18 בין הצדדים תלויה ועומדת תביעה להרחבת זמני השהות ומשמורת משותפת (תלה"מ 57322-02-
21 ) אותה הגיש האב בסמוך להגשת תביעת האם.
להבדיל, תביעתו של האב נגועה בחוסר תום לב קצוני שכן עד להגשת תביעתה
להעתקת מקום המגורים, זמני השהות היתקיימו כסדרם ובדווקנות והאב מעולם לא ביקש
להרחיבם.
בהמשך להכרעתי, ועל מנת למנוע מחלוקות אדרש לקביעת זמני שהות זמניים; בתסקירה, גיבשה
העו"ס המלצות לזמני שהות באם יותר מעבר מקום המגורים ל*****, והמליצה שאלה יתקיימו
יום אחד באמצע שבוע, ללא לינה שכן כדבריה, החוויה של הקטינה עם האב חזקה ויש ביניהם
קשר חזק .התרשמותי כשהתרשמות העו"ס ולפיה "הקטינה קשורה לאביה ולאימה באותה מידה,
...
מכאן פס"ד זה.
עיקר טענות הצדדים :
טענות התובעת:
יש להיעתר לבקשתה להעתקת מקום מגורי הקטינה ל**** תוך קבלת המלצת העו"ס בתסקירה
להרחבת זמני השהות, שכן בכך יתאפשר לה לספק צרכי הקטינה באופן מיטיב תוך חיזוק הקשר
עם האב.
לחלופין, ככל ובימ"ש
20 לא ימצא לקבל בקשתה, מסכימה לצמצם את מרחק המגורים בגבולות ה*****, מרחק של
ק"מ, כפי שהסכימה במעמד הדיון להצעת בימ"ש. בנוסף עותרת לחייב הנתבע בהוצאות משפט
ושכ"ט עו"ד בגין סירובו להגיע להסכמות במעמד הדיון וסירובו לכל הצעה משך כל ההליך, הן
מטעם התובעת, הן מטעם עו"ד וחברי ועדת התסקירים והן מטעם ביהמ"ש.
טענות הנתבע:
האב מתנגד למעבר המגורים כמו גם רישום הקטינה למסגרת חינוכית בעיר ***** וסבור שדין
התביעה להידחות.
" (עמ' 9 לפרוטוקול שו' 10-12
אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי להמלצות העו"ס בתסקיריה וכן בעדותה לפניי, ולטענות הצדדים
ובכלל זה לטענת האב לפיה יום חמישי הוא היום המשמעותי בעבודתו, בשלב זה, ועד למתן
החלטה אחרת שתינתן במסגרת התביעה הנוספת שעודנה מתבררת לפניי, אני קובעת את זמני
השהות הזמניים של הקטינה עם האב, לאחר מעבר מקום המגורים, כדלקמן:
בשבוע א' ; ביום שני ישירות מהמסגרת החינוכית ועד השעה 19:30 .
סוף דבר:
מכל המפורט לעיל, אני מתירה את העתקת מקום מגורי הקטינה לאחת מערי ה*****, כמפורט
בסעיף 44 לעיל.
יובהר למען הסר ספק שתוקף החלטתי זו החל מסיום שנת הלימודים הנוכחית
(חודש יוני 2022 ).
