מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת מלצר כנגד מקום העבודה

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המחלוקת הייתה אם הפנייה חייבת להתריע גם מפני הגשתה הצפויה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית (כפי שסברו השופטים חנן מלצר וצבי זילברטל, בנגוד לעמדתה של השופטת ברק-ארז), אך לפי כל הדיעות מתחייבת פנייה מוקדמת לאירגון העובדים היציג, לכל הפחות לצורך פיתרון הבעיה בשלה מבקש התובע המייצג להגיש את תביעתו (וזאת, לכאורה, גם כאשר ההסכם הקבוצי לא חל בתקופת העבודה אך חל במועד הגשת הבקשה, שכן מצופה מתובע מייצג שיבצע בדיקה אלמנטארית ויבדוק אם במועד הגשת הבקשה מקום העבודה מאורגן אם לאו).
כאשר מצרפים זאת להסתפקות המערער בטענה בעלמא בקשר לכך, יש מקום לסבור כי מוצדק היה לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, לפחות ביחס לתקופה שהחל משנת 2010, כבר מטעם זה. עם זאת נוכח מסקנתנו להלן, ומששוכנענו כי גם בהיבטים אחרים לא מוצדק לאשר את תביעתו של המערער כתובענה ייצוגית - אין צורך כי נקבע בכך מסמרות, ואין הכרח כי נבחן אם מוצדק היה להשיב את התיק לבית הדין האיזורי לצורך המשך הבירור העובדתי בסוגיה זו. עילת תביעה אישית וקיומה של "קבוצה" סעיף 4 לחוק מגדיר מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ובעניינינו - "אדם שיש לו עילה בתביעה או בעיניין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם - בשם אותה קבוצה". השאלה השנייה שיש לברר היא, לפיכך, אם קמה למערער עילת תביעה אישית כנגד המשיבה.
...
בהקשר לאי הפנייה המוקדמת למעסיק (להבדיל מאי הפנייה המוקדמת להסתדרות שפורטה בסעיף 39 לעיל), שיש הרואים גם בה חוסר תום לב שעשוי להצדיק דחיית בקשה להגשת תובענה ייצוגית, נזכיר כי בהלכה הפסוקה הובעו דעות שונות בקשר לכך (ראו למשל את בג"צ ארגון מפעלי השמירה וכן ע"ע (ארצי) 20957-05-11 משה שרעבי - רשת ביטחון בע"מ (21.11.17)), וגם במסגרת הליך זה אין צורך לקבוע מסמרות בסוגיה זו. סיכום נוכח כל האמור לעיל, ומששוכנענו כי קיים פער משמעותי בין עילת התביעה האישית (ככל שקיימת) לבין העילה הקבוצתית הנטענת, באופן שעילת התביעה האישית אינה מעוררת שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לכל הקבוצה כפי שהוגדרה על ידי המערער; שוכנענו כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת בנסיבות העניין; מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי לפיה קיים ספק של ממש בדבר ניהול התובענה הייצוגית בתום לב (ונוסיף על כך "בדרך הולמת"); ובעיקר לאור הצטברותם של כל הטעמים הללו יחד - אנו מאשרים את קביעתו של בית הדין האזורי לפיה אין הצדקה בנסיבות העניין לאשר את הבקשה להגשת התובענה הייצוגית.
