תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות של עורך דין ורופא

רקע התובע, עורך דין ורופא במקצועו (להלן לצורך הנוחיות: "ד"ר הרצל דר או התובע"), הגיש תביעה לפצוי בגין לשון הרע, פגיעה בשם הטוב ופגיעה בפרטיות בסך 200,000 ₪ כנגד הנתבע, שאף הוא עורך דין.

יצוין כי ככל שהרופאה לא העבירה חומר רפואי לנתבע, לא נפגעה פרטיותו של התובע כלל ועיקר ועל כן לא יכול התובע לטעון כי הנתבע חדר לפרטיותו, ככל שהעילה כלל לא התגבשה.

...

" טענת התובע כי האדם הסביר היה מסיק מהמכתב כי התובע זייף את האישור וניפק את האישור הרפואי לעצמו, ועל כן יש בכך משום ביזוי התובע והוצאת לשון הרע, אינה מקובלת עליי.

מקובלת עליי טענת הנתבע כי כב' השופט קורן הורה לו ליידע את הרופאה בנעשה באישור שהנפיקה, וזאת "בהקשר לכך" שלא הוסבר באישור מהי סיבת המחלה.

סיכום נוכח האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבע בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ד, 11 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.

באותו מקרה הוגשה על ידי התובעת תביעת לשון הרע בגין פרסומים אודותיה, והנתבעים עתרו לקבל מסמכים שונים הנוגעים למצבה הבריאותי והנפשי של התובעת.

זאת, מאחר שכמעט אין לך תביעת נזיקין שהתובע אינו טוען בכתב התביעה כי לפני התאונה או הארוע נשוא התביעה היה "מלא שמחת חיים" אך בעקבות התאונה "הפך לשבר כלי" (הדברים נטענים מצוות עורכי דין מלומדה כימעט בכל תביעת ניזקי גוף, אך השופט המנוסה אמור להבחין מתי התאור דלעיל משקף את מצב הדברים לאשורו, ולמרבה הצער, אכן יש לא מעט מקרים בהם הארוע התאונתי מיטלטל את חייו של הנפגע ומשנה את סיפור חייו).

לכן, כאשר בית המשפט ממנה מומחה בתחום הנפשי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד), יהא זה רופא פסיכיאטר.

בהנחה שעסקינן בפגיעה בפרטיותו של המטפל, ככל שהרלוונטיות של רשומי המטפל מוגבלת "לפריפריה או לשולי התביעה", ניתן ורצוי לנקוט בגישה מחמירה במישור זה ולסווג את הרישומים כלא-רלוואנטיים (עמית, בעמ' 287-286).

...

סיכום וסוף דבר אסכם בקצרה את שנאמר לעיל: (-) אין להרחיק לכת ולקבוע כי כל תובע, אך ורק בשל מעמדו כתובע, מאבד מיניה וביה כל זכות לפרטיות או לחיסיון.

כך מורה סעיף 50(א) לפקודת הראיות, אשר מגן על סודיותו של טיפול פסיכולוגי "אלא אם ויתר [המטופל] על החיסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה". ודוק: הפעלת החריג לעיקרון "תבעת – גילית" לא תחייב את השופט לאמוד את הפוטנציאל הראייתי של המידע החסוי מול עוצמת הפגיעה בפרטיות התובע ובסודיות הטיפול הפסיכולוגי.

בנתון לאמור לעיל, אף אני סבור אפוא כי עלינו לקבל את העתירה וליתן צו מוחלט במובן זה שהחלטות בתי הדין לעבודה – האזורי והארצי – אשר ניתנו ביחס לתרשומות שנערכו במהלכו של הטיפול הפסיכולוגי שניתן לעותרת, וכחלק מאותו הטיפול, תבוטלנה ושהתרשומות תישארנה חסויות ולא תימסרנה למומחה פסיכיאטרי מטעם המשיבים.

התביעה הראשונה ת.א. 33919-02-17 הוגשה בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות על סך 200,000 ₪ על ידי עו"ד אורנה גלזן גונן (להלן: "אורנה") וביתה סיון גונן (להלן: "סיון") נגד שכנתם, שושנה מכלוף (להלן: "שושנה").

כך גם לקוחות סופר מקט סמוך ובאי מרכז רופאים ומשרדים.

אורנה וסיון מעולם לא פגעו בפרטיותה של שושנה, לא צילמו אותה בביתה ולא פעלו בנגוד לחוק.

בעוד אורנה מנקה את ביתה יצאה שושנה למרפסת וצעקה בקולי קולות כשכל האנשים ברחוב שומעים אותה: "תראו את הזיקנה הזאת איזה גוף יש לה, זקנה בלוייה, הייתי מתביישת להיות ככה". ואז קראה לביתה: "נטלי נטלי תביאי מהר את המצלמה תצלמי אותה". נטלי צילמה את אורנה ואז שושנה אמרה לה "תכניסי את התמונות האלה לפייסבוק שכולם יראו את עורכת דינית הזאת מה היא חושבת לעצמה, אני לא פחדת ממנה, אז מה אם היא עורכת דין ומגשרת". ביום 6.7.2017 הגישו אורנה וסיון תלונה במשטרת גלילות בהרצליה נגד נטלי אך ללא הועיל.

...

כן אינני מקבלת את טענות שושנה ונטלי כי עצם העובדה שמדובר בקללות ונאצות, היא הנותנת שלא קמה חבות על פי חוק איסור לשון הרע.

משכך דין התביעה שכנגד ששושנה הגישה נגד אורנה וסיון, להידחות.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את שושנה ונטלי, יחד ולחוד, לשלם לאורנה וסיון, פיצוי בסך של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

רימלר הוא בעליו של משרד חקירות פרטיות בשם "מגוון", שעסק בחקירת תביעות ביטוח של תושבי השטחים, ושחאדה הועסק במשך שנים ארוכות במשרד זה, כחוקר המתמחה בביצוע חקירות בשטחים, לרבות שטחי הרשות הפלסטינית.

בהמשך לדברים אלו, מפרט מורן בפרסום אילו נסיבות ואישורים רפואיים צריכים לעורר חשד בדבר כשירותה של תביעה, והוא אף מיפרט שמות של רופאים ועורכי דין אשר שמם נקשר פעם אחר פעם בתביעות שהתגלו כמפוברקות.

עם זאת, ברור שלא כל פירסום לשון הרע על תאגיד או עסק יקים עילת תביעה לבעליו, אלא רק פירסום כזה אשר פוגע, על פי מבחן אובייקטיבי, בשמו הטוב של הבעלים, הוא שיקים לבעלים עילת תביעה.

...

בטרם סיום אעיר, כי מכל האמור לעיל מובן מאליו שלדעתי אין שום יסוד לטענת הנתבעים לפיה עסקינן בזוטי דברים (טענת DE MINIMIS), וטוב היה לה לטענה זו אילו לא נטענה כלל.

אשר על כן, התביעה מתקבלת ואני מורה לנתבעים לשלם, ביחד ולחוד, לתובע בת.א. 8624/03 (רימלר) סך של 50,000 ₪, ולתובע בת.א. 1125/04 (שחאדה) סך של 100,000 ₪.

כמו כן, ישלמו הנתבעים לשני התובעים גם יחד שכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪, בצרוף מע"מ כחוק ובצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בתעודה רפואית מיום 21/10/20 קבעה ד"ר אולגה גורדון, רופאה תעסוקתית: "לסיכום: לאחר שבחנתי את הנושא, עיינתי במסמכים הרפואיים שהיו לפני, דעתי: הנ"ל אינו מסוגל לשוב לעבוד בתפקידו". במהלך התקופה שבה שהה התובע בחופשת מחלה היתקיימה בין התובע לסופי וליאת חלופת מסרונים (נספח יז' לתצהיר התובע) במסגרתה ביקש התובע מליאת לחתום על טופס 250 לביטוח לאומי (טופס למתן טפול רפואי לנפגע עבודה) ועל טופס 211 (תביעה לתשלום דמי פגיעה).

ביום 06/07/20 הודיעה ליאת לתובע (נספח יז' לתצהיר התובע): "בהמשך לחוות דעת שקבלתי, אנו נזמין אתכם לדיון במועצה עם מנכל המועצה והיועץ המשפטי עד סוף השבוע. אתה מוזמן להביא איתך את עורך הדין שלך". לאחר שיחה טלפונית בין שרית, אשת התובע ובין יו"ר המועצה (להם הכרות מוקדמת), זומן התובע לישיבת בירור במועצה.

סיכום וסעדים תביעות התובע לפצוי בגין הפרישי פצויי פיטורין, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת הקפצות פתע, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת משמרות, בגין פגיעה בפרטיות, פירסום לשון הרע והתעמרות - נדחות.

...

לא מצאנו בדו"ח החקירה מעקב אחר התובע בתוך ביתו.

לנוכח האמור התביעה בעילת התעמרות נדחית.

סיכום וסעדים תביעות התובע לפיצוי בגין הפרשי פיצויי פיטורין, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת הקפצות פתע, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת משמרות, בגין פגיעה בפרטיות, פרסום לשון הרע והתעמרות - נדחות.