תביעת נאמן בהקפאת הליכים בגין חובות מזמיני עבודות

לפני תביעה כספית לתשלום סך של 763,314 ₪ אשר הגישה חברת הענף הירוק בע"מ (להלן: ״התובעת״) נגד המועצה המקומית כפר כנא, בטענה לחוב בגין ביצוע עבודות בניה.

טענות הנתבעת המועצה מכחישה את החוב הנתבע בטענה, כי התובעת עבדה מבלי לשתף את מהנדס המועצה במתרחש ובשלבי הבצוע; כי חלק מהחשבונות לא הוגשו בזמן ובאופן שוטף; כי החשבונות כללו עבודות שלא היו מוכרות למהנדס המועצה, ואשר על פי הנטען, כלל לא בוצעו ולא הוזמנו.

ההליך ביום 18/10/18 הוגשה הודעת התובעת לפיה, ניתן נגדה צו להקפאת הליכים ומונה לה נאמן; ביום 24/3/19 הוגשה הודעת התובעת בדבר העברת הייצוג בהליך לנאמן; וביום 9/7/19 הוגשה הודעת התובעת בדבר קבלת אישורו של בית המשפט המחוזי, בפר"ק 40071-05-18 להמשך ניהול ההליך והייצוג בו. בפרוטוקול הדיון מיום 5/11/19 עוגנה הסכמת הצדדים לפיה, בית המשפט ימנה מומחה בתחום הפיקוח ההנדסי אשר יכמת את עלות העבודות שבוצעו על ידי התובעת במבנה, במנותק מן הטענות המשפטיות אשר תוכרענה בהמשך.

...

איזון בין מכלול השיקולים הללו מוליכני לכדי מסקנה, כי לא יהא זה צודק להפטיר את המועצה מתשלום שווי העבודה ממנה היא נהנית, אך גם אין ליהנות את הקבלן־המשיב על ידי זיכויו בתמורה המוסכמת או בשווי מלא של העבודה, שווי שיכלול רווח קבלני, שהרי בכך הוא יימצא נשכר, אף שגם הוא חטא כאמור בהתקשרות בלתי חוקית.

" (ההדגשה אינה במקור) לאחר איזון בין מכלול השיקולים האמורים, באתי לכלל מסקנה כי יש לפסוק לתובעת 50% מיתרת התמורה המגיעה לה אף לשיטתה, 50% מסך של 615,615 ₪, קרי: סך של 307,807 ₪ כולל מע"מ. לנוכח האמור, דין התביעה להתקבל בחלקה באופן שהמועצה תשלם לתובעת בגין שווי העבודות נושא התביעה סך של 307,807 ₪ כולל מע"מ. סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 307,807 ₪ כולל מע"מ, בצרוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.

טענותיהם של הנאמנים הנאמנים טוענים כי המבקשת לא הגישה תביעת חוב ולכן לא קיים חוב של אורתם סהר כלפיה וממילא אין עילה לממש את הערבות הבנקאית שנועדה להוות בטוחה לגבייתו של חוב זה. עוד טוענים הנאמנים כי בסעיף 12 להסכם מיום 15.12.2011 ישנה תניית בוררות הקובעת כי סכסוכים בין הצדדים יידונו בפני בורר, וממילא יש לברר את הסיכסוך הנוכחי בפני בורר.

הדברים ברורים וידועים, ובית המשפט העליון כבר דחה בעבר טענות מסוג זה: "חברה מתקשרת עם מזמין עבודה בחוזה, שבמסגרתו מתחייבת לבצע עבורו עבודת תשתית. לצורך הבטחת היתחייבותה להשלים את הפרוייקט במועדו וכהלכתו, היא ממציאה לידי מזמין העבודה ערבות ביצוע וטיב. היה ולא תושלם העבודה במועדהּ, ולשביעות רצונו של מזמינהּ, תהא לו אפשרות לחלט מן הבנק הערב את הערבות שהועמדה לטובתו. בתורו, יוכל הבנק להגיש תביעה נגד החברה, ולתבוע את השבת הכספים שחולטו ממנו. זהו, בתמצית שבתמצית, סיפור עלילותיהן של ערבויות ביצוע. ... כפועל יוצא מכך, שהערבות הכספית אינה מגבשת לחברה חוב כלפי מזמין העבודה, במקרה שבו תֵעשה החברה חדלת פרעון – "אין מוטב הערבות נידרש להגיש תביעת חוב לנאמן כדי שיהיה זכאי לחלט ערבות בנקאית אוטונומית. באותה דרך, המחדל שבאי הגשת תביעת חוב במועד, אשר – בהקש מסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל – חוסם את הנושה מיכולת להישתתף בחלוקת הכספים בהסדר, אינו מהוה אף הוא מניעה למימוש ערבות אוטונומית. זאת – מעצם היותה חיוב נוסף ונפרד של הבנק הערב ולא של החברה חדלת הפרעון" .

אדרבה, אפילו משהוגשה הבקשה שלפניי, לא ביקשו הנאמנים לעכב את ההליכים בשל אותה תניית הבוררות.

ברוח זו נפסק בע"א 2082/06 זהבה בן עמי נ' עוה"ד מ. קידר - מפרק החברה, בפיסקה 9 (נבו 18.06.2007): "נניח שמדובר בחברה שביקשה מן הבנק בו מתנהלים עסקיה להוציא ערבות לטובת ספק שלה. הערבות באה להבטיח תשלום תמורה עבור סחורה. החברה נקלעה לקשיים ופנתה לבית המשפט בבקשה ליתן צו הקפאת הליכים. בית המשפט נעתר לבקשה ומינה נאמן. לאחר שניתן הצוו האמור, מבקש הספק לממש את הערבות הבנקאית. בעל התפקיד פונה לבית המשפט ומבקש צו שימנע את ממושה של הערבות. האם בית המשפט ייעתר לו? התשובה היא שלילית. זאת, שכן הערבות הבנקאית אינה בגדר נכס של החברה ... ". וכן ראה את רע"א 4778/16 יפה נוף תחבורה תשתיות ובניה בע"מ נ' עו"ד דורית לוי - טילר בתפקידה כנאמנת כור מתכת, בפיסקה 6 (נבו 10.07.2016): "כפי שנפסק לא אחת ערבות בנקאית אוטונומית מהוה חיוב עצמאי הניתן למימוש על-ידי המוטב ללא תלות בעסקת היסוד. תכליתו של עקרון זה - המאפשר מימוש מהיר ויעיל של כספי הערבות באופן שמגביר את הוודאות והיציבות בחיי המסחר - היא שיחרורו של המוטב מן הצורך לנהל הליכים משפטיים בקשר לעיסקת היסוד ... עמדו על כך המלומדים אלשיך ואורבך בציינם: עיכוב ההליכים בפרוק אינו חל על ערבות בנקאית אוטונומית, אשר אינה אלא התחייבות של צד שלישי סולבנטי לשפות את המוטב בהתקיים התנאים שבכתב הערבות, במנותק מעיסקת היסוד. זוהי נקודת המוצא הבסיסית של הדיון ביחסי הגומלין בין ערבויות בנקאיות אוטונומית להליכי חידלות פרעון ... " ובאשר לעמדתו של הבנק.

...

בשולי הדברים אציין כי בתום הדיון, כאשר הובהר לנאמנים שדין הבקשה להתקבל והוצע להם שלא לעמוד על התנגדותם למימוש הערבות הבנקאית, ביקשו הנאמנים שבית המשפט יסתפק אך ורק בהכרעה לפיה לא קיים צו שיפוטי המונע את מימוש הערבות, על מנת שיוכלו לפנות במסגרת הליך חדש בבקשה לצו מניעה נגד מימוש הערבות.

בו במקום הובהר לנאמנים כי בקשה מסוג זה דינה להידחות.

סוף דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל דין הבקשה להתקבל ואין כל עילה למנוע מאת המבקשת לממש את הערבות הבנקאית.

כפי שיובהר להלן, עיקר הדיון בעירעור עוסק בטענות המערערת הנסמכות על ראיות שלא צורפו לתביעת החוב אלא רק בעירעור לבית משפט זה. רקע איגלו הנדסה אזרחית בע"מ (להלן: החברה) היא חברה שהייתה בשליטתו של מר חיים כצנלסון ועסקה בבצוע עבודות בניה.

בהסכם המימון נקבע כי המערערת תשתתף במימון הפרויקט, לרבות על ידי העמדת ערבות הבנקאית הנדרשת לטובת מזמין העבודה, וכי בתמורה תזכה למחצית מריווחי הפרויקט.

ביום 6/8/2018, ניתן, לבקשת החברה, צו להקפאת הליכים לצורך גיבוש הסדר נושים (תיק 68773-07-18).

כך יש מי שמפנה את הזרקור להלכה ולפיה הגשת תביעת החוב עוצרת את מירוץ ההתיישנות (ע"א 402/77 גולדמן נ' יחיאל הרמן, הנאמן על נכסי פנחס אופק בפשיטת-רגל, פ"ד לב(2) (1978); ו' אלשיך, ג' אורבך הקפאת הליכים, הלכה למעשה עמ' 683 (מהדורה שנייה 2012)).

...

דיון והכרעה כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי יש להתיר למערערת להגיש את המסמכים הנוספים שצורפו לערעור.

סוף דבר על כן, אני מורה כי הערעור יתקבל במובן זה שהדיון יוחזר למפרק על מנת שיבדוק את טענותיה של המערערת ויבחן את המסמכים והטיעונים הנוספים.

אף שהערעור התקבל באופן חלקי, ומאחר ושבדיקה נוספת של המסמכים על ידי המפרק נדרשת רק בשל אי עמידתה של המערערת במועדים, אני מורה כי על המערערת לשלם לקופת הפירוק הוצאות בסך של 10,000 ₪.

כפועל יוצא מכך, שהערבות הכספית אינה מגבשת לחברה חוב כלפי מזמין העבודה, במקרה שבו תֵעשה החברה חדלת פרעון – "אין מוטב הערבות נידרש להגיש תביעת חוב לנאמן כדי שיהיה זכאי לחלט ערבות בנקאית אוטונומית. באותה דרך, המחדל שבאי הגשת תביעת חוב במועד, אשר – בהקש מסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל – חוסם את הנושה מיכולת להישתתף בחלוקת הכספים בהסדר, אינו מהוה אף הוא מניעה לחילוט ערבות אוטונומית. זאת – מעצם היותה חיוב נוסף ונפרד של הבנק הערב ולא של החברה חדלת הפרעון" (ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה 346 (מהדורה שניה, 2010); (להלן: אלשיך ואורבך)).

...

ואכן, בית המשפט המחוזי ראה לנכון לפסוק לנאמן שכר טרחה בגין תוספת מאמץ מיוחד, שכן השבת הערבויות לחברה היתה כרוכה "בהשלמת ביצועם של פרויקטים מורכבים של תשתית, שלהבטחתם הועמדו הערבויות. לא מדובר בפעולות סטנדרטיות של בעל תפקיד, שכן מדובר היה בפרויקטים של בניית גשרים ובערבויות ביצוע המוחזקות בידי מזמיני העבודה, ולכן ניתן היה לחלטן בנקל נוכח חדלות הפרעון של החברה. בנסיבות אלה, נדרשו מיומנות רבה, כשרון ומומחיות על מנת לנהל את הפרויקטים, להביאם לידי גמר ולהשיג בסופו של דבר את השבת הערבויות. לא מדובר בתוצאה מובנת מאליה". בנסיבות הללו, קבע בית המשפט המחוזי, כי תוספת המאמץ המיוחד, שתיפסק לנאמן תעמוד על סך של 1,000,000 ₪.

בהקבלה, סבורני, כי שינוי בערכה של המניה לא צריך להשפיע על שכר טרחתו של הנאמן, וכי אין להסיק, בהכרח, כי הערכת BDO, היתה שגויה.

עוד בהקשר זה, סבורני, כי יש ערך לקביעת שכר הטרחה, בהסתמך על כלים ברורים עד כמה שניתן.

משכך, מקובלת עלי המסקנה שאליה הגיע ולפיה יש לקבל את הערעור בחלקו ככל שהוא נוגע לחישוב ערך מניות החברה שחולקו לנושים בהתאם להערכת BDO, ואילו יתר רכיבי הערעור דינם להידחות.

לבקשתו ל"מתן הוראות" בתיק הפר"ק צירף הנאמן טבלה המונה את שמות בעלי היחידות שעשו שימוש קבע ביחידתם וסך החובות של כל אחד מהם [נספח 19 ל-ת/4].

בפסק הדין של בית משפט השלום בנתניה נקבע כי מאחר שחברת הניהול הסכימה וידעה שבחלק מהיחידות מתבצע שימוש של קבע, אין לחייב את הנתבעים דשם בכל סכום שהוא בגין אי העמדת הדירה לפול המלונאי בגין התקופה שמשנת 2011 ועד חודש ינואר בשנת 2016 [סעיפים 9-8 לפסק הדין].

עוד נקבע בפסק הדין כי בנוגע לתקופה שמיום 13.01.2016 (מינוי הנאמן בתביעה להקפאת הליכים) ועד ליום 28.02.2017, היה על הנתבעים להעמיד את יחידותיהם לטובת הפול המלונאי לשם השכרתן (למעט שלושה חודשים בשנה שבהם מותר לבעל היחידה שלא להעמידה לרשות הפול).

ש. עו"ד שגיא עבד אצלך? ת. כן. ש. זה המייל שלו? ת. כן. ש. כלומר הוא שולח את זה במרץ 2015? ת. כן. ש. אתה מאשר שההסכם הזה יצא מהמיילים שלכם? ת. כתוב פה שזה הסכם עם הערות של נתון ולא הערות שלנו.

מנהלת השיווק לא הייתה קיימת, כשהגעתי היא הייתה בהריון ואז ילדה ולא רצתה לחזור ולכן לא הייתה מנהלת שיווק כלל" [פר' עמ' 128, ש' 11-10, 24-14] התובעים נקבו בשמונה בעלי תפקידים אשר פוטרו לכאורה על ידי מר עמרם אולם לא זימנו ולו אחד מהם למתן עדות בהקשר זה. בנסיבות אלה, גירסתו של מר עמרם לא נסתרה.

...

סוף דבר – התביעה נדחית.

בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי אך בשים לב לתרומת הנתבע להתמשכות ההליכים אני מחייב את התובעים בהוצאות משפט ובשכר טרחה על הצד נמוך.

בנוסף אני מחייב את התובעים בשכ"ט ב"כ הנתבע בסך 100,000 ₪.