חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת מבוטח לפיצוי בגין אובדן טבעת יהלומים

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה 06 יוני 2017 ת"ק 28372-10-16 בלכר נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ בפני כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי תובעת עדי בלכר נתבעת איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ פסק דין
חברת הביטוח דחתה את דרישתה של התובעת לפצוי בשל אובדן היהלום באשר מדובר בסיכון שאינו מכוסה במסגרת הפוליסה שרכשו התובעת ובעלה.
גובה הפצוי: הגם שדו"ח הסוקר מטעם חברת הביטוח שהעריך את שווי אבן היהלום שהיתה משובצת בטבעת לא צורף לתיק בית המשפט, לא הועלתה כל טענה נגד גרסתה של התובעת באשר לשווי אבן היהלום של 10,000 ₪.
...
התוצאה: אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 7,000 ₪ בתוספת 300 ₪ הוצאות משפט תוך 30 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598 נקבע בכל הנוגע למאזן ההסתברויות, כי "...דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%...". הנטל החל על התובע בהקשר זה הנו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו - דהיינו את הארוע, את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר ארע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין הארוע.
וראו פסק דינו של כב' השופט עמית בעא 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (11/1/2015), שם חזר בית המשפט על ההלכה, כי יש להבחין בין נכות תפקודית לבין ראש נזק של גריעה או אובדן כושר הישתכרות, שהוא אך אחד המישורים של התיפקוד הכללי, אם כי ברוב המקרים המרכזי, לצורך חישוב הפיצויים המגיעים לנפגע.
בשים לב לנתונים אלה, ולחישוב הנידרש, אני מעמידה את הפצוי של התובע בגין אובדן כושר ההישתכרות על סך של 225,000 ₪ (בשים לב לאומדן של חישוב אקטוארי בשיעור של כ- 75%).
הפצוי צריך לשקף את מורכבות הנזק לניזוק האינדיבידואלי ואת השלכותיו עליו, כך שהפיצוי יהלום את חומרת הפגיעה (השוו: תא (ת"א) 2725/99 ר. ב. נ' החברה העירונית ראשון לציון לתרבות ספורט ונופש בע"מ (5/4/06) והפסיקה הרבה המצוטטת שם).
...
בהקשר זה, ניתן להפנות לפסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בו מצא בית המשפט להפחית משיעור הפיצוי של קטינה ולהעמידו על שיעור גלובלי של כ- 70% כאשר מדובר היה בנכות של 5%.
כך במיוחד, כאשר באתי לידי מסקנה שהסכום הכולל שנפסק הוא סכום ראוי, המתיישב עם נזקיו של התובע ואינו מקפח אותו באופן כלשהו.
סך הכל סכום של 297,000 ₪ סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובע סך של 297,000 ₪ בתוך 30 יום, בצירוף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל, זאת בהתאם לחלוקה שנקבעה: הנתבעים 1 ו-2 30% מהסכום; הנתבעת 3 – 10% מהסכום; הנתבע 4 – 60% מהסכום.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

רקע לפניי תביעה במסגרתה מבקש התובע – המבוטח לחייב את הנתבעת – המבטחת, לשלם לו סך כולל של 15,000 ₪ בגין ארוע בטוחי מיום 04/06/16 , אובדן טבעת יהלומים של רעייתו.
סכום התביעה מורכב מ-7,000 ₪ שווי הטבעת בנכוי הישתתפות עצמית ובצרוף הפרישי הצמדה מיום קרות הארוע הבטוחי וכן פיצוי בגין "טירטור", עגמת נפש ואובדן זמנו של התובע.
...
לכן, אני מקבל את טענת הנתבעת כי לא ניתן להסתמך על פסה"ד הנ"ל כחיזוק לעמדת התובע.
סוף דבר מסקנתי היא, כי הנתבעת פעלה כדין והייתה רשאית בהתאם לפוליסת הביטוח לבחור את דרך הפיצוי למבוטח-התובע כפי שבחרה בפועל, דהיינו, מתן שובר הפנייה לקבלת תכשיט חלופי באחת מהחנויות שבהסדר עם הנתבעת.
לפיכך, אני דוחה את התביעה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת הבכירה רונית פינצ'וק אלט) מיום 5/12/17 בת.א. 18476-07-16 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע לזימון עד. עניינינו בתביעה שהוגשה בחודש יולי 2016 על ידי המשיב – התובע בסך 89,879 ₪ נגד כפריס תכשיטים ויהלומים בע"מ (להלן: "החברה") ונגד המבקש, בעל מניות בחברה ,בעיניין זוג טבעות זהב משובצות יהלום בשווי של כ- 20,000 דולר ארה"ב (להלן: "הטבעות") אשר הועברו לטענת התובע לחברה בדרך של קונסיגנציה.
וראה לעניין זה: רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עידית גולד – פיסקה 6 (ניתן ביום 15/12/14) ורע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב – פסקות 6 ו-7 (ניתן ביום 8/12/15) .
תמורתן לא שולמה ועל כן על הנתבעים לשלם לתובע את תמורת הטבעות בצרוף הפרישי הצמדה וריבית וכן פיצוי בגין עוגמת נפש ואובדן זמן.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל, יש לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור ולקבל הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) ההלכה הפסוקה והמושרשת קובעת באופן עקבי, כי השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
לגופו של עניין, אני סבורה, כי יש מקום לקבלת הערעור.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל לגופו.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה כספית, בסך של 19,500 ₪, שעניינה דרישת פיצוי עקב היעלמות צמיד שהיה ברשות התובעת בעת שהיתה מאושפזת אצל הנתבעת.
הנתבעת טוענת, ראשית, כי אין כל ראיה לקיומו של הצמיד או לשוויו, וכי הצוות זוכר היטב כי לא היה צמיד יקר ערך בין חפציה של התובעת שנלקחו ממנה לקראת הניתוח, ושנית, כי בכל מקרה ישנם שלטים רבים בכל רחבי בית החולים, המתרים במטופלים שלא להחזיק ברשותם חפצים יקרי ערך, שכן אין בית החולים יכול להיות אחראי לאבדן או גניבה של חפצים שכאלה.
היא הוסיפה, כי היו בשקית עוד תכשיטים, בדמות שרשרת, עגילים וטבעות, והגם שחלקם נשארו בה, הרי שהשרשרת נעלמה, אולם לגביה הם לא היו מספיק בטוחים, ולכן לא תבעו את שוויה.
הוא הוסיף, כי שילם בפועל עבור הצמיד 13,500 ₪, בשל הנחה שקבל עקב ירידת מחירים שאפיינה את תקופת התפרצות מגיפת הקורונה, כי הקבלה ברשותו באולם בית המשפט בעת מתן העדות (הוא לא התבקש להציגה), וכי לא קיבל תעודה נוספת כלשהיא, שכן בעבורה היה עליו לשלם סכום נוסף, והוא ויתר על כך, נוכח האמון שנתן באיש היהלומים.
גם אם אכן מדובר היה ברגע של חרום, הרי שלאחר מכן היתה לבטח הפוגה, ובמהלך השעה עד להחזרת השקית לבעל היתה כנראה די שהות, ומכל מקום לא נטען אחרת.
...
הנטל להוכיח מה ארע לשקית בפרק זמן הביניים רובץ לפתחה של הנתבעת, והיא אינה עומדת בו. לפיכך אני קובע, כי הצמיד נעלם בזמן שהיה במשמורת הנתבעת, וחזקה כי נעלם ברשלנות או בזדון של מי מעובדיה, באופן המקים לה אחריות כמעסיקה.
מנגד, אני סבור שעם כל ההבנה לרצונה של התובעת להיראות במיטבה, יש אכן לזקוף אשם תורם מסוים עבור עצם החזקת הפריט יקר הערך בבית החולים, במצב בריאותי בו יתכן מצב של ניתוח חירום בכל עת. בנסיבות, ומאחר שלכאורה מדובר באשם תורם שאינו משליך במישרין על ארוע הרשלנות עצמו, אלא רק בבחינת "פירצה קוראת לגנב", יש להעמיד את האשם התורם על שיעור נמוך, שהוא 15%.
לאור האמור, אני מקבל את התביעה חלקית, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 12,750 ₪, וכן את הוצאות ההליך (המגלמות הפרשי שערוך, אגרה, שכר עד והתייצבות התובעת עצמה בבית המשפט) בסך של 900 ₪ - ובסך-הכל: 13,650 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו