מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע של עיתונאי נגד רופאו וסופר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בעקבות הארוע פנה הפסיכיאטר לפקיד רשוי כלי הנשק בחיפה במכתב הנושא את התאריך 16.4.18 (להלן: "המכתב") (העתק המכתב צורף לתצהירו של אברהם וסומן כנספח ב), במסגרתו כתב כדלקמן : "על סמך בדיקה קלינית שביצעתי למר פפרקורן אברהם ב- 14.4.16 (טעות סופר הכוונה לשנת 2018 - ס.ג.א.), הנני סבור כי הנ"ל לוקה בהפרעה נפשית מסוגIMPULSE CONTROL DISORDER ... מהוה פוטנציאל גבוה לאלימות כלפי הסובבים, מאיים לפגוע בסובבים בנשק שנימצא ברשותו, הנני להודיעך לכם על כך בדחיפות, כי חלה עלי חובת דווח על פי חוק.
בנסיבות אלה, יש להורות על חיובו של הפסיכיאטר בתשלום בסך של 500,000 ₪ לטובת אברהם, וכן לחייבו לפרסם בשני עיתונים היתנצלות והודאה כי האמור במכתבים אותם שלח לגורמים השונים , חוטא לאמת.
דיון והכרעה: במסגרת פסק הדין יהא על בית המשפט להכריע בשאלות הבאות: האם הפסיכיאטר היה רשאי לאבחן את אברהם במהלך מהארוע ולשלוח את מימצאי אבחנתו ברבים? האם בציינו של הפסיכיאטר כי הוא ממלא את הטופס כנותן חוות דעת רפואית, או כי אברהם אובחן על ידו כסובל מ - IMPULSE CONTROL DISORDER, הוא נבדק על ידו או כי הוא "מטופל", חטא לאמת? מנגד, יהא על בית המשפט להכריע, האם בפניותיו של הפסיכיאטר לרשויות השונות, יש משום הוצאת לשון הרע כנגד אברהם כטענתו במסגרת התביעה שכנגד אותה הגיש כנגד אברהם.
בעיניין זה נקבע גם בספר דיני לשון הרע בעמוד 96: "...אולם כאשר מדובר בחוות דעת של אדם שמתיימר להיות איש מיקצוע, או בחוות דעתו של איש מיקצוע שלא נעשתה כהלכה (למשל, חוות דעת על כאבים של חולה, אף שהרופא לא בדק את החולה), אין המדובר בחוות דעת מקצועית שנעשתה כהלכה, ועל כן אין היא דיעה שזוכה להגנה." למסקנה דומה הגעתי לאחר ששמעתי את עדותם של הצדדים, ובעיקר את עדותו של הפסיכיאטר, ממנה הגעתי לכלל מסקנה כי פניותיו לגורמים השונים במכתבים בהם ציין כי בהתאם לחוות דעתו הנבדק סובל מ - IMPULSE CONTROL DISORDER, לא נעשו מהטעמים המפורטים על ידו בתצהיר ובחקירתו.
...
סוף דבר אני מחייבת את הפסיכיאטר לשלם לאברהם סך כולל של 110,000 ₪.
בנוסף, אני מורה לפסיכיאטר לשאת בעלות עריכת חוות הדעת מטעמו של אברהם- ד"ר עמיקם טל בהתאם לחשבונית שתוצג על ידי אברהם, בשכר טירחת בא כוחו של אברהם בסך של 23,400 ₪ (כולל מע"מ), ואגרת בית המשפט כפי ששולמה.
בהתאם לסמכות המוענקת לבית המשפט מכח סעיף 9(ב) לחוק, אני מורה לפסיכיאטר, לשלוח לכל אחד מהגורמים אליהם שלח מכתב בעניינו של אברהם, מכתב במסגרתו יבהיר כי אבחנתו של אברהם על ידו בטעות יסודה, וכי אברהם אינו סובל מ - IMPULSE CONTROL DISORDER.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בס"ע 32151-08-10 שוורץ נ' צולר (3.7.11), פסק בית הדין, כי חוות דעת שמילא הנתבע, מפקח המר"מ והמפקד הממונה על התובעת, רופאה תעסוקתית עובדת צה"ל שהועסקה על ידי ענף משאבי אנוש -חר"פ בצה"ל חוסה תחת ההגנה הקבועה בסעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע.
בהיעדר פירוט בעילת תביעה נגד הנתבעים 2-5, בהתייחס לתגובת הערייה שפורסמה בעתון, וכאשר הערייה עצמה נתבעת אף היא בגין פירסום זה, יש מקום למחוק התביעה כנגד הנתבעים 2-5, בהתייחס לפירסום כתבה זו. לגבי הנתבע 2 - מנכ"ל הערייה, טוענת התובעת, כי מעבר לתרומתו לתגובת הערייה שפורסמה בעתון, דבריו בישיבה עם הורי התלמידים של התובעת, כפי שעולה מתמליל ההקלטה של הישיבה, בין היתר בעמ' 4-6 וכן בעמ' 18-20 לתמליל, מהוים לשון הרע.
...
ככל שבית הדין יגיע למסקנה, בסיום ההליך, כי העברת התובעת לתפקיד אחר, נעשתה מתוך שיקולים זרים ושלא בתום לב, היא תהא זכאית לפיצוי ממעסיקה.
בענייננו, לאחר שעיינו בפרוטוקולים של השימוע אליהם הפנתה התובעת, לא מצאנו, כי דבריו של הנתבע 4 חורגים ממישור יחסי העבודה, לא מצאנו, כי יש בהתבטאויותיו ביקורת לגבי נושאים אישיים שאינם קשורים במרקם יחסי העבודה, גם אם הנתבע 4 היה מטיב לעשות, לו היה מתבטא בצורה מעודנת יותר ובוטה פחות.
סוף דבר: הננו מקבלים את בקשות הנתבעים 2-6 למחיקת התביעות כנגדם על הסף.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כתב התביעה התובע טען בכתב התביעה שהכיר את הנתבע דרך מודעה בעיתונים ידיעות ומעריב, בה חיפש הנתבע שותף אמין לשיטה בטוחה לנצח בהימורים ברולטה בסבירות של 100%.
בסעיף 66 טען כי לא הייתה אינטרקציה בעת שצילם התובע שכנגד שכן הוא "לא ידע על קיומי בכלל". עוד טען ששלח את הדיסק והצילומים לעו"ד רוזין שמייצג אותו בתביעה שהתובע שכנגד הגיש נגדו והלה העביר אותם לב"כ התובע שכנגד על פי הוראת בימ"ש באותו הליך.
כשבית המשפט אומר לי שהטענות לתקיפות אינן נוגעות לתיק זה בו אני דורש חובות שלטענתי לא ניפרעו, אני עונה – אני כל הזמן דרשתי את הכספים האלו והוא אמר שהוא עוזר, כסף זה לא חשוב והוא יעזור לי לקבל נכות, הוא לקח אותי לרופאים המתאימים, יש לי מסמכים רפואיים שהוא נכח כולל ביטוח לאומי, הוא אמר החובות האלה שאני חייב נ עשת את זה לטווח ארוך.
מכיוון שלא הוצג הסכם בעיניין מימון שכרו של עו"ד סופר, בימ"ש דוחה גם התביעה בעיניין זה. גם בעיניין זה, יתכן שהתביעה היתיישנה שכן לא צוין מתי הושגה בשנת 2013 ההסכמה בדבר מימון הכנת חוו"ד, בשים לב שתובענה זו הוגשה בחודש מאי שנה זו. גם אם לא היתיישנה, השהוי הרב מחליש יכולת התובע לשכנע בימ"ש כי הייתה התחייבות של הנתבע בשנת 2013, שהתובע לא מצא לתבוע בגינה עד חודש מאי 2020.
כשבית המשפט שב ושואל אותי מדוע צילמתי את התובע שכנגד בביתו אני עונה? עקב תביעה שהוא הגיש נגדי בבית משפט השלום בגין לשון הרע על סך 200 אלף ₪ בו הוא כתב בין היתר שאני חי מסחיטה, אני רמאי, אני שקרן, אני עוד כל מיני דברים בסגנון הזה, הייתי חייב להגן על עצמי להראות מי הוא שהוא כותב עליי את הדברים האלה, ולצורך זה היה צריך להציג אותו לבית המשפט, התמונות והדיסק לא נשלח אליו לא היה לי איתו אינטראקציה הוא לא ראה אותי אני לא ראיתי אותו.
...
הוסכם שהתובע ייקח הלוואה של 27,000 ₪ והנתבע ישלם את כספי ההלוואה ובכך ישלם לגולן.
סוף דבר בימ"ש מחייב התובע והנתבע שכנגד לשלם לנתבע והתובע שכנגד הסך של 2,500 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה שכנגד ועד מועד התשלום בפועל וכן הסך של 500 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

כמו כן, מודגש בעמוד השער של העתון כי לנוחיות הקוראים "כל העתון עולה לפייסבוק מידי שבוע". לטענת התובע, הנתבעים פירסמו כתבות במשך שישה שבועות רצופים, בתקופה שמיום 31.7.2015 ועד יום 4.9.2015, כתבות המהוות לשון הרע כמשמעו בחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").
