תביעת לשון הרע של קצין משטרה נגד אשתו של שוטר לשעבר

הגב' אבלין כהן כאליף (להלן: "הנתבעת") הנה אישתו של מר מוטי כאליף (להלן: "מר כאליף") שוטר לשעבר אשר הכיר את התובע מעבודתו.

שקרה לבעלי מוטי ולבני גל (חייל) חוויה שאני לא מאחלת לשונאים שלי בעלי שוטר מזה 27 שנים שוטר מצטיין, דוגמא ומופת שמהוה דוגמא לשוטרים רבים בתחילת דרכם הותקף אתמול פעמיים לא פעם אחת פעמיים ע"י שוטרים בתחנת שרת תל אביב וכל זה בניצוחו של רפק שי תירם שנשלח באופן מיוחד על ידי יוסי בכר ושי תירם הפקיר חבר לא שמר ושוטרים השתוללו ונתנו לבעלי מכות נמרצות כמובן שבעלי השוטר הואשם בתקיפת שוטרים איומים סרוב להזדהות כאשר שימו לב הבלש בטרום דקר את בעלי בבטן כן שוטר דקר שוטר לא חשוב סופו של ערב הטוען מעצרים של תחנת שרת תקף את בעלי בתחנה שוב כאשר עוד שלושה שוטרים מצטרפים לחגיגת המכות ובראשם סגן קצין חקירות שוטר ממוצא אתיופי פקד בדרגתו לאחר שבתחנה הסגן שי תירם שלמד את עבודת המישטרה מבעלי לימד אותו את יסודות החוק ופעילות המישטרה ובהמשך בזכות עצמו הגיע לדרגת רפ"ק דרך אגב האחרונה בשבילו בסולם הדרגות בסופו של ערב שמח" ש כבר בתחנה צוקים את בעלי במעצר לא חוקי אך החמור מכל בעלי אושפז בבית חולים גהה בצב בעיניין? יום ראשון הבא עלינו לטובה בעלי יכנס מסיבת עיתונים צפו להפתעות חבל בשנת השבעים למדינתנו כך מתנהגים שוטרים וקצינים חג עצמאות שמח תחי מדינת ישראל" כמו כן, מספר ימים לאחר מכן, פירסמה הנתבעת בקבוצת ווטספ המונה 19 חברים, בניהם חבריו של התובע, את הפירסום הבא (להלן: "הפירסום הרביעי"): "יח"ס-1 המיתולוגי הידעתם

לדוגמא, לעניין אחד הפרסומים הגיב מר ניסים אוחיון לפירסום וכתב "אישתו של החנש (חנ"ש – חולה נפש, הכוונה למר כאליף – ג.ה.). אני הייתי תובע על לשון הרע". כמו כן, מישהי אחרת כתבה לתובע בווטספ: "תראה מה אישתו של כליף כותבת עליך בפייס. תתלונן עליה מה זה?" [ר' נספח 11 לכתב התביעה].

סקירת הפסיקה כפי שציינתי לעיל, אין מקום לקבוע 'תעריפים' לפיצויים בגין פירסומי לשון הרע, אך יש מקום להקיש וללמוד ממקרים דומים ולבחון את הפצוי שנפסק במסגרתם, כך שהפיצוי שנפסק שם ישמש נקודת היתייחסות גם לפצוי שאפסוק בתיק זה. בפסק דין בעיניין ת"א (ת"א) 9715-09-17‏ אריאל שרעבי נ' רותם בן נאים [פורסם בנבו] (13.7.2020), נדונה תביעה, בין היתר, בעילת לשון הרע, במסגרתה נקבע כי הנתבעת פירסמה פירסומי לשון הרע ברשת הפייסבוק כנגד התובע וכינתה אותו, בין היתר, "חתיכת חרא מסריח". כן האשימה הנתבעת שם את התובע באלימות ופגיעה מינית, כדלהלן: "עברתי אונס אלים במכות אלים השוטר שרעבי אריאל. ממשטרת פתח תקווה. השוטר מר אריאל שרעבי שהיכה אותי באכזריות בלי שום סיבה". בית המשפט שם פסק פיצוי על סך 35,000 ₪.

...

בהתאם לכך ניתן פסק דין חלקי כדלהלן: "התביעה שלפניי היא תביעה בעילת לשון הרע. הטיעון קבוע היום להוכחות, התייצבו העדים מטעם התובע ולא התייצבו הנתבעת וכן העד מטעמה. בנסיבות אלו הצעתי לנתבעת כי יינתן פסק דין חלקי בעניין האחריות, כאשר הצדדים יסכמו לעניין הנזק בלבד. הנתבעת, לאחר שהתייעצה עם עורך דינה, הסכימה לכך. אציין כי בכל מקרה זו התוצאה היחידה שיכולה הייתה לעלות היום מהדיון, כאשר למעשה לנתבעת אין עדים ואין גרסה מטעמה. אשר על כן, אני מקבל את התביעה בעניין האחריות, בהתאם לחוק איסור לשון הרע. לעניין הנזק, היות ומדובר בפיצויים ללא הוכחת נזק ניתן לסכם גם כאשר אין לפניי את גרסת הנתבעת." לאור פסק הדין החלקי, הגישו הצדדים סיכומים מטעמם בשאלת הנזק.

לעניין התנהלות התובע, אני סבור כי זה התנהל כשורה טרם הפרסומים וכי לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלותו בעת מעצרו של מר כאליף.

סיכום והוצאות לאור נימוקי פסק דין זה, אני פוסק כי הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 23,000 ₪.

לאור האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעת תישא בשכר טרחת עורך דין התובע בסך של 5,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן הוצאות משפט (כגון: אגרות, צילומים, נסיעות וכו') בסך של 2,000 ₪.

· האם עוולו הנתבעים כלפי התובע? האם קמה לנתבעים הגנה מכח חוק איסור לשון הרע או מכח כל דין? בשאלות אלה יעסוק פסק דין זה. מי ומי בהליך - הצדדים להליך ועשרת העדים שנשמעו התובע - התובע הוא שוטר ומפקד נקודת כפר סבא לשעבר, אשר הורשע כדבריו במעשי הטרדה מינית בגין אירועים בשנים 1999 ו-2000.

· מטעם הנתבעת 2 נשמעו שני עדים – היועץ המשפטי, עו"ד יריב סומך וכן מנהל אגף התפעול וקצין הביטחון במועצה, מר יואב סבן.

· יש לדחות הטענות כנגד הנתבעות 2-3 שכן פעולות הנתבעות 2-3 אינם עילה לתביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע וזאת מכח סעיף 13(9) לחוק, על כך יורחב בסעיף 19 לפסק הדין; · יש לדחות הטענות כנגד הנתבעות 2-3 בדבר פגיעה בפרטיות התובע, דיון לענין זה יובא בסעיף 20 לפסק הדין; · אין לקבל טענות ביחס לעוולת ועילות נוספות כגון רשלנות והפרת חובה חקוקה, על כך בסעיף 21 לפסק הדין; בסופו של פסק דין נדחתה התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות, על כך בסעיף 22 לפסק הדין.

אם לא די בכך, התברר שרעייתו של הנתבע 1 בקשרי חברות, הנמשכים שנים, עם רעייתו של אחד מבעלי החברה המתחרה.

ת: נכון" ובהמשך נישאל הנתבע 1 והשיב תוך שהוא מתייחס גם לרעייתו עו"ד לין סיני, כך (ע"מ 180, שורות 25-33, ההדגשות לא במקור): ש: תביעה של "איתר שיווק" נגד "נתיב- כלים חד פעמיים". ת: נכון.

ודוק, גם כאשר נוקט בעל דין בתקיפה עקיפה, דוגמאת פרשת הרב יהודה גליק נגד משטרת ישראל הנזכרת לעיל, הרי עדיין בעל הדין שכנגד הוא זה שהפעולה המנהלית שלו היא זו שעומדת לדיון.

...

להשלמה ר' גם ע"א 7426/14, פלונית נ' אורי **** (מיום 14/3/2016, הש' י' עמית, ד' שוהם וד' ברק-ארז) שם ביקר כב' הש' עמית התנהלות של הגשת תביעה המתמרנת בעילה מהותית אחת בין מסלולי חוקים שונים וכלשונו (ההפניות לפסקי דין ואסמכתאות הושמטו) – "בשונה מבית משפט קמא, אני סבור שניתן היה להסתפק בדיון בעוולת לשון הרע ולא היה צורך להיזקק לעוולת הרשלנות... חוק איסור לשון הרע נועד להגן על שמו הטוב של האדם, ולאזן בין זכות זו לבין חופש הביטוי וערכים נוספים... פגיעה בשם הטוב גוררת עימה באופן כמעט אינהרנטי גם עוגמת נפש, אשר נמנית לפיכך על סוג הנזקים שהעוולה נועדה להגן מפניהם ולפצות עליהם... גם התנהגויותיהן העוולתיות של המערערות מתכנסות כולן אל תוך יסודות העוולה של לשון הרע, ואין כל צורך לפתוח "מסלול" תביעה נוסף לפי עוולת הרשלנות".

חלק שישי – סוף דבר לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

אני מחייב את התובע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל אשר יחולק כדלקמן: · לנתבע 1 סך של 6,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

לטענת התובעים, הנתבע היתנכל להם ולבית העסק באופן שיטתי, ובגין כך הגישו נגדו תביעה על סך 1 מיליון ₪ בגין אובדן רווחים ועלות תיקונים שנאלצו לבצע בגין מעשיו, פיצוי בגין לשון הרע, תקיפה, איומים ועגמת נפש.

התובעים צרפו מכתב של חברת "אויר" שהקימה את המנדף ואשר מתחזקת את המערכת מידי חודש כדי שתעמוד בדרישות הרשויות ובו נכתב: "בבדיקה שנערכה מס' פעמים נימצאו חבלות ע"י גורם זר, שסתם את פתח יציאת המפוח מס' פעמים. הדבר גרם לנזק הן למפוח והן למיתקן הסינון. כתוצאה מכך שאיבת המערכת ירדה, נזילות רבות החלו להופיע לאורך הקוים. יש להחליף את המפוח הקיים ולעשות תקוני נזילות לאורך התעלות". כמו כן צרפו התובעים מכתב של קצין מניעת הדליקות בשירות כיבוי והצלה בו נכתב: "ביום ראשון ה- 15.5.2011 על פי בקשתכם ביקרתי בעסק... בבקורת הזו נמצא כי הארובה עברה חבלה ע"י פגיעה במתכוון ברשת החסימה. בנוסף, לתוך הארובה הוכנסו שאריות של קרטונים ושקיות ניילון במתכוון, על מנת ליצור חסימה של אדים ועשן מתוך העסק לכיוון המבנה. עלי לציין, כי בפעולה זו קיים סיכון אמיתי גם לעסק וגם לדיירי הבניין, היות והחומרים שהוכנסו לרשת הינם דליקים ביותר, והארובה מכילה חום רב ושיירי שומנים שרופים". התובעים טוענים עוד כי הנתבע השליך פסולת לתוך מתקן מחזור שמן שהציבה חברת פאדנגו בחצר בסמוך לעסק.

תגובותיו של הנתבע לניסיונות הפיוס היו אגרסיביות, הוא קלל וניבל את פיו, צרח באזני כל, המשיך בהתנכלויותיו ואיים על התובעים באופנים שונים והוציא דיבתם בפני כל. הנתבע נהג לצרוח כי הוא קצין מישטרה בכיר לשעבר והוא עורך דין ואינו חושש מדבר, וכי תלונות קודמות נגדו הסתיימו בלא כלום.

מדובר בהתבטאות חד פעמית ולא בנוסח שהתובעים טוענים לו. אישתו של הנתבע שהייתה עדה לאמירה הבוטה על ביתם, וגם היא סבלה עקב כך. בנם של התובעים, טומי, עלה לדירת הנתבע, לאחר שקבל דוח הפקוח העירוני, צרח על אשת הנתבע, הניף אגרופים, גידף אותה איים עליה ואמר לה "מגיע לכם שהבת שלכם מתה, כנראה לא סבלתם מספיק, אני עוד אגרום לכם לסבול". התובעים אשר הופכים את החיים בבניין לבלתי אפשריים החליטו לסלק מעל דרכם, ולמעשה מהבניין, את הגורם היחידי שהעז לצאת מולם בנסותו למנוע את המפגעים שיוצרים התובעים בהפעילם את בית העסק.

מנגד, כאמור, זימן הנתבע, פרט לאישתו ולמומחה, רק שכנה אחת, מקום בו היה מקום לזמן שכנים נוספים, לא כל כך לצורך שאלת המיטרד שיוצר או לא יוצר העסק, אלא יותר בשאלות שהם בלב המחלוקת בענייננו, היינו בשאלת לשון הרע שנטען כי הנתבע הוציא, בשאלת פיזור האשפה, סתימת הארובה וכו'.

גם בדו"ח הפעולה (נספח ז' לתצהירי התובעים נרשם כי: "נגשתי לחשוד (הנתבע – ר.פ.), בתחילה סירב להזדהות, צעק וקילל את התובע ואישתו שהיו בסמוך "אתם נאצים, את מסורטנת הלוואי תמותי, לאחר שהוסבר לו כי חובה עליו הזיהוי, הציג בפני תעודת עורך דין,...". הנתבע טוען כי דו"ח הפעולה אינו קביל ומכל מקום אין לתת לו משקל בשל כך שהשוטר שרשם אותו לא זומן לעדות, אולם על האירועים שצוטטו לעיל העידו התובעים 1 ו- 2 .

...

כאמור, נדחית התביעה בכל הנוגע לתקיפה ולאיומים כמו גם לאובדן הרווח ונזקים לציוד של העסק.

כמו כן, התובעים אינם זכאים, בנוסף לראשי הנזק שבגינם פוצו, לפיצוי בגין עגמת נפש שכן הפיצוי בלשון הרע כולל בחובו את הפיצוי בגין עגמת הנפש הנגרמת עקב כך. פסיקתא לאור כל האמור לעיל ישלם הנתבע לתובעים 95,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (10.12.12) ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן ישלם הנתבע לתובעים הוצאות אגרה יחסיות, כיחס שבין סכום פסק הדין לסכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד התשלום ע"י התובעים ועד למועד התשלום ע"י הנתבע, הוצאות עדים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסיקת התשלום לעדים ועד למועד התשלום בפועל ע"י הנתבע, וכן שכ"ט עו"ד בסך 17,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

מפרוטוקול הדיון עולה כי התובע מקיים קשר עם גרושתו של הנתבע, כלתם לשעבר של הורי הנתבע, והם עומדים להנשא.

האם הפרסומים מהוים לשון הרע? התביעה עוסקת בשני מכתבים אשר לטענת התובע האמור בהם הינו בגדר לשון הרע.

" הנתבע מציין שוב את עברו הבעייתי" של התובע , "חבל שבעבודת העיריה לא סר שלומי מדרכיו העקלקלות והמקולקלות ... כיצד עובד בקרבכם בריון המשתלח ומאיים על זוג הורים בני שבעים בפיטורין... בסוף כל איום הופך למעשים." הנתבע מבקש לשוב ולעדכן כי במידה והתובע יפר את הצוו שניתן כנגדו, "יפתח נגד שלומי תיק פלילי בתחנת אשקלון במיידי." כדי לקבוע אם ביטוי הינו בגדר לשון הרע יש לבחון האם מדובר בביטוי הגורם להשפלת אדם בעיני האדם הסביר.

הפצת המכתבים בשמו של הנתבע ובתוארו כ"קצין בכיר במשטרת ישראל" וכאשר הנתבע לובש מדים, מהוה נדבך נוסף בקביעת מדרג ה"חומרה" של דברי לשון הרע שכן מטרת הנתבע בציון עסוקו הייתה כדי שלדבריו של קצין מישטרה תנתן היתייחסות רצינית יותר מהתייחסות שתנתן לדברים שיפרסם אזרח רגיל מן הישוב.

תימוכין לטענותיו בנוגע לעברו הבעייתי של התובע הפנה הנתבע להליכים שונים שהתנהלו כנגד התובע, אשר מידע ביחס אליהם הועבר לו בעקבות ההליכים המקדמיים בתיק: תיק ביד"מ 29/05- הליך שהתנהל בפני בית הדין למשמעת , במסגרתו הורשע התובע בעבירות של שימוש בכוח ובהתנהגות שאינה הולמת שוטר, בכך שבעת שעבד כקצין בשכר במשחק כדורסל בהיכל הספורט באשקלון, הכה במקל ובעט במתלונן בוכמן נמרוד וגרם לו לחבלות קלות וכן סרב למסור את פרטיו למתלונן.

...

בשקלול כל הנתונים האמורים אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין שני הפרסומים.

סוף דבר הנתבע בחר להאדיר ויכוח בין התובע להוריו ופרסם שני מכתבים במקום עבודתו של התובע, בהם חרג מהדרוש לצורך הגשת תלונה לממונים על התובע.

הנתבע ישלם לתובע 20,000 ₪ פיצוי בגין פרסום לשון הרע.

לאחר היתייעצות עם הקצין התורן במשטרת זבולון, הוחלט לעכב את התובע לחקירה בתחנה.

סיבת עיכובו של התובע ע"י שוטרי משטרת זבולון הייתה קיומו של צו מעצר בר תוקף שהוצא לבקשת המישטרה ביום 28.7.04 ע"י בימ"ש השלום בת"א (כב' השופטת ח. כוחן) במסגרת אחד מהתיקים הפליליים שניפתחו נגד התובע בחשד לבצוע עבירת איומים כלפי אישתו לשעבר (פ.א 34188/02, ראו: נספח א' לכתב ההגנה).

הצדדים חלוקים בעקרם בסוגיות אלה: האם אי זימון התובע לדיונים שנקבעו בבימ"ש השלום ת"א במסגרת תיק פ 9886/04 נבע מרשלנות המדינה? ובעיקר, האם המדינה התרשלה בהליך עריכת הבקשה להוצאת צו המעצר נגד התובע שהוגשה לביהמ"ש (אשר בעקבותיה הוצא צו המעצר שהביא לעיכובו של התובע בתחנת משטרת זבולון)? בנוסף, האם קמה לתובע, בנסיבות העניין, עילת תביעה על פי חוק איסור לשון הרע? עילה התביעה על פי חוק איסור לשון הרע התובע טוען בתביעתו כי הפעולות שביצעו הנתבעים עובר למעצרו יש בהם כדי לפגוע במוניטין שצבר, במעמדו ובשמו הטוב ולפגוע בעיסוקו כבעל משרד עו"ד בצפת אל מול לקוחותיו, הן בעבר והן בעתיד.

...

במקרה דנן, אומנם שוכנעתי כי התובע נקט שיהוי רב ובלתי מוצדק בהגשת תביעתו (שכן גם לפי גרסתו לאחר עיכובו במשטרה פתח בחקירת הנסיבות שהובילו למעצרו), כך שהעובדות שהיוו את הבסיס להגשת התביעה, היו בתחום ידיעתו, ובאפשרותו היה להגיש את התביעה, עוד שנים קודם טרם הגשתה בפועל.

יחד עם זאת, לא שוכנעתי שהשיהוי שנקט התובע גרם למדינה, בנסיבות העניין, נזק ראייתי כנטען, באופן המצדיק קבלת העתירה לדחיית התביעה עקב השיהוי.

סוף דבר אני מחייב את המדינה לשלם לתובע את הסך 10,000 ₪ בצרוף הוצאות משפט בסך 500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,750 ₪ - הכול לתשלום תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. ניתן היום, כ"א אייר תשע"ו, 29 מאי 2016, בהעדר הצדדים.