תביעת מיקרוטראומה בגב - ערעור על דחיית תביעה

השופטת לאה גליקסמן: ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב (סגן הנשיאה שמואל טננבוים ונציגי הציבור גב' חנה נאמן גלאי ומר צבי זייד; ב"ל 51349-04-13), שבו נדחתה תביעתו של המערער להכרה בליקוי בגבו כפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה.

...

הכרעה: לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

] (ההדגשות במקור – ל.ג.) יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על התשתית העובדתית כפי שהוכחה ונקבעה על ידי בית הדין האזורי מביא למסקנה כי המערער לא הוכיח תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה.

סוף דבר – על יסוד כל האמור לעיל הערעור נדחה.

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בבאר שבע (השופט יוסף יוספי ונציגי הציבור מר שלום שגב ומר משה אניג'ר; בל 32886-04-11), שבו נדחתה תביעתו של המערער להכיר בליקוי בגבו כפגיעה בעבודה לפי עילת המקרוטראומה.

...

המוסד טוען כי דין הערעור להדחות שכן המומחה הרפואי שלל את הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה ובין הליקוי בגב וקבע כי לכל היותר היתה לתנאי העבודה תרומה לא משמעותית בגרימת הליקוי.

המוסד טוען כי למעשה אין בתשובות המומחה הרפואי על שאלות ההבהרה הנוספות כדי לשנות מחוות הדעת הקודמות ולכן דין הערעור להדחות.

הכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו בכל חוות הדעת הגענו למסקנה כי דין הערעור להדחות.

המומחה הרפואי הסביר את עמדתו בצורה מפורטת ומנומקת, ולא מצאנו יסוד לטענה כי המומחה הרפואי היה "נעול בדעתו" או כי בחר ל"העצים" את הפגיעה.

סוף דבר – הערעור נדחה.

השופטת רונית רוזנפלד המערערת הגישה תביעתה לבית הדין האיזורי להכרה בליקויים בגבה ובידיה כפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה.

נציין כבר כאן, כי בהעדר ערעור על דחיית התביעה להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית כפגיעה בעבודה, לא נרחיב בדברינו בהמשך אודות הדיון בתביעה זו, ודחייתה על ידי בית הדין האיזורי.

נמצאנו למדים כי בית הדין האיזורי דחה את תביעת המערערת להכרה בליקוי בגב התחתון כפגיעה בעבודה בעיקר מן הטעם שלא עלה בידה להוכיח את משקל התיקים אותם הרימה בכפיפות חוזרות ונישנות.

...

נמצאנו למדים כי בית הדין האזורי דחה את תביעת המערערת להכרה בליקוי בגב התחתון כפגיעה בעבודה בעיקר מן הטעם שלא עלה בידה להוכיח את משקל התיקים אותם הרימה בכפיפות חוזרות ונשנות.

משכך, דין הערעור להידחות, אם כי שלא מטעמיו של בית הדין האזורי.

סוף דבר הערעור נדחה.

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בחיפה (השופט יגאל גלם, כתוארו אז, ונציגי הציבור מר זאב שלף וגב' דגנית הכט-פומן; ב"ל 67580-12-15), שבו נדחתה תביעת המערער להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה לפי עילת המקרוטראומה.

...

בתמצית טוען המערער כך: תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה מחזקות את טענת המערער בדבר הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לפגיעה; תשובתיו של המומחה אינן עקביות וסותרות ומובילות למסקנה היחידה כי קיים קשר סיבתי בין ליקוי המערער לעבודתו בשנים הרלבנטיות; בניגוד לאמור בתשובת המומחה אין כל שוני מהותי בין העובדות בחוות הדעת של ד"ר גופמן לבין העובדות שנקבעו על ידי בית הדין; נפל פגם מהותי בהתנהלות המומחה בכך שלא פנה לבית הדין האזורי בבקשה או הודעה נוכח טענתו כי אין אחידות בין העובדות שנקבעו על ידי בית הדין האזורי לבין העובדות בחוות הדעת של ד"ר גופמן.

הכרעה לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ושקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי נוכח חוות דעתו של המומחה דין הערעור להידחות.

לא מצאנו כל ממש בטענות המערער נגד חוות דעתו של המומחה: לא מצאנו כי קביעותיו אינן עקביות או סותרות.

סוף דבר – הערעור נדחה.

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב יפו (השופט הבכיר יצחק לובוצקי; ב"ל 9960-05-14) אשר דחה את תביעת המערער להכיר בפגיעה בידיו כפגיעה בעבודה לפי עילת המקרוטראומה, כן החליט בית הדין כי המערער הוכיח תשתית עובדתית למקרוטראומה בגב ועניינו הועבר למומחה רפואי.

...

מקובלת עלינו קביעתו של בית הדין האזורי כי המערער לא הניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת פגיעה בידיו לפי תורת המיקרוטראומה.

באשר לפעולות הרמת וחיבור הצנרת, המערער עצמו העיד כי מדובר היה בפעולה אשר השתנתה בהתאם לתנאי מקום הפריקה וכי לא הייתה קביעות ביחס לפעולה זו. לאור האמור, לא מצאנו מקום להתערב במסקנת בית הדין האזורי כי המערער לא הניח תשתית עובדתית להכרה במיקרוטראומה בידיו.

סוף דבר – הערער נדחה.