בהתבסס על פסיקה זו, ונוכח כל הטעמים המפורטים לעיל - שוכנענו כי אין זה המקרה המתאים להחלפתו של התובע המייצג.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] בעיניין קיס יש היתייחסות להלכה עד למועד השינוי, כפי שנקבעה בעיניין מלכה[footnoteRef:2]: [2: ע"ע (ארצי ) 300113/98 ד.ג.מ.ב. אילת מסעדות בע"מ נ' ענבל מלכה, מתאריך 1.6.2005;] "... בפרשת מלכה (ע"ע (ארצי) 300113/98 ד.ג.מ.ב. אילת מסעדות בע"מ – מלכה, [פורסם בנבו] פד"ע מ769 (2005); להלן – עניין מלכה) שנדונה והוכרעה בבית דין זה, נבחן מעמדו של התשר בהקשר של חובת המעסיק לשלם שכר מינימום, לפי חוק שכר מינימום. באותו עניין הגישה גב' ענבל מלכה תביעה נגד מעסיקיה במסעדה שבה עבדה כמלצרית. התמורה היחידה שקבלה עבור עבודתה הייתה כספי התשר ששולמו לה ישירות על ידי הלקוחות. מעסיקיה התחייבו שאם לא תגיע באופן זה לשכר המינימום היומי, הם ישלימו את שכרה בהתאם מקופתם, בסוף החודש. בתביעתה עתרה גב' מלכה לתשלום שכר המינימום עבור תקופת העסקתה במסעדה, בטענה שאין לכלול את כספי התשר בחישוב השכר ששולם לה. גב' מלכה נסמכה על סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, הקובע כי "עובד שמלאו לו 18 שנים... המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום...", והוסיפה כי סכומי התשר התקבלו מלקוחות המסעדה ולא מהמעסיק ולפיכך אין לראותם כשכר לעניין חוק שכר מינימום.
...
לאחר שעיינתי בסיכומים, היות ובתלושי השכר נרשם שמדובר בשעות נוספות, ובהעדר הגנה מטעם הנתבעת, אני מקבלת את הטענה כי יש לחייב את הנתבעת בתעריף של שעות נוספות.
סוף דבר: מכל המפורט לעיל – הנני מקבלת באופן חלקי את תביעת התובע לעניין שעות נוספות, חלף הפרשות מעביד לקופת הפיצויים ולקופת הפנסיה ופדיון חופשה.
תביעת התובע לעניין אי מתן הודעה על תנאי עבודה והפרת חוק הגנת השכר, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנצרת ת"א 20007-07-18 שושני נ' מרינה תעשיות סקיפג'ק בע"מ ח"פ 514479609 ואח' ת"א 63017-07-18 שם תיק ללא שמות חיסויים תיק חצוני: בפני כבוד השופטת הבכירה שאדן נאשף-אבו אחמד תובע אברהם שושני ע"י ב"כ עוה"ד עמיר מלצר נתבעים 1. מרינה תעשיות סקיפג'ק בע"מ ח"פ 514479609 ע"י ב"כ עוה"ד גבי מיכאלי 2. תיסיר אבו כף ע"י ב"כ עוה"ד גבי מיכאלי 3. שלום כהן פסק דין
המשכיר, מר אברהם שושני, שפתח בהליך הראשון במסגרת ת"א 20007-07-18, הגיש את תביעתו לסך 950,000 ₪, נגד השוכרת, מרינה תעשיות סקיפג'ק בע"מ, מנהלה ובעל מניותיה, מר תייסיר אבו כנף, ומר שלום כהן, ששמשו, לפי הנטען, ערבים אישית לתנאי הסכם השכירות ושניהם חתומים על כתב ערבות המצורף להסכם השכירות ומהוה חלק הימנו.
      הלכה היא, כי מקום בו תיקן התובע נזק שניגרם לו ו/או ביצע עבודה בפועל שהנתבע צריך לפצותו בגינה, עליו להציג ראיה על עלות התיקון בפועל, ולא רשאי עוד תובע להוכיח תביעתו על בסיס חוות דעת שמאי.
...
     התביעה של שושני (ת"א 20007-07-18) מתקבלת באופן חלקי.
לעניין הארנונה, יציג שושני לתיק בימ"ש ולנתבעים, אסמכתא בדבר תשלום הסכום שנפסק בסך 46,919 ₪, זאת עד לא יאוחר מיום 31.10.22, ובהעדר אסמכתא תוך פרק הזמן הנקוב כאן, לא יהיה זכאי שושני לפיצוי בגין מרכיב זה. תביעת שושני נגד הנתבע 3, שלום כהן, מכוח כתב הערבות האישית, נדחית.
התביעה של חברת מרינה בת"א 63017-07-18 נגד שושני, נדחית בזה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

בכתב-התביעה נטען, כי עבודת התובע כמלצר נמשכה כשבע שנים לסירוגין והייתה כרוכה בהרמת משקלים כבדים, תוך כיפוף הגב לעבר השולחנות וכן נטען, כי התובע נפגע בגבו במהלך עבודתו במסעדה הן במנגנון של מקרוטראומה (להלן: "מנגנון המקרוטראומה") והן כתוצאה מתאונת-עבודה מחודש יולי 2011, שארעה בעת שהרים ערימת כסאות (להלן: "תאונת-העבודה").
לא זו בלבד אלא, שהתובע הגיש תביעה במוסד לביטוח לאומי להכרה באותה תאונה נטענת כתאונת-עבודה ותביעתו נדחתה (עדות התובע בעמוד 122 בשורה 20 – עמוד 123 בשורה 1); על אף שהתובע הגיש כאמור ערעור לבית-הדין האיזורי לעבודה ובהמשך לבית-הדין הארצי לעבודה, הוא עשה כן אך בהתייחס להחלטת המוסד לביטוח לאומי אודות דחיית התביעה להכרה בפגיעה בגב כתאונת-עבודה על-פי תורת המקרוטראומה; לא העלה כל טענה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי אודות דחיית תביעתו להכרה באותה תאונה כתאונת-עבודה, והדברים מדברים בעד עצמם.
מכל מקום, המומחה בתחום האורולוגיה אישר בעדותו, כי לא ניתן לשלול אפשרות שהנזק נגרם בעקבות הניתוחים שבוצעו לאחר קרות תאונת-העבודה ולא כתוצאה ממנה, שכן הממצאים הרנטגניים בבדיקה שביצע עובר לניתוחים לא הסבירו את ההפרעות במתן שתן; חרף הפנייתו, התובע לא ביצע בדיקת אורדינמיקה עובר לבצוע הניתוחים וממילא לא ניתן לשלול, כי הנכות נגרמה בעטיים (עמוד 54 בשורות 11-26, עמוד 56 בשורות 28-29, עמוד 57 בשורות 14-26).
...
בתום דיון ההוכחות נתבקשה ארכה להגשת הסיכומים בכתב לנוכח משא ומתן בין הצדדים, אולם חרף חלוף המועד וארכות חוזרות ונשנות, לא הוגש הסכם פשרה; בנסיבות אלו, הורה בית-המשפט על הגשת הסיכומים בכתב לאלתר וחרף חלוף המועד, החלטה חוזרת והתראה מפורשת בעניין, התובע נמנע מהגשת הסיכומים; חלף זאת, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב-התביעה והעברתה לבית-המשפט המחוזי, ואולם העניין נדון לאחר הגשת תחשיבי הנזק ומוצה זה מכבר ומכל מקום ברור, שאין מקום ובטח שלא בשלב זה, לאחר דיון ההוכחות, להיעתר לבקשה; מטעם זה בלבד דין התביעה להידחות וכך אני מורה.
לאחר שעיינתי בכתבי בי-הדין על נספחיהם ושמעתי את העדויות, מצאתי לקבוע, כי דין התביעה להידחות.
התובע טוען כאמור הן למנגנון של מיקרוטראומה והן לאירוע תאונת-עבודה, ואולם אין בידי לקבל אף לא אחת מטענות התובע בהקשר זה, שהרי על-פי חוות-דעת המומחה בתחום האורתופדיה, לא ניתן לקבוע, כי מצבו נגרם על רקע פגיעה במנגנון מיקרוטראומה, שעה שעבד במסעדה ברציפות כאחד-עשר חודשים בלבד עובר להופעת התחלואה מושא התביעה.
עם זאת, המומחה גם אישר בעדותו, כי הוא נסמך בחוות-דעתו על האנמנזה מפי התובע וככל שיתברר בסופו של דבר, כי לא אירעה כל תאונת-עבודה, הרי שממילא גם אין מקום לקביעת הנכות האורתופדית בגינה (עמוד 37 בשורה 35 – עמוד 38 בשורה 18, עמוד 38 בשורות 27-34 ועמוד 41 בשורה 17 – עמוד 42 בשורה 27).
לנוכח המפורט לעיל, מצאתי לקבוע, כי התובע לא הרים הנטל להוכיח פגיעה במנגנון של מיקרוטראומה או פגיעה כתוצאה מתאונת-עבודה; ממילא לא ניתן להטיל על כתפי הנתבעת כל אחריות בגין הנזקים הנטענים ומכאן, שדין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הפסד כושר הישתכרות לעתיד אמנם מחומר הראיות עלה כי שכרו של התובע לאחר התאונה עלה, אך עדיין אין בכך כדי לשלול את זכאותו לקבלת פיצוי בגין אובדן כושר הישתכרות בעתיד, משום שהפיצוי נועד בין היתר למקרה שבו תסתיים העסקתו באותה עבודה, בין מרצונו ובין מכל סיבה אחרת, ומגבלותיו שהנן תוצאת התאונה יקשו עליו במציאת עבודה חדשה או בהתמדה בה. מטעם זה נפסקו פיצויים לניזוק בגין עצם הפגיעה בכושר ההישתכרות אפילו שהוא חזר לעבודתו כמקודם ללא פגיעה מוכחת בשכרו ראו, למשל, ע"א 6553/96 צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מלצר, פ"ד נג(1), 611, שבו נפסק כי: "גם כאשר חוזר נפגע נכה לעבודתו הקודמת, אין לשלול את האפשרות שבעתיד לא יהיה מסוגל לחזור לכושר עבודתו הקודם וכי עקב כך תפגע הישתכרותו. כן יש להביא בחשבון את השיקול שהנפגע ישנה את מקום עבודתו או יעזוב אותו – מרצונו או בכורח הנסיבות – והשתכרותו תפגע בשל כך" (שם, בעמ' 617 ד' – ה') באותה רוח דברים נפסק ש"מקובל הדבר לקבוע הפסד הישתכרות בעתיד לאדם שחזר לעבודתו בלא הפסד הישתכרות, מפני החשש שמומו עלול להפריע לקידומו ולמציאת עבודה ברמת הישתכרות דומה לכשייפלט מאותו מקום עבודה" [ע"א 4837/92 "אליהו" חברה לבטוח נ' ג'ורג' בורבה, פ"ד מט(2), 257, בעמ' 262 ג' – ד'.
כךנהג בית המשפט גם ב-ע"א 7950/02 דליה קלישבסקי נ' דוד לוין (19.6.2007), שגם בו נפסק לתובעת בגין הפסד כושר הישתכרות בעתיד סכום גלובלי המהוה "מחצית מן הפצוי בחישוב קונבנציונלי", וזאת חרף "העובדה שהמערערת המשיכה לאורך שנים מאז התאונה להיות מועסקת באותו מקום עבודה בלא ששכרה נפגע". לפיכך, אני פוסק לתובע בגין מרכיב זה של התביעה סכום גלובלי של- 76,000 ₪, המהוה כמחצית מהסכום המתקבל מחישוב אקטוארי מלא לפי שיעור הנכות התפקודית שקבעתי (8.5%) ולפי בסיס שכר של- 12,155 ₪ ומקדם היווון  לעוד 24 שנים ותשעה חודשים (עד הגיע התובע לגיל 67) – 209.4545.
אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל, אני מקבל את התביעה כנגד הנתבעת ומחייב אותה לשלם לתובע את הסך של-107,268.5 ₪.
...
סיכום התוצאה יוצא אפוא, כי נזקיו של התובע מגיעים כדי סך של- 107,268.5 ₪ לפי הפירוט שלהלן: כאב וסבל, סך של- 18,541 ₪.
אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל, אני מקבל את התביעה כנגד הנתבעת ומחייב אותה לשלם לתובע את הסך של-107,268.5 ₪.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך כולל של- 16,316 ₪ (כולל מע"מ), וכן הוצאות משפט בסכום כולל של- 1,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו