תביעת נאמנות: השבת כספים, פיצויים והוצאות משפטיות

חלוקת הכספים תהא סופית ומוחלטת, קרי כל תובע אשר יקבל את חלקו היחסי לא יאלץ להשיב סכום זהה לקופת הנאמנות או לתובע אחר מכל סיבה שהיא.

יש לחלק את כספי הפיצויים תוך קביעת משקלות בהתאם לסוגי הנזקים הנכללים בהסכם הגישור ובתביעות הצדדים כמפורט בחוות הדעת השמאית של מר הרצל מימון מיום 10.2.21, שהוגשה מטעמם של בעלי הזכויות בתת חלקה 14, ואשר לקחה בחשבון ראשי נזק כמו למשל אובדן הכנסות שכירות / הוצאות שכירות שנגרמו לבעלי הזכויות בבניין; אובדן הכנסה שניגרם לכל בעלי הזכויות בבניין בגין דחיית מימוש זכויות הבנייה; נזק למחוברים; עוגמת נפש וסבל (להלן: "חוות דעת מימון").

על פי בקשה למתן פסיקתה שהוגשה לבית המשפט וההחלטה שהתקבלה ביום 4.6.19, נלמד כי נוסף על דמי ההוצאות חולק סך של מיליון ₪ מסכום הפיצויים כתשלום שכר טירחת עו"ד. למר בן דוד אין כל זיקה או חבות בהוצאות שכר טירחה כלשהיא של עו"ד אברהם לוי או של עו"ד קפלנסקי ובודאי שאינו מחויב לשאת בכל סכום בגין שכר טירחה החורג מדמי ההוצאות, כפי ששולם בפועל מתוך כספי הנאמנות.

טענות הגב' מיקלר, הגב' מלכה ומר שמול מדובר בסוגיה משפטית פשוטה בתכלית של שיוך כספי תביעות הרכוש הפרטניות בגין פצוץ הגז, לטובת כל בעל יחידה בבניין 5 אשר תבע בתביעות אישיות בבתי המשפט השונים.

...

לכן אני סבורה כי נכון להיצמד למבחן חלוקה אחד שוויוני, ולא על פי יכולות פרטניות של מי מבעלי הזכויות להוכיח את נזקיהם הספציפיים.

(הצדדים חלוקים היום באשר לרישום הזכויות הקנייניות אך מחלוקת זו אינה ממן העניין למחלוקת נשוא החלטתי זו).

אני סבורה שגם במקרה שבפניי נכון יהיה לבצע חלוקה לפי מפתח שווי יחסי לשטח המבונה למטר.

יצוין, כי בכתב התביעה כונה רכיב זה בשם "פיצויים בגין גזילת כספי הנאמנות"; (ב) פיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין ההוצאות שנגרמו למשיב עקב נקיטת הליכים משפטיים ואובדן רווחים נוכח אי השבת כספי הנאמנות; (ג) פיצוי בסך 20,000 ש"ח בגין עוגמת נפש; (ד) פיצויים בסך 50,000 ש"ח בגין לשון הרע; (ה) ריבית בסך 8% מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

...

ביום 18.4.2017 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ד' חסדאי) החלטה שכותרתה "פסק דין (חלקי)" (להלן תיקרא: פסק הדין החלקי), וזאת בעקבות הסכמה של הצדדים לפיה בית המשפט "יכריע בגורל יתרת כספי הנאמנות בסך 22,181 דולר וזאת לאחר הגשת סיכומים בכתב ותוך הסתמכות על כל כתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים בכל הערכאות". בית המשפט המחוזי הכריע כי "דין התביעה ברכיב מושא ההסכמה... להתקבל". ביתר פירוט, בית המשפט המחוזי קבע כי הכספים הנ"ל הוחזקו אצל המערער בנאמנות, כי נאמנותו של המערער לא הסתיימה וכי העיכבון שהתיימר לבצע בכספי הנאמנות חסר תוקף.

טענות הצדדים המשיב טוען כי דין הערעור נגד פסק הדין החלקי להידחות על הסף, בשל איחור משמעותי במועד הגשתו, שכן פסק הדין החלקי סיים את הדיון בנוגע להשבת כספי הנאמנות והעניק למשיב את הסעד שביקש בעניין זה. אשר להחלטה המשלימה, לשיטת המשיב מדובר ב"החלטה אחרת" שעל המערער היה לבקש רשות לערער עליה בתוך 30 ימים מהמצאתה, על כן, לטענתו, גם הערעור על ההחלטה המשלימה דינו להידחות על הסף.

ההחלטה המשלימה לאחר שעיינתי בתיק ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי אופן ההשגה על ההחלטה המשלימה הוא על דרך של ערעור בזכות.

התובעים אשר טענו כי הנתבעת לא ביטלה ולא היתה יכולה לבטל את ההסכם פנו לנתבעת במכתב מיום 23.7.18 ודרשו להחזיר את רישום הערת האזהרה, להפקיד את כספי ההשבה בכספי הנאמנות ולפנות לבוררות להכרעה מהירה במחלוקת בנוגע לתוקפם של ההסכמים ו/או תנאי ביטולם.

