מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת מזכירה בגין CTS נדחתה בשל היעדר אירוע תאונתי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי המסמכים שבידנו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך ואשר הביאו ל CTS דו צדדי.
תיסמונת CTS יכולה להגרם מהקלדה מרובה ורציפה אך שוב בהיעדר תמיכה ע"י בדיקות עזר ובהיעדר מידע אודות אינטנסיביות ההקלדה (הרי כיום כל עבודה בעלת אופי משרדי אפילו שלי כרוכה בהקלדה לא מועטה אך מה שחשוב היא אינטנסיביות ורצף בדומה לקלדנית).
בעניינינו, התובעת לא עבדה כקלדנית כי אם מזכירה ומכאן שעל בית הדין לדחות את התביעה (לגבי ה- CTS נוכח תשובותיו של המומחה אשר לא קבע קשר סיבתי באופן ברור וחד משמעי ולגבי יתר הליקויים – נוכח שלילת קשר סיבתי מפורשת ע"י המומחה).
...
התובעת טוענת, כי נוכח הסבריו שלהמומחה הרפואי ונוכח קביעתו המפורשת כי קיים קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין פגיעת ה- CTS בשתי ידיה כי יש לקבל את התביעה ולהכיר בפגיעה זו כפגיעה בעבודה.
" ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (15.5.2007) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל (לא פורסם), וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המל"ל, פד"ע לד' 377)" בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת של המומחה שהוגשה בתיק ומכאן שדין התביעה בכל הנוגע ל – CTS להתקבל וטענות הנתבע בסיכומיו להדחות.
סוף דבר: התביעה מתקבלת בכל הנוגע ל- CTS.
אנו קובעים כי הפגיעה של התובעת בידייה (CTS דו"צ) הינן תוצאה של תאונת עבודתה על פי תורת המיקרוטראומה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הרקע העובדתי המערערת ילידת 1968, מזכירה במשרד רואי חשבון.
דיון והכרעה לאחר עיון בכתב העירעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין העירעור להדחות ואין טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הועדה.
פקיד התביעות הכיר בפגימה של כאבים בידיים.
אי לכך, בסמכות הועדה לקבוע את הקשר הסיבתי בין הפגימות הנטענות – CTS ופיברומיאלגיה – ובין ארוע התאונה.
ניתן היום, ב' טבת תשפ"ב, (06 דצמבר 2021), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.
  על יסוד האמור, שוכנעתי שקביעת הוועדה השוללת קשר סיבתי בין תסמונת תעלה קרפלית ובין התאונה, היא מסקנה רפואית מנומקת, הנסמכת על התיעוד הרפואי ושיקול דעתה המקצועי של הוועדה.
אי לכך, אין מקום שבית הדין יתערב בקביעה זו, ודין טענות המערערת להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בפנינו תביעתה של הגברת ליליה אטנלוב (להלן: "התובעת") כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכיר במחלת ה- CTS בכפות ידיה של התובעת, כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה, בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
כעולה ממכתב הדחיה מיום 26.07.20,ששלח הנתבע לתובעת, לטענתו, על פי המסמכים לא הוכח קיום ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה, אשר הביאו למחלתה והוסיף כי מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתה לבין תנאי עבודתה והמחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה .
נקדים ונאמר, כי לאחר שבחנו את הראיות שהובאו בפנינו ואת טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות, לאור הנימוקים שלהלן; על פי גרסת התובעת, בכתב התביעה ובתצהירה, במסגרת תפקידה כמזכירת וועדות רפואיות, במרבית שעות העבודה כ-6 שעות ביום לכל הפחות, הייתה מקלידה פרוטוקולים של ועדות רפואיות, באופן אינטנסיבי וברצף.
לאור כל האמור לעיל הגענו למסקנה כי התובעת לא הניחה תשתית עובדתית לתורת המקרוטראומה ביחס לפגיעה בכפות ידייה, וזאת בהיעדר תנועות חוזרות ונישנות ברצף, הזהות במהותן של מפרקי אצבעות וכפות ידיה.
...
נקדים ונאמר, כי לאחר שבחנו את הראיות שהובאו בפנינו ואת טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, לאור הנימוקים שלהלן; על פי גרסת התובעת, בכתב התביעה ובתצהירה, במסגרת תפקידה כמזכירת וועדות רפואיות, במרבית שעות העבודה כ-6 שעות ביום לכל הפחות, הייתה מקלידה פרוטוקולים של ועדות רפואיות, באופן אינטנסיבי וברצף.
לאור כל האמור לעיל הגענו למסקנה כי התובעת לא הניחה תשתית עובדתית לתורת המיקרוטראומה ביחס לפגיעה בכפות ידייה, וזאת בהעדר תנועות חוזרות ונשנות ברצף, הזהות במהותן של מפרקי אצבעות וכפות ידיה.
סוף דבר – התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

השתלשלות ההליכים בתיק: ביום 20.8.20 הגישה התובעת תביעתה לבית דין זה, במסגרתה עתרה היא להכיר במחלת ה- CTS בכפות ידיה, כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה, וזאת בעקבות מכתב הדחייה מיום 26.7.20 ואשר על לפיו על פי המסמכים לא הוכח קיום ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה, אשר הביאו למחלתה וכי מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתה לבין תנאי עבודתה והמחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
ביום 10.11.21 ניתן פסק דין במסגרתו דחה בית הדין את תביעת התובעת בנימוק כי התובעת לא הניחה תשתית עובדתית לתורת המקרוטראומה ביחס לפגיעה בכפות ידייה, וזאת בהיעדר תנועות חוזרות ונישנות ברצף, הזהות במהותן של מפרקי אצבעות וכפות ידיה.
תשובה ב': על פי התאור העובדתי, התיק הרפואי, התובעת עוסקת החל מתאריך 3/2016 ועד לתאריך 31.12.2020 כמזכירת ישיבה בחברת מנפאואר, ובמסגרת זו נדרשה להקליד פרוטוקולים של הוועדות הרפואיות.
...
ביום 9.12.21 הוגש ערעור על ידי התובעת לבית הדין הארצי לעבודה בנימוק כי יש לבטל את פסק דינו של בית הדין האזורי ולהורות כי המערערת הצליחה להוכיח תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה אשר מצדיקה מינוי מומחה, וכן להורות על החזרת עניינה של המערערת לבית הדין האזורי לעבודה על מנת להורות על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה או כף יד. לאחר שני דיונים שהתקיימו בבית הדין הארצי לעבודה, נתן בית הדין הארצי פסק דין ביום 13.4.22 כדלקמן: "...לאחר שעיינו בכל חומר התיק ושקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. שוכנענו כי התשתית העובדתית העולה מחומר הראיות (לרבות עדותה של העדה מטעם המוסד) מהווה, גם אם מדובר במקרה גבולי, תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה ומצדיקה מינוי מומחה רפואי. התשתית האמורה מלמדת כי המערערת הקלידה פרוטוקולים של הוועדות הרפואיות לאורך כשש שעות ביום, כאשר בכל אחת מהשעות ליוותה את הוועדה ביחס לשלושה-ארבעה מבוטחים שונים, ובנוגע לכל אחד מהם נדרשה להקליד משך 5-7 דקות רצופות לפחות. מדובר ברצף מספיק בנסיבות העניין, גם אם כאמור מדובר במקרה גבולי. לא מצאנו כי יש רלוונטיות בקשר לכך למטלות נוספות שנדרשה המערערת לבצע דוגמת הכנת התיקים וסגירתם, שכן מטלות אלה בוצעו לפני שש השעות האמורות או לאחריהן, ולא במהלך דיוני הוועדות עצמן." ביום 4.5.22 מונה ד"ר דוד יפה, מומחה בכירורגיה אורטופדית/כירורגיה של כף היד, לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, וזאת על סמך העובדות שנקבעו ע"י בית הדין, כדלקמן: "א. התובעת ילידת 1985.
לאחר עיון בבקשה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאנו כי במקרה שבפנינו התקיימה סיבה כלשהי המצדיקה מינוי מומחה רפואי אחר, שכן עיון בחוות דעתו של ד"ר דיויד יפה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה, אין להסיק, כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה והתובעת לא הוכיחה שאסכולה זו עומדת בניגוד להלכה הפסוקה.
משכך, מתקבלת הבקשה באופן חלקי בלבד כך שהבקשה למינוי מומחה רפואי אחר נדחית בזאת ובית הדין נעתר לבקשתה החלופית של התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה להכיר בפגיעה של תיסמונת התעלה הקארפלית בשתי כפות ידיה של התובעת וכן בפגיעה בעמוד השידרה צוארי כתאונות עבודה ו/או מחלת מיקצוע על פי עיקרון המקרוטראומה.
כמו כן, התובעת הגישה לנתבע תביעה בגין תיסמונת התעלה הקארפלית עקב פגיעה בשתי כפות ידיה.
על פי התאור העבודתי והתיק הרפואי התובעת עבדה משנת 1993 כמזכירה רפואית וכמנהלת לישכה כאשר עד שנת 1999 מרבית עבודה היתה מתבצעת בכתיבה ידנית והחל משנת 1999 עם מעבר למערכת ממוחשבת התובעת הקלידה בין 30-40 שעות בשבוע כלומר כ-8 שעות יומיות.
תשובה ג': לא ניתן לשלול קשר בין עבודת ההקלדה כמצוין בסעיף העובדתי לבין תיסמונת התעלה הקארפלית ממנה אובחנה כסובלת בידיים דו צדדי אולם לא ניתן לזהות ארוע מסוים שהביא להופעת הבעיה.
תשובה ד': לאור העידר גורמי סיכון יש קשר בין המצב הקיים לעבודת התובעת ולקבוע כי עבודתה גרמה לה לפגיעה, Injury, במנגנון של מקרוטראומה.
בדיון בבית הדין ביום 19/6/12 ביקשה ב"כ התובעת כי יינתן פסק דין המכיר בליקוי ה-CTS דו צדדי ולדחיית התביעה בגין הפגיעה בצואר וזאת מבלי לקבל את טענת הנתבע בדבר אי קיומה של תשתית עובדתית לעניין הצואר, שכן עניין זה כבר הוכר על ידי בית הדין בהחלטה להעביר את עניינה של התובעת למומחה.
...
לאור האמור לעיל – אני קובעת, כי התובעת לקתה התסמונת התעלה הקרפאלית דו צדדית בשתי ידיה וכי מדובר כאן בתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה.
בנסיבות אלה התביעה בגין הפגיעה בעמוד שדרה הצוואי – נדחית בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו