תביעת מיקרוטראומה של מטפלת בפעוטון בגין פגיעת גב

לפנינו תביעת התובעת להכיר בפגיעה בגב תחתון, ברכיים וידיים, כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), וזאת על דרך המקרוטראומה.

לטענתה גם אם בפסקי הדין של בית הדין הארצי שצירף ב"כ התובעת לא נשללה באופן עיקרוני האפשרות של פגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה אצל מטפלות בפעוטון או מטפלות סיעודיות, הרי שבפסקי דין אלה לא הכירו בפגימות כפגיעות בעבודה.

יצוין, כי בית הדין הארצי דחה במספר פסקי דין תביעות של עובדות אשר עשו עבודה דומה לעבודה שבוצעה על ידי התובעת, כפגיעה של מקרוטראומה.

...

] "במסגרת עבודתה ככח עזר הייתה המערערת מגישה אוכל לחולים, שוטפת כלים, מחליפה מצעים במיטות החולים ומנקה את יחידות החולים (מיטה, ארונית ושולחן), מבלי להזיזן. המערערת הרימה את החולים וסייעה ברחיצתם. כמו כן, הייתה המערערת מעבירה כביסה נקייה מלול כביסה גדול לעגלה ומעבירה אותה למחלקה בה עבדה". אל עף פי כן, קבע בית הדין, כי:- "לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת כלל החומר שבפנינו, מצאנו לדחות את הערעור, ככל שעניינו בחלופת המיקרוטראומה. בעניין זה ראויים החלטתו ופסק דינו של בית הדין קמא, להתאשר מטעמי בית הדין. לפי תאורה של המערערת עצמה את עבודתה, היא עסקה במגוון רב של פעולות המורכבות מתנועות שונות. עולה מן התיאור, כי גם ההתכופפויות שבצעה, היו למטרות שונות, לגבהים שונים ומן הסתם אף בזוויות שונות ולצדדים שונים. אין מדובר בתנועה או בסדרת תנועות החוזרות על עצמן ויוצרות לחץ של פגיעות זעירות על אותה נקודה עצמה בגוף, אלא מדובר לכל היותר, בעבודה שיש בה מאמץ פיזי מגוון". בעניין מרוסיה חיימוב דובר על תובעת שעבדה כמטפלת בקשישים סיעודיים.

מכל האמור לעיל – על אף התרשמותנו כי התובעת עבדה עבודה פיזית קשה, הרי שהיא ביצעה פעולות מגוונות שונות, כאשר פעולות הכיפוף, כריעה והרמה בוצעו לא ברצף וכחלק ממכלול הפעולות והתנועות המגוונות שבצעה התובעת, לפי צרכי העבודה.

בנסיבות אלה, לא מצאנו כי מתקיימים התנאים להכרה במיקרוטראומה ועל כן– דין התביעה להידחות.

משבחלוף המועד לא הומצאו אסמכתאות כאמור, לא הובאה ראיה ראשונית שהתובעת אכן סובלת ממחלות אלה ועל כן דין תביעתה אף לעניין זה להידחות.

האם עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית לצורך מינוי מומחה לשם הכרעה בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה כמטפלת בפעוטון לבין הפגיעה בגבה ? בשאלה זו נידרש בית הדין להכריע בשלב זה של ההליך, שכן, ככל שהתשובה לשאלה היא בשלילה, הרי שדין התביעה להדחות.

   ביום 9/7/16 התובעת הגישה למל"ל תביעה להכרה בפגיעה בגבה (בלט/בקע דיסק ושינויים ניוונים עם כאב מקרין לרגל שמאל) כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.

בתי הדין לעבודה מצאו כי מדובר בעבודה מגוונת, אשר על אף היותה בעלת מאפיינים של עבודה פיזית היא איננה כוללת רצף אחיד של תנועות חוזרות ונישנות.

...

האם עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית לצורך מינוי מומחה לשם הכרעה בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה כמטפלת בפעוטון לבין הפגיעה בגבה ? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בשלב זה של ההליך, שכן, ככל שהתשובה לשאלה היא בשלילה, הרי שדין התביעה להידחות.

  על רקע האמור, בעבר נתגלעו בפסיקה חילוקי דעות ביחס לשאלה, האם ניתן ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרה של מחלת גב. במשך שנים רבות נקבע, כי אין ליישם את תורת המיקרוטראומה על מחלות גב, ואולם הלכה זו השתנתה במהלך השנים, לאחר שבית הדין הכיר בקיומו של קשר סיבתי בין העיסוק רב השנים במקצועות מסויימים (סבלות, נהיגה בדרכים משובשות ועוד.

לאחר שהפעוטות היו נרגעים מהפרידה מההורים, התובעת היתה מורידה אותם מידיה ומטפלת בילד אחר שהגיע לפעוטון.

התובעת החלה לחוש בכאבים בעמוד השדרה שהקרינו לצואר, לכתף וליד שמאל וכן גם כאבים בגב תחתון, וכשהכאבים החמירו, היא נאלצה להפסיק את עבודתה בפעוטון, ביולי 2010.

בנסיבות אלה, התביעה להכיר בכאבי צואר ובכאבי גב תחתון כפגיעה בעבודה על פי עיקרון המקרוטראומה – נדחית בזאת.

...

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: בעובדות המקרה לא ניתן לאבחן רצף של פעולות זהות או זהות במהותן באופן רציף שפעלו על מקום מוגדר בגופה של התובעת, היכולות לגרום לפגיעות מזעריות מצטברות ובלתי הפיכות שבהצטברותן נוצר המצב הקיים.

על כן, אנו קובעים, כי התובעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה תשתית עובדתית מספקת להחלת עיקרון המיקרוטראומה על הפגיעה בגבה התחתון או בצווארה.

בנסיבות אלה, התביעה להכיר בכאבי צוואר ובכאבי גב תחתון כפגיעה בעבודה על פי עקרון המיקרוטראומה – נדחית בזאת.

השופטת לאה גליקסמן ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת אופירה דגן טוכמכר; ב"ל 34451-04-17), שבו נדחתה תביעתה של המערערת להכיר בפגיעה בגבה כפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה, מהטעם שהמערערת לא הוכיחה תשתית עובדתית לעילת המקרוטראומה, המצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.

בתצהירה העידה המערערת כך: "א.הנני ילידת 1968, עבדתי כמטפלת ו/או כסייעת בגני ילדים ו/או משפחתונים (כולל כעצמאית) במשך שנים רבות, אולם עיקר עבודתי בתחום זה ברצף היה מ-2009 ועד שנאלצתי להפסיק לעבוד כסייעת בגנים בשל הממצאים בגבי ביום 31.5.16.

11.3 אשר למתכונת העבודה בגן רותי - לא עלה בידי המערערת להצביע על איבחנה של ממש בין נסיבות עבודתה לבין עבודתן הרגילה של סייעות בפעוטונים.

נקדים ונאמר את המובן מאליו, כי פסיקתו של בית דין זה בעיניין אסתר נוח אין משמעותה קביעה גורפת שדין תביעתה של כל סייעת בגן ילדים להכרה בפגיעה בעילת המקרוטראומה דינה להדחות, ועל בית הדין לבחון בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו הקונקרטיות אם מתקיימת תשתית עובדתית לפגיעה בעילה של מקרוטראומה [השוו: עב"ל (ארצי) 9262-07-14 פנינה ישראל – המוסד לביטוח לאומי (3.12.2015)].

...

נוכח המסקנה אליה הגענו, אין לנו צורך להכריע בטענות המערערת כי לא היה מקום לקבוע ממצאים בנוגע למהימנותה על יסוד נתוני ההכנסות של המשפחתון אותו ניהלה, וכי לא היה מקום להשליך על מהימנות גרסתה בעניין מתכונת עבודתה בשל קביעה כי עדותה הייתה לא מהימנה בעניין המשפחתון שניהלה.

סוף דבר – הערעור נדחה.

המערערת תשלם למוסד שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום.

כללי זוהי תביעה להכיר בליקויים בהם לקתה התובעת בכפות הידיים/מפרקי CMC1 כ"תאונת עבודה" על פי תורת המקרוטראומה או לחלופין כמחלת מיקצוע, לאור החלטתו של הנתבע לדחות את תביעתה של התובעת לתשלום דמי פגיעה עקב תאונה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן- "החוק").

החל משנת 2007-2019 עבדה התובעת כסייעת בפעוטון ומטפלת בתינוקות.

ביחס לדברים אלו אמרה מנהלת הגן, העדה גב' זהבית גוזלנד, בעדותה בדיון שהתקיים ביום 16/02/2022 כך: "ש: הסדר יום שלה לפי מה שאת תיארת, נשמע שכל היום היא רק מחתלת ומנקה ומחתלת ומנקה, מתי היה לה זמן לבשל?

דיון והכרעה הלכה פסוקה היא, כי על מנת להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה בדרך של מקרוטראומה, יש להוכיח, קיומן של פגיעות זעירות במהלך העבודה, שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות נזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.

...

התובעת אכן ביצעה פעולות מרובות בעזרת כפות ידיה אך נוכחנו לראות כי פעולותיה היו לפרקי זמן קצרים באופן משתנה ולא רציף.

משאלו הדברים הגענו לכלל מסקנה כי התובעת לא הניחה תשתית עובדתית לתורת המיקרוטראומה ביחס לפגיעה בכפות ידיה/במפרק CMC1, וגם לטענה בעניין מחלת מקצוע, וזאת בהעדר תנועות חוזרות ונשנות ברצף, הזהות במהותן על מקום מוגדר בגוף, שכן עבודתה של התובעת כללה ביצוע מגוון של פעולות בתדירויות משתנות, ולא הוכח, כי מדובר בתנועה חד גונית המבוצעת ברציפות וללא הפסקות, במהלך יום עבודתה.

סוף דבר- התביעה נדחית.