למען הזהירות, וככל שייקבע כי לגבי מרדכי דואיב ומשפחת יהושע זאדא להם הושבו הכספים בפועל בשנת 2018, המועד הקובע לחישוב הפצוי הנו שנת 2018, בהתאם לחוות הדעת, סכום הפצוי נכון לשנת 2018 עמד על 260,000 ₪ למרדכי דואיב וסך של 255,000 ₪ למשפחת יהושע זאדא.

בנוסף, עתרו התובעים להוצאות הכוללות דמי טפול משפטי של הנתבעת בהתאם להוראות סעיף 4א לנספח א- נספח התשלומים להסכם המכר והוצאות שכ"ט של עורך דין מטעמם וזאת כפי שפורט בתצהיריהם : שגיא יצחק- 5,850 ₪ הוצאות עבור עו"ד לנתבעת; 3,150 הוצאות עו"ד התובע לטפול בהסכם המכר (ס' 3 לתצהירו); סה"כ 9,360 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית מיום התשלום 2.1.16.

אבהיר כי סכומים אלו נקבעים גם בשים לב לכך שעיקר התביעה נדחה וגם נוכח ההחלטות שניתנו בצו המניעה שהיה בהן כדי לירמוז לתובעים על סכויי התביעה וכן להצעות של מותב זה לפשרה ולכך שהתובעים הוציאו הוצאות מיותרות ניתן היום, כ"ה אב תשפ"ב, 22 אוגוסט 2022, בהיעדר הצדדים.

...

נוכח המסקנות אליהן הגעתי הרי שכל התביעה לפיצוי בגין הפרת ההסכם לרבות פיצוי בהתאם לחוות הדעת השמאית שהגישו התובעים נדחית, והנתבעת רשאית לבטל את הערת האזהרה שרשמה לטובת התובע 1.

על כן מדובר בהרחבת חזית אסורה ודינה להידחות.

סיכומו של דבר: הנתבעת תגיש פסיקתא לחתימתי בהתאם לאמור בגוף פסק הדין סעיפים 77 -78 וזו תועבר לתגובת הצד שכנגד.

בנוסף עותרים התובעים לחייב את הנתבע בתשלום הפצוי המוסכם בהסכם הרכישה בתוספת הוצאותיהם המשפטיות.

בהתאם לסעיף 5.1.1 להסכם הרכישה תפקידו היה לשמש כנאמן על כספים מסוימים ונאמנות זו הסתיימה לכל המאוחר ביום 5.6.2013 שאז על סלהוב להחזיר את הכספים שבידיו לתובעים אם עד אותו תאריך הם לא התקבלו כחברים באגודה.

הוסכם כי סכום זה יישמר בנאמנות אצל ב"כ הנתבע – סלהוב – עד ליום 5.6.2013 שאז יועבר הכסף לנתבע אלא אם כן יקבלו התובעים הודעה כי לא התקבלו למושב (סעיף 5.1.1 להסכם הרכישה, נספח 1 לכתב התביעה).

...

כתב ההגנה לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה שכן הוא עומד בכל התחייבויותיו בהתאם להסכם הרכישה.

תגובת הנתבע: בתשובתו לשתי הבקשות טען הנתבע כי עילת התביעה המונחת בבסיס ההודעה לצדדים השלישיים היא "ייצוג לא ראוי ומטעה אשר הוביל בסופו של דבר לחיובו של הנתבע בדמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל" (סעיף 1 לתשובה).

יחד עם זאת, ועל אף הגישה המתונה של בתי המשפט בבואם לדון בבקשות לסילוק על הסף, בענייננו מצאתי כי דין הבקשות להתקבל וכי יש למחוק על הסף את ההודעה שהוגשה כנגד סלהוב ולדחות על הסף את ההודעה שהוגשה כנגד יניב.

על כן, בהעדר פירוט מינימלי; משהנתבע היה מיוצג בהסכם הרכישה על ידי עורך דין מטעמו; ההודעה לצד השלישי כנגד יניב אינה מגלה עילת תביעה ודינה להידחות על הסף.

הנתבעים – המערערים טענו בכתב ההגנה, כי לא רק שאינם חייבים לעורך הדין דבר, הרי שהוא גזל את כספי הנתבעת ועשה שימוש שלא כדין בכספי נאמנות.

בתביעת בהותי נטען, כי בין אסרף- המערער וישראלי- המשיב וחברת בהותי נחתם הסכם משולש ביום 26.9.2018 לצורך ביצוע עסקה בתחום הנדל"ן. הנתבעים הפרו החוזה ולכן התבקשה השבת כספים ששולמו ופיצויים.

התביעה הוכחה במלואה ואין גם מקום להתערב בגובה סכום ההוצאות בשים לב למכלול היתנהלות המערערים לאורך כל חיי ניהול ההליך.

התובע עצמו לא עמד על הבקשה לאור הצורך בתשלום אגרה נוספת, כך שתביעה בסך 250,000 ₪ היא תביעה בסכום שנתבע על הרף הנמוך בשים לב לעבודה המשפטית שבוצעה.

...

הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) עקרונות היסוד לפי התקנות קובעים, כי בית משפט יקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, לא מצאתי הצדקה להתערבות בפסק הדין ובהחלטת בית משפט קמא ודין הערעור להידחות.