מבוא
המחלוקת בבסיס התביעה היא שאלת זכאותם של התובעים לדמי תיווך מהנתבעים עבור הנכס שרכשו, זאת בשיעור של 2% ממחיר הדירה הרלבנטית, בצרוף הפרישי הצמדה, ריבית והוצאות משפט כמפורט בכתב התביעה, ובהיעדר הסכם תיווך חתום בנוגע לדירה הספציפית.
הצדדים ועיקר טענותיהם
התובעת 1 הנה עסק מורשה לשירותי תיווך נדל"ן בתל אביב.
ב. תשלום פיצוי מוסכם בסך 9,652 ₪ כמפורט בסעיף 6(ב) להסכם התיווך.
(1) שמות, כתובות ומספרי זהוי של המתווך ושל הלקוח;
(2) סוג העיסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: "שכירות", "מכירה";
(3) תאור הנכס נושא פעולת התיווך;
(4) מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב;
(5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר - לפי אחד מאלה - כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975".
...
מכל האמור לעיל, המחלוקת המהותית בין הצדדים היא, כאמור לעיל, על גובה דמי התיווך.
סוף דבר
החוק והתקנות אינם מגדירים וקובעים את שיעור עמלת דמי התיווך.
בנסיבות העניין, בשים לב לאמור לעיל, בהעדרו של הסכם חתום, ולאור האשם התורם של התובעים, כמפורט לעיל, ומאחר שהמחלוקת המהותית בין הצדדים עניינה שיעור דמי התיווך, אני קובע כי הנתבעים ביחד ו/או לחוד ישלמו לתובעים דמי תיווך בשיעור של 1.5% בתוספת מע"מ, סך של 48,262 ₪ (הסכום כולל מע"מ), זאת יעשו תוך 45 יום מהיום.
