מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת מחלת מקצוע ופגיעה בעבודה עקב מיקרו טראומה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע, אשר עבד בתעשייה האוירית, להכיר בפגיעה בכפות ידיו ( CTS דו צדדי) כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן - החוק), על בסיס תורת המקרוטראומה ו/או מחלת מיקצוע.
במכתב הדחיה השני צויין כי "תביעה בגין מקרוטראומה CTS הוגשה על ידך בעבר – נדונה ונדחתה ולכן לא ניתן לידון שוב בתביעה מסוג זה". התביעה הוגשה לבית הדין ביום 20.2.18.
...
מהראיות שהוצגו בצירוף עדות התובע אנו קובעים שהוכח כי התובע עבד במשרה מלאה כאשר לפחות מחצית משעות העבודה (לפחות 4 שעות בממוצע ביום) עבד עם כלים רוטטים.
כללם של דברים - סבורים אנו כי חרף מחדליו של התובע ולמרות מיעוט הראיות הוכח כי במשך תקופה ארוכה (גם אם לא רצופה) התובע, אשר עבד בתעשייה האווירית, שימש בתפקיד מבנאי מטוסים ובתפקיד אותו כינה פלסטיקאי.
בנסיבות אלה, ולאור הקבוע בפריט 14 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד 1964 הוכחה לטעמנו תשתית עובדתית מספקת לצורך מינוי מומחה רפואי, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה של התובע, כפי שיפורטו להלן לבין הליקוי הנטען בכפות הידיים: התובע עבד בתעשייה האווירית משנת 1989 ועד שנת 2017, עת פרש לגמלאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

להערכת ד"ר תמיר מדובר ב"ארוע מכונן אחד שהיה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל" על רקע פגיעה מתמשכת בגב ובצואר במנגנון של מיקרו טראומה.
מר סעד הצהיר כי לבקשת התובע סייעה לו הנתבעת בהגשת תביעה לתגמולי מל"ל בגין מחלת מיקצוע, ורק במועד השימוע שנערך לתובע התברר כי הוא שינה על דעת עצמו את הטפסים המופנים לביטוח לאומי והסב אותם מתביעה למחלת מיקצוע לתביעה בגין תאונת עבודה.
מפסק דין זה עולה כי התובע הגיש לבית הדין שתי תביעות שאוחדו- באחת מהן טען לתאונת עבודה בהתאם לנסיבות המפורטות בתביעה דנן, ובשנייה טען לפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה.
לעניין זה אציין כי הגם שהביטוי "מקרוטראומה" הוזכר בחוות הדעת מטעם התובע, אין התובע סומך את תביעתו על איבחנה זו של המומחית מטעמו, אולי משום שגם בהתייחסותה של המומחית מטעם התובע למקרוטראומה היא מציינת מפורשות כי התאונה היא שהייתה "הארוע המכונן" בגינו ארעו ניזקי התובע, ואולי משום שהמומחית אינה מבהירה או מסבירה את הנחתה לעניין זה. יתר על כן, בחוות הדעת שהוגשה על ידי מומחה בית המשפט בתביעה דנן, ד"ר ליאור פז, הוא דוחה באופן מפורש את קביעת המומחית מטעם התובע כי התובע סבל ממחלת מיקצוע על רקע מקרוטראומה בשילוב עם ארוע מכונן.
...
לפיכך דינה של התביעה להידחות כבר בשלב זה. למעלה מן הצורך, אציין כי גם לו הייתי מקבלת את הטענה לתאונת עבודה או למיקרוטראומה הייתה התביעה נדחית בשל כך שהתובע לא הוכיח, לדעתי, קיומה של התרשלות מצדה של הנתבעת.
אחרי כל האמור לעיל- דינה של התביעה להידחות.
התובע ישלם לנתבעת סך של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים שאחרת יישא הסכום ריבית והצמדה עד למועד התשלום בפועל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בטופס התביעה לנתבע (נ/3), תיאר התובע את אופי עבודתו אשר גרמה לטענתו להתפתחות הקרע בכתפו הימנית בכך, שהוא נידרש ל "הרמה ומשיכה של בלוקי בניה, מילוי והרמת שקי חומר בניה, הרמת שקי מלט, תיקון והרמת משטחי עץ גדולים, הרמת ברזל, סידור בלוקים כבדים על משטחים, הורדת בלוקים מגובה". ב"שאלון למבוטח בגין מקרוטראומה –כתף" (נ/1), בפרק תאור סדר יום העבודה כתב התובע , כי "סדר יום העבודה שלי במפעל אינה קבועה באופן מדויק כל יום יחד עם זאת בד"כ יום העבודה מתחיל בהרמה ומשיכה של בלוקי בניה וסידורם, תיקון והרמת משטחי עץ גדולים, גריסת בלוקי בניה פגומים, הורדת בלוקים מגובה , הרמת שקי מלט... וברזל...". התובע גם ציין בטופס זה, כי הוא עבד 6 ימים בשבוע 8 שעות בכל יום.
דיון והכרעה סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר: ""פגיעה בעבודה"- תאונת עבודה או מחלת מיקצוע: "תאונת עבודה"- תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".
נקבע להלכה כי, על מנת להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה בדרך של מקרוטראומה, יש להוכיח, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.
...
לאחר שבחנו את הראיות שהובאו בפנינו ואת טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, לאור הנימוקים כדלהלן; גרסת התובע הובאה לפנינו בשאלון למבוטח (נ/1), בתצהיר עדות ראשית ובעדותו היחידה של התובע.
די באמור לעיל, כדי להגיע למסקנה שהתובע לא הוכיח את תביעתו, את משך זמן העבודה והיקף שעות העבודה בבלוקים, ולכן התביעה –נדחית.
לאור כל האמור לעיל במצטבר, לא עלה בידי התובע להוכיח כי ביצע תנועות חוזרות ונשנות במשך זמן ממושך שפעלו על כתפיו דווקא.
סוף דבר –התביעה להכרה בפגיעה בכתף ימין ממנה סובל התובע, על פי תורת מיקרוטראומה - נדחית בזאת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

עקב תנאי עבודתה של המערערת היושבת במשך שעות ארוכות ומזינה נתונים, תוך כיפופי ראש והזזת הראש פעמים רבות, הגישה המערערת תביעה להכיר בה כנפגעת עבודה על דרך המקרוטראומה.
בעקבות הליך בבית הדין לעבודה (ב"ל 58802-12-18), הוכרה פגיעה בעמוד שדרה צוארי כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה.
הועדה עיינה בחוו"ד הרפואית של ד"ר בשוראי מיום 13.03.2021, במינוי כמומחה מטעם בית הדין לעבודה, ולדעתו המצב היום הנו מצב של החמרה עקב מקרוטראומה של מחלה ניוונית הקשורה לגיל.
הועדה בחנה את תנאי עבודתה של המערערת, כפי שצוינו ב"פרטי התביעה": "מחלת מיקצוע יושבת במשך שעות ארוכות ומזינה נתונים. לכן מתכופפת ומזיזה את הראש רבות". בתאור "מהות המקרה" צוין בפרוקטול הועדה: "מחלת ע"ש צוארי כהחמרת מצב". הועדה עיינה במסמכים הרפואיים, והתייחסה בין היתר לבדיקת MRI עמוד שדרה צוארי מיום 14.5.2018, אשר הדגימה פריצות דיסק בגובה חוליות 5-6C, 6-7C. הועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית ופרטה טווחי תנועות עמוד שדרה צוארי בכיפוף, ביישור, בסיבוב לצדדים ובהטיה.
...
נוכח כל האמור שוכנעתי שהוועדה פעלה בהתאם לפסיקה שהתווה בית הדין הארצי בעניין סומך ושלם (בר"ע (ארצי) 74509-06-20 סומך – המוסד לביטוח לאומי, מיום 25.4.21; בר"ע (ארצי) 42016-03-21 שלמה שלם – המוסד לביטוח לאומי, מיום 1.7.21), ולא מצאתי טעות משפטית בפעולת הוועדה אשר קבעה שיש לייחס 20% מהנכות למחלה ניוונית הקשורה לגיל והוחמרה בעקבות חבלות קודמות בצוואר.
נדחית טענת המערערת שגיל לא יכול להוות גורם סיכון לקביעת קשר סיבתי חלקי, ואין לקבל את הטענה שהשיקול של גיל מהווה לכשעצמו טעות משפטית.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע, טבח בבי"ח כרמל, הגיש לנתבע תביעה להכרה בפגימה בגב כמחלת מיקצוע או כפגיעה בעבודה מכח תורת המקרוטראומה.
יסודותיה של פגיעה כזו, בדומה לפגיעה בעבודה הנם שניים - הארוע החצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל פגיעה כזו [(עב"ל (ארצי) 383/08 אדיבי- המל"ל, סעיף 9 לפסק הדין (18.11.2008) וההפניות שם].
...
בניגוד לטענת הנתבע, אנו סבורים כי התובע ועדיו נחקרו בעניינים הקשורים בציוד בו השתמש התובע במטבח ויש בצילומים כדי להמחיש את כיצד נראה הציוד ועל כן הם מתקבלים לתיק.
לפיכך, אנו קובעים שהתובע נדרש להתכופף בתדירות של פעם ביום לצורך יציקת תבשיל מסיר לסיר.
מנגד, לטענת הנתבע לא הונחה תשתית עובדתית לקיומה של פגיעה על דרך המיקרוטראומה ודין התביעה להידחות בשלב העובדתית.
נקדים ונאמר כי שוכנענו שהתובע הניח תשתית עובדתית לבחינת פגיעתו על פי תורת המיקרוטראומה והמצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו כטבח לבין הליקויים בגב מהם הוא סובל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו