לפניי תביעת ועד בית משותף ברח' אחד העם 611 בבית שאן, באמצעות נציגו מר מרסלו דולמון, לתשלום פיצויים בשל ניזקי רכוש שנגרמו למעלית, מערכותיה וסביבתה עקב שריפה שפרצה ביום 07/03/2015 בחדר המעלית בבית המשותף.
יש לציין, כי במסגרת כתב התביעה טען התובע כי יש להחיל גם את סעיף 38 לפקודת הנזיקין העוסק בחובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים, אולם בסיכומים מטעמו זנח טענה זו ולא שב עליה.
שלישית, כבר נפסק שמאז פסק הדין בעיניין פז הנ"ל "השתנו העיתים. כיום מקובל עלינו כי כאשר התובע הציג את כל העובדות המגבשות את עילת התביעה, אין תביעתו נדחית "רק משום שלא נתן לעילה את ה'כותרת המשפטית' המתאימה ולא הפנה לחוק שממנו נובעת זכות תביעתו"" [ע"א 7183/13 אסתר ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ (12/07/2015), פסקה 15].
עולה, כי הנתבעת קיבלה על עצמה לספק שירות תיחזוקה שוטף ומקיף למעלית הכולל טיפולים שוטפים ומונעים, השגחה על מצב המעלית, בדיקה של תקינות ובטיחות המעלית וכן ביצוע תיקונים לפי שיקול דעתה, ואכן כך נהגה ואחת לחודשיים (לפי שיקול דעתה) ביצעה טפול ובדיקה של המעלית (ראו עדות טכנאי הנתבעת בעמ' 20 לפרוטוקול, שור' 9-7, וכן דו"חות הטיפול במעלית, נספח 5 לתצהיר מר בן זקן).
ודוק, הנתבעת היא זו לבדה ולפי שיקול דעתה שקבעה מתי נציג מטעמה יבקר בבניין לצורך בדיקת המעלית ומערכותיה, היא ועובדיה אלה שקבעו – לפי שיקול דעתם – אופן בדיקת המעלית ומערכותיה והיא זו שקבעה אופן הטיפול במעלית ומערכותיה והכול לפי שיקול דעתה הבלעדי כפי שעולה מחומר הראיות בתיק ונדמה שהנתבעת אינה חולקת על כך.
בנסיבות אלה, ניתן למעשה לראות בנתבעת כמי שנימסר לה הנכס להחזקתה, להשגחתה ולשליטתה וזאת חרף העובדה כי הנכס לא היה בחזקתה הפיזית.
...
סיכום
אשר על כן, על יסוד האמור לעיל, אני מקבל את התביעה כנגד הנתבעת ומחייב אותה לשלם לתובע, כנציג וועד הבית המשותף, סך של – 86,995 ₪ שהוצא לתיקון נזקי השריפה כשלסכום זה מתווספים הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 01/05/2015 ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של- 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש, וכפי שנקבע לעיל, הסכום נפסק לכלל הדיירים.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של – 17,000 ₪ (כולל מע"מ), וכן הוצאות משפט בסכום כולל של – 4,000 ₪ (בהתחשב בסכום שנפסק לעומת הסכום שנתבע).
