תביעת מיקרוטראומה בברכיים לאחר דחיית תביעה קודמת

במהלכו, ולאחר שב"כ הנתבע ציין שכיוון שהתובע הנו מנהל מוסך המעסיק עובדים רבים, קיים ספק אם ביצע עבודה פיזית בהקף הנטען בכתב התביעה, ניתנה החלטה לפיה התובע יגיש תצהיר מפורט בקשר לכך.

הנתבע טוען כי התובע הוא בעלים של עסק גדול, וכי ליקויו של התובע בברכו השמאלית אובחנו לפני למעלה מ-20 שנה, כשהתובע הגיש רק לאחרונה את התביעה להכרה בליקוי בברכיו, בעוד שתביעת אחרת להכרה בליקוי בכפות ידיו הוגשה שנים קודם לכן.

על פי הפסיקה, אין להכיר במקרוטראומה של הברך כאשר העבודה כלל מיגוון רחב של פעולות, שרק חלק מהן היה כרוך בהפעלת מאמץ מיוחד על הבירכיים, וזאת אף במקרה שמדובר בעסוק שנמשך לאורך תקופה ארוכה (ראו מן העת האחרונה, עבל 51716-09-16 סכראן נ' המוסד לביטוח לאומי (17.10.18)) שבו נדחתה תביעה למקרוטראומה של הברך שהוגשה על ידי נגר שעסק במקצועו במשך 30 שנה).

...

לאחר שבחנו את מכלול הראיות וטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה, ונפרט: ראשית התובע העיד שכיום מועסקים בעסק שלו, שהינו לדבריו "הפנצ'ריה הכי גדולה בארץ" (עמ' 6 ש' 27), כ- 18 עובדים, עמ' 6 ש' 22).

התובע אמנם העיד כי הוא נאלץ לעבוד בעצמו בין היתר מאחר ש"יש לו מנהל עבודה שלא יודע להחליף גלגל", ולפניו שימש כמנהל העבודה דוד שלו שהוא נכה ומבוגר, אך דווקא העובדה שהתובע העיד שמנהלי העבודה אינם עובדים בעבודה פיסית במיוחד חיזקה אצלנו את התחושה כי גם התובע כבעלים של העסק לאו דווקא מועסק בעבודה פיסית לאורך כל השנים, ודאי שלא בהיקף לו טען; שישית עדותו של התובע בתצהירו בדבר עשר שעות עבודה פיסית ביום עמדה בסתירה לעדותו בחקירתו הנגדית בפנינו, וגם במהלכה מצאנו סתירות מסוימות.

סוף דבר התביעה נדחית.

לפנינו תביעה כנגד החלטות הנתבע מיום 30/07/2019 ומיום 05/02/2020, לדחות את תביעות התובע להכיר בליקויים נטענים בכתפיו ובברכיו כפגיעות בעבודה, על דרך המקרוטראומה.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לבין הליקוי בכתפיים ובברכיים, האם בעקרו של דבר ניתן לומר ביחס לכל אחד מהליקויים, כי הוא נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

דיון והכרעה – לאחר בחינת מלוא החומר המונח לפנינו, לרבות סיכומי הצדדים, הגענו למסקנה לפיה דין התביעה להדחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

...

דיון והכרעה – לאחר בחינת מלוא החומר המונח לפנינו, לרבות סיכומי הצדדים, הגענו למסקנה לפיה דין התביעה להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

בנוסף, המומחה הפנה לכך שתלונות התובע, יליד 1955, בנוגע לברכיו, עלו בסמוך לפרישתו דבר אשר תומך במסקנה לפיה מדובר בהליך תחלואתי הקשור לגיל.

כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. לאור כל המפורט לעיל, וכן לאור המפורט בהחלטה מיום 02/07/2021, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו של המומחה וכי אין כל נימוק המצדיק סטייה ממנה.

לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

התובע לא ציין בתביעה או בתצהיר שהוגש, כי בשנת 2012 הגיש תביעה קודמת, שנדחתה, להכיר בפגיעה בברך שמאל על בסיס אותם תנאי עבודה.

." כלומר, התובע מתאר פעולה של הכנסת בצק למקרר במשך כ-20 דקות, אחרי כשתי שעות עבודה. גם בהמשך התצהיר האמור, לא מקבלת פעולת הכנסת הבצק למקרר או סידורו במקרר, מימד משמעותי כפי שניתן לה בתביעה דנן.

