תביעת מטרד ריח נגד עירייה

תחילה הוגשה התביעה גם נגד עריית ירושלים, ואולם בדיון מיום 26.1.2015, בהסכמת הצדדים, התובענה נגדה נמחקה.

47) כאשר נישאלה על מה התביעה, השיבה התובעת - ותשובתה הותירה רושם אמין - בזו הלשון (שורה 23 ואילך, עמוד 64): "המיטרד המתמשך, על עוגמת הנפש המתמשכת. על עצם העובדה שיש שכנים למטה שעושים מה שבא להם, בלי רשות, בלי לבקש אישור מאף אחד. כל אישור, חצאי אישור שהם מביאים. חצאי אישורים, הם מביאים אותם אחרי שכבר פתחו את המסעדה. כולל את האישור מהמהנדס, כולל את האישור מאני לא יודעת איפה. או. קיי? אז כל הזמן עובדים. לא שואלים. ריח. רעש. מיטרד, מוזיקה עד השעות הקטנות של הלילה. משחקי כדורגל מתחת לחדר שינה שלי. מזגנים. לא שואלים. לא שואלים. אני, אני מתעוררת יום אחד, מוצאת מזגן. באה, חוזרת מהעבודה, מוצאת איזה צנור שחודר לתוך חדר מדרגות שלי. זה השיטה של האנשים האלה. זה מיטרד. וגם ההתנהלות של המסעדה. הייתה מסעדה קטנה, של 4-5 שולחנות. פיתאום היא הפכה להיות מסעדה של 40 שולחנות. שיכולה לאכלס, אני לא יודעת, 70-80 איש. עם מוזיקה, עם כל התהלומה. כל הרעש וכל, ושולחנות בחוץ, מתחת למרפסות. אז כן, יש פה מיטרד מתמשך. ארובה שזה הקש ששבר את גב הגמל. זה ארובה יום אחד בהיר..." (ההדגשות אינן במקור) ובהמשך העידה (שורות 34-24, עמוד 68): "סליחה. אתה כל הזמן אומר מה שאני רוצה. אתה לא יודע מה אני רוצה. אני רוצה להיות מסוגל ליהנות הנאה בסיסית מהבית שלי. אני רוצה להיות מסוגלת לפתוח חלון ולא להריח ריחות ולשמוע רעשים של ארובות ושל אנשים ושל מוזיקה רועשת וכו'. אני רוצה להכנס, לצאת ולשמוע קללות. אני לא רוצה להריח ריחות של שירותים בתוך הבית שלי. זה מה שאני רוצה. אני רוצה להיות מסוגל להנות הנאה בסיסית. וזה אומר לפתוח. הוא מקודם, הרי זרק פה מישהו שאני לא פתחתי את המרפסת כבר כמה שנים. מאז הארובה אני לא מסוגלת לפתוח מרפסת. גם הרעש, גם הדבר המכוער הזה בחזית הבניין היפה והעתיק הזה. אני, אני לא מסוגלת לפתוח מרפסת. למה שאני אפתח מרפסת? שאני אתעצבן? שאני מה? אני לא מסוגלת" (ההדגשה אינה במקור) הרעש הבוקע מהמסעדה 48) ביחס לרעש שבוקע מהמסעדה ומהפעילות שלה בשעות היום ובעיקר בלילה, זאת כטענת התובעים, התובעת העידה על כך באופן ברור (עמודים 64, 65, 66, 68 ו-74 בפרוטוקול).

...

מעיון בחוות הדעת של השמאי מטעם התובעים, ומעדותו במשפט, סבורני כי טענות התובעים בנדון מעוררות קושי של ממש.

63) שלישית - ביחס לטענת התובעים לפיה אירעה פגיעה קונסטרוקטיבית ביסודות הבניין עקב העבודות שבוצעו והקמת הגלריה - אין בידי לקבל טענה זו, שכן היא לא הוכחה באמצעות חוות דעת מקצועית בתחום ההנדסה.

סיכום 67) התביעה נגד הנתבעים 2-1, אם כן, מתקבלת באופן חלקי; התביעה נגד הנתבע 3, נדחית.

התובעות עשו כן באמצעות הגשת התביעה לבית המשפט, הגשת תלונות לעירייה ולמשטרה (תלונות שניסגרו), ללא כל ניסיון אמיתי מצִדן להידברות ישירה עמו.

תמצית טענות הנתבעת גם הנתבעת מכחישה את טענות התובעות נגדה וטוענת, בין השאר, כי מלבד זאת שלא הוכח כדבעי על-ידי התובעות קיומם של מיטרדי רעש או ריח מהעסק, גם אין יריבות כלשהיא בין התובעות לבינה.

כתב התביעה, היתייחס כזכור, למיטרד בשני מובנים: מיטרדי רעש (סעיף 10 בכתב התביעה) ומטרד ריח (סעיף 25(ג) שם).

...

הערה לפני סוף כפי שכתבתי בעניין אחר [ת.א. (שלום - י-ם) 13397-11-13 ואראקלס ואח' נ' דעדס ואח', מיום 25.12.2017], והדברים יפים גם בענייננו: "בשולי פסק הדין אך לא בשולי חשיבות הדברים - אין להתעלם מהעובדה כי מתחת לדירת התובעים, כפי שמתברר, קיים שטח מסחר שיכול וכי הוא פועל לפי הוראות כל דין. אין להתעלם מכך כי מעל לשטח זה קיימות דירות מגורים בהן מתגוררים דיירים: משפחות, אנשים מבוגרים, תינוקות וטף. לעתים קרובות, האינטרסים בין דיירי שטחים אלה מנוגדים. ואולם, לטובת כל הצדדים, מצופה כי יפעלו מתוך כבוד הדדי, הבנה והתחשבות - בעיקר, מצד בעלי חנויות המסחר - בשכניהם" סיכום בכפוף לאמור בסעיף 46 לעיל, תביעת התובעות למתן צווים - נדחית.

התביעה הכספית נגד הנתבע מתקבלת באופן חלקי.

תביעות התובעות נגד הנתבעת - נדחית.

ביום 16.2.2021 הגישו המשיבים השלמת טיעון, שבה טענו: אין אינדיקאציה לזיהום אויר ו/או למיטרד ריח שמקורו במיתחם טביב: מיטרד זהום אויר: המשרד להגנת הסביבה ערך דגימות פתע בעיניין המטרדים הנטענים בבקשה לאישור התובענה.

במסגרת עתירה שניהל נגד עריית פתח תקווה בגין אי מתן רשיונות עסק (עת"מ 27758-03-19), הגיש המשרד להגנת הסביבה שתי חוות דעת מטעמו: אחת מהן היא חוות דעת מיום 14.1.2020 של ד"ר צור גלין, ראש אגף איכות אויר ושינוי אקלים, וד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר, ממונה מערך ארצי לניטור אויר.

למרות זאת, לאוד דרישה של עריית פתח תקווה לקרות את המפעל מחשש למטרדי ריח ומתוך רצון לשתף פעולה עימה, הקימה אקוכם בשנת 2018 מבנה סגור בשלוש חזיתות ("האנגר") בעלות של 3.4 מיליון ₪.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה, בעמדות הצדדים, בעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ובעמדת הבודקת – מצאתי כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19 (א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההסדר נותן מענה לנושא התובענה: התחייבויות המשיבה יביאו לשיפור המצב ולפיצוי הולם של חברי הקבוצה.

כיוון שמדובר בחלק עיקרי בהסכם, והתועלת שתצמח מעצם הביצוע ברורה – החלטתי לדחות את עמדת היועצת המשפטית לממשלה שבקשה להעדיף את העברת הסכום לקרן.

על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

עוד טוענים המבקשים כי הם סובלים ממטרדי ריח וזיהום אויר קשים, הנובעים מהבערת אש על ידי מבקרי הפארק בעורכם "פיקניקים", וכל זאת בשל העידר אכיפה של חוקי העזר העירונים על ידי עת"א. המשיבה 1 טוענת כי בכל הנוגע למטרד העיקרי, מיטרד הרעש-חוקי הרעש שהמבקשים מתייחסים אליהם אמורים למדוד את עוצמתו במקום הישמעו, ולא באזור המקור, ככל שנמדדה עוצמה זו. נטען כי המבקשים לא תמכו טענותיהם בדבר מיטרד הרעש בראיות מספיקות ובחוות דעת.

נספח ג' לכתב התביעה הנו סיכום פגישה מ 30.6.05 ביחידה האזורית לאיכות הסביבה בנוכחות יועץ אקוסטי מטעם עת"א ונציגים נוספים משתי העיריות.

...

.שוכנעתי, כי סעד אשר כאלה הן תכונותיו (שינוי מצב קיים להבדיל משימורו – ג' ב') לא יכול לבוא בגדריו של הליך לצו ביניים.

כן טוענים המבקשים כי אין קשר בין התביעה והבקשה דנן לבין העתירה המנהלית אותה הגישו בעלי עסקים נגד הערייה בגין אכיפה רשלנית של חוקי המנוחה ברחבי תל אביב הגורמת פגיעה בתחרות עסקית בעוד שבעניינינו מדובר בבקשה של דיירי הסביבה נגד המרכול בשל גרימת מטרדים ופגיעה באיכות חיים בעילות של עוולת הפרת חובה חקוקה ועוולת המיטרד.

כן טוענים כי הפעלת המרכול פוגעת באיכות חייהם, גורמת מטרדי רעש, מיטרדי איכות סביבה, מיטרדי ריחות ולכלוך, בעיות תחבורה ותנועה לתושבי השכונות.

...

בנוסף לאמור לעיל קיימות טענות סף שבשלן יש לדחות את הבקשה.

לפיכך, גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

לאור כל האמור לעיל נדחית הבקשה למתן צו מניעה זמני.