תביעת מהגר עבודה נגד מעסיק בגין הפרשי שכר ופיצויי פיטורים

לפנינו תביעת התובע, מהגר עבודה מאריתריאה, לתשלום פצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות בגין תקופת עבודתו וסיומה בעסק לאיטום מבנים במרכז הארץ.

ההליך בבית הדין התביעה דנן לא הוגשה מלכתחילה נגד הנתבע, אלא כנגד הנתבעת וחברה נוספת – תורג'מן חברה לבניין בע"מ. ביום 10.10.18, התובע ביקש לתקן את כתב התביעה ולהחליף את חברת תורג'מן בנתבע, לאחר שמצא לטענתו, לאחר חקירה, כי האחרון מעסיקו בפועל.

בהתאם לפסיקה, מעסיק שבחר ביודעין להעסיק מהגר עבודה ללא אשרת עבודה, חזקה עליו שידע מראש כי תקופת העבודה מוגבלת עד מעצרו של העובד בגין שהייה בלתי חוקית, וניתוק ההיתקשרות בין הצדדים בנסיבות אלה, בשל מעצרו של העובד ע"י רשות ההגירה, מזכה את העובד בפיצויי פיטורים[footnoteRef:36].

סוף דבר בנסיבות אלה, הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 21,870 ₪ (קרן), לפי הפרוט שלהלן: הפרישי שכר ענפי בסך 3,720 ₪; שכר עבודה בסך 4,113 ₪; פצויי פיטורים בסך 8,075 ₪; פדיון חופשה בסך 570 ₪; דמי חגים בסך 1,392 ₪; על הסכומים הנ"ל יתוספו הפרישי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.17 ועד לתשלום המלא בפועל.

...

כאמור לעיל, לא קיבלנו את טענותיו של התובע לגבי גובה השכר השעתי שסוכם עמו וככלל מצאנו כי רכיבי השכר שפורטו בתלושי השכר שולמו לתובע.

בכל מקרה, גם אם תלושי השכר לא נערכו בצורה מלאה על פי הוראות חוק הגנת השכר, לא מצאנו להטיל את האחריות לכך על הנתבע.

סוף דבר בנסיבות אלה, הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 21,870 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן: הפרשי שכר ענפי בסך 3,720 ₪; שכר עבודה בסך 4,113 ₪; פיצויי פיטורים בסך 8,075 ₪; פדיון חופשה בסך 570 ₪; דמי חגים בסך 1,392 ₪; על הסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.17 ועד לתשלום המלא בפועל.

לפני בית הדין מונחת תביעת התובע, מהגר עבודה מתאילנד, נגד מעסיקו לשעבר בישראל, חב' עינב הובלות וחקלאות בע"מ (להלן: "הנתבעת"), שבמסגרתה ביקש לחייב את הנתבעת בהפרש שכר מינימום, פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי כלכלה, הפרשה לקרנות פנסיה, תוספת ותק ומענק שנתי.

...

על כן, התביעה בגין תוספת ותק – נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, הסכומים הבאים: (א) סך של 17,364 ₪ בגין פיצויי פיטורים.

התביעה הנה לפצוי בגין העסקה פוגענית שלא בתום לב, תביעה לזכויות קוגנטיות, הפרישי שכר, חופשה, השלמת פצויי פיטורים, החזר נכויים, כספי זכויות פקדון, פיצוי על אי מתן הודעה על תנאי עבודה ופצוי על אי מתן תלושי שכר/תלושים לא תקינים.

טענות התובעים – עניינה של התביעה בהעסקת מהגרי עבודה תוך כבילתם באופן חריג למעסיק, בצילו של שטר חוב בסכומי עתק, תוך פגיעה בזכויות קוגנטיות ותוך הפרת חובת תום הלב בקיום יחסי העבודה.

יש לדחות את התביעה להשלמת פצויי פיטורים משאין חולק כי התובעים נטשו את העבודה, וזאת על מנת לעבוד אצל מעסיקים אחרים בתשלום גבוה יותר ו"בשחור".

בהתאם להחלטת הרשות, משרד העבודה הפעיל את סמכותו וביום 11.10.18 שלח לנתבעת התראה מנהלית בגין הפרה זו. בהחלטת הרשות נקבע כי אין בקבלת הבטוחות בנסיבות העניין כשלעצמן כדי להתיר את מעבר התובעים לענף התאגידים, כך: "יחד עם זאת כאשר אני רואה שהסנקציה שהוטלה בגין הפרה זו על ידי משרד העבודה, בהתאם לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד ולפיה מדיניות האכיפה שלה היא התראה מינהלית בלבד, וכאשר אני רואה כי בפועל העובדים לא נדרשו לפרוע את השיטריות, אלא ההליכים בוטלו, והעובדים נשארו בישראל מאז שעזבו את עבודתם בחברה בשנת 2017 וכן בהיתחשב בטענות החברה לפיהם היא פעלה למנוע הישנות מקרים אלו, וההוכחות שצרפה בעיניין פיטורי עובד החברה בטורקיה, האחראי ללקיחת השיטריות והגשת תביעה נגדו, אין אני יכול לראות בהפרה זו, כשלעצמה, הפרה אשר בעקבותיה יש להתיר מעבר העובדים הזרים לענף תאגידי הבניין, בנגוד למדיניות הממשלה על כלל השלכותיה". אין בהחלטה על הטלת ההתראה המנהלית בלבד ואין בהחלטת הרשות כדי להכריע בקביעתנו לפסיקת פיצויים.

...

התוצאה – התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעים תוך 30 יום מהיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים הבאים : לתובע 1 – פיצוי בגין החתמת התובע על שטרי חוב שלא כדין – 18,000 ₪.

על אף שהתובעים מיוצגים פרו בונו ע"י הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד עבור כל התובעים בסכום כולל של 12,000 ₪.

המשיבה, מהגרת עבודה, אזרחית מדינת "הודו", הגישה נגד המבקשת תביעה לתשלום זכויות המגיעות לה, על פי הטענה, בגין תקופת עבודתה אצל אימה של המבקשת גב' ג'ולייט ברדה ז"ל (להלן: המנוחה) וסיומה ובכלל זה: הפרישי שכר מינימום, הפרשות לפנסיה, פצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית ודמי חגים בסכום כולל של 19,235 ₪.

גם שאלת אחריותה של המבקשת, כמעסיקה במשותף או כיורשת על פי דין, צריכה להתברר לאחר דיון מקיף והכרעה עובדתית ומשפטית.

...

ובוודאי שבשלב הנוכחי,אין בידי לקבוע כי התביעה מופרכת.

לאור המקובץ לעיל, ובשים לב גם לסכום התביעה שאינו מופרז כלל (19,235 ₪) הגעתי לכלל מסקנה כי מקרה זה אינו אחד מהמקרים המעטים והבודדים שבהם כן תוטל הפקדת ערובה על התובע, ודין הבקשה להפקדת ערובה להידחות.

סוף דבר- הבקשה נדחית.

לפנינו תביעת התובע, מהגר עבודה, לתשלום שכר עבודה וזכויות סוציאליות נוספות בגין תקופת עבודתו וסיומה אצל הנתבעת.

ההליך בבית הדין התובע הגיש את תביעתו תחילה נגד הנתבעת, מנהלה מר לאנס ויאצ'סלב (להלן: "מר ויאצ'סלב"), ונגד הסתדרות עובדי הבניין.

נסיבות הפסקת העבודה – התביעה לחלף הודעה מוקדמת ולפצוי בגין העידר שימוע לטענת התובע כעבור חצי שנה מתחילת עבודתו התייעץ עם עובדים ותיקים יותר, ומעיון בתלושי שכרו אלה הפנו את תשומת לבו כי שכרו אינו משולם כדין ולא מופקדים עבורו כספים לפנסיה ולפיצויים.

התובע הסתפק בהפניה לנספח ד' לכתב התביעה ולנספחי ת-ד' לתצהירו, ובעדותו בפנינו הבהיר לראשונה כי למעשה הוא עותר גם לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, נוסף על הפרישי שכר.

(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בנגוד להוראות סעיף 1, או המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בנגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה).

לפיכך, התובע זכאי לחלף הפקדה לתגמולים ולפיצויים בסך 7,336 ₪ לפי הפרוט שלהלן: תגמולים 5,600 ₪ (השכר המבוטח) X 10 חודשים X 7.1% = 3,976 ₪ פיצויים 5,600 ₪ (השכר המבוטח) X 10 חודשים X 6% = 3,360 ₪ דמי הבראה התובע עתר לקבל דמי הבראה בטענה כי הוא פוטר מעבודתו לפני סיום שנת עבודה כדי להיתחמק מלשלם את זכויותיו.

...

בהתאם לסעיף 26א לחוק הגנת השכר, מצא בית הדין כי מעסיק מסר לעובד ביודעין תלוש שכר שלא נרשמו בו הפרטים הנדרשים, כולם או חלקם, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצוי לדוגמה, ללא הוכחת נזק.

בשים לב כי הנתבעת הנפיקה תלושי שכר לתובע, והתובע אישר כי השכר ששולם לו תאם את הסכומים המפורטים בתלושי השכר[footnoteRef:17], לא מצאנו ראיה לכך כי לתובע לא נמסרו תלושי שכר לכאורה.

נוכח האמור לא מצאנו הצדקה לפסיקת פיצוי ברכיב תביעה זה. סוף דבר בנסיבות אלה, הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 10,937 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן: פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה בסך 5,000 ₪; פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לפנסיה ולפיצויים בסך 7,336 ₪; שי לחג בסך 500 ₪; סה"כ 12,836 ₪ בניכוי 1,899 ₪ ששולמו לאחר הגשת התביעה = 10,937 ₪ על הסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.5.2019 ועד למועד התשלום המלא בפועל.