תביעת מאשימה לעונש חמור בנהיגה ללא רישיון

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע פ"ל 2375-02-16 מדינת ישראל נ' אבו אלקיען תיק חצוני: 51285/2016 מאשימה מדינת ישראל ע"י שלוחת תביעות תנועה נגב נאשמים יאסין אבו אלקיען -נוכח ע"י ב"כ עו"ד נאשף דרויש - נוכח גזר-דין

מיתחם הענישה ביחס לעבירה בנגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה, בנסיבות של נהג בלתי מורשה לנהיגה, נקבע על ידי בית המשפט המחוז (באר-שבע) בעפ"ת 22585-11-12 אליעזר אושורוב נגד מדינת ישראל: "לטעמי, וגם על פי פסיקה מקבילה בה עיינתי, מיתחם העונש ההולם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, אינו מתחיל ממאסר בפועל, אלא הוא נע בין מאסר מותנה ובין מאסר בפועל למשך מספר חודשים ואף שנה, בהתאם לנסיבות העבירה". בשים לב שהנאשם הורשע בעבר בעבירה קודמת של נהיגת בלתי מורשה לנהיגה הרי שבהתאם להוראת סעיף 63 לפקודת התעבורה, קיימת בעיניינו חובת מאסר לתקופה מינימאלית של חודש.

תקופת פסילה זו המצויה במרכז מיתחם הענישה משקפת מצד אחד את חומרת העבירות שבוצעו על רקע עברו המכביד של הנאשם, ומצד שני נותנת היא ביטוי לשיקומו של הנאשם ומשאירה לו אופק שקומי בשנים בקרובות להוציא רישיון באופן מסודר.

...

לאור האמור, אני קובע כי בנסיבות ביצוע העבירה המרכזית ובהינתן שהנאשם בלתי מורשה לנהיגה, מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות ביצוען ינוע בין 2-12 חודשי מאסר וביחס לרכיב הפסילה: פסילה בת 6-60 חודשים.

בנסיבות המתוארות לעיל, אין אני סבור כי נכון יהיה להוסיף לנאשם מאסר נוסף מעבר להפעלת המאסר המותנה שהוא חב הפעלה בפרשה זו (קל וחומר כאשר במקור הוכרע דינו של הנאשם בהעדרו ובנסיבות אלה לא רשאי בית המשפט לגזור מאסר כענישה משלו, להבדיל מהפעלת מאסר מותנה שניתן על ידי מותב אחר בנוכחות הנאשם וזה על פניו חב הפעלה).

לא מצאתי בתיקו של הנאשם כל החלטה לפסול אותו עד לתום ההליכים יחד עם הגשת כתב האישום כנגדו, ולכן טענת קיזוז הפסילה בעניין זה של ההגנה נדחית על ידי.

לפיכך הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: קנס בסך 1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

בית משפט השלום בעכו ת"פ 22495-03-20 מדינת ישראל נ' דאגר(עציר) בפני כבוד השופטת שושנה פיינסוד-כהן מאשימה מדינת ישראל ע"י שלוחת התביעות גליל נאשם נידל דאגר ע"י עו"ד ענאן עליאן גזר דין

בית המשפט העליון קבע, כי "אין להקל ראש במעשיו של המבקש אשר נהג ברכבו חרף פסילת רישיונו ובעוד עונשי מאסר מותנים תלויים ועומדים נגדו, תוך התרסה נגד רשויות החוק והפגנת זילזול בהחלטות בית המשפט. לכך מצטרפת חומרתה הרבה של נהיגה ללא תעודת ביטוח בת-תוקף, העלולה לעורר קשיים במימוש הפיצויים במקרה של תאונת דרכים (וראו רע"פ 1483/19 ליפשיץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.3.2019); רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.1.2011)).

...

הנני מורה על הפעלתו של המאסר המותנה בן 6 חודשים אשר הושת על הנאשם במסגרת ת.פ. 44150-01-17 .

הנני מורה על הפעלתו של המאסר המותנה בן 3 חודשים אשר הושת על הנאשם בפל"א 7459-02-16 .

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת נהיגה בזמן פסילה, נהגיה כשרישיון הנהיגה אינו תקף או נהיגה פוחזת של רכב ויורשע בה. הנני מורה על הפעלתה של ההתחייבות אשר הושתה על הנאשם בפל"א 7459-02-16 (ת/6) בסך של 3,000 ₪, או 12 ימי מאסר תמורתה.

האשמה ומהלך הדיון הנאשם שלפני הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ובעבירה של נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף על שימושו ברכב, בנגוד לסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

ב"כ הנאשם טען כי לתביעה אשם תורם בגין כך שהאשום בתיק דנן בגין עבירה מיום 28.09.2019 לא צורף לתיק בו נשפט הנאשם והורשע ביום 19.01.2020.

חומרת העבירות ומתחם הענישה לעבירות בהן הורשע הנאשם הערך החברתי שניפגע מבצוע העבירה: עבירה של נהיגה בזמן פסילה הנה מהעברות החמורות הקבועות בפקודת התעבורה.

מאידך גיסא, זקפתי לחובתו את קיומו של עבר תעבורתי כמפורט ובכלל זאת הרשעות מיום 26.05.2019 ומיום 19.01.2020 בביצוען של עבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה תקף, את סמיכות הזמנים לביצוען של עבירות חמורות אלו והעדר הרתעה מהליך קודם בו הוטל עליו מאסר על תנאי (שהופעל בהרשעתו האחרונה).

...

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש האמצעי של המתחם, וכך אני עושה.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 1) תשלום קנס בסך 1,000 ₪.

ב"כ המאשימה הסכים שנסיבות המקרה שונות לקולא מהנסיבות הטיפוסיות של עבירת ההפקרה, אולם טען שהעובדה שהנאשם נהג ללא רישיון נהיגה, מצדיקה את מיתחם העונש הנטען ואת העונש שהתביעה טוענת לו. ב"כ הנאשם טען שמיתחם העונש בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל הניתנים לריצוי בעבודות שירות ועד לשנת מאסר במקרים החמורים.

בהתאם לצורך לקיים יחס הולם בין חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהן ומידת אשמו של הנאשם ובין העונש שיוטל עליו; ובהיתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מבצוע העבירות; במידת הפגיעה בהם; במדיניות הענישה הנהוגה; ובנסיבות הקשורות בבצוע העבירות; אני קובע כי מיתחם העונש ההולם למעשי העבירות כאן הוא בין 6 ל- 24 חודשי מאסר בפועל ובין 3 ל- 6 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

...

בהתאם לצורך לקיים יחס הולם בין חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהן ומידת אשמו של הנאשם ובין העונש שיוטל עליו; ובהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות; במידת הפגיעה בהם; במדיניות הענישה הנהוגה; ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות; אני קובע כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירות כאן הוא בין 6 ל- 24 חודשי מאסר בפועל ובין 3 ל- 6 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

נקודת המוצא היא שיש להטיל על מי שמורשע בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה, לפחות 3 שנות פסילת רישיון נהיגה.

נוכח כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל.

מכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה לענין העונש, ראיות כדלקמן: · גיליון הרשעות קודמות (ת/1א) – לחובת הנאשם, הרשעה בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו; · גיליון הרשעות קודמות תעבורתי (ת/1ב) – לחובת הנאשם, הרשעות בעבירות כדלקמן – נהיגה במהירות העולה על 25 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך שאינה עירונית; נהיגה במהירות בין 21 עד 30 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך עירונית; נהיגה ללא רישיון רכב; נהיגה בזמן פסילה; נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא); היתר לנהיגה למי שאין לו רישיון נהיגה; נהיגה במהירות העולה על 41 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה; · גזר דין ת"פ 12585-10-17 מיום 07.03.18 להוכחת מאסר מותנה ופסילה על תנאי(ת/2) – הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של נהיגה פוחזת ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

לאור ההליך הטיפולי שעבר הנאשם, ולאור הודאתו באשמה, עתרה התביעה למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המיתחם.

אשר לרכיב פסילת רישיון הנהיגה, מוצא בית המשפט, כי לאור חומרת המעשים, ובפרט, שהנאשם עבר העבירות בסמוך לשחרורו ממאסר בגין עבירות דומות; כאשר הוא נוהג ללא רישיון נהיגה; ובזמן פסילה שהוטלה עליו בבית המשפט המחוזי; ולאור הרשעות תעבורתיות נוספות בעבירות של נהיגה במהירות מופרזת; ולאחר ששבע שנות פסילת רשיון נהיגה לא היה בהן כדי להרתיע את הנאשם – אין מנוס מהמשך הרחקת הנאשם מנהיגה ברכב מנועי, לתקופה משמעותית ביותר.

...

מכל מקום, החזרה על העבירות מביאה למסקנה, כי שיקולי השיקום של הנאשם נסוגים מפני האינטרס הציבורי, במקרה זה. "שיקום" אינו בגדר מילת קסם, שתביא, בכל מקרה, לחריגה לקולה ממתחם העונש ההולם.

סיכומו של דבר, אין נימוקים המצדיקים חריגה ממתחם הענישה הראוי בענינו של הנאשם דנן.

אשר לרכיב פסילת רישיון הנהיגה, מוצא בית המשפט, כי לאור חומרת המעשים, ובפרט, שהנאשם עבר העבירות בסמוך לשחרורו ממאסר בגין עבירות דומות; כאשר הוא נוהג ללא רישיון נהיגה; ובזמן פסילה שהוטלה עליו בבית המשפט המחוזי; ולאור הרשעות תעבורתיות נוספות בעבירות של נהיגה במהירות מופרזת; ולאחר ששבע שנות פסילת רשיון נהיגה לא היה בהן כדי להרתיע את הנאשם – אין מנוס מהמשך הרחקת הנאשם מנהיגה ברכב מנועי, לתקופה משמעותית ביותר.