מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת מדריך כושר להכרה בפגיעה בעבודה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

התובע הצהיר כי כתוצאה מהתאונה הוא לא עבד משך 5 חודשים רצופים, כי ועדה רפואית של המל"ל קבעה לו 10% נכות בשל ירידה בכושר הראייה בעין שמאל, כי הוא הוכר כנפגע תאונת עבודה ושולמו לו דמי פגיעה בהתאם.
ראו: מ' ויסמן, תביעות רשלנות בנזיקין, הוצאת שנהב 2003, עמ' 429-469 והאסמכתאות המובאות שם. על המעביד לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, לשיטות עבודה נאותות, לספק חומרים, ציוד וכלי עבודה מתאימים ובטוחים, להדריך את עובדיו, להזהירם מפני הסיכונים הכרוכים בעבודתם ולפקח עליה תוך נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים.
במסגרת פסיקה מנחה בנושא, ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי (מיום 8.6.95) קבע בית המשפט: " נכות רפואית בשיעור מסוים יכולה להשפיע על יכולת התיפקוד של תובע פלוני בשיעור גדול יותר מאשר על תובע אלמוני, הן בהיתחשב במקצועו, והן משום שלתובע האחד מובטח מקום עבודה שבו יוכל להתמיד בעבודתו, על-אף נכותו, ולתובע האחר - אין מובטח מקום עבודה. יש חשיבות למצב התעסוקה בשוק, וכן לגורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על כושר הישתכרותו של התובע בנכותו". בבוא ביהמ"ש לבחון את הנכות התפקודית ואת הגריעה מכושר הישתכרותו של נפגע בתאונה, הוא מתבסס בראש ובראשונה על שיעור נכותו הרפואית, מהות הנכות והשלכותיה ועל נתונים שונים של הנפגע, ובין היתר גילו, השכלתו, כישוריו, משלח ידו, עסוקו לפני התאונה ואחריה, האפשרויות שעומדות בפניו לנתב בעתיד את עסוקו במומו, הגריעה בפועל מהשתכרותו בעקבות התאונה וכן מידת השפעתה של נכותו הרפואית על היכולת לעסוק במקצוע בו עסק לפני התאונה והימצאותו של מקום עבודה שבו מובטח כי הנפגע יוכל להמשיך ולעבוד.
...
אשר על כן, אני קובע לאמץ חוות דעת המומחה ולהעמיד את הנכות הרפואית של התובע בגין התאונה, על שיעור של 14.5%.
בהתחשב ברצף התעסוקתי של התובע, סוג העבודות והשכלתו הבסיסית, אני קובע שלא לחרוג מבסיס הפסד ההשתכרות החודשי בחישוב אובדן ההשתכרות לעתיד, כדלקמן: התובע יליד 8 מרץ 1985.
סיכום ראשי הנזק: הפסד שכר לעבר 95,115.62 ₪ הפסד שכר לעתיד 195,858.79 ₪ פנסיה 36,371.84 ₪ עזרת צד ג' 10,000 ₪ כאב וסבל 60,000 ₪ סה"כ: 397,346.25 ₪ ניכויי מל"ל: 32,105.68 ₪- סה"כ נזק לאחר ניכויים: 365,240.57 ₪ סוף דבר לאור כל המקובץ לעיל, הריני מעמיד את נזקיו של התובע על סכום כולל של 365,240 ₪ (במעוגל).

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הארוע התאונתי לו טוענת התובעת: כמפורט ברקע העובדתי, בתקופה הרלבנטית לתביעה, עבדה התובעת כרכזת הדרכה בחברת 'צעד קדימה טיולים בע"מ'.
בהעדר תעוד במסמכים הרפואיים הסמוכים לארוע אודות הארוע, או בהעדר סמיכות זמנים בין אי הכושר לפגיעה, אין בעניינינו כדי לגרוע מגירסת התובעת: הנתבע עמד על שורה של טעמים שתומכים לדידו בכך שלתובעת לא ארע כל ארוע תאונתי ב - 2.4.19 וגירסתה אודותיו היא מאוחרת, הועלתה בדיעבד, במטרה להקנות לה זכות תביעה יש מאין.
אשר לסיבה בגינה לא חתם המעסיק תחילה על טופס התביעה של התובעת להכרה בארוע מיום 2.4.19 כפגיעה בעבודה, מעדותו בפנינו עולה בבירור כי היא הייתה סיבה טכנית בלבד, כשלאחר בירור שנערך על ידו, הוא עשה כן באופן שממילא מרפא את הספק שהתעורר עת סרב המעסיק בהתחלה לחתום על הטופס.
...
על רקע האמור הוגשה התביעה שלפנינו.
ובהינתן הראיות האובייקטיביות בהן תמכה התובעת גרסתה בדבר קרות האירוע והן – עדותו של העד שנכח בעת האירוע (מר כחלון) ועדותו של המנכ"ל מר רכט, לא מצאנו כי גרסתה של התובעת בדבר התרחשות האירוע נפגמה.
לפיכך, לאור ראיות אובייקטיביות התומכות בגרסת התובעת בדבר קרות אירוע תאונתי מ – 2.4.19, שאפשר שהוא שהסב לה את הפגיעה בגבה ולאור הסבריה של התובעת שמצאנו כאמינים ומשכנעים לכך ש'בזמן אמת' לא ידעה היא לקשר בין התסמינים אותם חוותה לאירוע - אין בטעמים עליהם עמד הנתבע כדי לשמוט את הקרקע להכרה באירוע התאונתי מיום 2.4.19 כאירוע תאונתי בעבודה.
סוף דבר: לאור המפורט לעיל, עלה בידי התובעת להוכיח קרות אירוע תאונתי בעבודה מ-2.4.19 לרבות באמצעות ראיות אובייקטיביות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

משנת 2001 עד שנת 2016 עבד כמדריך ובודק מנופים בשטח –התקופה הרלוואנטית לעניין התביעה.
תשתית נורמאטיבית סעיף 84א לחוק קובע: (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן היתקיימו כל אלה: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה.
...
נוסף לכך, אין בידי לקבל אף את טענת התובע כי יש לכלול גם את הזמן בו לא עסק בבדיקת מנופים כזמן של עבודה ברעש, מאחר שהנתון אודות חשיפה לרעש של 86 דציבלים קשור לעבודתו כבודק מנופים וכתוצאה מהרעש הנובע מהמנופים.
במקרה דנן, לאחר שבית הדין התרשם ממכלול הראיות המסקנה היא כי התובע כלל לא הרים את הנטל הראשוני להוכיח את מספר שעות העבודה בסביבת רעש בערכים של 86 דציבלים.
מאחר והתובע לא עמד במשוכת הרף הראייתי ולא הוכיח תשתית עובדתית, לפיה עבד ברעש מזיק כפי הגדרתו בתקנות עבודה ברעש, הרי שהתביעה נדחית כבר בשלב זה, מבלי שנדרש למנות מומחה רפואי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הלכה היא כי על מנת להכיר בפגיעה בעבודה על דרך של מקרוטראומה יש להוכיח: "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הנה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהנן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובילבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (ר' עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999)(להלן: "עניין יניב"), ר' גם עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף עובדיה דב"ע לו 213 (2000)).
גם עיון בחקירתו הנגדית של התובע, מעלה כי אישר את מה שנירשם במסמכים שפורטו לעיל וכן תיאר סדר יום מיגוון: "לפי השאלון אתה מגיע למשמרת בשעה 07:00 ויש תדריך בוקר והוראות בטיחות, אח"כ בדיקת ציוד ורכבים?ת.כן. ש.לאחר מכן יש לימודים עיוניים ומבצעיים עד הצהריים. (מקריאה מסעיף ב' 2) ת. מאשר, רק מבקש להוסיף שברגע שמבצעים את המשמרת, יש כל שנייה ארוע. אנחנו נמצאים בפעילות מבצעית כל הזמן. ש.ומשתיים עד ארבע יש לכם מנוחה?ת.היתה תקופה. בשנים הראשונות היתה מנוחת צהריים אבל זה השתנה בשנים האחרונות. ש. ואז יש אימון עיוני ומעשי נוסף, כולל אימון בחדר כושר. ת. כן. ש.ואז מהשעה 19:00 ועד 04:00 לפנות בוקר אתם בכוננות לילה. ת. כן. ש.כאשר יש יציאות לאירועים לפי קריאה. ת. כן. ש.עבודה פיזית אבל מאוד מגוונת לפי מה שעוז אומר, ללא תנועות חוזרות ונישנות, יש הוצאת ציוד. ת. אני 10-11 שנים כבאי. בשנתיים הראשונות הייתי מוסמך למפקד צוות שזה משהו שלא היה לו תקדים באף מקום. ש.גם המפקד שלך לא מציין שהיית מפקד צוות. ת. אני יכול להביא לך מסמכים על זה. אני מציין את זה כי כל ארוע אתה מקבל את הפעמון, רץ לכבאית, עולה לכבאית, מניע, נוסע, יורד מהכבאית, אתה עושה כל ארוע את אותו דבר, כל הזמן את אותו דבר, כל ארוע. " ר' עמ' 3 שורות 1-10.
משכך לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל התובע להכיר בפגיעות של התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק ,במסגרת עבודת התובע ככבאי ולוחם אש. משכך התביעה נדחית.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנו את מכלול הראיות וטענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית לפגיעה לפי תורת המיקרוטראומה במסגרת עבודת התובע ככבאי ולוחם אש. עיון בתצהיר ובתביעת התובע מעלה כי אין בהם פירוט בדבר מהות הפעולות החוזרות ונשנות אותן ביצע התובע במהלך עבודתו.
משכך לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל התובע להכיר בפגיעות של התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק ,במסגרת עבודת התובע ככבאי ולוחם אש. משכך התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעות מאוחדות, להכיר בפגיעה בגב, בכתפיים ובברך שמאל של התובע, מדריך כושר וקרב מגע, כפגיעות בעבודה לפי תורת המקרוטראומה.
דיון והכרעה בהתאם להלכה הפסוקה, תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה הוא: "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע..." (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529, 533 (2000).
...
הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות.
בענייננו, לאחר ששקלנו את הראיות ואת טענות הצדדים שוכנענו כי לא עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית מספקת לפי תורת המיקרוטראומה.
התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו