תביעת מבטחת נגד קבלן, מנהל ומהנדס בגין נזק לטרקטור

חוות דעת מר אופיר בן עזרא: חוות הדעת מתייחסת לאחריותו של המפקח לליקוים, ומצביעה על העבודות שיש לבצע בגין ניזקי הרטיבות שנקבעו בחוות דעת פיירוביץ, הכוללות בעיקר פירוק והתקנה מחדש של ריצוף, ועלותן מסתכמת בסך של 299,384 ש"ח (כולל מע"מ).

בעניינינו, לפי ההסכם הנתבעת נטלה על עצמה מחויבות רחבה למדי, הכוללת התחייבות לוודא כי העבודה מתבצעת על ידי הקבלנים לפי ההסכמים איתם, ניהול של הבנייה, פקוח על עבודות קבלני המשנה ותאום עבודתם במהלך הבנייה וכדומה (ראו, הציטוטים מההסכם בפיסקה 1 לעיל).

עוד אציין, כי לא מצאתי כל ממש בטענת הנתבעים בסיכומיהם, כי העובדה שהתובעים הסכימו לדחיית התביעה נגד קבלן האינסטלציה וקבלן האיטום מהוה הודאת בעל דין ביחס לעילת התביעה כלפי הנתבעים.

בהנתן שהתובעים ביצעו עבודות מסוימות לאחר המסירה, אשר כללו נוכחות של טרקטור באיזור בו מותקן הצנור (גם אם לטענת התובעים לא נעשו על ידו עבודות שיכלו לגרום לפגיעה בצנור), הרי שטענת הנתבעים אינה "תלושה מהאויר". בנסיבות אלו, ובהיתחשב בכך שהתובעים הם הנושאים בנטל ההוכחה, לא ניתן לקבוע כי יש לנתבעים אחריות לליקוי במרזב.

בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט – אשר אימץ בעיניין זה בעיקרה את חוות דעת מומחה התביעה – עלות החלפת הריצוף היא כדלקמן (על סכומים אלו יש להוסיף 10% בגין פקוח הנדסי וכן מע"מ): קומת המרתף – 48,000 ש"ח; קומת הקרקע – 123,000 ש"ח; הקומה העליונה – 14,350 ש"ח. בחקירתו אישר המומחה, כי התימחור שנעשה על ידי מומחה התביעה, 410 ש"ח למ"ר, הוא נמוך מידי, ולטעמו יש לתמחר לפי 600 ש"ח למ"ר (עמ' 17 לפרוטוקול).

כך או אחרת, אין מניעה כי בית המשפט יקבע ממצא עובדתי הפועל לטובת בעל דין גם אם בעל הדין טען במשפט כי יש לקבוע ממצא אחר (השוו, ע"א 279/89 הסנה חברה ישראלית לביטוח נ' דמתי, פ"ד מז(3) 156 (1993)).

...

בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעים שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח. הסכום נקבע בהתחשב מצד אחד בהיקף הדיון בתיק ובסכום שנפסק, ומצד שני בפער בין הסכום שנפסק לסכום התביעה.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 293,660 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.

בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעים את אגרת המשפט היחסית עבור הסכום שנפסק, סך של 11,558 ש"ח בגין הוצאות מומחים ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 60 יום.

הפוליסה מתארת כי מדובר בקבלן שיפוצים ונאמר בה כדלקמן: "ביטוח זה מתייחס לאחריותו החוקית של המבוטח כלפי צד שלישי בהיותו מבוטח – עבודות שיפוצים ובניה". מכאן ברור כי הפוליסה מיועדת לכסות את הנזק בגינו חויב בפסק הדין.

פוליסת ביטוח צד ג' מבוססת ארוע שגרם לנזק לצד שלישי בתקופת הביטוח, בעוד שפוליסת אחריות מקצועית, מבוססת על הגשת תביעה כנגד בעל המיקצוע, ומחייבת שמירה על רצף בטוחי.

דיון והכרעה ההלכה הפסוקה בית המשפט העליון פרש את המסגרת לקביעת כסוי בטוחי בהתאם לפוליסה, במסגרת הילכת אשד (ע"א 3182/02 אשד מהנדסים ויועצים תעשייה ניהול בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פד נח (2) 179 (25/12/2003)).

מה דין הקביעות שבפסק הדין? בית המשפט בפסק הדין, ביסס את אחריותו המרכזית של התובע, לנזק שניגרם לביתו של מגידיש, על שתי התנהלויות רשלניות: ראשית, נקבע שהתובע קיבל את הריצפה של ביתם של חיון לאחר שנהרס כאשר היא שלמה, ועלה עליה עם טרקטור הנושא כלונסאות עם משקל ניכר.

...

בהמשך פסק הדין התייחס בית המשפט לאחריותם המשנית של חמו, הקבלן שהרס את בית חיון, ושל בני הזוג חיון כיזמים, ובסופו של דבר קבע בפסק הדין, כי חלקו של התובע הוא החלק המכריע באחריות לנזקים שנגרמו למגידיש, ואילו חלקם של חיון וחמו הוא מינורי יחסית, וחייב את התובע ב- 75% מהנזק, את חיון ב- 15% ואת חמו ב- 10% מהנזק.

בעניין גרסטנר, מצא בית המשפט אפוא, כי רטיבות שנותרה באתר לאחר שנסתיימו עבודות הנקיון, איננה בלב מהות העשייה המקצועית של המבוטחת, ולכן, חרף האבחנה בין פוליסת ביטוח צד ג' לפוליסת ביטוח אחריות מקצועית, כפי שהוצגה בעניין גולן ובעניין שנהב, מכסה פוליסת ביטוח צד שלישי חבות זו, שבהשארת מים לאחר עבודת הניקיון.

סיכומו של דבר אשר על כן, אני מקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל של 56,250 ₪ בתוספת סכום גלובאלי בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6,581 ₪.

התובעת פיצתה את המבוטחת על הנזק שניגרם לה בעקבות התאונה, והגישה את התביעה כנגד הנתבעות.

הוא הסביר, כי בשנת 2011 התבצעו במקום עבודות ריצוף רחובות הולנדיים, וכי טרקטור וכלים אחרים מטעם הקבלן המבצע עבדו במקום (כעולה בין היתר מתמונות המקום ת/1 אודותיהם ארחיב להלן).

עבודות אלה התבצעו באתר בפועל ללא פקוח, כאשר מנהל העבודה משמש הן כמנהל עבודה מטעם הקבלן המבצע והן כמנהל מטעם מקורות, שאמורה היתה לפקח על הקבלן המבצע, ובלשונו (במענה לשאלה: "מי היה מפקח הפרויקט בתחילת 2011?"): "בעצם מי שניהל את זה סמנכ"ל. לא היה אף אחד אחר. מקורות שליטה ניכנסו ובקשו ממני שאני אמשיך להיות ואני ינהל את זה" (עמ' 23 שורות 21 – 22), ובהמשך (במענה לשאלה: "אתה בשנת 2011 היית מנהל העבודה ומפקח?"): "אני לא מפקח אבל ביצענו את העבודה ללא פקוח" (שם, שורה 24).

המכתב הראשון מתייחס לתאריך 23.12.07 מאת המהנדס מר רביד, מפקח מטעם המועצה האזורית והמושב, אל מר נאור נעים, מפקח מטעם אתגר על הנדסה בע"מ, אשר זו לשונו: "לאחר עיון בצילומים אשר על גבי המדיה המגנטית שהעברת לי הריני לאשר הבצוע, בכפוף לאותם אישורים, תעודות אחריות, דו"חות בדיקת לחץ לקווי המים ובדיקת אטימות לקווי ושוחות הביוב שהקבלן אמור להעביר אליי". עדויותיהם של כותב המכתב, המהנדס רביד ושל הנמען, המפקח מר נעים – לא נשמעו, ולפיכך משקלו הראייתי של המכתב אינו רב. איני מתרשמת, כי המכתב כשלעצמו מוכיח הטענה, כי עבודות התשתית הושלמו.

מאחר שהוכח, כי הנזק נגרם כתוצאה ממעשיהם ומחדליהם של מקורות והקבלן המבצע – חבה מנורה לפצות התובעת בגינו, בהתאם לפוליסה שהוציאה לקבלן המבצע, והמבטחת את מקורות, הקבלן המבצע והמושב בגין מקרים כגון זה. אף אם אקבל הטענה, כי על המועצה חובה עקרונית לתחזק הדרכים בתחומיה באופן שוטף, ברי כי אין מקום לייחס לה אחריות לנזקים הנגרמים במהלך ביצוען של עבודות שבאחריות מקורות והקבלן המבצע וכתוצאה מכשלים בבצוע עבודות אלה.

...

הגעתי למסקנה זו אף שלא נשמעו עדים מטעם המושב והמועצה.

מסקנה זו מתבקשת נוכח הוראות סעיף 8 להסכם כאמור והוראות סעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

סוף דבר התביעה וההודעה לצדדים שלישיים מתקבלות במלואן.

התובעת לא קיבלה פיצוי או שיפוי בגין הנזקים שנגרמו לה או למקסימה כתוצאה מהתמוטטות הגדר ומכאן הגישה התובעת את התביעה כנגד הנתבעת, אשר ביצעה את עבודות החפירה במקרקעין וכנגד המבטחת של הנתבעת.

מכאן השאלות המרכזיות אשר ידונו בפסק דין זה הנן: האם הנתבעת אחראית לקריסת הגדר ולנזקים שנגרמו כתוצאה מכך? מהו שיעור הנזק שניגרם מקריסת הגדר? היה והנתבעת אכן תמצא אחראית, האם קיימת רשלנות תורמת של התובעת? והאם קיימת אחריות של צדדי ג'? כתבי הטענות בכתב התביעה טוענת התובעת כי היתקשרה עם הנתבעת בחוזה לבצוע עבודות קבלניות במקרקעין.

מטעם הנתבעות הוגשו הראיות הבאות: תצהיר מר אשל מנהל הנתבעת; תצהיר מר ג'רופי – נהג הטרקטור שעבד במקרקעין ביום קריסת הגדר; חוות דעת השמאי, מר ליאור בן נון; חוות דעת המומחה, אינג' אידלס; תצהיר מר שחר פירוז.

איך היית מחלק את האחוזים בין החברה החופרת למפקח לבין יתר הגורמים, פחות או יותר בגדול לפי הבנתך? פחות מכולם בודאי למתכנן שהוא עוסק רק בפקוח עליון, והשאר בין המבצע לפיקוח הצמוד, אני מכיר את הביטוחים של חברות קבלניות ושל מהנדסים, הביטוחים של חברות קבלניות הן הרבה יותר כבדים.

...

אשר על כן, הנתבעות ישלמו לתובעת סך של 798,275 ₪, כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 29.12.2012 ועד התשלום בפועל.

לפיכך, אני קובע כי בגין רכיב שכר טרחת עורך דין התובעת ישלמו הנתבעות סך של 150,000 ₪ (סכום זה כולל מע"מ).

בגין רכיב הוצאות המשפט תשלם הנתבעת לתובעת את סכום האגרה כפי ששולם בפועל, את שכר עדי הנתבעת (לרבות העדים המומחים) כפי שנפסק וכן סכום גלובלי בגין הוצאות שונות (נסיעות, צילומים, משלוח וכיוצ"ב) בסך של 2,500 ₪.

לפני תביעה לפצוי בסכום של 218,000 ₪ בגין נזקים ישירים ועקיפים שהתובעת טוענת כי נגרמו לה כתוצאה מעבודות חפירה שבוצעו על ידי הנתבעים, בסמוך לגדר המקיפה את מתקן התיקשורת שבבעלותה בעיר רמלה.

התובעת דורשת פיצוי בגין הנזקים הבאים: 167,475₪ - עלות קבלן החפירות שתיקן את הגדר , בהתאם לדו"ח השמאי שהזמינה חברת החשמל 12,936 ₪ - עלות מהנדס קונסטרוקטור.

באשר לשאלת הנזק, הנתבעים טוענים, כי יש להיתחשב בהצעת מחיר שהציגה חברת הקבלן, ובהערכת השמאי שהוצגו במהלך ניהול התיק, וכן לשקול את העובדה שהגדר הייתה כבת שלושים שנה, והפיצוי צריך להיות בערכי כינון ולא בערכי שיפוי.

חברת החשמל גם הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת הביטוח שלה, ובה טענה כי בנסיבות המקרה הביטוח כן חל. לטענתה אין המדובר בנזק שניגרם כתוצאה משימוש בטרקטור (כלי צמ"ה המוחרג מהפוליסה שהוציאה אליהו), שכן אפילו הקבלן מאשר כי לא היה מגע בין הטרקטור לגדר.

...

בנסיבות אלה אני קובעת שנזקים אלה לא הוכחו ובזק אינה זכאית לפיצוי עבורם.

על כן אני קובעת שהפיצוי צריך לכלול גם את רכיב המע"מ. סיכום: על כן אני קובעת כי על חברת החשמל הקבלן והפניקס לפצות את בזק ב- 180,411 ₪ בתוספת מע"מ הפרשי הצמדה וריבית מיום קרות הנזק.

התביעה כנגד חברת אליהו נדחית.