יפים לענייננו, על דרך ההשוואה, דברים שנאמרו על ידי בית הדין הארצי ביחס לתביעה אחרת שעניינה פגיעה מיקרוטראומטית בבירכיים: "...המערער הסתפק בעיקר בעדותו לצורך הוכחת עשרות שנים של עבודה, ולא תמך את גירסתו בעדויות נוספות... או במסמכים המלמדים על הקף עבודתו, סוג גידולי השדה, הקפם לעומת מטע הלימונים וכיו"ב.

...

על יסוד האמור לעיל, נקבע בזאת שלא הוכחה תשתית עובדתית מספקת לביצוע פעולות חוזרות ונשנות בתדירות הנדרשת להוכחת פגיעה מיקרוטראומטית וכדברי בית הדין הארצי לעבודה בעניין קפורי: "גם אם עבודתו של המבוטח כוללת אותה תנועה המתבצעת מעת לעת לאורך יום העבודה בהתאם לצורך, עדיין אין בכך כדי להניח תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, שכן אם אותה תנועה מבוצעת מעת לעת במהלך יום העבודה לפרקי זמן קצרים, לא מתקיימת הדרישה שאותה תנועה תבוצע ברצף על פני פרק זמן משמעותי, ולא ניתן ליצור את התשתית העובדתית באופן מלאכותי על ידי קיבוץ כל פרקי הזמן הקצרים לכדי מכלול אחד, תוך התעלמות מההפסקות בין אותם פרקי זמן, בהם ביצע המבוטח תנועות אחרות ומגוונות." סוף דבר - התביעה נדחית.

התובע, חשמלאי ביניין במקצועו, הגיש תביעה לנתבע להכרה בפגיעות בגב, בצואר ובברכיים ככאלה שנגרמו עקב תאונת עבודה (במסלול המקרוטראומה).

לאחר שנדחתה תביעתו, הגיש את התביעה שבפנינו.

לאחריו, הועבר התיק לטיפולו של מותב זה. דיון הוכחות היה אמור להתקיים ביום 28.4.22, אלא שבמהלך הדיון התברר כי תצהיר עדות ראשית שהגיש התובע, ושעליו היה אמור להחקר, הנו תצהיר ישן, שהוגש במסגרת תביעה קודמת שהגיש התובע להכרה במקרוטראומה כתפיים וכפות ידיים.

...

נבהיר כי לא נעלם מאיתנו כי בהמשך חקירתו הנגדית ניסה התובע לתקן ולטעון כי לא הבין את השאלה, וכי הוא עושה שימוש במכשיר הקונגו לצורך חציבות (עמ' 13 ש' 9), אך אנו נתנו אמון בתשובתו הראשונית והספונטנית לעניין זה, ומכל מקום – אפילו נניח לטובתו כי עשה שימוש מסוים במכשיר הקונגו – הרי שלא נראה לנו סביר כי עשה שימוש במכשיר זה בהיקף הנרחב לו טען, אפילו לא בקירוב; חמישית מקריאת תיאור עבודתו של התובע, כפי שהובא על ידו בסעיף 4 לתצהירו, עולה כי עבודתו היתה מגוונת ביותר, בניגוד לנדרש לצורך הוכחת מיקרוטראומה, ולא מיותר לצטט את הסעיף במלואו כאן על מנת להתרשם מכך "עסקתי בביצוע עבודות ותיקוני אחזקת חשמל בבניין מתחילת הפרויקט ועד סופו. הכולל הכנת תשתית מאפס, חציבות, קידוחים, ביטון, איתור ופתרון תקלות חשמל ובקרה, טיפול בתשתיות שיפוצים, חפירות ותשתיות בבניה, הכנה והתקנת תשתיות חשמל בתוך יציקות של תקרה/רצפה/קירות, משיכת והשחלת חוטי חשמל וכלים בצינורות חשמל, סידור צרת וביטון הצנרת בצרפה, וחיווט לוחות חשמל, חיבורי קופסאות ונקודות חשמל, סידור צנרת וביטון הצנרת ברצפה, הרכבה וחיווט לוחות חשמל, חיבורי קופסאות ונקודות חשמל, קידוחים, התקנת גופי תאורה ומנורות, החלפת מפסקים, חציבה של נקודות חשמל וכו'". שישית אשר לטענת התובע כי נדרש לעבוד בכריעה וגרירה על הברכיים במשך לא פחות מחמש שעות עבודה ביום, ובין היתר הוא נדרש לנוע על ברכיו כאשר מתחתיו רשתות ברזל, הרי שלא נתנו אמון בעדותו בעניין זה בחקירתו הנגדית (עמ' 16 ש' 8), ומקובלת עלינו טענת הנתבע (סעיף 27 לסיכומיו) כי עדותו בעניין זה לא היתה הגיונית; שביעית אשר לעבודה בגובה – גם בעניין זה התרשמנו שהתובע הפריז מאד בתצהירו בתיאור היקף העבודה על סולמות.

איננו מקבלים את הטענה, משתי סיבות: ראשית אין עסקינן במקרה שבו במהלך התדיינות בבית-דין זה נקבעה – בהסכמה או בהחלטה שיפוטית – תשתית עובדתית, באופן המצדיק לעיתים העברת אותה תשתית עובדתית למומחה על מנת שיבחן האם יש בה כדי להצדיק הכרה בפגיעה גם באיברים סמוכים (ראו למשל: עב"ל 5859-09-19 יוספי נ' המוסד לביטוח לאומי (3.10.21); בר"ע 39088-01-16 זר נ' המוסד לביטוח לאומי (30.6.16); עב"ל 48120-06-21 אביב נ' המוסד לביטוח לאומי (27.3.22))) אלא במצב דברים שבו התביעות לעניין הכרה באיברים האחרים התקבלו על ידי פקידת התביעות, ללא הליך שיפוטי, כך שממילא נדרש היה לקיים הליך של קביעת תשתית עובדתית; שנית מקובלת עלינו טענת הנתבע כי על פי הפסיקה, במיוחד בכל הנוגע להכרה בכאבי גב כתאונות עבודה, יש לעמוד באופן דווקני יותר ובמשנה זהירות על קיום התנאים שנקבעו בפסיקה, וזאת מאחר וכאבי גב הם בעיה רפואית נפוצה ביותר בקרב האוכלוסייה העובדת (עב"ל 25457-06-18 עמוס נ' המוסד לביטוח לאומי (5.2.19, סעיף 15 לחוות-דעתה של כב' השופטת חני אופק גנדלר)).

על כן, אין בקביעה של פקידת התביעות כי יש להכיר בפגיעה בידיו ובכתפיו של התובע עקב שימוש במכשירים רוטטים כדי לחייב את הנתבע להכיר – בלא בדיקה מחודשת ומלאה – בפגיעות בגב ובצוואר; ושלישית אשר לפגיעה בברכיים – ממילא לא מדובר באיבר סמוך לאיברים שהוכרו, ולכן בכל מקרה נדרשה הוכחה נפרדת של קיום תשתית עובדתית לעניין הברכיים, וכאמור הגענו לכלל מסקנה כי תשתית שכזו לא התקיימה.

סוף דבר התביעה נדחית.

לאחר שנשמעו עדים והוצגו ראיות, נקבע בהחלטת המותב מיום 6.7.21 שעלה בידי התובע לבסס תשתית מתאימה לפגיעה בגב על דרך המקרוטראומה.

שנית, הידע העדכני במחקר העוסק בהתפתחות שינויים נווניים של הדיסק בע"ש "מכוון בעקרו לגורמים ביולוגיים ולא לגורמים פיזיקליים". שלישית, המומחה הסביר שבתיק הרפואי של התובע יש רישומים על כאבי גב תחתון בתקופה שקדמה לעבודה נושא התביעה.

לבסוף נטען כנגד החלטת המותב בנוגע לדחיית התביעה בכל האמור בפגיעה בבירכיים.

קביעת המומחה לפיה נשיאת משאות בעת טיפוס במדריגות מטילה עומס על הבירכיים – אין בה כשלעצמה כדי לבסס תשתית עובדתית מתאימה לפגיעה על דרך המקרוטראומה בנסיבותיו של התובע – תשתית שלשם ביסוסה יש להראות רצף של תנועות חוזרות ונישנות על פני פרקי זמן משמעותיים.

...

דין הטענה שהמומחה דוגל באסכולה מחמירה - להידחות אף היא.

שוכנענו שקביעותיו של המומחה מעוגנות בנסיבותיו הפרטניות של המקרה.

סוף דבר – התביעה נדחית.