תביעת מעסיק נגד עובד בגין הפרת הסכם עבודה

ביום 6.4.22 הגישה השותפות תביעה נגד העובד (סע"ש 11587-04-22) ועתרה לקבל ממנו סך של 70,000 ₪, בגין הפרת הסכם עבודה, גניבה ממעביד, תשלום בגין ביטוח רפואי, השבת כספים ששולמו לפרעון חוב וכן אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות.

...

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה ברכיב זה – להידחות.

סוף דבר לאור כל שפורט לעיל על השותפות ועל השותף לשלם לתובע יחד ולחוד הסכומים הבאים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין: פיצויי פיטורים - 26,077 ₪; הפרשות לפנסיה - 24,904 ₪; דמי חגים - 12,992 ₪; דמי הבראה - 14,968.8 ₪; דמי חופשה - 9,889.6 ₪; מענק שנתי - 6,800 ₪.

התביעה שהגישה המעסיקה בתיק סע"ש 11587-04-22 – נדחית.

לפנינו תביעתו של דניס צ'רניאבסקי (להלן: "התובע" ו/או "מר דניס") כנגד אחים רוסובסקי בע"מ (להלן: "הנתבעת" ו/או "החברה") לתשלום הפרישי שכר וזכויות סוציאליות מכוח יחסי עובד ומעסיק (להלן: "התביעה העיקרית"); כמו כן הוגש כתב תביעה שכנגד על ידי הנתבעת ובעלי מניותיה כנגד התובע לפצוי בגין עוגמת נפש, הפרת יחסי נאמנות וההגינות והפרת חוזה עבודה (להלן: "התביעה שכנגד"); למען הסדר הטוב נציין, כי התביעה הוגשה במקור כנגד 3 נתבעים נוספים: חברת קשת מעקות אלומיניום בע"מ וכנגד שני בעלי מניותיה של הנתבעת (מר אולג רוסובסקי ומר איגור רוסובסקי).

גם טענת החברה כי על התובע לפצות אותה "בשל הפרת יחסי נאמנות והגינות, הפרת חוזה העבודה, לאור עריקתו לעסק מתחרה תוך הפרה בוטה של ההסכם וכללים הבסיסיים של הסודות ואי תחרות שביחסי העבודה" (ראו סעיף 21 לכתב התביעה שכנגד") ללא הבאת ראיה ו/או עדות שתתמוך בגירסתה, נידחת על ידינו.

...

התביעה כנגד חברת קשת נמחקה בהסכמת התובע ביום 12.11.2018 והתביעה כנגד בעלי המניות נמחקה במסגרת דיון קד"מ שהתקיים ביום 13.12.2018 - כך שבסופו של דבר נותרה התביעה, כאמור, כנגד חברת אחים רוסובסקי בע"מ. התביעה העיקרית עיקרי טענות התובע התובע עולה חדש, השולט בשפה העברית ברמה נמוכה ואינו קורא וכותב בשפה העברית.

סיכומו של דבר: בתביעה העיקרית - בהתאם להכרעותינו המנומקות שלעיל, התביעה נדחית למעט לעניין רכיב דמי הבראה.

התביעה שכנגד – נדחית במלואה.

עוד יוזכר, כי בסופו של דבר התובע הועסק בנתבעת 17 חודשים והגיש תביעה על למעלה מ 200,000 ₪.

השאלה הנשאלת היא, מה הדין כאשר העובד מעביר את ה"סוד המסחרי" לצד שלישי, או מנצל את הסוד המסחרי יחד עם אותו צד שלישי; האם במקרה כזה סעיף 22(א) לחוק עוולות מסחריות מעניק לבית הדין לעבודה סמכות לידון גם בתביעה של המעסיק כנגד הצד השלישי? בעיניין זה, קבעה כב' השופטת (בדימוס) אלישבע ברק אוסוסקין בעיניין חטיפי העמק[footnoteRef:36], כי לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לידון בעילות של גזל סוד מסחרי, גרם הפרת חוזה והפרת צו שפוטי כלפי צדדים שלישיים שאינם צדדים ישירים ליחסי העבודה.

כל זאת, שעה שלטענת התובעת, הנתבעים 3 ו-4 ידעו כי הקמת העסק המתחרה מהוה הפרה יסודית של יחסי העבודה וחוזה העבודה שבין התובעת לנתבע ותוך שימוש במשאבים של התובעת לצורך פעולתם זו, כך שבפועל מדובר בתביעה ש"בקשר לסכסוך עבודה".

...

על רקע האמור, התובעת עותרת לקבלת הסעדים הבאים: מתן פסק דין הצהרתי השולל את זכאות הנתבע לתשלום פיצויי פיטורים.

סוף דבר לאור לכל האמור לעיל, הננו קובעים כדלמקן: הבקשה לסילוק התביעה בעילת גרם הפרת חוזה כנגד הנתבעים 3 ו-4- נדחית.

הבקשה לסילוק התביעה בעילת הפרת חוק עוולות מסחריות מתקבלת באופן חלקי, כך שהתביעה בעילה זו תמחק כנגד הנתבעים 2-4 ותעמוד בעינה כנגד הנתבע.

לעניין זה, בסעיף 82 לכתב התביעה יירשם "לחייב את הנתבע לשלם לתובעת בסך של 54,000 ₪ כפיצוי סטטוטורי בגין גזל סוד מסחרי כקבוע בסעיף 13 לחוק" במקום "לחייב את הנתבעים...". בקשה לסילוק חלק מעילות התביעה המופיעות בסעיפים 38-46, 56-62, 83 ו- 85, כנגד הנתבע - נדחית.

את התביעה בבית הדין הגדירה המבקשת כתביעה בגין פיצוי עקב הפרת חוזה עבודה, קיום חוזה עבודה בחוסר תום לב, שלילת פצויי פיטורים והשבת פקדונות ביתר לפנסיה.

בהחלטתו, קבע בית משפט קמא, כי תביעת מעסיק נגד עובד בגין מעשה גניבה, מעילה או תרמית מבוססת על עילות הנובעות מפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

נוסף על כך, נטען, כי אין כל קשר בין התביעה הכספית להחזר הלוואה שהגיש לבית המשפט האזרחי, לבין התביעה שהוגשה נגדו בבית הדין שעניינה, המוכחש על ידו, הפרת חוזה עבודה.

...

התוצאה: בקשת רשות הערעור, נדחית.

המבקשת תשלם הוצאות המשיב בסך של 5,000 ₪ (כולל מע"מ).

בתלוש שכר לחודש 9/22 המעסיקה קזזה משכרו של העובד חלף הודעה מוקדמת להתפטרות בסכום של 6,216 ש"ח. ההליך בבית הדין: ביום 10.11.22 המעסיקה הגישה תביעה כנגד העובד, וטענה שהעובד פנה ללקוחותיה, הציע להם מוצרים שהיא מוכרת ומתקינה עבור לקוחותיה, ובכך פגע בה וגרם לה הפסדי מכירות.

המעסיקה ביקשה לחייב את העובד בתשלום פיצוי בסכום של 200,000 ש"ח בגין הפרת חוזה, גניבת לקוחות, פגיעה בה וגרימת נזקים.

באשר לדו"ח רווח והפסד: המעסיקה טוענת בתביעתה, כי העובד הקים עסק עצמאי מתחרה תוך כדי עבודתו בשרותה, ומכר ללקוחותיה מוצרים אותם היא משווקת ומוכרת.

בתביעתה עתרה המעסיקה לפצוי כולל בגין הפרת חוזה, גניבת לקוחות, פגיעה בה וגרימת נזקים.

...

משהסבירה המעסיקה כיצד ומתי יצאו המסמכים משליטתה, ומשלא ניתן לחייב בעל דין להמציא מסמך שלא קיים ברשותו – הבקשה נדחית.

נדחית גם בקשתו החלופית של העובד לקבוע שאי המצאת המסמכים המבוקשים גרמה לו נזק ראייתי.

לפיכך, אני מורה למעסיקה להמציא לעיוני במעמד צד אחד – במעטפה סגורה ובתוך 14 ימים – דו"ח רווח והפסד לתקופה הרלוונטית.