תביעת לשון הרע של סוכנת נסיעות נגד מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות

לאחר סיום עבודת התובע בהתאחדות, הצטרפה האחרונה כחברה בהתאחדות סוכני הנסיעות האירופית, ECTAA (להלן- ההתאחדות האירופית), שהנה קבוצה של סוכני נסיעות ומפעילי טיולים באיחוד האירופי.

כך, כעולה מהראיות, ביום 14.10.2015 העבירה המנכ"לית אל התובע מייל שהיתקבל בתיבת הדוא"ל בעיניין "תביעת עריית יהוד-נווה מונוסון" וביררה עמו האם מדובר בנושא של ההתאחדות או בנושא פרטי.

לאור מסקנה זו, ולנוכח "כתב קבלה, שיחרור ושמירת זכויות" (נספח נת/1ב), לפיו, בין היתר, הצהיר התובע כי אין לו תביעות או טענות או דרישות כנגד ההתאחדות או מי מטעמה, נכון למועד סיום עבודתו, אנו קובעים כי לא הוכחה בפנינו הפרת זכות של התובע לעת סיום יחסי העבודה בין הצדדים.

לא הוכח פירסום לשון הרע טענה נוספת שמעלה התובע היא כי הנתבעות הוציאו דיבתו רעה, בהתאם לסעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע, הקובע כי "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול - ...לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעיסקו, במשלח ידו או במקצועו". טענתו של התובע כי בית הדין לעבודה מוסמך לידון בעילת תביעה זו, אף כאשר היא מתרחשת שנים ארוכות לאחר סיום יחסי העבודה מוטלת בספק, אולם לא מצאנו לנכון להתעמק בכך בנסיבות העניין, בהן ממילא טענות התובע בפנינו ביחס לפירסום לשון הרע הנן בבחינת דבר והפוכו.

מעבר לידרוש נבהיר, שככל שטענת התובע היא שהעברת ההתכתבות נעשתה מתוך כוונה לפגוע במשרתו של התובע, אזי לא זו בלבד שלא הוכחה כוונה כאמור (מסתברת יותר כוונה להגן על האינטרסים של ההתאחדות), אלא שממילא חוק איסור לשון הרע אינו דורש כוונת זדון בפירסום ואינו חל על מקרים בהם פלוני מנסה לפגוע במשרתו של אלמוני, מבלי שהוא מפרסם עליו לשון הרע.

...

לא הוכח פרסום לשון הרע טענה נוספת שמעלה התובע היא כי הנתבעות הוציאו דיבתו רעה, בהתאם לסעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע, הקובע כי "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול - ...לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו". טענתו של התובע כי בית הדין לעבודה מוסמך לדון בעילת תביעה זו, אף כאשר היא מתרחשת שנים ארוכות לאחר סיום יחסי העבודה מוטלת בספק, אולם לא מצאנו לנכון להתעמק בכך בנסיבות העניין, בהן ממילא טענות התובע בפנינו ביחס לפרסום לשון הרע הינן בבחינת דבר והיפוכו.

אין באמור למנוע מההתאחדות לנסח כלל של הודעה שתשלח כמענה אוטומטי להודעות שיגיעו לתיבת הדוא"ל. לא מצאנו הצדקה למנות מומחה מטעם בית הדין על מנת לוודא כי הצו מקוים, שכן הדין מקנה לתובע אמצעים לאכיפת פסק הדין.

יחד עם זאת, אנו מורים שככל שב"כ התובע תבקש לפעול באופן סביר בשיתוף פעולה עם ב"כ הנתבעות, במטרה לוודא כי הצו קוים, ישתפו הצדדים פעולה לצורך זה על מנת למנוע הליכים נוספים.

התובעת, סוכנת נסיעות במקצועה, עותרת לחייב את הנתבע לפצות אותה בסכום של 100,000 ₪ בטענה כי הוציא דיבתה רעה.

לטענתה, הנתבע לא הכיר כלל את פרטי המחלוקת שהתגלעה בינה לבין "איסתא" ומבלי שפנה וברר מולה את העובדות בעיניין מצא להכפישה, ועשה כן, על מנת לפגוע בשמה הטוב ובפרט להבהיר לה כי "יש מחיר" להגשת תביעה נגד איסתא.

השאלה העיקרית להכרעה הנה, האם הנתבע אכן סיפר לגב' מיכאלי בשיחת הטלפון שהתקיימה בניהם על מעילותיה ומעלליה של התובעת כהגדרת וטענת התובעת, והאם אמר לה כי התובעת "מעורבת במעילות". ככל והתוצאה תהא חיובית, יש לבחון האם אלה נופלים בגדר לשון הרע? לאחר ששמעתי את הצדדים וחזרתי ועיינתי במסמכים שהוגשו במצורף לטיעוניהם, באתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל הנידרש ממנה להוכיח מה נאמר בשיחת הטלפון בין הנתבע לבין מיכאלי, גם לא הוכיחה ברמה הנדרשת במשפט האזרחי כי הנתבע אמר למיכאלי כי התובעת מעורבת במעילות.

ת. היו שיחות ואני התנגדתי להגיע וקיבלתי פנייה מהתאחדות סוכני הנסיעות שאנחנו לא רוצים להשאיר אנשים שהם לא בסדר במערכת ושאני לא יכולה לעזור שזה יקרה ובגלל זה החלטתי שאני אבוא להעיד כי קבלתי פנייה ממנכ"ל היתאחדות סוכני הנסיעות.

...

השאלה העיקרית להכרעה הינה, האם הנתבע אכן סיפר לגב' מיכאלי בשיחת הטלפון שהתקיימה בניהם על מעילותיה ומעלליה של התובעת כהגדרת וטענת התובעת, והאם אמר לה כי התובעת "מעורבת במעילות". ככל והתוצאה תהא חיובית, יש לבחון האם אלה נופלים בגדר לשון הרע? לאחר ששמעתי את הצדדים וחזרתי ועיינתי במסמכים שהוגשו במצורף לטיעוניהם, באתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל הנדרש ממנה להוכיח מה נאמר בשיחת הטלפון בין הנתבע לבין מיכאלי, גם לא הוכיחה ברמה הנדרשת במשפט האזרחי כי הנתבע אמר למיכאלי כי התובעת מעורבת במעילות.

על רקע האמור, יש להביא בחשבון כי יכול ומיכאלי אכן מערבבת בין שיחות טלפון שונות שקיימה בעניין זה, עם גורמים מאיסתא (עם מנהלת הסניף ועם המנכ"ל) ובהמשך עם הנתבע, בשים לב לכך שהיא עושה שימוש בלשון רבים ומספרת כי "אמרו לי שהיא הייתה מעורבת במעילות בסניף "ואנחנו מאוד רוצים שתבואי ותעזרי". מכאן ומשהתבקשה ל"תרגם" את ה"בעיה" כשאת אומרת הבנתי הייתה בעיה.

הדברים האמורים, מקבלים משנה תוקף לאחר ששמעתי עדותה של ורד מיכאלי, אשר הגישה תצהיר והעידה לפניי בהקשר לעדותה בהליך המשפט שבין התובעת לאיסתא, ולאחר שהתרשמתי ממנה באופן ישיר ובלתי אמצעי.

סיכומם של דברים, דין התובענה להידחות.

בין השאר היתנדב התובע בעמותת היתאחדות עולי אמריקה הלאטינית בישראל (OLEI) (להלן: "העמותה") ואף כיהן כיו"ר העמותה בנהריה במשך ארבע שנים.

בדרך כשהם נסעו ברכבו הוא שאל אותה אם היא אוהבת סאונה והזמין אותה להצטרף אליו לקנטרי קלאב.

ועוד, לאחר שקילת המבחנים הרלבאנטיים בכל הקשור לסוכנות, קבע בית המשפט כי: "מאפיינים צבוריים אלה ... מובילים לכך, שחרף היותה של הסוכנות היהודית גוף וולונטרי, אך מתבקש כי פעולותיה תהיינה כפופות גם לעקרונות היסוד של דיני המינהל הצבורי, והיא תסווג כגוף דו מהותי באופן מובהק. ברמה הגבוהה ביותר של גוף כזה מקבילה יהא מבחינה מהותית ומשפטית לגופי מימשל, בהמשך לתפקידיה בעבר ועל פי תפקידיה חלים עליה אפוא עקרונות היסוד של הגינות, שויון, סבירות, יושר ותום לב." (שם, פסקה כ"ב).

משהוצגו לממונה בעדותה שתי הגרסאות השונות באשר לדברים שאמר התובע לנתבעת במהלך הפגישה והיא נישאלה איזו מסר לה התובע, השיבה "אין לי את כל מה שהוא מסר. אני גרסתי את כל הניירת שלי כשעזבתי את הסוכנות לפני 3 שנים" (עמ' 9, ש' 26-27); שנית, לפני מועד הפגישה עם הממונה הגיש התובע תביעה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע נגד הנתבעת.

...

מכאן, שלא ניתן לעמוד על הגרסות שמסרו הצדדים לממונה ועל בסיסן ערכה את הדו"ח. במצב דברים זה, על אף שלא ניתן להגיע למסקנה שתוצאה הבירור אלמלא הרשלנות הייתה שונה, די בכך שגרסת הנתבעת והתובע לא פורטו בדו"ח כדבעי ובכך שהתרשומת הפנימית של הממונה אינה בנמצא, בכדי לבסס קביעה בדבר נזק ראייתי שנגרם לתובע (על-ידי הסוכנות), ואינו מאפשר בחינה האם אלמלא הרשלנות בבירור תלונת הנתבעת הייתה תוצאת הבירור שונה.

לעניין זה ראו דברי כבוד השופט (בדימוס) א' ריבלין בע"א  1457/07 עיריית הרצליה נ' ארי כץ (14.1.2009), פִסקה 16): "נפסק כבר כי התרשלות הפוגעת ביכולתו של התובע להוכיח את הקשר הסיבתי, כיוון שהיא עצמה מונעת את התממשות סדר הדברים הלא-רשלני, עשויה להביא להעברת הנטל לנתבע לשלול את קיומו של קשר סיבתי (ראו: ע"א 9328/02 מאיר נ' לאור, פ"ד נח(5) 54,  66-61 (2004)). אפשרות זו יושמה בעבר בתיקים של רשלנות רפואית אך כפי שנקבע ביחס לפן הראייתי של דוקטרינת הנזק הראייתי, אין הצדקה עניינית להגביל את תחולתה רק לתחום זה. (ראו: ע"א 361/00 ד'אהר נ' סרן יואב, פ"ד נט(4) 310, 330-327 (2005); ע"א 6279/04 עזבון אבו צבחה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.5.2007)). בענייננו, התרשלות המערערים הותירה תחת עמימות את השאלה ההיפותטית – האם לולא ההתרשלות היה המשיב 1 פועל כפי שפעל. בנסיבות העניין נראה לי כי נטל השכנוע היה מוטל על כתפי המשיבים לשלול את הקשר הסיבתי בין התרשלותם לבין הנזק." בענייננו, לא עמדה הסוכנות בנטל להוכיח היעדר קשר סיבתי בין התרשלותה לבין הנזק שנגרם לתובע.

ה - סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה נגד הסוכנות מתקבלת בחלקה.