כניסת מנויים
חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין אי גילוי נאות של סוכן ביטוח

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות ת"ק 57312-05-15 אגרט נ' תמורה סוכנות לביטוח (1987) בע"מ בפני כבוד השופטת רנה הירש תובע ירחמיאל אגרט נתבעת תמורה סוכנות לביטוח (1987) בע"מ פסק דין
הפסיקה קבעה כי על מבטח חלות חובות מוגברות לגילוי נאות, תום לב ואמון, בשל מעמדן החזק של חברות הביטוח ופערי הכוחות בין הצדדים.
בכך הפרה הנתבעת את חובתה כאמור בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן בשל אי מסירת כלל פרטי האופציה הנבחרת לתובע – לרבות השוואתה לאופציות האחרות שהיו בפניו - באופן מלא, מפורש ויזום.
המונח "אשם תורם" מוגדר בסעיף 68 לפקודת הנזיקין, כך: "(א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך היתחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; ..." התרשמתי שהתובע יודע לעמוד על שלו, לכתוב מכתבים, להתלונן, לידרוש ולבקש מידע ומסמכים.
...
בנסיבות אלו, אני מקבלת את החישוב שערך התובע, וקובעת כי התשלום שקיבל התובע הופחת בסכום חודשי של 554 ₪ לחודש.
אמנם, "במבחן התוצאה", ברור כי התובע לא נפטר בטרם עת, ואולם מקובלת עלי טענתו כי הודיע למבטחת סמוך מאד לאחר שנמסרו לו כל הנתונים, על בקשתו לשנות את מסלול התשלום, אולם באותו שלב שינוי הבחירה לא היה אפשרי.
סוף דבר בשים לב למידת האשם התורם, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע 75% מההפסד שנגרם לו, דהיינו, 25,345 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בראשון לציון 01 מרץ 2015 תא"מ 7959-05-13 ריחני א.נ. בע"מ נ' ק.ש. חתמים בינלאומים סוכנות לביטוח כללי 2010 בע"מ ואח' בפני כב' השופט ארז יקואל – סגן הנשיאה התובעת ריחני א.נ. בע"מ הנתבעות 1. ק.ש. חתמים בינלאומים סוכנות לביטוח כללי 2010 בע"מ 2. יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ פסק-דין
נטען כי אכן "מעשה זדון" נכלל כאפשרות למקרה ביטוח, אך בהתאם להוראות סעיף 1 ז' לפוליסה: "...אם נגרם מקרה ביטוח בידי המבוטח או מי מטעמו במתכוון פטור המבטח מחבותו". נטען כי התובעת מעלה טענות עובדתיות חלופיות וכן עילות תביעה חלופיות, באופן המצדיק דחיית תביעתה, שמחד-גיסא, היא טוענת לרשלנות מצד המוסך שמילא בנזין במיכל הנוזל ומאידך-גיסא, מפנה למעשה זדון שנעשה על ידי צד ג' באחריות הנתבעת 1.
עוד נטען כי נוכח שאין עסקינן בנזק תאונתי שניגרם ברכב, אלא בקלקול מכאני, הוראת סעיף 4 לפוליסה מגבשת פטור מכיסוי נזק שכזה ואם יתברר ממש בטענת הנתבעת 2 לפיה התקלה במיכל הנוזל ארעה משום מילוי נוזל באופן רשלני על ידי מי מטעם התובעת, אין המדובר בארוע תאונתי בלתי צפוי וגם מטעם זה דין התביעה להידחות.
לפנים משורת המוסכם נאותה הנתבעת 2 להחליף את צבע הריפודים לשחור ועל חשבונה, הפניתה את התובעת לקבלן ביצוע מטעמה, אך זו לא ניצלה את האפשרות והעדיפה להותיר את הרכב עם ריפודיו המקוריים.
בכתב התביעה עתרה התובעת להיפוך נטל הראייה מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] להלן: ("הפקודה").
התרשמתי כי העובדה שהנתבעת 2 גילתה המצאותו של בנזין במיכל הנוזל הינה מקרית לחלוטין ואילמלא ביקשה אותה התובעת ביום 24.1.12 למלא נוזל, לא היה מתגלה היזק זה. הטענה להתרשלות הנתבעת 2 עלתה לאחר שתביעת התובעת כנגד הנתבעת 1 נדחתה וסברתי כי היא לוקה במלאכותיות ונגזרת מחוכמה שבדיעבד.
...
שוכנעתי כי ראוי להכריע במחלוקת על סמך הראיות כפי שהוצגו.
סוף דבר ביתרת טענות התובעת לא מצאתי ממש ומכל המקובץ, דחיתי את העתירה לחיוב הנתבעות בעלות החלפת מיכל הנוזל.
בהתחשב בראיות שהוצגו ואף באלו שלא הוצגו, על התובעת היה לשאת בעלות החלפת מיכל הנוזל ולפיכך, אין ממש ביתרת נזקיה העקיפים שהנם תוצאת בחירתה שלא לעשות כן. אני מחייב את הנתבע בהוצאות בסכום כולל של 15,000 ₪, כך שישלם לכל נתבעת, בתוך 30 ימים מהיום, סכום כולל של 7,500 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

עוד אציין כי גם במסגרת הבקשה לשינוי סדר הבאת הראיות טען התובע כי המחלוקת היחידה הנה טענת הנתבעת לאי גילוי מידע רפואי במועד ההצטרפות לביטוח (ר' סעיף 16 לבקשה) וזכותו החוזית לקבל את תגמולי הביטוח חרף טענה זו. בנסיבות אלו, ברור כי "חזית" המחלוקת שעוצבה בכתבי הטענות תוחמת את המחלוקת לתחום החוזי, כאשר הסוגיה שעומדת לדין הנה - האם נערך גילוי נאות על ידי המנוחה, אשת התובע, ומה המשמעות הנובעת מהגילוי או מאי הגילוי, לרבות שאלת התרמית.
לפיכך, איני מתיר שינוי חזית בעיניין זה, כך שללא תיקון מפורש של כתב התביעה, אין מקום להדרש לטענות בדבר אחריות נזיקית של הנתבעת או של סוכן הביטוח מטעמה, וטענות אלו מהוות שינוי חזית אסור.
אין מדובר בהרחבת חזית ביחס לאמור בכתב התביעה, ואין מדובר בטיעון שונה מהטיעון שטען התובע בבקשה להפיכת סדר הראיות, כאשר התובע עומד על טענתו החוזית, ולמעשה מדובר בתשובה לטענת הנתבעת כי המנוחה לא ערכה גילוי כדין ולכן לא זכאית חוזית לתגמולי הביטוח.
...
החלק השני אכן מהווה עדות שמיעה ואני מקבל את ההתנגדות לגביו.
לעניין הטענה בדבר הצהרה על דברים שברפואה, כאמור, אני סבור כי התובע רשאי להעיד על התרשמותו ממצבה של אשתו המנוחה, אולם לגבי ההצהרה בסעיף 19 כי "אין קשר בין הפטירה למצבה הנפשי" אני מקבל את ההתנגדות היות ומדובר בעניין מובהק שברפואה ושאינו במומחיות התובע או בידיעתו.
סיכום לאור האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: איני מתיר לתובע להעלות טענה לאחריות נזיקית כלשהי של הנתבעת או מי מטעמה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לדיון ההוכחות לא הגיעו עדי הנתבעת 1 ונציד מטעמה, ולכן תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעת 1 אינם מהוים ראיות בתיק זה. מטעם הנתבעת 2 הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו בחקירה נגדית מר משה קדמי, סוכן הביטוח דרכו רכשה הנתבעת 1 את הביטוח ואשר ערך את טופס הצעת הביטוח עבור הנתבעת 1, והגב' סיגל גריינר מיישבת התביעות במחלקת התביעות של הנתבעת 2.
הנתבעת 2 טענה בסיכומיה כדלקמן: 1) אין כסוי בטוחי לניזקי התובעים, מכיוון שפוליסת הביטוח לא מקנה כסוי עבור פצויי עגמת נפש אלא במקרה של ניזקי גוף או מוות בשל ארוע תאונתי (פרק 9) וכן נזק למבנה או לתכולה בגין אש; 2) התובעים לא הוכיחו את עילת הרשלנות, לא הוגשה חוות דעת מומחה מתחום החשמל.
בטפסי ההצעה לביטוח בפיסקה ז' סומן סוג הביטוח "צד שלישי" ולידו נכתב פרק 9, מלבד זאת אין כל גילוי נאות או סייגים.
ניכר היה מעדותו של סוכן הביטוח כי מנהל הנתבעת 1 היה סבור שהוא מכוסה מתביעות צד שלישי.
אם נקבל את טענת הנתבעת 2 לעניין זה, נרוקן את תוכן הכסוי הבטוחי שניתן לנתבעת 1 בפוליסה; 4) תביעתם של התובעים כלפי הנתבעות היא בעלת אופי נזיקי, גם אם חלק מעילת התביעה מבוסס על חוזה.
...
אשר על כן סבור אני שפוליסת הביטוח חלה על נסיבות העניין, ויש לנתבעת אחריות כלפי התובעים מכוח פוליסת הביטוח.
סבור אני שפיצוי בסך 30,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת 2 לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: 1) את הסך 30,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הצמדה ורבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכר טרחת עו"ד בסך 5,500 ₪ בתוספת הצמדה ורבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; חיוב הנתבעת 2 על פי פסק דין זה הינו ביחד ולחוד עם הנתבעת 1 עד לגובה סכום פסק הדין זה כנגד הנתבעת 2.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה (ס' 15) טען כי פירסם את רכב למכירה ופנה אל סוכן חברת ביטוח לבירור מחיר המחירון הרכב, אז נודע לו להפתעתו כי הרכב לא רשום על שמו אלא על שמה של חברה בע"מ, מה שמפחית ממחיר המחירון 20% משווי הרכב.
עוד טענה הנתבעת כי זכות התביעה אינה של התובע שלא שילם בעד הרכב ולכן אינו נושא בהפסד כלשהוא ככל שישנה ירידת ערך מוכחשת, אלא של אחיו היית'ם, עמו יש למנהל הנתבעת, מר ריאד להם יחסים טובים במיוחד.
בקדם המשפט המסכם טען בא כוח התובע, פוזיטיבית, כי לא מדובר בתביעת נזיקין, אלא זו תביעה בשל הפרת חובה חקוקה: "אנו לא בתביעת נזיקין, אנחנו בתביעה של הפרת חובה חקוקה של גילוי נאות" (עמ' 5 ש. 11) .
...
טענת הזיוף נדחית.
פשיטא שמהסכם הזמנת הרכב עם חברת כלמוביל עולה שמדובר ברכב חדש, ולכן טענה זו נדחית.
משכך אני מורה על דחיית התביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו