הבקשה לסעד זמני הוגשה בד בבד עם הגשת התביעה העיקרית שעניינה צו עשה, תביעה כספית ונזיקית ע"ס 2,247,032 ₪, במסגרתה עתרו המבקשים (התובעים) לסעדים הבאים:
לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את מלוא הסכום הנתבע בסך של 2,247,032 ₪, וזאת בגין הנזקים הכספיים שהסבו הנתבעים לתובעים בקשר עם אופן בניית קיר התמך ובקשר עם הנזקים בחצרותיהם, וכן לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים המפורטים בחוות דעת המומחה מטעם התובעים.
לקבוע, כי הנתבעות 3-4 התרשלו בכך שהתקינו את שוחות הנקוז והביוב בתחומי בתי התובעים הגם שידעו מזה שנים על ההצפות בשוחות ובחצרות התובעים, לא דאגו למנוע או לטפל בהזרמת המים, השפכים והביוב לשטחי הבתים ולשצ"פ ולא פעלו להעתקת קוי הביוב והנקוז מהחצרות, באופן שהיה בו למנוע את המשך המפגעים והנזקים שנגרמו לתובעים, חרף הבטחותיהם כי יעשו כן, בכתב ובעל פה.
רקע עובדתי
המשיבות 1-2 הנן היזם ו/או הקבלן המבצע (לפי הנטען), שבנה את הבתים הדו משפחתיים, לרבות את הקיר התמך.
מהאמור עולה, כי קיימות עובדות וטענות שונות המכרסמות בעוצמת עילת התביעה כנגד המשיבה 3 (המועצה), וכי לא ניתן לדעת ברמה הנדרשת בשלב זה האם מדובר בהצפות מקוו הנקוז העירוני שבאחריות המועצה או מהצפה עקב ניקוזים פרטיים בשטחם של המבקשים או ממערכת הביוב שבאחריות התאגיד.
כבר בחוות דעתו של מהנדס מר רפי אנונו, צוין כי בשל הצפות מי ביוב, נגרמו שקיעות של הקירות, הופיעו סדקים ושבירות באבנים, שהובילו לתזוזות אופקיות ואנכיות של הקירות ומפלסי הגינות.
...
מהאמור עולה, כי גם תנאי זה למתן סעד זמני לא מתקיים ביחס למבקשים, ומשכך דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות.
לסיכום, המבקשים הם שגילו לראשונה את הנזקים הנטענים בקיר התמך מיד עם היווצרותם לראשונה, ואם היו פועלים כבר אז לתקן את הנזקים היה ניתן למנוע את החרפת המצב.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות.
