לפנינו תביעה שהוגשה על ידי התובע כמלצר לתשלום זכויות שונות: הפרישי פצויי פיטורין, דמי חגים, הפרשה לקרן פנסיה, דמי הבראה, דמי נסיעות, שכר עבודה, פדיון חופשה, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה ופצוי בגין הפרת הוראות לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר.
בנוסף הוגשו תלושי השכר של התובע, אשר לפיהם הוא קיבל שכר לפי שכר מינימום לשעה, תשלום בגין שעות נוספות לפי 150% וכן רכיבים אחרים כגון נסיעות, חופשה וכו'.
בענין אחד גם כאשר סבר בית הדין (כב' השופט גולדברג) כי לא היתקיימו העקרונות האמורים, ועל כן הגיע למסקנה כי יש לחייב את המעסיק בתשלום שכר מינימום מעבר לתשרים שנתקבלו, מצא כי יש מקום לקזוז התשרים שהתקבלו אצל העובד בחלקם מתוך הסכומים שעל המעסיק לשלם למלצר בגין שכר מינימום (תע"א (י-ם) 1363/10 יהונתן מינס ואח' - תנובות נאמנים 2003 בע"מ, 29.3.12, ראו גם ס"ע (י-ם) 31293-04-12 קרן מרגרט אלון נ' שמואל מרדכי חלקיה שטרן, מיום17.7.16, להלן – עניין אלון).
...
מקובלת עלינו הגרסה שלפיה המלצרים היו מעוניינים שלא להעלות למשמרת מיד, על מנת שהטיפים יחולקו בין מס' עובדים קטן יותר כך שכל אחד מהם יקבל סכום גבוה יותר עבור שעת עבודה.
משכך דין רכיבי תביעה אלה להידחות.
לסיכום
נוכח האמור אנו מחייבות את הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן:
סך של 4,620 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.11.14 עד ליום התשלום בפועל.