מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת מעביד להטבת נזק גוף בגין תאונת עבודה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פתח דבר לפניי תביעה להטבת ניזקי גוף, שיסודה בתאונת עבודה מיום 2/3/2016.
במסגרת חובת הזהירות המושגית שחלה על המעביד כלפי עובדיו עליו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, לשיטות עבודה נאותות, לספק חומרים, ציוד וכלי עבודה מתאימים ובטוחים, להדריך את עובדיו, להזהירם מפני הסיכונים הכרוכים בבצוע עבודתם ולפקח על נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים.
...
לפיכך, אין מנוס מדחיית התביעה.
סוף דבר תלמיד של התובעת, שהייתה במועד האירוע מורה לחינוך מיוחד, ביקש ללחוץ את ידה של התובעת לשלום.
נסיבות האירוע אינן מקימות לנתבעת חבות בנזיקין כלפי התובעת ועל כן התביעה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לכן היא זכאית להחזר דמי פגיעה מן המוסד לביטוח לאומי בשיעור 75% מהקף השכר ששילמה כהטבת נזק ויכולת התביעה הקונקרטית של מעביד מורשה להבדיל מזכות מושגית מכוח חוק הטבת ניזקי גוף אינה מתגבשת אלא עם ההכרה בארוע כתאונת עבודה ועם קביעת שיעור דמי הפגיעה בידי המל"ל. לטענת המערערת, טענת ההתיישנות אשר בפי המשיבה הנה טענה בעלת אופי דיוני ואין היא חלק ממהות האחריות של המזיק כלפי ניזוק.
בחודשים אלו, העובד לא הגיע לעבודה, היות ואושרו לו 20 ימי אי-כושר בעקבות התאונה, ולמרות אי-התייצבותו לעבודה, הוא קיבל משכורת מלאה מהמעבידה.
...
שתי מחלוקות עיקריות התעוררו בין הצדדים בבימ"ש קמא: האם התובענה התיישנה? האם סילוק תביעת הנפגע – בטרם הגשת תביעה זו – מעמידה מחסום דיוני בפני תביעת המעבידה? כאמור, בימ"ש קמא קבע כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.
רון שפירא, נשיא השופטת תמר נאות-פרי: אף אני בדעה כי יש לדחות את הערעור, מצטרפת להנמקות המפורטות של הנשיא שפירא, ואבקש להוסיף כמה מילים.
סבורני כי בכל הנוגע לתביעת המעבידה במקרה הפרטני בו אנו דנים - אין לקבל טענה זו. ראשית, המעבידה הייתה יכולה לדעת מה יהא הסכום שיוחזר לה, שכן המדובר בחישוב פשוט הנגזר מהתקנות ומהיותה מעביד מורשה.
בטינה טאובר, ס. נשיא בסיכומו של דבר הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על אף שניפגע בתאונת עבודה, כיוון שבסודאן אין טפול רפואי ללא תשלום יהיה עליו לשלם עבור הוצאותיו הרפואיות ועבור נסיעות לטיפולים ולאחר מכן יהיה עליו לפנות לקופ"ח בארץ בדרישת החזר הוצאות וגם כאן לא כל ההוצאות כלולות בסל הבריאות של קופ"ח. כמו כן לטענתו הוא זכאי להוצאות בגין טיסה ושהייה בארץ לצורך ניהול ההליך וגם החזר על הוצאות בגין שכ"ט עו"ד ששולם במל"ל, כמו גם פיצוי בגין הנזק הלא ממוני שניגרם לו. זה המקום להעיר, כי בכתב התביעה עצמו כיוון המל"ל תביעתו כלפי הנתבעים 2-6 בלבד, ותבע שיפוי בגין הסכומים ששילם וישלם לתובע בגין גמלאות נכות מעבודה ובגין קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה על פי ס' 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – "חוק המל"ל") ו/או כמיטיב או חליף על פי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת ניזקי גוף), התשכ"ד – 1964, בשל התאונה ובהסתמך על קביעות הועדות הרפואיות שלו, בהתאם לאחריותם של הנתבעים כפי שתקבע על ידי בית המשפט.
דיון והכרעה מספר שאלות עובדתיות ומשפטיות טעונות הכרעה בפניי: מי מבין הנתבעים 1-3 היה מעסיקו של התובע במועד התאונה, מהו מועד התחלת העסקתו של התובע במיתחם בו ארעה התאונה מושא התביעה, ומה מעמדם של שאר הנתבעים ביחס לתובע? כיצד בדיוק התרחשה התאונה מושא התביעה והאם זו תאונת עבודה? מה מידת תרומתו ומידת אחריותו של כל אחד מהצדדים להתרחשותה של התאונה ולנזקיו של התובע והאם יש להטיל על התובע אשם תורם? האם בנסיבות היתקיימו תנאי ס' 369 לחוק הביטוח הלאומי ולמל"ל זכות לחזור בתביעתו אל כל אחד מהנתבעים 1-3? ככל שכן - האם מדובר בהרחבת חזית אסורה? ככל שתקבע אחריות כלשהיא לפרי אור בגין ניזקי התובע, האם על מנורה ביטוח לשפותה בהתאם לאישור קיום ביטוחים שהנפיקה בקשר עם הסכם ההיתקשרות בין פרי אור לגלובל הנדסה, וככל שלא - האם יכולה היא לחזור אל ג'אד אלנאשף כערב אישית להסכם? במידה שחלה חובת שיפוי על גלובל הנדסה ועל מנורה ביטוח – האם הן זכאיות לשיפוי מפרי אור ומנייר און בנסיבות? מהם ניזקי התובע כתוצאה מהתאונה? סוגיית האחריות מי מבין הנתבעים 1-3 היה מעבידו של התובע במועד התאונה, מהו מועד התחלת העסקתו של התובע במיתחם בו ארעה התאונה? מה מעמדם של שאר הנתבעים ביחס לתובע ולארוע התאונה? מי מעבידו של התובע? בתצהירו ציין התובע כי החל לעבוד כשומר במפעל אצל נאשף שהיה מעסיקו והבעלים של חברות גלובל מסחר וגלובל הנדסה החל מחודש 7/2011 ועד למועד התאונה (ס' 3 לתצהירו, ר' עמ' 30 שורות 24-19 לפרוטוקול).
...
בנוסף, ההודעה לצדדי ג' נדחית כאמור.
בסכום ההוצאות לקחתי בחשבון את השיקול לפיו משלוח ההודעה היה דרוש ומובן בנסיבות מצד אחד, אך גם את מסקנתי לפיה דינה של ההודעה היה להידחות לגופה (אלמלא הייתה נדחית התביעה נגד הנתבעת 4) מצד שני, ובנוסף את השיקול לפיו מדובר במסכת עובדתית אחת, ובאותם צדדים (למעט צ"ג 5) שהם צד לתביעה העיקרית ויוצגו בידי אותם באי-כוח.
בנוסף, גם ההודעה לצדדי ד' נדחית כאמור.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בעקבות התאונה, נעדר העובד מעבודתו מחמת אי-כושר עבודה, לתקופה בת 20 ימים.
לטענת המבקשת, בהיותה 'מעביד מאושר' אשר היטיב את ניזקו של העובד, היא זכאית להחזר מכוח סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה–1995 (להלן חוק הביטוח הלאומי), וכן מכוח חוק דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת ניזקי גוף), התשכ"ד-1964 (להלן: חוק ההטבה).
לטענתה, תכליות אלה כולן מוליכות למסקנה כי מועד תחילת מירוץ ההתיישנות במקרה זה, הוא מועד התגבשות עילת התביעה הקונקרטית של 'מעביד מורשה', קרי מועד ההכרה של המל"ל בתאונה כתאונת עבודה.
...
לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה מאת קרנית.
גם את טענתה של המבקשת בנוגע לעיוות הדין אשר נגרם לה, לכאורה, ממחיקת התצהירים שצורפו לסיכומיה – אין בידי לקבל.
בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

בהליך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חב"ר) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים חב"ר 3568-02-22 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור נציג ציבור (עובדים) מר יוחנן בכלר נציג ציבור (מעסיקים) מר שמחה שמחוביץ המבקש צוהיב אבו דהים ע"י ב"כ: עו"ד רפי אבוטבול המשיבה קופת חולים כללית ע"י ב"כ: עו"ד טליה מלר פסק דין
כעולה מכתבי הטענות, נטען ע"י המבקש כי ביום 11.4.15 הוזנק מטוס של חיל האויר, לצורך פינוי המבקש, בעקבות תאונת דרכים שארעה לו בצומת אלמוג בעת שימוש ברכב.
כבר עתה יובהר כי המקרה הנידון לא נוגע להחלטת הממשלה 2761 מיום 23.1.11 (להלן: החלטת הממשלה) אשר צורפה לכתב התביעה והוא אינו חוסה תחת המקרים בגינם הוחלט להעביר כספים למד"א לצורך תשלום על פינוי מוסק; זאת מבלי להדרש לשאלה מי נושא באחריות לשאת בתשלום הפינוי, כאשר הנפגע לא מבוטח בביטוח חובה אלא אך כי מדובר בפנוי ע"י חיל האויר, כפי שיפורט להלן.
על פי פסה"ד נקבעה חקיקה על מנת לתמרץ סיוע לניזוקים גם ע"י גורמים שאינם חייבים לעשות כן, וכי יש בכך לסייע לציבור כולו במניעת נזקים גדולים וחמורים יותר (עפ"י חוק ההטבה – החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת ניזקי גוף) תשכ"ד-1964).
...
המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף ולהשית על המבקש הוצאות, מאחר שעל פי הפסיקה המפורשת, אין חובה על קופת חולים לשלם בגין חילוצו במסוק צבאי.
התביעה נדחית.
התביעה כולה נדחית ממכלול הנימוקים לעיל, לחוד ובמצטבר.
התובע ישלם שכ"ט ב"כ המשיבה בסך 9,500 ₪ בגין ניהול הליך זה. סכום זה ישולם תוך 30 יום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו