מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת מנהלת כפר לדיור מוגן לאיסור גידול כלבים

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בקריות ה"פ 38329-10-19 כפר רוזנוולד (זרעית) ואח' נ' דרעי ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט שלמה מיכאל ארדמן מבקשים 1. כפר רוזנוולד (זרעית) מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ 2.וועד מקומי זרעית משיבים 1.רגב דרעי 2.עמותת הכלבים המסוכנים 3.יובל מנדלוביץ 4.רשות מקרקעי ישראל פסק דין
המבקשים, מבקשים כי בית המשפט ייתן סעד הצהרתי הקובע כי הפעלת הכלבייה הנה בלתי חוקית ומהוה סכנה לציבור, צו עשה המורה על סילוק הכלבייה הקיימת מהמקום, וצו מניעה האוסר על הפעלתה של הכלבייה במקום.
הטענה כי אי נוחות או מיטרד אינם יכולים להגרם עקב החזקת מספר רב של כלבים במקום אחד, וכי לבעלים זכות להחזיק מספר בעלי חיים ככל העולה על רוחו, אין בה ממש, ובהחלט ייתן בית המשפט צו עשה או צו מניעה במקרה המתאים (ראה למשל מקרה דומה לענייננו במשפט הקנדי, בו נתן בית המשפט לאחרונה צו מניעה בגין מיטרד כנגד מקום המנוהל במסגרת תכנית להצלת כלבים, שהחזיק 80 כלבים: Angerer v. Cuthbert, 2017 YKSC 54).
המשיבים 1-3 טוענים כאמור בסיכומיהם, כי יש לראות בד"ר פיינשטיין מטעם משרד החקלאות, אשר חתומה על המסמך מיום 16.9.19 כממונה מכוח חוק צער בעלי חיים, אשר אישרה את המקום נשוא התובענה "כמתקן מוגן". אינני מקבל טענה זו. ראשית, בדיון שהתקיים ביום 26.11.19, נישאל ב"כ המשיבים 1-3 ישירות על ידי בית המשפט (עמ' 2 לפרוטוקול), האם יש למשיבים 1-3 אישור של "מתקן מוגן" והשיב בשלילה.
נוכח הפרשנות המצמצמת האמורה, אינני מקבל את גישתו של בית המשפט המחוזי מרכז בעפ"א (מרכז) 25782-04-17 בורוכוב נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 27.6.2017], כי גם גידול בעלי חיים שאינן חיות משק, דוגמאת כלבים וחתולים, להבדיל לדוגמא מכבשים, פרות וסוסים, יכלל בגדר שימוש חקלאי.
...
אינני מקבל את טענת המשיבים 1-3, כי משלא נחתם הסכם משבצת חדש, פקעו הוראותיו של החוזה ואינן מחייבות את הצדדים.
אשאיר שאלה זו המצריכה בירור עובדתי האם הוכיחו המבקשים כי הינם מקיימים משק בית משותף, בצריך עיון, מאחר וכאמור השאלה אינה מצריכה הכרעה בתיק זה. אשר על כן, אני מקבל את התביעה כדלקמן: ניתן בזאת פסק דין הצהרתי ולפיה השימוש שעושים המשיבים 1-3 בחלקה 28 הינו בלתי חוקי ומהווה אף הפרה של חוזה המשבצת.
עד לכניסתם של צו המניעה וצו העשה המפורטים לעיל לתוקף, יוותר בעינו צו המניעה הזמני המוגבל יותר, שנתתי בתיק זה. עוד אני מחייב את המשיבים 1-3 לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪ למבקשים וסכום דומה למשיבה מס' 4.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לפי דרישות החוק, יש לעמותה חמישה חברי וועד ושני חברי וועדת ביקורת, והיא מנוהלת בפקוח של עו"ד ורו"ח. מטרת העמותה היא לפעול נגד היתעללות בעורבים (עמ' 16, ש' 31-20).
התובע עומת עם העובדה שמיני העורבים המומתים על ידו חזרו להיות מוגנים בסוף שנת 2019.
הנתבעת העידה, שלאחר שהיא צפתה בעורבת הלכודה בכלוב, היא הגישה תלונה במשטרת כפר סבא בגין עבירה על חוק צער בעלי חיים.
ממילא, תוכנם של ארבעת הפרסומים היוה למעשה חזרה על תכנים שכבר נכללו בסירטון שהיה נושא התביעה הראשונה, ונימצא שהם חוסים תחת הגנת "אמת בפירסום" שבסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965.
...
אשר על כן, התביעה בת"א 36977-01-18 נדחית.
תביעות התובע נגד הנתבעת נדחות.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך של 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום.

בהליך שכירות (ש) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תביעה לפינוי מדירה – המבוססת על שורה של עילות פינוי - שהגיש בעל בית כנגד דיירת מוגנת ולתשלום דמי שכירות והשתתפות בהוצאות שפוץ הבניין בהם נשא בעל הדריה.
הנתבעת בכתב הגנתה כופרת בזכות התובע להגיש כתב תביעה או בהיותו בעל בית כמשמעות המונח בחוק.
הנתבעת מכחישה את הטענה בכל הנוגע לניהול עסק של גידול ומכירת כלבים, וטוענת שכלבת הדוברמן שלה המליטה גורים שנמכרו וזה קרה פעם אחת.
על מנת שבעל בית יוכל לבסס עילת פינוי בגין הפרת הסכם עליו להראות שתנאי ההסכם אוסרות על הדייר להשתלט על חלקים ברכוש המשותף, להבדיל מהאיסור על פי הדין לעשות כן. במידה והתובע לא מצביע בהסכם שהשתלטות על הגינה מהוה הפרה של הוראה מפורשת בהסכם הוא לא יכול להסתמך על עילת הפינוי הקבועה בסעיף 131 (2) לחוק הגנת הדייר (ראו: ע"א 116/66 חלקה 62 גוש 6946 בע"מ נ' זמל, פ"ד כ(4) 226).
...
בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום נוסף בסך של 5,000 ₪.
כמו כן, אני מורה על העברת התביעה בכל הקשור לדמי השכירות והשיפוצים לבית משפט לשכירות בחיפה לו הסמכות העניינית לדון בתובענה הכספית.
בשים לב לכך שרק חלק מטענות התובע התקבלו אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום ירושלים תא 6544/00 נאסר מחמד ג'אראללה האגודה השוודית לעזרת הפרט פסק דין
המדובר במכתב מיום 6.12.95 ומעיון בו עולה כי לא צורפו אליו דמי שכירות, לא הייתה בו הודעה על הארכת השכירות ולא נטענה בו טענה כלשהי לפיה הנתבעת ניסתה לשוחח או להשיג את התובע לפני משלוח מכתב זה. יודגש, מכתב זה נשלח ע"י הנתבעת ביום 6.12.95, כאשר המועד האחרון למתן הודעה על חידוש השכירות היה ביום 1.9.95 והמועד האחרון לתשלום דמי השכירות של שנת 1996 (בהנחה כי השכירות אכן הוארכה, הנחה שבה כופר התובע) היה 1.12.95.
מטעם הנתבעת העידו הגב' לילרות סארס, מנהלת הנתבעת וכן עו"ד יונתן כותאב, אשר שימש ב"כ הנתבעת בהליכים מול התובע, שקדמו להליך זה. לאחר עיון בכתבי הטענות על כל נספחיהם, שמיעת העדים הנ"ל ולאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם בכתב ובעל-פה שוכנעתי, כי דין התביעה להדחות מהנימוקים שיפורטו בהמשך.
משכך, אין בידי לקבל טענות התובע בהקשר זה. מבלי להכריע בשאלה אם ההסכם משנת 1966 בטל ותחתיו בא ההסכם משנת 1995, הרי שלענייננו, אין חולק בין הצדדים כי הנתבעת היא דיירת מוגנת ואף בסעיף 19 להסכם משנת 1995 נקבע כך. טוען ב"כ התובע, כי בהסכמים של דיירות מוגנת אליהם הגיעו הצדדים לאחר מו"מ, כבמקרה שלפנינו, יש לתת תוקף חוקי מלא לכל התניות בהסכם ומפנה לרע"א 6842/96 שוס נ' קלמן (לעיל).
...
סבורני, כי בנסיבות העניין תהא זו מידת סדום לקבוע כי האיחור בתשלום דמי השכירות עולה כדי עילת פינוי.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה לפינוי הנתבעת מהמושכר.
באשר להוצאות המשפט – אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. המזכירות תשלח העתק פס"ד לב"כ הצדדים ניתן היום י"א באב, תשס"ה (16/08/2005) בהעדר
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו