בטופס התביעה לנתבע (נ/3), תיאר התובע את אופי עבודתו אשר גרמה לטענתו להתפתחות הקרע בכתפו הימנית בכך, שהוא נידרש ל "הרמה ומשיכה של בלוקי בניה, מילוי והרמת שקי חומר בניה, הרמת שקי מלט, תיקון והרמת משטחי עץ גדולים, הרמת ברזל, סידור בלוקים כבדים על משטחים, הורדת בלוקים מגובה".
ב"שאלון למבוטח בגין מקרוטראומה –כתף" (נ/1), בפרק תאור סדר יום העבודה כתב התובע , כי "סדר יום העבודה שלי במפעל אינה קבועה באופן מדויק כל יום יחד עם זאת בד"כ יום העבודה מתחיל בהרמה ומשיכה של בלוקי בניה וסידורם, תיקון והרמת משטחי עץ גדולים, גריסת בלוקי בניה פגומים, הורדת בלוקים מגובה , הרמת שקי מלט... וברזל...".
התובע גם ציין בטופס זה, כי הוא עבד 6 ימים בשבוע 8 שעות בכל יום.
דיון והכרעה
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר:
""פגיעה בעבודה"- תאונת עבודה או מחלת מיקצוע:
"תאונת עבודה"- תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".
נקבע להלכה כי, על מנת להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה בדרך של מקרוטראומה, יש להוכיח, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.
...
לאחר שבחנו את הראיות שהובאו בפנינו ואת טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, לאור הנימוקים כדלהלן;
גרסת התובע הובאה לפנינו בשאלון למבוטח (נ/1), בתצהיר עדות ראשית ובעדותו היחידה של התובע.
די באמור לעיל, כדי להגיע למסקנה שהתובע לא הוכיח את תביעתו, את משך זמן העבודה והיקף שעות העבודה בבלוקים, ולכן התביעה –נדחית.
לאור כל האמור לעיל במצטבר, לא עלה בידי התובע להוכיח כי ביצע תנועות חוזרות ונשנות במשך זמן ממושך שפעלו על כתפיו דווקא.
סוף דבר –התביעה להכרה בפגיעה בכתף ימין ממנה סובל התובע, על פי תורת מיקרוטראומה - נדחית בזאת.
