מבוא והצדדים להליך
בפני תביעה כספית על סך של 150,000 ₪ שהגיש התובע, לשעבר יועץ לראש העיר עכו, נגד עריית עכו בגין פירסום לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן - החוק) במסגרת תגובה שהוגשה מטעם העיריה לכתבה אודות התובע בעתון מקומי.
...
לא שוכנעתי כי ביסוד הפרסום הייתה כוונה לפגוע בתובע באופן ממשי ולא מידתי או כי היה בה זדון או חוסר תום לב כטענת התובע.
יפים לענייננו את הדברים שנקבעו בע"פ 8735/96 שמעון ביטון נ' ניסים קופ, פ"ד נב(1) 19:
"בענייננו...ניכר בפרסום כי כל מהותו ומטרתו הן בתגובה ללשון הרע שפורסמה נגד המשיב, במטרה לגנות אותו פרסום שהיה זמן קצר קודם לכן... גם אם התגובה הייתה חריפה, הרי שלא חרג הדבר מתחום הסביר ואין לומר כי בנסיבות העניין המשיב נתכוון לפגוע במידה גדולה משהייתה סבירה להגנת האינטרסים שלו".
לסיכום, גם אם היה נפסק כי האמור בפרסום נשוא תיק זה עולה כדי לשון הרע - דבר שכשלעצמו לא הוכח - הרי שלטובת הנתבעת עומדות ההגנות האמורות לעיל ועל כן דין התביעה בין כך ובין כך: דחייה.
סוף דבר
התביעה נדחית.