מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע נגד פעיל מוניציפלי על הוצאת דיבה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ששת האירועים המהווים, כנטען, הוצאת לשון הרע, בתביעה של בן גלים נגד דואק, בהתאם לכתב התביעה המתוקן מיום 17/5/2004, בו מבוקש פיצוי בסך 300,000 ₪, הינם הבאים: (א) פרסום כתבה משמיצה בעיתון באוגוסט 2003; (ב) פירסום כתבה משמיצה בעתון בחודש אוקטובר 2003; (ג) השמעת לשון הרע בפני קהל בבית הכנסת באוקטובר 2003; (ד) השמעת לשון הרע בפני קהל בבית הכנסת באפריל 2004; (ה) פירסום דברים משמיצים מפי דואק בעתון "ערי המפרץ" במאי 2004; (ו) פירסום דברים משמיצים מפי דואק בעתון "הד הקריות" במאי 2004.
טענת ההגנה של דואק והעיתון (אשר לצורך המשך הדיון בנוגע לשתי הכתבות יכונו ביחד "העתון"), הנה "הגנת אמת הפירסום", אשר בסעיף 14 לחוק, לאמור: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש". ברי כי במידה ואכן נכונים הדברים המופיעים בכתבה הרי שיש בכך עניין לציבור, ואפילו עניין רב – ויש לזכור כי הבחירות המוניציפליות נערכו באוקטובר 2003, משמע שבעת פירסום הכתבה מערכת הבחירות היתה בשלבים מתקדמים, והמידע באשר להגשת תלונה לגבי מתן שוחד בחירות מצד אחד המועמדים, הנו מידע אשר יש להביא בפני קהל הבוחרים הפוטנציאלים.
בהודעה נרשם מפי פדרליין כי הוא מתבסס על שתי מודעות שהתפרסמו בעיתוני "ערי המפרץ" ו-"הד הקריות" ובהן הזמנה לערב הוקרה של פעילים בתאטרון הצפון שבבעלותו, וכי לשיטתו – "לפי חוק הבחירות הדבר מהוה שוחד בחירות" כיון "שזה ערב שעולה כסף וניתן חינם לאזרחים". בנוסף, צורפו לתצהיר המודעות הרלבנטיות מעיתון "ערי המפרץ" (חלק מנספח "ג", נספח "ו" ונספח "ח").
...
לאור כל האמור לעיל, התביעה של בן גלים התקבלה בחלקה הקטן – ועל דואק לפצותו בסכום של 10,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק.
התביעה שכנגד של דואק נדחית, ודואק ישלם לבן גלים הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, ואף זאת תוך 30 יום מהיום.
וכל זאת – תוך גרימת ביזבוז זמן רב מיותר, של הצדדים עצמם, של באי כוחם ושל בהמ"ש. אין לי אלא לצטט לסיכום את דברי כב' השופט עמית מפסק דינו, בהתייחסו לשני הליכים קודמים אשר התנהלו בין הגורמים השונים במועצת העיר (בג"ץ 5743/99 יוסי דואר ורפי ורטהיים נ' דני ז'ק, ובג"ץ 1020/99 יוסי דואק נ' דני ז'ק, שם ציין בהמ"ש העליון כי "הרוחות במועצת עריית קרית ביאליק אינן שוקטות", לאמור – "מה שהיה הוא מה שיהיה, הרוחות במועצת עיריית קרית ביאליק ממשיכות לסעור, הדמויות הן אותן דמויות, ואין חדש תחת השמש": אני כולי תקווה כי הצדדים יפסיקו את ההתכתשויות הלא ראויות, יקפידו על טוהר לשונם, וינסו לשמש דוגמא ומופת לציבור בקרית ביאליק – אשר ראוי לנציגי ציבור המקפידים הן על הוראות החוק והן על תרבות הדיון והשיח, ואני תקוה כי כן יהא חדש תחת השמש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

משהתייתר הצורך לידון בשאלה האם הנתבע פירסם את הפרסומים נשוא כתב התביעה, אפנה לבחון האם יש בפרסומים הנ"ל משום הוצאת לשון הרע כנגד התובעים ובהמשך וככל שיהא בכך צורך אבחן האם עומדות לנתבע ההגנות הקבועות בחוק להן הוא טוען.
ככלל, נטל ההוכחה מוטל על מי שמעלה את טענת "אמת דברתי", כאשר מידת ההוכחה הנדרשת לצורך הוכחת טענת אמת הפירסום, עומדת ביחס מתאים לרצינותו וחריפותו של תוכן הפירסום (ראה: ע"א 670/79 הוצאת עתון הארץ נ' מזרחי, פ"ד מא (2) 169 (1987); ראו גם ת"א (עפ') 2692/06 סיגמא – מדע ידע וחשיבה בע"מ נ' מכון אס יו אס (ניתן ביום 18.8.10) בעניינינו, ניתן לומר כי על פניו יש לפירסום אינטרס צבורי, שעה שעסקינן באיש ציבור הנותן יד להעסקת "גנב" במשרה ברשות המוניציפאלית.
התביעה שכנגד: בכתב התביעה שכנגד, אשר נוסח כך שחלקו הגדול זהה לחלוטין לכתב ההגנה שהוגש כנגד התביעה העיקרית, טען סבתי כי הנתבעים שכנגד "שתלו" באתר הפייסבוק, "פעילי טירור", כך כלשונו,( ויש להצטער על הביטוי הנ"ל ) אשר משימתם הייתה לתקוף את מיתנגדי ראש העיר-הנתבע שכנגד מס' 1.
...
פועל יוצא של הדברים, הינו כי סבתי לא עמד בנטל להוכחת הטענות בתביעה שכנגד ועל כן דינה להידחות וכך אני מורה.
סוף דבר: התביעה העיקרית התקבלה בחלקה והנני מחייבת את סבתי לשלם לתובע מס' 1 סך של 45,000 ₪ וכן לשלם לתובע מס' 2 סך של 15,000 ₪.
בנוסף יישא סבתי בהוצאות התובעים בסך 3,500 ₪ וכן בשכ"ט באי כוחם של התובעים בסך כולל של 14,000 ₪ התביעה שכנגד נדחית והנני מחייבת את סבתי לשאת בשכ"ט ב"כ הנתבעים שכנגד בסך 6,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

תביעה בגין הוצאת לשון הרע שהגיש בעל תפקיד ברשות מוניציפאלית – ועורך דין במקצועו - כנגד פעיל פוליטי, בגין ארבעה פרסומים שונים בהם כונה, בין היתר, שקרן ומושחת.
...
מאחר שהפרסום מייחס הרגל לתובע ולא אמירת שקר חד פעמי במקרה ספציפי, אינני מקבלת את טענת הנתבע כי חלה על הפרסום השלישי הגנת תום הלב, או הגנת אמת בפרסום.
" אני מקבלת את טענת התובע, כי כאשר מצא הנתבע לנכון לפרסם את הפרסום המייחס לתובע תכונה של "מושחת" ושל שקרן מושבע, תוך ציון מקצועו של התובע בפרסומים השני והשלישי ביחד עם פרסום לשון הרע אודותיו, הרי שיצר בכך קשר ברור בין אופיו השלילי של התובע כפי שפורסם לבין מקצועו.
ככל שהנתבע סבור שהתובע חייב לפצותו בגין הוצאת לשון הרע, עליו לעמוד בנטל השכנוע להוכיח טענות אלו, ולא די בעצם העלאתן במסגרת טענת קיזוז כללית, וצירוף "פרסומים לדוגמא". סוף דבר אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בגין שני פרסומים שיש בהם משום הוצאת לשון הרע, בסכום של 30,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הנתבע הנו פעיל בתחום המוניציפאלי בפתח תקווה, ובמסגרת פעילותו העלה מספר פרסומים (להלן: הפוסטים) ברשת החברתית פייסבוק (להלן: הרשת) ובהם הוציא דיבתה של התובעת רעה.
על ייחוס השחיתות לתובעת בתצהירו אמר בחקירתו: "לקחתי משפטן בשקל ועשרה זה מה שהוא כתב". דיון בפתח הדיון יש לעמוד על מהותה של לשון הרע נגד התובעת, הכלולה בפוסטים והעומדת בהגדרות החוק.
לפיכך איני רואה בעצם ייחוס הפרופיל של אליהו בן יוסף לתובעת, משום לשון הרע עליה (ואף לא נטען כך בתביעה), גם אם טענה ספקולאטיבית זו לא הוכחה כלל.
...
בין מסקנה מסתברת זו לבין הקביעה כי התובעת היא שעמדה מאחורי פרופיל זה, ארוכה הדרך, והנתבע לא הרים את נטל ההוכחה לגבי טענתו זו כלל ועיקר.
אני דוחה את הטענות כי הקורא הסיבר של סדרת הפוסטים יחשוב כי האמירות מכוונת ל"אליהו בן יוסף" ולא לתובעת, או שיש בהם עמימות לגבי מיהות מושאן.
לפיכך אני קובעת כי הנתבע פרסם בזדון לשון הרע על התובעת, כאשה נשואה וכדמות מוכרת בציבור בעיר פ"ת, ביחסו לה קשר לא הולם או מפגש אינטימי עם "מפקד התחנה". לעניין הנזק, התובעת לא טענה לנזק ממון אלא לפיצוי על עגמת הנפש הרבה ובושת הפנים שנגרמה לה. הנתבע טען כי התובעת היא שהעצימה את הנזק הנטען מאחר שהיא זו ששיתפה ברבים ברשת את פרסומיו של הנתבע, במסגרת שיתוף פוסט של בנה רועי המגנה את פרסומיו של הנתבע.
אני סבורה כי התייחסות התובעת ובנה רועי לפרסומיו הבוטים והמשמיצים של הנתבע היתה נאותה ומכובדת, ולא נועדה להעצים את הפרסומים המשמיצים למטרות של "התקרבנות" או לעשות בהם שימוש ציני לגריפת אהדה ציבורית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בתאריך 23.05.14 שלח הנתבע לתובעת, מכתב באמצעות משרד עו"ד שכותרתו "מכתב התראה בגין הוצאת דיבה ולשון הרע". במכתב נרשם כי הנתבע הנו מיתנדב ופעיל ציבור והובא לידיעתו כי התובעת משמיעה נגדו טענות קשות בדבר ביצוע כביכול של מעשי שחיתות ביישוב, במקום עבודתו.
כנבחרי ציבור יש חובה להוקיע את אלו שכנגדם מוגש כתבי אישום של דיבה, גזענות ואף מכתב התראה מיועמ"ש האגודה על פגיעה באגודה וכיוצ"ב. כל נושא הקשור לתובעת, מלבד נושאים מוניציפאליים לא יקבל שום היתייחסות ללא מעורבות יועמ"ש האגודה.
מר ירון קדוש אשר שימש כיו"ר הוועד המנהל, ומר צביקה דמרי חבר הוועד, שניהם חתומים על הפירסום השלישי, שכן נטען כי יש להם ידיעה בנוגע למכתבים שהוצאו על ידי הוועד, וצויין כי יעידו שמי שיזם את הוצאת המכתבים זה הנתבע, ועל חלק מהם חתם הנתבע באופן אישי.
אשר על כן אני קובעת כי דין התביעה של התובעת נגד הנתבע בעיניין הפירסום החמשי להדחות גם כן. סיכום ביניים התובעת כשלה להוכיח כי הנתבע הוציא דיבתו רעה כאשר כשלה להוכיח שיש לחייבו בהוצאת לשון הרע כנגדה בגין הפרסומים השני השלישי והרביעי.
...
לסיכום לצערי, תוך כדי ניהול תיק זה, נחשפתי למערכת יחסים עכורה בין חברים ביישוב קטן.
לאור כל המפורט לעיל לפיו לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה, הן התביעה בעילת לשון הרע והן התביעה בעילות הנזיקיות ולפיכך אני דוחה את התביעה.
  התובעת תשלם את ההוצאות תוך 30 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו