הרקע לחתימת הסכם זה הוא הסכם קבוצי (מסגרת) במיגזר הצבורי שנחתם כשנתיים קודם לכן ביום 17.4.2008, אשר שינה את שיטת עידכון הגימלאות של עובדי המדינה המבוטחים בפנסיה תקציבית, והמיר את העידכון שהיה קבוע בחוק לעידכון בהצמדה למדד המחירים לצרכן.
בכל הנוגע לסמכות העניינית טען ארגון המורים כי הפורום המתאים והנאות לשמיעת ההליך היה והנו בית הדין האיזורי לעבודה במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי, ולא הליך של תביעה כספית או תביעה ייצוגית; נקודת המוצא של בית הדין האיזורי לפיה הסתדרות המורים היא האירגון היציג של עובדי הוראה שהם עובדי מדינה שגויה, שכן עניין זה טרם הוכרע; מדובר בסוגיה קיבוצית, שמקורה בהסכם קבוצי שנחתם עם ארגון עובדים אחר, ובו פגיעה בזכויות ארגון עובדים ובחבריו, וסוגיה כזו צריכה להתברר בדרך של בקשת צד בסכסוך קבוצי; בית הדין היתעלם מהליכים שבהם ארגון המורים זוכה בכספים לטובת חבריו [ס"ק (ת"א) 173/04 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים - משרד האוצר (3.3.2010); ס"ק 303/07 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובסמינרים ובמכללות – מדינת ישראל משרד החינוך (6.9.2011)].
אשר לזהות הצדדים – על פי סעיף 24(א)(2) לחוק נידרש שארגון העובדים יהיה כשיר מבחינה משפטית להיות צד להסכם קבוצי מיוחד בחוק הסכמים קבוציים; ארגון המורים אינו ארגון עובדים יציג בשירות המדינה, וכך נקבע בפסיקה עקבית של בית הדין לעבודה; לפיכך, נוכח העובדה כי ארגון המורים אינו ארגון יציג של עובדי הוראה בשירות המדינה, ולמערערים אין כל מעמד כצד להסכם קבוצי – לא מיתקיים מבחן זהות הצדדים.
...
בהליכים אלה, למרות שהועלו טענות סף על ידי המדינה והסתדרות המורים, ניתנו פסקי דין לגופם של דברים; בהתאם לפסיקה, הוכרה זכותו הלגיטימית של ארגון המורים לעתור לבית הדין בעניין זכויות הארגון וחבריו גם מכוח הסכם שהארגון אינו צד לו; ללא קשר לשאלת היציגות (שבה כאמור שגה בית הדין האזורי), ארגון המורים מהווה ארגון עובדים שדלתות בית הדין אמורות להיות פתוחות בפניו לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקתם של חבריו, עובדים פעילים או גמלאים; בהתאם לפסיקה [עס"ק (ארצי) 08 - 17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מלון כנען ספא קופת חולים מאוחדת (9.2.2011)] הפרשנות הנכונה של סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן – חוק בית הדין לעבודה או החוק) כוללת רק את היות הצד ארגון עובדים או מעסיק ולא כוללת גם את דרישת היציגות; בהתאם לפסיקה, יש לקבוע את הסמכות העניינית על פי המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת ועל פי מהות העילה, ומבחנים אלה מובילים למסקנה חד משמעית כי מוקנית סמכות עניינית לבית הדין לעבודה; פסיקת בית הדין יוצרת מעגל שוטה, שכן מחד ארגון המורים והגמלאים אינם יכולים להגיש הליך משפטי ומאידך ארגון המורים גם אינו יכול להכריז על סכסוך עבודה, ובכך נפגעות זכויות ארגון המורים וזכויות החברים בו.
ארגון המורים הוסיף וטען כי בית הדין האזורי שגה בכך שאפשר להסתדרות המורים להעלות את טענתה לסילוק על הסף, נוכח העובדה שבתגובתה המקורית הודתה בזכות ארגון המורים והגמלאים החברים בו לקבל את תקציב הרווחה במסגרת העמותה שהוקמה על פי דרישת משרד האוצר; לא היה מקום לדון בטענות לסילוק על הסף נוכח העובדה שהדיון כבר החל ואף קוים הליך גישור, וכן בשל התנהלות בחוסר תום לב של המדינה והסתדרות המורים.
לטעמנו, לא יכול להיות ספק כי נוכח זהות הצדדים – ארגוני העובדים והמעסיקה, ומהות המחלוקת – זכויות גמלאים הנובעות מהסכם קיבוצי וטענה לפגיעה בזכות ההתארגנות - הערכאה שבה יש לברר את חילוקי הדעות היא בית הדין לעבודה.
אשר להתאמת המחלוקת להתברר בהליך של סכסוך קיבוצי - בנסיבות הייחודיות של מערך יחסי העבודה במערכת החינוך, ועל פי אמות המידה שנקבעו בעניין תעש, שוכנענו כי יש מקום לבירור טענות אלה של ארגון המורים בהליך של בקשת צד בסכסוך קיבוצי, ולא היה מקום לסילוק על הסף של בקשת הצד שהגיש ארגון המורים.
כללו של דבר: בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנדון, בהתחשב במערך יחסי העבודה הייחודי במערכת החינוך ובעילות בקשת הצד, שוכנענו כי לא היה מקום לסלק על הסף את בקשת הצד.
