תביעת לשון הרע נגד מפקד משטרה

ביום 14.8.2022 הגיש התובע, קצין מישטרה ששמש באותה עת כמפקד תחנת משטרת רהט, תביעת לשון הרע כנגד הנתבעים, בסך כולל של 80,000 ₪.

...

אני מקבל את עמדתו של הנתבע כי לא עולה מהטקסט המחליא, כוונה או פרשנות שאליה היה מגיע הקורא הסביר, כי דווקא באונס אשתו ובנותיו של התובע מדובר.

במצב דברים זה, אני סבור כי הביטוי בתגובתו של הנתבע חוסר תחת הגנת תום הלב בסע' 15(4) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 שנוסחו כהאי לישנא: "הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות". כידוע, ההגנה על הבעת דעה היא רחבה יותר מהגנות אחרות על פי חוק איסור לשון הרע, וזאת מטעמים ברורים של הגנה על חופש הביטוי וויכוח ציבורי פתוח וחופשי.

לאור כל האמור לעיל – תביעתו של התובע כנגד הנתבע, נדחית.

מושמעת הקלטת שבה נשמעת נורית צועקת "תעזוב אותי", "תעזוב לי את הטלפון" ונשמע תנוק בוכה ברקע ונורית אומרת "הילד ייפול!". מצוטט חלק ממכתב ששלחה נורית למפקד תחנת המישטרה.

מובאת תגובת משטרת ישראל ותגובת מח"ש. יצוין כי בהליך אחר, אמיגה הגישה תביעת לשון הרע כנגד הנתבעים, נורית וח' וכי התביעה נמחקה לבקשתה של אמיגה, תוך חיובה בהוצאות (ת"א 28937-01-21) – נספח 3 לתצהיר הנתבע 3.

...

דחיית התביעה לפרסום לשון הרע - סיכום לאור כל האמור, דין התביעה להידחות.

התוצאה התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים שכר טרחת עו"ד בסכום של 40,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

לאחר שלא היה שיפור בהתנהגות הנתבעת, לאחר שניתן כנגדה צו הטרדה המאיימת, החליטו התובעים לפנות במכתב למפקד מחוז צפון במישטרה על מנת לקבל תשובה כיצד תלונות שמוגשות כנגד הנתבעת בגין נזקים והטרדות נסגרות.

עוד נטען כי גם אם היו באמירות נשוא התביעה משום לשון הרע, הדברים נאמרו בלהט הרגע מתוך כעס בעקבות היתנהגות הנתבעת שהובילה להוצאת צו הטרדה מאיימת נגדה.

כן נטען כי, אין לראות בפניות לגורמים הרלוואנטיים המוסמכים (מישטרה/בית משפט) כולל הגשת כתבי בית דין משום הוצאות לשון הרע ועל כן עומדת להם הגנת ס' 13(5) לחוק -התבטאות בגדר הליך משפטי מוגנת.

...

התובעים ישלמו לנתבעת סך של 6,000 ₪ בגין לשון הרע שהוציאו כנגד הנתבעת.

אני מורה על קיזוז סכומי הפיצוי שנקבעו בגין לשון הרע בתביעה העיקרית והתביעה שכנגד.

לאחר ששקלתי את עניין הוצאות המשפט ובחנתי את השתלשלות הדברים כעולה מתיק בית המשפט, ונוכח התוצאה שהתקבלה, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

הערה שניה, בנוסף, הפירסום אינו מוגן מכח הוראות סעיף 15(11) לחוק איסור לשון הרע המקים הגנה במקרה של "מסירת ידיעה לעורך אמצעי תיקשורת או לנציגו כדי שיבחן שאלת פירסומה באמצעי התיקשורת". אין חולק על כך שהפירסום לציבור הכולל אינו בגדר "מסירת ידיעה" פרטנית למי שהוא "עורך אמצעי תיקשורת". הערה שלישית והתייחסות לכך שהתביעה הוגדה כנגד הנתבע בלבד · התובע בחר להגיש התביעה אך ורק כנגד הנתבע ולא כנגד העתון במסגרתו נעשה הפירסום.

דיון בפירסום השני מישניים בגינו הוגשה התביעה (יש לדחות התביעה ביחס לפירסום זה) התביעה הוגשה גם בגין פירסום מיום 24/12/2021 בו הופיעה היתייחסות לועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון ונאמר כך (ההדגשות לא במקור): "בפני הועדה הזו נשמעו, עד עכשיו, עדויות מפי היועצת המשפטית של משרד הדתות, הרל"שית של מפקד מחוז הצפון במישטרה ועדים נוספים, שמהן עולה בודאות שהדחיפה לקיומה של הילולת מירון במתכונת הרגילה שלה, ללא הגבלות כלשהן, הגיעה מדרעי. היו עדים שטענו שמדובר גם בלחץ מסיבי של השר לבטחון הפנים אמיר אוחנה. היו עדים שאמרו שמאחורי שני אלה היה לחץ כבד של נתניהו. המעורבות של דרעי לקיים את ההילולה בלי הגבלת כניסה עולה בעדויות הללו בבירור. על פי היועמ"שית של משרד הדתות, דרעי "ביטל" את השר המכהן במשרד, ניכנס לנעליו וניהל את העסק.

" קורא סביר אשר נחשף לפירסום לומד שבפני הועדה לחקירת אסון מירון נשמעו עדויות שונות, בין היתר מפי היועצת המשפטית של משרד הדתות ומפי רל"שית מפקד מחוז צפון – עד כאן, אין באמירות אלה כל הוצאת לשון הרע ביחס לתובע.

...

תמצית טענות הצדדים תמצית טענות התובע התובע ציין שביום 17/12/2021 פרסם הנתבע במסגרת טור קבוע במהדורת יום שישי של עיתון "מעריב", מאמר ובו כתב ביחס לתובע כך: "דרעי, עבריין מורשע שדמם של 45 נספי אסון מירון מרוח על ידיו". אמירה שהיא הוצאת לשון הרע תוך כוונה לפגוע בתובע ובשמו הטוב.

האמירה – "עבריין מורשע", אינה בגדר הוצאת לשון הרע.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי ואך ורק ביחס לאמירה המייחסת לתובע ולפיה "דמם של 45 נספי אסון מירון מרוח על ידיו". אני מחייב את הנתבע בתשלום הסך של 40,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 26/12/2021, ועד למועד התשלום בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

לפי כתב התביעה, התובע הגיש תביעת לשון הרע נגד המבקש 1 – סוהר במיתקן הכליאה והמדינה בגין אמירות שאמר הסוהר לתובע במהלך מעצרו בנוכחות עצירים אחרים.

הודעת ההכרה בחסינות ניתנה על ידי פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי), עו"ד חביליו, אשר כתבה כי ההכרה בחסינות ניתנה: "לאחר שעיינתי בתשתית המנהלית הרלוואנטית ובכללה, בכתב התביעה, בהתייחסות הנתבע לתביעה האישית נגדו, בעמדת היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר לרבות החומר הרלוואנטי לתביעה, פרוטוקול דיון מיום 2.2.2022 והחלטת בית המשפט מאותו הדיון במ"י 3846-02-22 מדינת ישראל נ' עידן זמיר הלוי, חוות דעת כללית של מנהל האגף מיום 7.2.2022, היתייחסות מפקדת בית מעצר ירושלים, חוות דעת מאת עוה"ד מירב ולרשטיין – הפרקליטה הממונה על נושא החסינות ומנהלת המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) וכן נפגשתי עם הנתבע 1 באופן אישי". (מתוך סעיף 5 להודעת ההכרה).

פסיקת בית משפט קמא סותרת את הילכת בית משפט העליון בעיניין פלקסר – רע"א 775/11 אברהם פלקסר נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל פ"ד ס"ז (1) 353 (2014).

...

דין הערעור להתקבל לגופו.

העובדה שבית משפט קמא ימשיך לטפל בתיק בתביעה נגד המדינה אין בה כדי להוביל למסקנה ש"לא קם מכסאו".

בית משפט קמא איפשר לתובע להגיש תגובה ופסק הדין ניתן רק לאחר שלא הוגשה תגובה, כך שאין מדובר בפסק דין שניתן על בסיס "טעות טכנית באופייה". לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.