תביעת מיקרוטראומה להכרה בפגיעת ברכיים כתאונת עבודה

לפניי תביעת התובע להכרה בפגיעה בבירכיים כפגיעה בעבודה על פי הילכת המקרוטראומה.

...

כפי שציינתי, עדות התובע הייתה אמינה בעיניי ובמכלול העדויות שבחנתי שוכנעתי שאכן התובע השתתף גם הוא בעבודות עליהן העיד מר ליאור בחקירתו הנגדית.

עוד אין בידינו לקבל את טענת המוסד כי העבודה על הברכיים היתה סטטית.

אף כאן שוכנעתי שהתובע נדרש לעבוד חלק ניכר ממהלך עבודתו, משך כ-40 שנה, על ברכיו, באופן שעשוי היה לגרום לו לפגיעה בברכיו.

סוף דבר ימונה מומחה בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובע כמפורט בעובדות והליקוי בברכיו.

לאחר דיון ההוכחות שהתקיים בתובענה, הנתבע הכיר בפגיעה בברך ימין כתאונת עבודה ולפיכך ביום 18.7.19 ניתן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע בעיניין זה. המחלוקת שנותרה בין הצדדים נוגעת איפוא לתביעה השנייה - שאלת קיומה של תשתית ראייתית למקרוטראומה והקשר הסיבתי בין הפגימה בצואר לעבודת התובעת בנתבע.

...

לפיכך כעולה מהראיות מצאנו כי הגם שעבודתה של התובעת כרוכה במאמץ פיזי, מדובר בעבודה בפעולות מגוונות ומשתנות, בהפעלת כוח על איברי גוף שונים, שאין בהן כדי להצביע על פעולות חוזרות ונשנות על הצוואר.

נוכח האמור ומשלא הוכחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה, אין מקום למינוי מומחה רפואי ודין התביעה להידחות כבר בשלב הזה.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.

תביעה זו נדחתה ביום 2.3.10 מהטעם ש"לא הוכח קיום ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עיסוקך משלח ידך, ואשר הביאו לכאבי הבירכיים".

התובע הגיש תביעה זהה להכיר בפגיעה בבירכיים כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה, והתביעה נדחתה ביום 2.3.10 כאשר במכתב הדחייה, הופנה לזכותו להגיש תביעה תוך שנים עשר חודשים מקבלת המכתב.

...

טענות הנתבע – א. דין התביעה להידחות בשל התיישנות.

ההכרעה – הנתבע טען כי דין התביעה להידחות בשל התיישנות.

לטעמנו, עמד התובע בנטל הנדרש והוכיח, כי במהלך עבודתו ניתן לבודד פעולות המבוצעות על הברכיים, עליה וירידה בסולמות עם פחי צבע ופחי שפכטל כאשר עולה מחקירתו הנגדית, כאשר הוא צובע את החלק העליון של הקירות הוא נאלץ ללכת עם הסולם.

לא מצאנו, כי קיימת סתירה בין גרסתו לפנינו לבין הגרסאות שמסר בנ/3 ובנ/4.

המסקנה איפוא, כי התובע הניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה בכל הקשור לפגיעה בברכיו.

במכתבו מיום 17/03/2021, דחה הנתבע את תביעת התובע להכיר בפגיעה בבירכיים כפגיעה בעבודה, על דרך המקרוטראומה.

המסגרת הנורמאטיבית – סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") מגדיר "פגיעה בעבודה" כ "תאונת עבודה או מחלת מיקצוע". אולם, "פגיעה בעבודה" יכולה גם להתרחש על דרך המקרוטראומה, שהנה פגיעה בעבודה יציר הפסיקה שלגביה נפסק: "תורת המקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת "מחלות המיקצוע", מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות " סגורה". מדובר בפיקציה משפטית .

...

מכאן, וברוח פסיקתו של ביתה דין הארצי לעבודה בעניין בריימוק, אנו קובעים כי מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה בכל הנוגע לליקוי הנטען בברכיים, משניתן לבודד את פעולת הטיפוס/הירידה ואת התנועות הרבות של כיפוף הברכיים אשר כל פעולה כללה.

לטעמנו, אין "בתנוחה לא יציבה ולא סטטית", כדי להקים את התשתית העובדתית הנדרשת כאמור.

לאור כל המפורט לעיל, אנו קובעים כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לליקוי הנטען בברכיו.

אכן צודק הנתבע כי תאונת עבודה, גם כאשר היא על דרך המקרוטראומה כבעניינינו, מחייבת ארוע תאונתי.

הדברים סוכמו היטב בפסק דינו של בית הדין הארצי ונביאם כלשונם: "בית דין זה פסק כי ככלל, תנוחה הגם שהיא עשויה לגרום לנזקים גופניים אינה מקיימת את יסודות המקרוטראומה, באשר אין בה תנועה חוזרת ונשנית. ולכן, אין בכוחה לבסס עילת תביעה להכרה בליקוי שהוא תוצאה של פגיעה בעבודה. בהתאם נדחו תביעות שעניינן עמידה ממושכת על הרגליים או על הבירכיים (עב"ל (ארצי) 19905-02-13 המוסד לביטוח לאומי – מוייז יניפיליז, (3.7.2014) והאסמכתאות שם; עב"ל (ארצי) 373/08 רינה אדיבי – המוסד לביטוח לאומי, (18.11.2008); עב"ל (ארצי) עב"ל (ארצי) 28951-10-11 יהודה שטרית – המוסד לביטוח לאומי, (27.5.2013); עב"ל (ארצי) 1374-10-11 עפר אבשלום – המוסד לביטוח לאומי, (10.9.2014); עב"ל (ארצי) 25019-08-15 ערוסי נ' המוסד לביטוח לאומי (30.03.2016)).

...

לאחר שמיעת ראיות (התובע ושותפו לעבודה), החלטנו ביום 11.10.2021 כדלקמן: "מכלל חומר הראיות שבפנינו עולה כי, התובע, גגן במקצועו מאז שנת 1993 ועד היום, עובד בציפוי ארגזי רוח באלומיניום על גגות של בתים פרטיים, בהכנה והתקנה של מרזבים על גגות, בתיקון גגות ובהתקנת פרגולות.

דיון והכרעה לאחר שבחנו את כלל חומר הראיות בתיק, לרבות חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, ועיינו בטענות הצדים, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה.

לנוכח האמור לעיל ועל יסוד חוות דעתו של המומחה אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הנזק בברך שמאל ולכן מדובר בפגיעה בעבודה.