מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע נגד ארץ נהדרת בגין שידור קטע פוגעני

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניינה של התביעה דנא הוא במערכון בן 4:17 דקות, ששודר במסגרת התכנית "ארץ נהדרת" ביום 27.2.17 (להלן: "המערכון").
בעקבות שידורו של המערכון, ביום 12.6.17 פנה התובע באמצעות בא כוחו לנתבעת במכתב ובמסגרתו נכתב, בין היתר, כי התובע הוא אזרח ישר ושומר חוק, אשר אין לו כל קשר לפירסום הבלע, כי התובע מעולם לא שימש בתפקיד "מזג"ן הישוב" ואינו יודע במה מדובר וכי אף אם מדובר בתכנית סאטירה, הרי שהפירסום פוגע, חסר טעם ואינו מצחיק.
לנוכח תשובת הנתבעת, הגיש התובע ביום 24.1.18 את התביעה דנא, ובמסגרתה עתר לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי כספי ע"ס 300,000 ₪, להסיר את הסירטון שבמסגרתו פורסמו דברי לשון הרע הנטענים, וכן לפרסם תיקון והכחשה, כמו גם לחייב את הנתבעת לשלם 200 ₪ ליום על כל יום שלא הוסר הפירסום.
עוד לטענת התובע, המערכון עולה כדי שקר במפגיע ועודנו מפורסם באתרי האנטרנט של הנתבעת ובאתרים אחרים באמצעות קישור למערכון (לרבות בגוגל, עתון הארץ, קבוצות חברתיות ועוד) ומסב לתובע ולמשפחתו צער, השפלה ונזקים מתמשכים ועתיד להשאר במדיה הדיגיטאלית במשך דורות באופן המנציח את הפגיעה ואת לשון הרע הנטענת.
עוד לטענת הנתבעת, שמו של התובע נקשר פעמים רבות בקשר עם הטפה לפעולות אלימות מסוג "תג מחיר" ובנסיבות אלה, היתייחסות לתובע כאל "סבא פוגרום" איננה פוגענית ובלתי מידתית; כי בנגוד לטענת התובע, המערכון אינו מציג אותו כמי שמבצע באופן אישי פעולות אלימות; כי הביטוי "מזג"ן היישוב" הוא חסר משמעות ועל כן הביטוי היחיד הרלוואנטי לתביעה זו הוא "סבא פוגרום" וכי גם ביטוי זה אין משמעו כי התובע מואשם בבצוע פוגרום וייתכן כי הוא נפל קורבן לפוגרום או צאצא של מי שעברו פוגרום; וכי המערכון המשוחק לא כלל קטעים אלימים אלא הומוריסטיים בלבד, וכי הקטעים האלימים היו קטעי מקור שלא שודרו בסמיכות לתמונת התובע.
כאמור, לטענת התובע, הצגת תמונתו בצורה זו ובסמיכות לקטעי האמת ששולבו במערכון ואשר כללו דיווח חדשותי אותנטי בדבר אלימות וסרטונים המתעדים אלימות כלפי רכוש וכלפי גוף, עולה כדי לשון הרע וגרמה לו להשפלה ולפגיעה חמורה ולחשדות כלפיו מצד הציבור כאילו הוא מעורב בפעילויות חמורות אלה.
לפיכך, גם אם ארועי האמת שהוצגו במערכון וההתנהלות של השחקנים במערכון, לא תואמת במאת האחוזים את פועלו והשקפת עולמו של התובע בכל הנוגע לפינוי יישובים ופעולות תג מחיר, אין בכך כדי להפוך את המערכון לכזה אשר פירסומו עולה כדי לשון הרע כנגד התובע, היות שמדובר במערכון סאטירי אשר כל מהותו הוא שימוש בכלים הנזכרים לעיל כדי להעלות ביקורת ואיננו מתיימר להציג אמת עובדתית.
מנגד טענה הנתבעת כי מדובר בביטוי סאטירי אשר אינו עולה כדי לשון הרע, וכי השמוש במילה "פוגרום" כחלק מתאורו של התובע אינה פוגענית או בלתי מידתית בנסיבות העניין וזאת לאור התבטאויות קודמות של התובע אשר מעידות על כך שהתובע תומך בבצוע פעולות "תג מחיר", כפי שפורט בהרחבה לעיל.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות בתיק, נחה דעתי כי גם המילה "פוגרום", כחלק מהכינוי "סבא פוגרום" חוסה תחת חופש הביטוי ולא מקימה במקרה דנא עילה לתביעה בגין פרסום לשון הרע.
סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית, הן בפן הכספי והן למתן צווי העשה.
בהתחשב בתוצאה, בהיקף הכספי של התביעה, במשך ההתדיינות, בהיקף המסמכים והליכי הביניים, וכן בנסיבות העניין, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התובע מציג עצמו כאדם בן 31, יזם באר-שבעי, יליד הארץ המתגורר בה, ואשר פתח סניף ראשון של רשת מסעדות "שווארמיה צמחונית" בב"ש (ר' סעיפים 1, 2, ו-6 לכתב התביעה).
אין חולק כי ביום 4.7.12 שודה בתוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10 כתבה שעסקה במסעדה זו. בסיום הכתבה רואיין הפרשן – הוא הנתבע; כנגד דברים שאמר מופנית התביעה דנא.
אחד הפרשנים, ד"ר קומן, נשמע אומר כך: "... זה רק הראש היהודי של שכונת ד' באר שבע יכול להמציא, שאתה לוקח חיטה, מענה אותה עד שהיא עושה חקוי של בשר ואז, ואז אתה באמת מקבל את הזוועה הזאת. לא יותר פשוט לקחת שווארמיה... הבחור הזה נראה לי, הוא צריך לקחת שווארמיה, להוסיף על זה מריחואנה ואז אתה תראה זבנג בראש, נראה לי". התובע טוען כי אמירתו של הנתבע בשידור חי, בפני צופים רבים, מהוה הפרה של האיסור הקבוע בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
התובע טען כי יש לראות באמירות הנתבע משום לשון הרע שאינו נהנה מהגנת תום הלב, ואילו הנתבע ביקש להחיל על המקרה את הוראת סעיף 15(6) לחוק איסור לשון הרע, אשר פוטר נתבע מאחריות, מקום בו מדובר בבקורת הנעשית בתום לב. במישור הדיוני: התובע הגיש תצהיר לתמיכה בכתב התביעה בסדמ"ר. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית.
הוא נישאל בחקירתו על הדברים שנאמרו בה, ואישר שנאמר כי המנה נשוא הכתבה היתה טעימה; שהמנה מזכירה שווארמיה רגילה גם במראה וגם בטעם; תואר וצולם אופן הכנת המזון והוסבר איך מכינים את הסייטן; הודגשו יתרונות הבריאות של המנות במסעדה: פחות כולסטרול ופחות שומן רווי; הודגש כי המחירים נוחים; הוצגו קטעי וידאו בהם נראית המסעדה מלאה בסועדים; תואר מיגוון המנות המוגשות במסעדה; והתובע הוצג כיזם הרשת ובעל הבית (ר' חקירת התובע בפ' ע' 4 ש' 23 עד ע' 5 ש' 8).
התובע סיכם: "מסכים, כתבה נהדרת. חגית עשתה עבודה מעולה" (פ' ע' 4 ש' 32).
חופש זה כולל את האפשרות לומר דברים שהם פוגעניים, גם אם הפגיעה היא פגיעה קשה.
...
בנסיבות אלה, ומחמת העדרה של אחריות משפטית, התביעה נדחית.
הטעם לכך נעוץ בזה שאני מקבלת כי התובע אמנם סבל עוגמת נפש כתוצאה מאמירה פומבית אשר ניתן היה לעדן ולאפק.
לסיכום: התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

במסגרת שירשור התגובות ברשת החברתית, השיב הנתבע לאחת התגובות של משתמשת בשם הילה, כדלקמן: "היי הילה! וואלק אני אשמח לענות לך. קודם כל אם תסתכלי – 100% מ250 תגובות יש כאן תומכות. אלי מורה אגדי ואיש טוב והסרטון עושה איתו רק טוב לדעתי אחרת לא הייתי מעלה את זה. דבר שני מדובר באיש סטלן וקורע מצחוק. במשך 3 שנים הבן אדם צחק עלי שאני גמד ברמה שיש לי ספר ציטוטים שלם שלו עליי" (להלן: "התגובית") התובע טוען כי פרסום הסירטון וכן התגובית הנ"ל מהוים הוצאת לשון הרע כנגדו.
כך למשל בעיניין ע"א 56035-02-20 קצובר נ' שידורי קשת בע"מ (3.3.2021) נקבע כי הכיתוב "סבא פוגרום" אשר הוצמד לתמונתו של המערער, ממנהיגי ציבור המתנחלים ביהודה ושומרון, במערכון בתוכנית "ארץ נהדרת" העוסק באלימות "נערי הגבעות" ופעולות "תג מחיר", משייך אותו כמי שתומך בבצוע מעשי אלימות קשים באוכלוסיה חפה מפשע "וקרובה במשמעותה לביטויים הקשורים באנטישמיות, גזענות ורדיפה". על כן, נקבע, כי אף שהמדובר במערכון סטירי, הכיתוב הנ"ל שהוצמד לתמונת המערער אינו חלק מהסאטירה או מהקטע המבויים שהוצג במערכון, ועל כן אינו חלק מהביטוי הסאטירי.
זהו אולי, ביטוי לא מוצלח, אך נוכח ההקשר הכללי של הדברים, אינו מהוה ביטוי היוצר חבות נזיקית, וכידוע לא כל גידוף, קללה או ביטוי בלתי מוצלח מהוים, מניה וביה, עילה לתביעת לשון הרע, אלא בתלות בהקשר הכולל (והשווה: רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר (2006), בפסקה 26).
הינה כי כן, ולסיכום - הסירטון והתגובית הנם בעלי אופי קליל, היתולי ומבדח, ואינם כוללים שום ביטוי פוגעני כלפי התובע.
...
כאשר מחברים את הביטוי הנ"ל לדברי השבח שאומר הנתבע בתגובית על התובע ("אלי מורה אגדי ואיש טוב....וקורע מצחוק"), לשאר התגוביות לסרטון שהוצגו אשר אינן כוללות שום ביטוי גנאי כלפי התובע, ולרושם המתקבל מהתובע בסירטון כמבואר לעיל, המסקנה כי אדם סביר לא יסבור שהנתבע מייחס לתובע שימוש בסמים, כנטען.
הנה כי כן, ולסיכום - הסרטון והתגובית הינם בעלי אופי קליל, היתולי ומבדח, ואינם כוללים שום ביטוי פוגעני כלפי התובע.
נוכח כל האמור, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו