מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נגד של בני זוג כנגד בנק בגין הלוואה שנויה במחלוקת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

מבוא לפני תביעתה של הגברת מרים ברנשטיין, כנגד חברת הביטוח מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, במסגרתה היא מבקשת סעד, ולפיו חברת הביטוח תשלם לבנק לאומי לישראל בע"מ את יתרת חובה בגין הלוואה מובטחת במשכנתא, אותה לקחה יחד עם בעלה המנוח מר שמואל ברנשטיין ז"ל. תביעתה זו מבוססת על פוליסת ביטוח חיים, שנערכה לבעלה המנוח, אשר למרבה הצער הלך לבית עולמו בטרם הוחזרה ההלוואה במלואה.
בכתב התביעה המתוקן, שהוגש תחילה גם כנגד בנק לאומי לישראל בע"מ, נטען כי בני הזוג ברנשטיין נטלו הלוואה מובטחת במשכנתא, ובסמוך לאחר מכן, במהלך חודש יוני 2006 ערכו לכל אחד מהם פוליסת ביטוח חיים, על מנת שזו תמומש, ככל שחלילה אחד מהם ילך לבית עולמו, בטרם יסיימו לשלם את ההלוואה שנטלו.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת במהלך שנת 2006, במועד שלא התברר עד תום, בסמוך לתחילת חודש יוני, נטלו בני הזוג מרים ברנשטיין (להלן - "התובעת") ובעלה מר שמואל ברנשטיין ז"ל (להלן - "המנוח") הלוואה מובטחת במשכנתא מבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן - "הבנק").
מסירת הודעת הביטול המחלוקת המרכזית בין הצדדים סבה על השאלה, באם חברת הביטוח מסרה למר ברנשטיין ז"ל הודעה כדין בדבר ביטול פוליסת ביטוח החיים שנערכה לו. בחובה למסור הודעה על ביטול פוליסת ביטוח עוסק סעיף 10(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן - "חוק חוזה ביטוח"), אשר קובע כך: "הודיע המבטח על ביטול החוזה על פי תנאיו או על פי חוק זה, מתבטל החוזה כעבור 15 ימים מהיום שבו נימסרה הודעת הביטול למבוטח." לטענת חברת הביטוח, ביום 20.6.2006 שלחה למר ברנשטיין ז"ל הודעה על ביטול הפוליסה לכתובתם של בני הזוג ברנשטיין, בהתאם לכתובת שמסרו בפוליסה (ראו מוצג ת/3), וכי על פי עדותם של עובדי הבנק, הוא קיבל לידיו מבני הזוג ברנשטיין העתק של מכתב הביטול (ראו בסעיף 6 לתצהיר עדותה הראשית של הגב' שולמית עזרא, ובתצהיר התשובות לשאלון עליו השיב מר יקיר וייס מטעמו של בנק לאומי).
...
בע"א 1226/11 עוזי ישראל פור נ' יהודה אליהו (פורסם במאגרים משפטיים 28.7.2014) נפסק: "הלכה פסוקה היא מקדמת דנא כי אין פוסקים לתובע יותר משתבע, אפילו אם התברר במהלך הדיון בתביעתו כי הוא זכאי ליותר (זוסמן, לעיל, בעמוד 162). דרכו של תובע לזכות בסכום כסף בשיעור העולה על סכום תביעתו היא בבקשת רשות לתקן את כתב התביעה, בקבלת הרשות, ובתיקון. ברע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (25.9.2008) נקבע כי אין להעתר לבקשת תיקון לאחר הכרעה בשאלת האחריות, משיקולי הגינות: 'האם ניתן להלום שמשנתקבלה עמדתה בשאלת האחריות יינתן לה לשנות את סכום התביעה, שלפני כן לא רצתה לסכן לגביו אגרה גבוהה?'. על אחת כמה וכמה בענייננו, שבו לא הוגשה כלל בקשה לתיקון כתב התביעה. ידוֹע ידע אליהו היטב, על סמך חישוביו-שלו, כי סכום התביעה המגיע לו, לשיטתו, עולה בשיעורו על סכום התביעה, ואף-על-פי-כן נמנע מלבקש לתקן את כתב התביעה. אין מדובר בעניין 'טכני', כטענתו, אלא בעניין מהותי. האגרה נועדה בין היתר להרתיע מפני הגשת תביעות-סרק. מבלעדיה, היו מוגשות תביעות עד בלי די, בסכומי-כסף ללא גבול. אליהו בחר לכלכל את צעדיו באופן מסויים, לבטח שקל סיכונים וסיכויים, עלות אל מול תועלת. מנגד, האחים כלכלו גם הם את צעדיהם בהתאם לכתב התביעה שהונח לפִתחם. תיקון רטרואקטיבי איננו מן המידה, הוא פוגע בהסתמכות, ואינו צודק. על הנוהג לציין בכתב התביעה את סכום התביעה 'לצרכי אגרה בלבד', כפי שעשה אליהו, נאמר בעניין מרקט פלייס הנ"ל כי מי שבוחר להקטין את סכום תביעתו משיקולי אגרה – 'עושה כן בשעה שאינו בטוח בתוצאה, ואינו רוצה להשקיע סכומים גבוהים באגרות; הוא נוטל כמובן סיכון מסוים, וככלל אין לראות בעין טובה שינויים בגובה התביעה בשעה שנדמה כי הסיכויים גוברים, ובמיוחד - כמו בענייננו - לאחר פסק דין חלקי'." יחד זאת, יש לומר, שיש טעם לפגם בעובדה שחברת הביטוח, אף שהעלתה טענה בעניין זה בכתב ההגנה שהוגש על-ידה, בחרה שלא להגיש כל בקשה בעניין זה לבית המשפט במהלך ניהול ההליך, ואזכרה עניין זה פעם נוספת רק בסיכומיה.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בפני כתב תביעה מתוקן שהוגש נגד שלושת הנתבעים – בני זוג מבוגרים (להלן: מומי, אסתר) ובתם הבגירה (להלן: רונית).
נטען כי במסגרת הסכם הלוואה שנערך בין התובע לענבל ביולי 2014, באמצעות עורכת דין מטעם התובע (להלן: הסכם ההלוואה), מסרה לו ענבל שיק משוך מחשבון הבנק של מומי ע"ס 600,000 ש"ח. השיק הוצג על ידו לפירעון באוקטובר 2015, לאחר שענבל לא עמדה בפירעון הסכם ההלוואה.
הטענות כנגד הנתבעים בכתב התביעה היו שהם ידעו שענבל, השקועה בחובות כבדים עקב הליך גירושין קשה שהביא להתמוטטותה הכלכלית, עושה שימוש בשיקים שלהם ומוסרת אותם כביטחון/לפירעון לתובע כנגד ההלוואות שהיא נוטלת ממנו, כי איפשרו זאת ביודעין או בעצימת עינים, ולמצער ברשלנות, ועל כן עליהם לשאת בחובה של ענבל.
עובדה זו אינה שנויה במחלוקת.
ענבל שהוזמנה כעדה ע"י התובע מסרה בעדותה גרסת בדים מופרכת על פניה לפיה לא היא כתבה את השיקים נשוא התביעה ומסרה לתובע אלא רק שיק אחד שהוכתב לה באיומים וכי כל שאר השיקים של בני המשפחה (משלושה חשבונות שונים!) היו משום מה ברכב שלה בתא המטען בתוך תיקים משומשים שקבלה מתנה מאמה, ללא ידיעה שלה על קיום השיקים בתיקים, והרכב נגנב ע"י מי מטעמו של התובע.
...
האם הוכח כי אסתר נטלה על עצמה התחייבות בעל פה לפרוע את חובה של ענבל, בידיעה על סכומו? אני קובעת כי טענה זו לא הוכחה.
לפיכך אני קובעת כי לא הוכחה עצימת עינים או רשלנות מצד הנתבעים ביחס לפנקסי השיקים שלהם, ולא הוכחה התחייבות, מפורשת או משתמעת, מצידם כלפי התובע לשמש כערבים לחובה של ענבל או לפרוע את חובה או כל חלק ממנו, בין מראש ובין בדיעבד.
לפיכך אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

עסקינן בתובענה אשר הוגשה ביום ה- 29/1/18 בסדר דין מקוצר, בה עתר התובע, אזרח מדינת ישראל, אשר עובד לפרנסתו כשכיר, לבית המשפט בגין הלוואה חוץ בנקאית אשר לטענתו העמיד לטובת הנתבעת, ואשר לטענתו , במסגרת הסכם ההלוואה, ביקשה לשעבד לטובת התובע את זכויותיה בנכס מקרקעין הידוע כגוש 561, חלקה 293, בגן יבנה, וחתמה על הודעת מישכון לטובתו.
הנתבעת הגישה בקשת רשות להיתגונן במסגרתה עתרה למתן רשות להיתגונן וטענה כי הנתבעת נפלה לתרגיל עוקץ ועושק של בן זוגה לשעבר וכי הסכם הלוואה הנטען, אינו הסכם הלוואה תמים אלא ניסיון להלבין כספים על גבה של הנתבעת.
רקע שאינו שנוי במחלוקת אין חולק כי ביום ה- 14/6/17 התכנסו הצדדים בנוכחות עו"ד גבעתי בכדי לחתום על הסכם הלוואה והתובע והנתבעת חתמו על ההסכם שכותרתו "הסכם הלוואה" אשר צורף כנספח 1 לכתב התביעה.
עת מועלית טענה לכך שחוזה הוא "למראית עין בלבד" הנטל המונח על כתפי הטוען, הוא נטל מוגבר וכדברי בית המשפט העליון בעא 3725/08 ניסים חזן נ' אריק חזן – "... בעל דין המייחס לצד שכנגד עריכת חוזה פקטבי מעלה כנגדו טענה קשה, העשוי להגיע אף כדי ייחוס מירמה או מצג כוזב. ככלל, טענות מסוג זה, שנלווה להן, על פי רוב סממן של חוסר נקיון כפיים, טעונות בשל טיבן רמת הוכחה נכבדה לצורך ביסוסן. ייחוס לאדם היתנהגות שיש בה חוסר נקיון כפיים, מירמה או כזב מחייב בראיות בעלות משקל ואמינות. כשם שלא בנקל יוכיח בעל דין טענות בדבר תרמית, המחייבות ביסוס ברמת הוכחה גבוהה במיוחד, כך גם טענות בדבר פיקטיביות של עיסקה, המשיקות לטענות מירמה, מצריכות רמת הוכחה התואמת במשקלה לרצינותה ולחומרתה של הטענה הנטענת". יחד עם זאת, נקבע בע"א 1780/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ. אולצ'יק פ"ד נ(2) 41, 42 כי: "...לצד ההכרה בכך שנטל הוכחת הטענה כבד, יש לזכור שראיה לכך שחוזה שנכרת הנו חוזה למראית עין תהיה לרוב נסיבתית, שכן מטבע הדברים, בעלי חוזה למראית עין מעלימים את כוונתם האמיתית ואינם טורחים להכין ראיות על קנונייתם". וכך נקבע בפרשת חזן הנ"ל – "ראשית, משנטענת טענה של חוזה למראית עין, מתבקש בדרך כלל לפרוש את הרקע ולהעריך את טיב המניעים שעמדו ביסוד ההיתקשרות המדומה הנטענת, ולהצביע על הנסיבות שבעטיין ראוי לייחס לצדדים לעסקה כוונה משותפת שאינה משתקפת בחזותה החיצונית של העיסקה. טענת חוזה למראית עין, הנטענת בעלמא, כשהיא מנותקת מקיומם של רקע ונסיבות העשויים להקרין ולהסביר את התכליות שלשם השגתן עוצב החוזה כמצג מדומה של רצון הצדדים, עלולה להתקל בקשיי הוכחה וביסוס". חוזה למראית עין הוא איפוא חוזה "פקטבי" במובן זה שהצדדים לחוזה גמרו בדעתם שלא לקיימו כלשונו אלא לא לפעול כלל, קרי סימולציה מלאה, או לפעול בהתאם להסכמה שונה ונסתרת שאינה משתקפת מלשון החוזה, קרי סימולציה יחסית.
יודגש, כי הצדדים והנוכחים במעמד חתימת ההסכם, ראו במאיר ובנתבעת בני זוג נשואים, ומשכך ניתן היה להבין כי הסכומים אשר הועברו במסגרת ההסכם לאותו למאיר עוברים אף לנתבעת, והכל בהסכמתה הברורה והמפורשת ומתוך רצון כנה ותמים לעזור לבן זוגה.
...
כמו כן אני קובעת כי התובע הוכיח כי הועברו לנתבעת ולבן זוגה דאז כספים מטעמו, לצד זאת התובע לא הוכיח כי הועברו לה לנתבעת מלוא הכספים המצויינים בהסכם ההלוואה, ובנסיבות אלו בהן העו"ד לא היה עד לסכום אשר הועבר לה ובנסיבות בהן הנתבעת כופרת בכך שהועברו אליה כספים ובנסיבות בהן חוזה ההלוואה קבע העברת כספים בצקים ולא במוזמן ידנית ללא תיעוד ורישום, ובנסיבות בהן קיימים פערים לא מבוטלים בעדויות הצדדים, כפי שתיארתי לעיל, ובפרט בעדות התובע, הרי שאין באפשרותו של בית המשפט לקבוע כי התובע הוכיח העברתם של 400,000 ₪ לנתבעת.
בנסיבות אלו והיות והוכח בפני כי הועברו בכל זאת כספים מסוימים לנתבעת, קובעת אני כי התובע הצליח להרים הנטל להעברת הסך הקרוב לסכום שנמשך מהבנק ערב ההסכם בלבד- ובשים לב לסכום הצקים העומד על סך של 230,000 ₪, אני קובעת כי הסכום שהתובע הוכיח בפניי כי הועבר לנתבעת עומד על סך של 230,000 ₪ בלבד.
נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת באופן חלקי את התביעה העיקרית, דוחה את התביעה שכנגד ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 230,000 ₪ כשהוא נושא ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 10940-06-20 בר חן נ' בנק מזרחי טפחות באר שבע סניף קק"ל 20544 תיק חצוני: בפני כבוד השופט תומר אורינוב תובע שלום בר חן נתבע בנק מזרחי טפחות באר שבע סניף קק"ל 20544 מעמד.כינוי צד ג' פסק דין
העובדות שאינן שנויות במחלוקת הרקע העובדתי ברובו אינו שנוי במחלוקת, וזה סיפור המעשה: בני הזוג מרדכי וליאת כהן (להלן – בני הזוג כהן) רכשו את הבית ברחוב עין עבדת 29 בלהבים (להלן – הבית).
בשל אורכה של הסקירה העובדתית המוסכמת, ולשם הנוחות, ירוכזו להלן האירועים העקריים: תאריך ארוע 09/11/10 נרשמה משכנתא ע"ס של 1,140,000 על הבית לטובת הנתבע 24/03/14 חתימת ההסכם הראשון (בין בני הזוג כהן לתובע) 08/04/14 נרשם מישכון על הבית לטובת התובע 28/12/14 הנתבע העניק לבני הזוג כהן את ההלוואה הנוספת (340,000 ₪) 15/11/15 חתימת ההסכם השני (בין בני הזוג כהן לבין התובע) 02/16 התובע פרע את המשכנתא וההלוואה הנוספת 03/16 בני הזוג כהן פתחו בהליכי פשיטת רגל 04/16 ניתן צו כנוס נכסים נגד בני הזוג כהן 05/16 התובע הגיש תביעה נגד הנתבע, שנמחקה מחמת חוסר מעש השאלות שבמחלוקת השאלה הראשונה הטעונה הכרעה, היא האם התובע מנןע מלתבוע את הנתבע על נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בגין הענקת ההלוואה הנוספת לבני הזוג כהן? ככל שהתשובה על השאלה הראשונה היא בשלילה, השאלה הנוספת הטעונה הכרעה היא האם הנתבע התרשל עת העניק לבני הזוג כהן את ההלוואה הנוספת, בגין כך שלא בדק את אמתות הנתונים שמסרו לו בני הזוג כהן? הראיות בתמצית מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית ותיק מוצגים.
עוד טען התובע, במסגרת אותו הליך הפש"ר, כי בשל קיומה של ההלוואה הנוספת, שונה בהסכם השני סכום החוב של בני הזוג כהן כלפי התובע מסך של 1,200,000, ₪, שהיה הסכום הנקוב בהסכם הראשון, לסכום של 1,500,000 ₪.
משהתברר לתובע כי אכן הוא נידרש לשלם לנתבע סכום כסף נוסף בגין ההלוואה הנוספת, הוא פעל על פי אותה הסכמה חוזית, שילם את הכסף לנתבע, מבלי ליידע את הנתבע על קיומו של מישכון לטובת התובע, ואף הגיש תביעת חוב נגד בני הזוג כהן.
...
לפיכך, מוכח תורת המניעות וההשתק ומכוח עקרון תום הלב, דין התביעה להידחות.
סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה.
התובע ישלם לנתבע שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך של 20,000 ₪, שישולמו תוך 60 ימים ממועד מתן פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

רקע: בפניי שתי תביעות בסך 50,000 ₪ כל אחת מהן, שהגישו התובעים, בני זוג, כנגד הנתבע, תאגיד בנקאי (להלן: "הבנק"), בעילה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, במסלול דיון מהיר.
הקמת המאגר אפשרה לנותני אשראי להעריך את סיכון האשראי של כל לווה באופן טוב יותר, וכך לקבוע את תנאי האשראי בהתאם.
רקע עובדתי: העובדות שלהלן אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים.
על אף הטעות האמורה והיעדר מחלוקת ביחס לקיומה, הרי שלא די בקיומה של טעות במידע שמסר הבנק ושימש ביסוד הדיווח של בנק ישראל למאגר נתוני האשראי, על מנת לבסס את טענות התובעים לפיהן הבנק הוא שגרם לחיווי האשראי שלהם להיות מסווג כשלילי, ולנזקים כבדים באופן שלא יכלו לקבל אשראי ושירותים וסורבו לאורך תקופה על ידי גופים פינאנסיים שונים, כפי שיפורט להלן.
...
מן המקובץ לעיל עולה כי לא הוכח בפניי בנסיבות כי דיווח הבנק בנוגע להגבלה מכוח חוק שיקים ללא כיסוי, לגבי התובעת היה "שגוי באופן קיצוני", "שקרי", שגרם לתובעת, כטענתה, לנזק קיצוני בחומרתו, גם לא הוכח כי דיווח זה הוא שהוביל לחיווי אשראי שלילי בעניינה.
אשר על כן, התביעה נדחית.
אני קובעת כי התובעים ישלמו לנתבע הוצאות בסך 4,000 ₪, בתוך 30 ימים מיום שיתקבל בידיהם פסק-הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מאותו המועד ועד ליום התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו