תביעת מתווך לדמי תיווך ללא הזמנה בכתב

לדוגמה נוספת, ברת"ק (מחוזי ב"ש) 24666-10-18 טזזו נ' כהן (6.1.2019) (להלן – עניין טזזו) היתקבל ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, ונקבע שהגם שהייתה הסכמה בעל-פה לתשלום דמי תיווך ואף אם פעל הלקוח בחוסר תום לב כלפי המתווך והלקוח הוא בעל הבנה בתחום עד שהוא ניצב מול המתווך כשווה ערך – אין המתווך זכאי לדמי התיווך בהיעדר הזמנה בכתב למתן שירותי תיווך כנדרש בחוק.

...

הנתבעים טוענים בכתב הגנתם כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף, וזאת מן הטעם שאין בנמצא "הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך מקרקעין" כנדרש בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המתווכים; סעיף 9 לחוק).

סוף דבר לסיום, אף בהנחה שעובדות כתב התביעה נכונות כולן, אין התובע זכאי לדמי התיווך.

התוצאה היא שדין התביעה להידחות על הסף (תקנה 101(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; ועיינו, עניין מטרופוליס, פיסקה 17).

אשר על כן, התביעה נדחית על הסף.

סילוק על הסף של תביעת מתווך לתשלום דמי תיווך ללא הסכם בכתב.

קביעה קטגורית זו מובילה לסילוק התביעה גם בעניינינו, כאשר החוק, אשר מכוחו הוגשה התביעה, שולל את זכאות התובע לדמי תיווך בהיעדר הזמנה בכתב – טענה שעלתה כמהותית בכתב התביעה בעצמו.

...

למרות קביעות עובדתיות מפורשות אלו סבר בית המשפט, הן מטעמי צרכנות והן מטעמי יעילות, שיש לדחות את התביעה כליל (ולא רק להפחית את שיעורה) שכן מצוות המחוקק היא למנוע מהמתווך את פירות עמלו אם לא החתים את הלקוח על הזמנה בכתב, על מנת להגן על הצרכנים העתידיים של מתווכי הדירות (רת"ק (מחוזי ב"ש) 24666-10-18 יפה טזזו נ' רונית כהן, 06.01.2019).

סבורני שהמקרה שלפנינו, אף כפי שהוצג בכתב התביעה, הוא לכל היותר בגדר 'המקרה הרגיל' בו יחסי המתווך והלקוח הובילו את המתווך לסמוך על הבטחת לקוח בעל-פה ולא להעלותה על הכתב, ובסופו של דבר חזר בו לכאורה הלקוח מהבטחתו.

סוף דבר ענייננו בתביעה לתשלום דמי תיווך מכוח הסכם עליו חל על פי הנטען חוק המתווכים במקרקעין תשנ"ו-1996, ובטענה להתחמקות הנתבע מתשלום דמי תיווך שהתחייב לשלם לתובע.

למנהלה של התובעת, מר רועי כהן, אשר על פי כתב התביעה המחה לתובעת את זכויותיו שמכוחן הוגשה התביעה, אין רישיון תיווך במקרקעין בתוקף והוא אינו מופיע ברשימת המתווכים וגם מטעם זה, בהתאם לחוק המתווכים אין לתובעת זכאות לדמי תיווך.

סעיף 9(א) לחוק המתווכים קובע: "מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה". בהתאם לסעיף 14(א) לחוק המתווכים נדרשים שלושה (3) תנאים מצטברים לזכאות בדמי תיווך - רישיון תיווך בתוקף במועד הרלוואנטי לעיסקת התיווך; הזמנה בכתב לשירותי תיווך בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק; התובע הוא הגורם היעיל בעיסקה.

...

התובעת מבקשת למחוק את התשובה מטעמים אלה, ואני נעתרת לבקשתה.

נקודת המוצא היא כתב התביעה והעובדות הנטענות בו. בחינת כתב התביעה, לאחר בחינת טענות הצדדים ובזהירות המתבקשת, מביאה אותי למסקנה כי לא ניתן למחוק על הסף את התביעה נגד נתבע 2, אולם יש לסלק באיבה את התביעה לקבלת פיצוי בגין עמלות ממכירת הדירות שטרם נמכרו כמבוקש בסעיפים 54.1-54.5 לכתב התביעה.

מכל האמור, הבקשה מתקבלת בחלקה, כך שהתביעה לתשלום נזקי התובעת בגין עמלות יחידות הפרויקט שטרם נמכרו (סעיפים 54.1- 54.5 לכתב התביעה) תסולק על הסף.

הנתבע ביקש לסלק התביעה על הסף, שכן אין בנמצא הזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין לפי דרישת סעיף 9 (א) ו- 14 (א) (2) לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המתווכים").

ג) אין חולק על כך שחוק המתווכים קובע זכאות לדמי תיווך רק כאשר הלקוח חתם"על הזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר.

...

בנוגע להעדרו של חוזה כתוב ( הסיטואציה הרלוונטית לתיק קמא )נקבע: "50. המסקנה המתקבלת מכל האמור לעיל היא שקשה לחשוב על מצב שבו ניתן יהיה לוותר כליל על הדרישה הבסיסית לקיומו של חוזה תיווך בכתב על מנת להטיל חיוב בדמי תיווך. מכל מקום, במסגרת הדיון שבפנינו אינני נדרשת לקבוע מסמרות בכך. בעיקרו של דבר, וכפי שיפורט בהמשך הדברים, אפילו קיימים מקרים חריגים וקיצוניים שיצדיקו התגברות על הדרישה הבסיסית לקיומו של חוזה תיווך בכתב, איני סבורה כי המקרה דנן מצדיק קביעת גבולות ברורים באשר לאותם מקרים". כלומר- לא הוגדרו מקרים שבהם יחויב לקוח בדמי תיווך כאשר אין כלל חוזה תיווך בכתב, אך "לא נקבעו מסמרות " בדבר.

לא שוכנעתי כי בירור התביעה יצדיק השקעת משאבים יוצאת דופן באופן המצדיק הכרעה ערעורית לגופו של עניין כבר בשלב הביניים שבו אנו מצויים.

לסיכום: לאור האמור לעיל נדחית בקשת רשות הערעור.

נטען כי המבקש, שהוא מתווך במקצועו, הציג למשיב דירה סמוך למועד יצירת הקשר, והכול לאחר שהמשיב חתם על טופס הזמנה בכתב לקבלת שירותי תיווך, והתחייב לשלם דמי תיווך.

כמו כן נטען שקביעת בית המשפט קמא לפיה אין חולק על כך שבשל מעורבות מתווך אחר נחתמה בסופו של יום עסקה בנוגע לדירה בקומה 6, אינה נכונה לגביו, משום שהוא כן חלק על עובדה זו וטען כי הוא, ולא המתווך האחר, היה הגורם היעיל שהביא לעסקה.

רק בתשובה הובא לידיעתי לראשונה קיומו של הליך נוסף בנוגע למכר הזכויות בדירה, כאמור לעיל, בת"ק 51374-10-22, שבו נדחתה תביעת המבקש כאן כנגד בעלי הזכויות בדירה, שנמכרו לאביו של המשיב, לתשלום דמי תיווך מבעלי הזכויות בדירה.

...

עוד אציין כי עסקת הרכישה בוצעה בסופו של דבר עם אביו של המשיב ולא עם המשיב עצמו.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

המבקש ישלם למשיב הוצאות בסך של 1,500 ₪.