תביעת מרצה בכיר נגד מכללה אקדמית להנדסה

מבוא ומהלך העניינים בתובענה לפנינו מונחת תביעתו של התובע, פרופיסור קונסטנטין וולך (להלן: "התובע") כנגד מעסיקו – הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל (להלן: "הנתבע") הנוגעת להליכי קדומו אצל הנתבע לתואר ולדרגה של "פרופיסור מן המניין". התובע עובד בנתבע מאז שנת 1994 ומכהן כיום בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית כמרצה בכיר, הנושא את הדרגה "פרופיסור חבר". לאחר שהוגשו כתבי הטענות בהליך נערך דיון מוקדם ביום 3.12.2017 לפני כב' הרשמת מירי שי. לאחר מכן הוגשו כתבי טענות מתוקנים מטעם הצדדים, וכן תצהירי הצדדים.

במסגרת "חופש הפעולה" שחוק המועצה להשכלה גבוהה מבטיח למוסד להשכלה גבוהה בא, כאמור, גם "מינוי מורים והעלאתם בדרגה". בקביעת "נורמות" בעניינים אלה אין לפרט מעמד, כך שלטענותיו של המערער נגד ה"תקנות והתקנונים" - הקפוח שבהם עת מדובר בחברי סגל שטרם הגיעו לדרגה של "מרצה בכיר" - אין מקום מבחינת המשפט, ומבחינה זאת לא היה מקום לטענת המערער כי נפגע החופש האקדמי.

לעניין זה אף יפים לדעתנו דבריו של כב' השופט איטח (כתוארו אז) בעיניין דומה לענייננו – פרשת בלס, שם צוינו הדברים הבאים[footnoteRef:85]: [83: ראו בדומה בעב' (נצ') 1658/09 מעוז – המכללה האקדמית עמק יזרעאל, ניתן ביום 24.9.2009, שם דן בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ביחס לסוגיית קדומו של ד"ר מעוז לתפקיד של מרצה בכיר.

...

] אנו סבורים כי לתובע אין כל זכות תקנונית, או זכות שבדין, לכך שהדיון יתחיל מחדש בועדה המכינה הסנאטית, ולא בשלב הראשון, כפי שנקבע בתקנות הנתבע.

על כן, גם טענה זו דינה להידחות.

] [101: ראו בדומה בעניין רחום (הע"ש 11 דלעיל), שם נדחתה הטענה כי "... לדיקן הפקולטה היתה דעה שלילית עליו ולכן הציג בפני ועדת המשנה במסולף את עמדת ועדת המשנה של הפקולטה שהיתה חיובית".] לסיכום לסיכום – בסוף כל הסופות, ובהיעדרה של כל עילה ובסיס כלשהו להתערב בהחלטותיהן של הועדות האקדמיות השונות בנתבע, אשר דנו בקידומו של התובע לפרופסור מן המניין, דין התביעה להידחות על כל חלקיה וביחס לכלל טיעוניה.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 19243-02-15 20 יוני 2018 לפני: כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא נציג ציבור (מעסיקים) מר מרדכי מנוביץ התובע אילן סופרין ע"י ב"כ עו"ד אורן יוגב הנתבעת אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב ע"י ב"כ עו"ד ארדינסט, בן נתן טולידאנו ושות' פסק דין

לפנינו תביעתו של מר אילן סופרין (להלן – התובע) כנגד הנתבעת, אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב (להלן – הנתבעת או המכללה) לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, וכן לתשלום דמי הבראה ופדיון חופשה.

" (פרוטוקול עמ' 10 ש' 10-25) כך גם בסעיף 14 לסיכומי התובע: "ברור, איפוא, שהצנחת ד"ר גולן - מרצה צעירה בעשרות שנים מהתובע, ויחסית לתובע - חסרת ניסיון בהוראה, בפרט – של פסיכולוגיה, אל "המשבצת" שלו מזה 14 שנה, שבמהלכן "לימדתי את זה עם המשובים הגבוהים ביותר ועם הצלחה מלאה" (עמ' 4, ש' 25-24), הייתה לצנינים בעיני התובע, ובצעד נואש להגן על ה"משבצת" שלו, הוא ניסה לתרץ למכללה, בטיעונים אקדמיים, מדוע המהלך אינו מוצלח אף מבחינתה.

...

בחתימתו על הסכם העבודה הביע התובע את הסכמתו להכללת רכיב דמי ההבראה בשכרו, ומשהתובע לא טען כי דמי ההבראה ששולמו לו נופלים מזכאותו על פי דין (וממילא לא מצאנו שכך הדבר) – נדחית התביעה לדמי הבראה.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

בתקנון המרכז האקדמי לב לא קיימת היתייחסות לסוגיה "מה השלב הבא?". דהיינו, לאן התיק עובר כאשר הועדה לאישור מינויים של חבר הנאמנים אינה מאשרת את ההמלצה לקביעות? ד"ר טובול הוא חבר סגל משנת 2010, במינוי רגיל מאז 2013, היום בדרגת מרצה בכיר, ראש חוג כבר 8 שנים.

· חשד להיתנהגות פסולה במוסד אחר – לפני כשבועיים, בעקבות פנייתנו לאוניברסיטת אריאל לקבל מהם רשת ביטחון עבור התכנית בהנדסה אזרחית, תוך כדי שיחה עם בכיר בהנהלה באריאל, עלה השם של ד"ר יוסי טובול, שהועסק אצלם לפני הגעתו אלינו.

על פי הנטען בבקשה, באוקטובר 2020, כשבוע לפני פתיחת שנת הלימודים, קיבל ד"ר טובול איום ממר בני אלון, מנכ"ל המכללה האקדמית תל-אביב יפו ויו"ר פורום המנכ"לים של וועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות, שאמר לד"ר טובול "אתה לא מבין עם מי אתה מתעסק ואתה תשלם על זה". בבקשה נטען שעל רקע הסכם קבוצי במוסדות להשכלה גבוהה מיום 18.3.20, שהנהיג קיצוצים ביחס לשנת הלמודים תש"פ על רקע משבר "הקורונה", הוביל ד"ר טובול, ביחד עם חבר מועצה נוסף ממכללת תל חי, ובשיתוף פעולה עם אירגוני הסגל באוניברסיטאות, מהלך נגד קיצוץ שהיה צפוי בקרן קשרי מדע (קק"מ) ושבתונים לשנת תשפ"א במכללות הציבוריות, ובמסגרת זו סרב לחתום על הסכם שהנהלת המשיב העבירה לועד הסגל, בו נידרש ועד הסגל לוותר על קרן קשרי מדע ועל שבתונים בשנת הלימודים תשפ"א. בחודש 11/19 הוגשה לבית דין זה תביעתם של חברי סגל בכיר במשיב (כאשר ד"ר טובול היה התובע מס. 1 מתוך 57), בעיניין תשלום שכר מלא בגין עבודה חלקית במהלך שביתה שהתקיימה בשנת 2018.

...

התוצאה הבקשה מתקבלת חלקית.

הבקשה לקבוע כי הוענקה לד"ר טובול קביעות בהחלטת וועדת חבר הנאמנים מדצמבר 2016 – נדחית.

הבקשה לחייב את המשיב לחשוף את מסמכי וועדת המינויים בעניינו של ד"ר טובול – נדחית.

רקע עובדתי: הנתבעת היא מכללה ציבורית להשכלה גבוהה, להנדסה ולעיצוב.

התובע קיבל ההחלטה בהתנהגותו ובמהלך שנת הלימודים תשע"ז לימד את הקורס אליו שובץ "עיצוב משטח". עוד טענה הנתבעת כי עד להגשת כתב התביעה, למעט הצהרתו לפרוטוקול שיחת השימוע, במשך כשנתיים, התובע לא טען להרעת תנאים, לא הלין על תנאי העסקתו החדשים, לא הביע כל היתנגדות ו/או קול מחאה כנגד תנאי העסקתו ו/או טענה על אי קיום תנאי חוזה העסקתו, לא טען לביטול הסכם העסקה שלו, לא הגיש תביעה לפיצויים על הפרת הסכם עבודה ולא התפטר.

כנגד זאת ציינה ראש המחלקה לעיצוב אופנה כי "לא העלנו שום טענה על תפקודך כמרצה" וראש מדור סגל אקדמי ציינה כי "על פי הוראות המל"ג אנחנו מחויבים למלא את הקף משרתם של חברי הסגל". מר מילר, שאל שאלות הנוגעות להקף משרתה של חברת סגל בכיר שעמדה לקבל את שעות ההוראה של התובע בקורס הבחירה וטען כי "שתי הסיבות לקיצוץ הן אי התאמה ושינוי תכנית לימודים. אם שמים את המרצים מן החוץ והסגל העמית בעמדה נמוכה שלוקחים מהם בשביל הסגל מדובר בחוסר תום לב. רוח ההסכם היא רצף תעסוקתי וכאן מדובר על קיצוץ ונולד מניע חדש". טענת מר מילר בעצם מבקרת את עצם האפשרות של העברת שעות הוראה ממרצה סגל עמית לחבר סגל בכיר.

על מהותה ותכליתה של זכות הטיעון לעובד עמד בית הדין הארצי רבות (ראו בע"ע 1027/01 גוטרמן – המכללה האקדמית עמק יזרעאל (7.1.2003); ע"ע (ארצי) 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ – סמי הפוטה (5.7.2020) בס' 55 וכל המובאות שם)); ע"ע(ארצי) 516-09 מלכה אברהם – עגם מפעלי מתכת בע"מ (17.12.2009); ע"ע(ארצי) 10940-10-15 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ – יונתן רון (6.9.2018)).

...

בנסיבות אלה, כל טענותיו בענין חישוב פיצויי הפיטורים – נדחות.

בנסיבות אלה עסקינן באיחור הנובע מטעות כנה של הנתבעת ולכן לא מצאנו מקום לפסוק פיצויי הלנה.

סוף דבר: התביעה נדחית.

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 6327-12-13 אסולין נ' לוד ואח' לפני כב' הרשמת הבכירה רנה הירש התובע **** אסולין הנתבעות 1.מי לוד בע"מ 2.א.ד. אחים אדרי בע"מ פסק דין

אפשרות זו פורטה בכתב התשובה של התובע, והנתבעות יכלו להערך עם תגובה לטענה זאת, אך בחרו שלא לעשות כן. מהנדס החשמל של חברת אדרי החתום על המכתב לפניו אין קשר בין התקלה במערכת החשמל של התובע שארעה במהלך עבודות התשתית שבוצעו על ידה, לא בדק את התקלה אצל התובע, ולא בחן את פילר החשמל או את הכבל שניזוק, והערכתו להיעדר הקשר האמור נעשתה באופן אקדמי, מבלי ששוחח עם התובע ואישתו.

הלכה היא, כי "ככלל, אי העדת עד רלוואנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]), וכי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נימנע מהבאת ראיה רלוואנטית שהיא בהשג ידו ואין לכך הסבר סביר – ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו" (ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ. טלקאר חברה בע"מ מ"ד (4)595, 602 [1990]).

...

אני מקבלת את הדרישה להחזר הוצאות אלה, במלואה.

הדרישה לפיצוי בגין אבדן ימי עבודה נדחית, בהעדר הוכחה.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.