב התביעה צורפו התכתבויות מהן ניתן להסיק כי מר אדרי אכן טיפל בכל הקשור למקרקעי מר קובה שמקום מגוריו במרכז הארץ; מעדותו של מר אדרי בדיון מיום 30/8/16 בבקשה לסעד הזמני, עולה כי הוא לא רק מתווך בעסקת המכר אלא שמקרקעי מר קובה מאד קרובים ללבו, כפי שהעיד בדיון (עמ' 4): "כל המקום הוא יצירת אומנות שלי"; מן הראיות בתיק עולה כי מר אדרי היה מעורב בהליך, הישתתף כנציגו של מר קובה בפגישות ובסיורים עם המומחה ועם המודד, וניכר היה כי ידו בפעולות האופרטיביות למציאת פיתרון לבעיית הנזילות בחלל הנקוז.

ר' גם סעיף 18 לתצהיר מנכ"ל "פלג הגליל". בסיכומים מטעמם טענו הנתבעים כי ניזקי התובעת נגרמו כתוצאה משיפוץ המרתף שנעשה ללא עבודות איטום שימנעו חדירה של מים אל המרתף ולכן יש לקבוע כי לתובעת יש לכל הפחות אשם תורם למצב שנוצר לאחר השפוץ.

...

סיכום ביניים 4 - הפיצוי לאור המפורט לעיל, מצאתי כי הפיצוי לה זכאית התובעת בגין נזקיה הממוניים על פי קביעת המומחה ובהתאם לראיות, וכן בגין נזקיה הלא ממוניים מסתכם בסך של 123,630 ₪, כולל מע"מ. סוף דבר התביעה כנגד הנתבע מס' 1 למתן צווי עשה קבועים מתקבלת והתביעה הכספית מתקבלת חלקית.

התביעה כנגד הנתבע מס' 2, נדחית במלואה.

בנוסף אני מחייב את הנתבע מס' 1 לשלם לתובעת פיצוי בגין נזקיה הממוניים והלא ממוניים בסך כולל של 123,630 ₪.

יובהר כי בעבר הוגשה, והתבררה תביעה קודמת של התובעים נגד הנתבעות, ושניתן בה פסק דין בתאריך 17/12/19, פסק דין שהפך לחלוט, כאשר אותה תביעה, היתנהלה בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בין אותם צדדים, תיק ת.א. 1394-08-15, ואף היא הוגשה לקבלת פיצויים בגין ליקויי בנייה (להלן: "התביעה הראשונה") הנתבעות בבקשה דנן, טוענות כי התובעים הגישו תביעה מחודשת הכוללת סכומים מופרזים ומופרכים, משוללי כל בסיס עובדתי ומשפטי, לפצוי בגין נזק לא ממוני , ליקויי בנייה וירידת ערך הדירה , כל זאת לאחר שניתן פסק דין בתביעה הראשונה שהוגשה מטעמם בשנת 2015 תביעה , כאשר התביעה הראשונה, נסובה על אותה מסכת עובדות.

בבדיקתו החוזרת, קבע המומחה מטעם ביהמ"ש בתביעה הראשונה, כי לאחר בדיקת חוזרת, הוא קבע פיצוי שהיווה תוספת מזערית עבור ארונות מטבח, רטיבות בתיקרה חדר השינה שמקורה במרפסת של דירה מעל דירת התובעים, בשל רשלנות בבניית אותה דירה, וכי לאחר שיבוצעו תיקונים שפורטו בחוות הדעת, תיפתר בעיית הרטיבות .

לשיטת התובעים, הואיל והמומחה קבע בתביעה הראשונה, כי קיימת רטיבות מאז רכישת הדירה בשנת 2008 עד לבצוע עבודות האיטום בשנת 2012, ולאחר מכן לא הייתה רטיבות פעילה, הרי שמדובר בעילה מתמשכת וחדשה .

 בעיניין פלונית (ע"א 7680/13 פלונית נ' שירותי בריאות כללית, [פורסם בנבו] (11/02/2015)), אישר בית המשפט העליון סילוק על הסף של תביעה נזיקית מחמת היתיישנות.

...

המסקנה היא שדין התביעה להידחות מחמת מעשה בית דין.

מכל מקום, אני סבורה כי הליך זה הוגש ע''י התובעים, כסבב נוסף מהסבבים בהם הם מנסים לתקוף את הכרעת בית משפט בתביעה הראשונה.

סוף דבר- הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת, ובהתאם, אני מורה על דחיית התביעה.