תביעת נוסע על חדר אחד במלון במקום שני חדרים

דיון והכרעה: כאמור לעיל, התביעה נסבה הן על אי-אספקת חדר מלון עם שתי מיטות נפרדות כפי שהוזמן ע"י התובע והן על אובדן הכסף שנגנב.

משנשאל נציג הנתבעת אם נימסר על כך לתובע, קרי – שאין אפשרות להבטיח שתי מיטות בחדר אחד, הוא השיב כי הנתבעת מיידעת את הלקוחות וציין כי סביר להניח שהדבר נעשה גם במקרה דנן ע"י פקידת הנתבעת שביצעה את העסקה.

בנסיבות אלה ובמאפייני הנוסעים, שני פנסיונרים, אנשים לא צעירים וללא קשרי מישפחה ביניהם, על הנתבעת היה להיות רגישה לנקודה זו ולהבהיר לתובע מבעוד מועד כי אין כל ערובה כי אכן יסופק להם חדר עם שתי מיטות כבקשתו.

עוד אוסיף, באשר לטענת הנתבעת לזמן הרב שחלף מאז הנסיעה ועד להגשת התביעה, שהתובע העיד כי הדבר נבע מקשייו הבריאותיים, ומכל מקום נוכח הפניות המקדימות מצד התובע (באמצעות עו"ד) אל הנתבעת עוד בטרם הוגשה התביעה, אין בחלוף הזמן בפני עצמו כי ללמד על כך שהתובע זנח את טענותיו.

...

לעניין האחרון לא שוכנעתי כי נפל פגם כלשהו בהתנהלות הנתבעת.

טענה זו אין בידי לקבל.

ברם, נאמר להם שלא נותרו חדרי שינה ליחיד והוצעו להם במקום זאת שני חדרי מישפחה בהם קיימים שני חדרי שינה נפרדים.

רק ביום 13.12.18, חודש בטרם הנסיעה המיועדת, נוכחו התובעים לדעת שהחדרים המשפחתיים כוללים חדר רחצה אחד בלבד.

דיון ביחס לכל אחד מרכיבי התביעה: חדר רחצה צמוד לכל חדר שינה – בכתב הגנה ובדיון שנערך בפני חזרה נציגת איסתא וטענה שהיה על התובעים לדעת שחדרי המשפחה הם בעלי חדר רחצה אחד בלבד והפנתה לתמלילי השיחות, לשרטוט שנשלח לתובעים ולאתר המלון עצמו.

("לקוחה: חדר מישפחה, עם שני מקלחות ושני שירותים. נציג שירות: שניה, רגע. חדר מישפחה אמרנו כולל, מחולק לשני חדרי שינה, כשבכל חדר מיטה אחת זוגית, כלומר סך הכל ארבע מיטות, כאילו מיטה זוגית. לגבי שירותים ומקלחת אחד או שניים, אני צריך לבדוק לך את זה רגע. לקוחה: זה נורא חשוב. נציג שירות: אוקי. לקוחה: תיבדוק לי את זה") ("נציג שירות: "כן גרנית. אז ככה, לפי האישור של המלון, אז רשום חדר רחצה פרטי, ואחרי זה רשום גם חדר שירותים. לקוחה: אז זה בא בחשבון... ומחר בבוקר אני חוזרת אלייך, נראה לי שזה עובר. אם זה חדרי רחצה פרטיים לכל אחד, זה עובר") יתרה מזו, רק תשומת לב התובעים שבדקו באתר המלון וגילו בעצמם חודש אחד בלבד בטרם מועד הטיסה שקיים חדר רחצה אחד בלבד בחדר מישפחה, הובילה לגילוי הטעות במידע שנימסר לתובעים ע"י נציג הנתבעת.

...

לאור האמור, אין חולק שהתובעים קיבלו מוצר אחר מהמובטח ושוכנעתי שמדובר בתנאי מהותי לעסקה כאשר בשלב שנתגלתה לתובעים הטעות כבר לא ניתן היה לבטל החבילה.

סוף דבר: דין התביעה להתקבל בחלקה.

על כן, הנני מורה לאיסתא לשלם לתובעים 1-8, באמצעות התובעת 1, סך כולל של 10,580 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 6.3.19 ועד לביצוע התשלום בפועל.

טענות התובעת: התובעת טוענת כי הזמינה מהנתבעת, לה ולמשפחתה המונה 7 נפשות (זוג הורים, סבתא בת 85, 2 ילדים ו-2 תנוקות), נופש של שלושה לילות ב-2 חדרים על בסיס חצי פנסיון, במלון השייך לרשת הנתבעת ששמו לאונרדו פלאזה.

לאחר שעתיים עזבה המשפחה כדי לאכול ונאלצה להסתפק בארוחה במקדונלד'ס. עוד המשפחה סועדת ונציגת שירות הלקוחות הציעה לה את מלון הרודס במקום המלון המוזמן.

התובעת ומשפחתה אכן נסעו למלון הרודס ושם הראה להם נציג המלון 2 חדרים שמצאו חן בעיני התובעת ומשפחתה.

המחיר של 620 ₪ (שהוא סיכום הסכומים הרשומים בכתב התביעה, ונמוך מהסכום שנאמר על ידי התובעת בדיון) הנו סכום סביר לתשלום עבור ארוחת צהרים ולא כל שכן סביר הסכום 1,200 ₪ שהוצע לתובעת לשלם תמורת קבלת ארוחת צהרים בכל אחד מהימים.

באשר לחלק השני, שהותם של התובעים במלון לאונרדו קלאב, - למרות שהאמנתי לתובעת כי היה תיקן בחדר האוכל, כי היו חוטים חשופים בחדר של הסבתא וכי השטיח היה מונח בצורה מסוכנת, הרי שלמעט התלונה הראשונה לא נרשמה אף אחת מתלונותיה האחרות והתובעת גם לא טענה כי הביאה את הדבר לידיעת נציגי המלון או אפשרה להם לתקן את המעוות.

...

לסיכום טוענת התובעת כי היא אינה ממליצה לאיש לעבור מה שעברה במלון לאונרדו קלאב והיא שוקלת לבטל את חברותה במועדון "שמיים". התשלום הנוסף ששילמה, בסך 2,550 ₪, היווה הוצאה בלתי צפויה והוא בא על חשבון חופשה שעמדה המשפחה לבלות בראש השנה.

התובעים הסכימו מראש לתוספת התשלום שנדרשה מהם עבור המעבר למלון קלאב שבו בחרו בסופו של דבר וכאמור הזמנתם במלון פלאזה בוטלה ללא תשלום.

מכל האמור לעיל יש לקבל את התביעה ביחס לחרקים ולדחות את כל יתר טענות התובעת.

על כן הנתבעת תשלם לתובעת, בתוך 30 יום מהיום, סך של 1,200 ₪ בצירוף הוצאות המשפט בסך 300 ₪.

בפסיקה נקבע בעיניין זה במפורש: "על סוכנות נסיעות מוטלת החובה לספק ללקוח את השרות שנרכש עבורו. כאשר מדובר בתקלה הנובעת מתיאום רשלני או לקוי של החופשה תוטל על סוכנות הנסיעות אחריות. לא ניתן להטיל על סוכנות נסיעות אחריות מקום בו ביצעה את ההזמנה בהתאם לנדרש, וכאשר מדובר בתקלות או ליקויים שאינם בשליטתה" הבת"ק (תביעות קטנות י-ם) 36860-11-15‏ פרבר נ' חברת פגסוס בע"מ (פורסם, 27.7.2016)).

תחילה, פנו לספק הטיסות (הצד השלישי) בניסיון לאתר טיסה חלופית מוקדם ככל האפשר, ובהמשך פנייה לספק המלונות על מנת לתת מענה לפיתרון התקלה שבהזמנת חדר אחד במקום שניים.

...

נוסף על תקלות "מוסכמות" אלו, הלינו התובעים על מספר קשיים נוספים: לאחר שנענו להצעת הנתבעים להאריך את החופשה ביומיים, על מנת שהתקלות בטיסת ההלוך לא יגרעו ממשך שהות התובעים וילדיהם בחו"ל – נדרשו לשאת בתוספת תשלום למלון, אשר לא הייתה מצויה בכיסם – מה שהצריכם ליטול הלוואה בישראל בעודם שוהים בחו"ל; הארכת השהות הייתה כרוכה במעבר התובעים למלון אחר, שכן במלון שהוזמן עבורם מלכתחילה לא היו חדרים פנויים לשהות הנוספת; כרטיסי טיסת החזור הנדחית, הועברו לידיהם רק ביום הטיסה (המקורית) עצמו – דבר שגרם להם למתח רב. לטענת התובעים, נגרמה להם עגמת נפש רבה, וכן הוצאות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ותוך שאני מביאה בחשבון את הפתרונות שהועמדו על ידי הנתבעים או מי מטעמם, לרבות הענקתם של כרטיסים לטיסה חליפית (בדומה להוראות האחרות הקבועות בחוק) - לא ראיתי לנכון לסטות מהפיצוי הקבוע בתוספת הראשונה לחוק, ועל כן אני מעמידה את הפיצוי בגין התקלה בטיסה על סך של 2,120 ש"ח לנוסע, ובסך הכל על 8,480 ש"ח. לא למותר לציין, כי ההיצמדות לסכום הקבוע בתוספת הראשונה הולם גם היתכנות שהנתבעים או הצד השלישי יבחרו לפעול, בהליך נפרד, נגד חברת התעופה.

בשקלול כל האמור לעיל, מצאתי לנכון לכמת את עגמת הנפש בגין יתר התקלות (מעבר לתקלת הטיסה), על סך של 1800 ₪ לכל אחד מהנוסעים, קרי, על סך 7,200 ש"ח. סך זה מגלם, בין השאר, את רצף התקלות שחוו התובעים, את מאפייניהם הייחודיים כפי שנסקרו לעיל, וכן את ההשתלשלות שתוארה, ולא הוכחשה, בעניין הארכת השהות: החופשה הוארכה ביוזמת הנתבעים; ולאחר אישור ההארכה, הנתבעים התנו את כיסוי עלויות הלינה בתקופת הארכה – במכתב היעדר תביעות מצד התובעים.

התוצאה הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 15,680.

בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע ת"ק 32752-12-22 דיין ואח' נ' י הלל ושות בעמ ואח' תיק חצוני: בפני כב' הרשם הבכיר אורי הדר התובעים 1. שמחה דיין 2. חנניה דיין הנתבעות 1. י הלל ושות בע"מ 2. מגה תיירות בע"מ פסק דין

התובעים טענו כי בהתאם להזמנה הם היו אמורים לקבל שני חדרים: חדר אחד לשלושה אנשים וחדר אחד לארבעה אנשים אלא שבפועל הם קיבלו שלושה חדרים זוגיים וכל ניסיונותיהם למצוא פיתרון לעניין זה לא צלחו והם נאלצו לשנות את השיבוץ שתוכנן בחדרים באופן שגרם להם מבוכה ואי נעימות רבה וכמו כן נגרמו להם נזקים נוספים כגון הפסד ארוחת ערב, קשיים בשינה וכדומה.

שוכנעתי די הצורך, וכך גם עולה מתמליל השיחה השנייה, שבוצעה לאחר ההזמנה אצל הנתבעת 1, כי ההזמנה שנשלחה למלון הייתה לשני חדרים בהרכב שהוזמן.

סיכומו של דבר, לנוכח כל האמור לעיל סבורני כי האיזון הנכון בין אחריותם של התובעים, מחד לאחריותה של הנתבעת 1, מאידך והעובדה כי זולת עניין הרכב החדרים לא הוכחו ליקויים אחרים בתוכנית החופשה ובהיתחשב בכך כי עניין עוגמת הנפש הוא סובייקטיבי לחלוטין ועליו להבחן לפי אמות מידה סבירות ובמתינות ובהיתחשב בכך כי הלכה למעשה הנתבעת 1 הנה סוכנות נסיעות לא מי שאירגנה את החופשה, יש מקום לפסק לטובת התובעים פיצוי על דרך האומדנה.

...

סיכומו של דבר, לנוכח כל האמור לעיל סבורני כי האיזון הנכון בין אחריותם של התובעים, מחד לאחריותה של הנתבעת 1, מאידך והעובדה כי זולת עניין הרכב החדרים לא הוכחו ליקויים אחרים בתוכנית החופשה ובהתחשב בכך כי עניין עוגמת הנפש הוא סובייקטיבי לחלוטין ועליו להיבחן לפי אמות מידה סבירות ובמתינות ובהתחשב בכך כי הלכה למעשה הנתבעת 1 הינה סוכנות נסיעות לא מי שארגנה את החופשה, יש מקום לפסק לטובת התובעים פיצוי על דרך האומדנה.

סבורני כי פיצוי בסך כולל של 3,000 ₪ משקף את הפיצוי לו זכאים התובעים בהתחשב במכלול הנסיבות.

לפיכך, אני מורה על דחיית התובענה כנגד הנתבעת 2 ומחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, סך כלל של 3,000 ₪.