מאחר והתובע חזר בו מתביעתו בעילת לשון הרע ביחס לפירסום זה, אין בדעתי להוסיף ולדון בו. יחד עם זאת ובבחינת למעלה מן הצורך אציין כי לגופו של הפירסום, נגד התובע אכן היתנהלה תביעה אזרחית בבית משפט בעפולה.
עוד מצויין שם בכתבה כי "כתבנו" מחפש חולים המוכנים להסתכן בטיפול אצל רופא שטעה וכי "כתבנו" רוצה לראות את הלקוחות של עורך הדין שמודה שהוא טועה ואילמלא נתבע בביה"ד ספק אם מישהו היה יודע כי במהלכיו טעה וגרם ללוקחות נזקים כבדים.
לצד ידיעה זו המצטטת את אבי התובע מופיעה עוד כותרת "איומים, סמים ורכוש גנוב" ותקציר ידיעה בה מצוין "העו"ד שטוען כי אין צדק בבתי המשפט, נידון בזמנו בבתי המשפט על מקרים רבים של איומים, צריכת סמים, החזקת רכוש החשוד כגנוב, שימוש בנשק שלא כדין ועוד". בידיעה השלישית בעיניינו של התובע בעמוד השער מובאת עוד כותרת: "חוייב להחזיר כספי לקוחות" מסופר כי בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה חייב את התובע להשיב ללקוחה שלו כספי פיצויים שקבלה ושאותם הוא "הכניס לכיסו". גם כאן ההפניה לכתבה המלאה בעמוד5 של העתון.
פירסומה של התמונה, במסגרת הסיכסוך המתמשך בין הצדדים, לצד כתבות לגביהן קבעתי לעיל שיש בהן משום לשון הרע נגד התובע מחמירה את הפגיעה בו. אעיר כי אילמלא סברו הנתבעים שיש בתמונה זו כדי למשוך תשומת לב וקוראים נוספים לעיתון בכלל ולכתבות בעיניינו של התובע בפרט, ספק אם היו מרבים להשתמש בה שוב ושוב בצמוד לאותן כתבות מכפישות שפירסמו משך שישה שבועות רצופים.
...
סוף דבר בגין הפרסומים בניגוד לחוק איסור לשון הרע ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, סך של 120,000 ₪.
בגין הפרת זכות היוצרים של התובע בתמונה ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד סך של 36,000 ₪.
בנוסף, ישלמו הנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 16,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

. הרשעתו של עיתונאי בהוצאת לשון הרע איננה מאורע שכיח, אך מר רז הצליח להיות אחד ממקרים בלתי שכיחים אלה.
עתה, כאשר התברר לרז כי רונן המשיך לפרסם לשון הרע נגדו בכך שהפנה את ידידו לוריה אל הספר ואל מפתח השמות בסוף הספר, הוא החליט לתבוע את רונן בגין פירסום הספר.
עם זאת, כאשר הוא נידרש להיתגונן מפני תביעת לשון הרע, לאחר שייחס לעיתונאי אחר לא פחות מאשר מעשה גניבה, אין הוא יכול לפטור את עצמו בטענה לפיה הסתמך על מקורות מידע שונים, אלא עליו לזמן עדים אשר יאמתו את המידע שפורסם.
סבורני כי במקרה דנן קיימות נסיבות המצדיקות את הפחתת הפצוי שיש לפסוק לזכותו של רז: לוריה לא סרב ליתן שרות רפואי לרז מתוך מניעים פוליטיים וחטאו המקורי הסתכם באמירת דברים סרי טעם, מתוך בדיחת הדעת; הפירסום הפוגע הופנה אך ורק אל שני הרופאים שאליהם פנה רז בתלונה נגד לוריה ולא זכה לפירסום כלשהוא מעבר לכך; לוריה האמין באמיתות הפירסום בענין הקלסתרון; הפירסום נעשה רק לאחר שלוריה חש כי הוא נרדף פשוטו כמשמעו על ידי רז, שאינו מתכוון להניח לפרשה לבוא לידי סיום, אינו משלים עם ההחלטה לגנוז את תלונתו ואינו מסתפק בהבעת הצער המסוייגת במכתבו הראשון של לוריה; השפה בה השתמש רז כלפי לוריה במכתבו לפרופ' רכס מיום 19.8.2002 היתה בוטה למדיי.
...
כמו כן הנני מורה ללוריה לצרף להודעתו העתק של פסק הדין.
סוף דבר, הנני מחייב את לוריה לשלם לרז פיצויים בסך 20,000 ₪ וכן לשלוח לפרופ' גליק ולפרופ' רכס הודעות כאמור לעיל.
התביעה נגד רונן נדחית בלא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו