עניינה של התביעה דנא הוא במערכון בן 4:17 דקות, ששודר במסגרת התכנית "ארץ נהדרת" ביום 27.2.17 (להלן: "המערכון").
בעקבות שידורו של המערכון, ביום 12.6.17 פנה התובע באמצעות בא כוחו לנתבעת במכתב ובמסגרתו נכתב, בין היתר, כי התובע הוא אזרח ישר ושומר חוק, אשר אין לו כל קשר לפירסום הבלע, כי התובע מעולם לא שימש בתפקיד "מזג"ן הישוב" ואינו יודע במה מדובר וכי אף אם מדובר בתכנית סאטירה, הרי שהפירסום פוגע, חסר טעם ואינו מצחיק.
לנוכח תשובת הנתבעת, הגיש התובע ביום 24.1.18 את התביעה דנא, ובמסגרתה עתר לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי כספי ע"ס 300,000 ₪, להסיר את הסירטון שבמסגרתו פורסמו דברי לשון הרע הנטענים, וכן לפרסם תיקון והכחשה, כמו גם לחייב את הנתבעת לשלם 200 ₪ ליום על כל יום שלא הוסר הפירסום.
עוד לטענת התובע, המערכון עולה כדי שקר במפגיע ועודנו מפורסם באתרי האנטרנט של הנתבעת ובאתרים אחרים באמצעות קישור למערכון (לרבות בגוגל, עתון הארץ, קבוצות חברתיות ועוד) ומסב לתובע ולמשפחתו צער, השפלה ונזקים מתמשכים ועתיד להשאר במדיה הדיגיטאלית במשך דורות באופן המנציח את הפגיעה ואת לשון הרע הנטענת.
עוד לטענת הנתבעת, שמו של התובע נקשר פעמים רבות בקשר עם הטפה לפעולות אלימות מסוג "תג מחיר" ובנסיבות אלה, היתייחסות לתובע כאל "סבא פוגרום" איננה פוגענית ובלתי מידתית; כי בנגוד לטענת התובע, המערכון אינו מציג אותו כמי שמבצע באופן אישי פעולות אלימות; כי הביטוי "מזג"ן היישוב" הוא חסר משמעות ועל כן הביטוי היחיד הרלוואנטי לתביעה זו הוא "סבא פוגרום" וכי גם ביטוי זה אין משמעו כי התובע מואשם בבצוע פוגרום וייתכן כי הוא נפל קורבן לפוגרום או צאצא של מי שעברו פוגרום; וכי המערכון המשוחק לא כלל קטעים אלימים אלא הומוריסטיים בלבד, וכי הקטעים האלימים היו קטעי מקור שלא שודרו בסמיכות לתמונת התובע.
כאמור, לטענת התובע, הצגת תמונתו בצורה זו ובסמיכות לקטעי האמת ששולבו במערכון ואשר כללו דיווח חדשותי אותנטי בדבר אלימות וסרטונים המתעדים אלימות כלפי רכוש וכלפי גוף, עולה כדי לשון הרע וגרמה לו להשפלה ולפגיעה חמורה ולחשדות כלפיו מצד הציבור כאילו הוא מעורב בפעילויות חמורות אלה.
לפיכך, גם אם ארועי האמת שהוצגו במערכון וההתנהלות של השחקנים במערכון, לא תואמת במאת האחוזים את פועלו והשקפת עולמו של התובע בכל הנוגע לפינוי יישובים ופעולות תג מחיר, אין בכך כדי להפוך את המערכון לכזה אשר פירסומו עולה כדי לשון הרע כנגד התובע, היות שמדובר במערכון סאטירי אשר כל מהותו הוא שימוש בכלים הנזכרים לעיל כדי להעלות ביקורת ואיננו מתיימר להציג אמת עובדתית.
מנגד טענה הנתבעת כי מדובר בביטוי סאטירי אשר אינו עולה כדי לשון הרע, וכי השמוש במילה "פוגרום" כחלק מתאורו של התובע אינה פוגענית או בלתי מידתית בנסיבות העניין וזאת לאור התבטאויות קודמות של התובע אשר מעידות על כך שהתובע תומך בבצוע פעולות "תג מחיר", כפי שפורט בהרחבה לעיל.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות בתיק, נחה דעתי כי גם המילה "פוגרום", כחלק מהכינוי "סבא פוגרום" חוסה תחת חופש הביטוי ולא מקימה במקרה דנא עילה לתביעה בגין פרסום לשון הרע.
סוף דבר
אשר על כן, התביעה נדחית, הן בפן הכספי והן למתן צווי העשה.
בהתחשב בתוצאה, בהיקף הכספי של התביעה, במשך ההתדיינות, בהיקף המסמכים והליכי הביניים, וכן בנסיבות העניין, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.
