מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות בעקבות פרסום התאבדות בני זוג

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

שעות אחדות לאחר מכן, מגיעה בת זוגו נסערת למלון, מוסרת לפקיד הקבלה כי בן זוגה נמצא בסכנת חיים בחדר, לאחר שניסה להיתאבד בבית.
האם זכאי הגבר לפצוי כספי בגין הפגיעה בפרטיותו בשל פתיחת הדלת ובגין הנזקים הנטענים שנגרמו לו בעקבות תרחיש זה? זו השאלה העומדת להכרעה בתיק זה. רקע ותמצית האירועים: התובע, אלכס גורנקו (להלן: "התובע" או "אלכס"), ניהל בתקופה הרלוואנטית לאירועים מושא התביעה, קשר זוגיות עם צד ג', אנה טורצקי (להלן: "צד ג'" או "אנה").
ביום 20.12.18, בבית המשותף של בני הזוג, התובע היה מצוי תחת השפעת אלכוהול.
התובע מבסס את תביעתו על חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א -1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות" או "החוק"), חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979, חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, התשנ"ב-1992, וכן הסגת גבול פלילית לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
ההגנות בתביעה של פגיעה בפרטיות מעוגנות בסעיף 18 לחוק, וביניהן פגיעה שנעשתה בתום לב, בנסיבות שבהן הייתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה (סעיף 18(2)(ב) לחוק), או פגיעה שנעשתה תוך ביצוע עסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובילבד שלא נעשתה דרך פירסום ברבים (סעיף 18(2)(ד) לחוק).
...
כפועל יוצא מכך, דין ההודעה לצד ג' להידחות אף היא.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.
הנתבעת תשלם לצד ג' הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התביעה בפרשת בורוכוב עניינה בעוולות בעולם האנטרנט (פגיעה בפרטיות, הוצאת לשון הרע ורשלנות).
התביעה נדחתה ברובה, ונקבע כי הנתבע אחראי בשל פירסום לשון הרע על התובע, בכך שהתחזה לתובע ופרסם כביכול בשמו הודעה פוגעת.
שם תבעו בני הזוג בלומנטל, עובדים בכירים בבית הלבן, את הנתבעת בגין כתבה שפורסמה על ידי כתב המועסק על ידה לפי חוזה.
כאלו הם למשל המקרים (הנפוצים במחוזותינו, למצער), בהם אנשים מצהירים באנטרנט על כוונותיהם להתאבד מיד לאחר פירסום ההודעה.
בעוד סעיף 7 לחוק קובע, כי "פירסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית", קובע סעיף 6 כי "המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו-מאסר שנה אחת". בשונה מהוכחת עוולה, לשם הרשעה לפי סעיף 6, על הקובל להוכיח (בנוסף לפירסום "לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע") שלושה יסודות: "פירסום", קיום "לשון הרע" ו"כוונה לפגוע" (ע"פ 8735/96 ביטון נ' קופ פ"ד נב(1) 19, עמ' 25-26).
...
אין לאפשר לאדם להשתמש בטכנולוגיה של רשת האינטרנט המאפשרת אנונימיות, כדי לפגוע במכוון באחרים.
לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי עולה חשש ממשי להתקיימותה של עבירת לשון הרע.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה למשיבות 1-2 לחשוף את שמותיהם של הגולשים שפרטיהם נמצאים בידיהן, כמפורט בהודעות שהומצאו לבית המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעה זו יש להכריע בשאלה-האם מדובר בלשון הרע, האם עומדת לנתבעים או מי מהם הגנה מן ההגנות המפורטות בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965, האם יש במעשה הפירסום משום פגיעה בפרטיות, והאם עומדות לנתבעים או מי מהם הגנה מן ההגנות המפורטות בחוק ההגנה על הפרטיות תשמ"א-1981.
.פירסום זה, אם כוזב הוא, יהא בו משום לשון הרע, בהתחשב בנורמה החברתית המקובלת בגדר אותו חוג" ראה: ע.א. 466/83 שאהה נ. דרדריאן פד"י ל"ט (4) 734 בעמ' 750 בידיעה שהתפרסמה בשבועון לוץ כי התובעת ובעלה המנוח התאבדו יחד עקב פיטוריהם ממקומות עבודתם – יש בה הערכה שלילית ביותר ומתנשאת לגבי משפחה ששמה פסחוב (אשר משמה ברור כי היא שייכת לעדה הקווקזית), לגבי כשלונם, חולשתם של בני הזוג בהתמודדות עם פיטורין ממקום עבודה, עד כדי עשיית מעשה שאין פסול ממנו בעדה הקווקזית – מעשה של התאבדות.
...
הנתבעים טענו בראש ובראשונה-כי דין התביעה להדחות על הסף הואיל ומדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית, וכן עקב השהוי שחל בהגשתה, כאשר פנייתה הראשונה של התובעת לנתבעת 1 הייתה לאחר כשנה מיום הפרסום עניין המעיד לטענת הנתבעים כי כל מטרתה של התובעת הנה עשיית עושר ולא במשפט.
אני מקבלת את גירסת התובעת ועדייה כי השיהוי שחל בפנייתה לנתבעים בחלוף שנה מעת פרסום הידיעה נבע ממצבה האישי וחשדנותה שפיתחה מאז הפרסום, אף כלפי עורכת הדין שלה.
כן יש לשקול לחובת הנתבעים כי מדובר בפרסום אמין, הן על פי תוכנו, והן על פי מיקומו בעמוד החדשות של העיתון, ואת העובדה שהתובעת מתממת לב. לאור כל השיקולים המפורטים לעיל אני קובעת כי נתבעים, יחד ולחוד, ישלמו, לתובעת פיצויים בסכום של 150,000 ₪.
בנוסף 2 ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד הוצאות המשפט בסך 2,288 ש"ח אגרות משפט, וכן שכ"ט עוד בסך של 15,000 ש"ח בצרוף מע"מ כדין, וסכומים אלה ישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל ניתנה היום י"ג באב, תשס"ו (07/08/2006) במעמד הצדדים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2010 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת בהעברת תמונותיה באמצעות הדואר האלקטרוני יש משום הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות ועל כן הגישה תביעותיה כנגד כל אחד מהנתבעים בסכומים ניכרים: התביעה בת.א. 2341/08 הוגשה כנגד ראובן אסטרחן בסך של 119,288 ₪.
העובדות הצריכות לעניין: כמפורט בכל אחד מכתבי התביעה התובעת עו"ד במקצועה, נסעה במהלך שנת 2003-2002 לטיול בצפון יחד עם בן זוגה דאז מר אוסי גלעד (להלן:"גלעד").
כאן אין לנו עניין ביוצר ההודעה או המפרסם הראשוני שהעלה את התמונות לרשת ואשר לגביו קיימת אפשרות לחיובו בעוולת לשון הרע, אולם לגבי מי שנתקל בתמונות ובאקראי ושלחם לחברו, נראה כי חיובו בלשון הרע עשוי לפגום ביתרונות הרבים הגלומים ברשת האנטרנט ובחופש המאפיין את רשת האנטרנט, פגיעה שכזו עשויה לשתק את החופש ברשת וליצור אפקט מרתיע שאינו רצוי כלל.
...
משהגעתי למסקנה זו,אין מנוס מדחיית התביעה לגבי כל אחד מהנתבעים שכן לא הוכח כי מי מהם הוא האדם שאחראי להעלאת התמונות לרשת האינטרנט.
עם זאת אין מקום לחייב הנתבעת בהוצאותיו לאור מחדלו זה. סוף דבר – התביעות נדחות.
התובעת תשלם שכ"ט והוצאות הנתבעים מס' 2-4 בסך כולל של 40,000 ₪.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2024 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לצדדים תיאורים שונים לנסיבות לעזיבתה של התובעת למחרת יום החופה אך אין ספק כי לאחר ארוע זה החל כדור השלג אשר הביא לגירושי הצדדים, ולאחר הגירושין לאירועים נשוא פסק דין זה. בכתב התביעה מפרטת התובעת טענות לפגיעה בפרטיות, והוצאת דיבה ולשון הרע – כנגד הגרוש שלה וכנגד בני משפחתו והעילות השונות ידונו להלן כל אחת בנפרד.
לצד זאת, ברי כי, אין באמור לעיל כל כוונה להקים מחסום בלתי עביר בפני בירורם של הליכים נזיקיים בערכאת המשפחה, אלא כדי להציב את הגבולות הנורמטיביים הראויים לכך; גבולות הנגזרים מסוג העוולה הנבחנת תחת נסיבותיו של כל סיכסוך; היטיב לתאר זאת כב' השופט ויצמן: "לדידנו הדרך הראויה של הכנסת דיני הנזיקין למרחב המשפחתי תהא אך ורק בקבלת תביעות שעניינן בעוולות הגורמות לנזק ישיר וברור לבן הזוג האחר – אלימות פיזית, אלימות מינית, אלימות נפשית מכוונת, סרבנות גט, גירושין שלא כחוק, לשון הרע וכיוצ"ב, זאת להבדיל מהתנהלות הנובעת מאופייו של בן הזוג המביאה את בן הזוג האחר לאכזבה מחיי הנישואין ולנזק נפשי העוקב לאכזבה זו. " (עמ"ש (מרכז) 56871-01-16 מ.ז.כ נ' ע.ז.כ, (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 28.2.17); עוד ר' את עמדת השופט רובינשטיין בהתייחס להכרה בשימוש בדיני הנזיקין כמכשיר ראוי בסכסוכי המשפחה וביתר שאת בנוגע לאלימות במשפחה, לרבות קריאה לבתי המשפט לעינייני מישפחה לעשות שימוש במכשיר הפצוי המוגבר בנסיבות המתאימות, ר' בע"מ 7073/13 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 31.12.13)).
תחת אותם גבולות נורמאטיביים הוכרו מקרים שבהם ראוי ליתן סעד בגין לשון הרע במישור היחסים הזוגי, למשל, במקרים שבהם בולטים לעין מאפיינים נסיבתיים, כגון, שיטתיות, ריבוי מעשים ופגיעה במקורות עבודה ופרנסה: "...גם כענין שבמדיניות, אין לעודד צדדים לסכסוך משפחתי להגיש תביעות לשון הרע בגין כל ביטוי פוגע שנאמר על ידי הצד שכנגד, שאם לא כן, בתי המשפט לעניני מישפחה יוצפו בתביעות לשון הרע לרוב. יחד עם זאת, לכלל הזה ישנם יוצאים מהכלל, ודומה כי המקרה הנוכחי הנו דוגמא מובהקת ליוצא מן הכלל. אין המדובר בפירסום אקראי ובלתי מכוון של לשון הרע מתוך סערת רגשות, שראוי לנהוג בסלחנות ביחס אליו, אלא במסכת שיטתית, עקבית ומרושעת של פרסומים, שכל תכליתם היתה [...] לפגוע במשיבה ובשמה הטוב בקרב בני משפחתה, חבריה וכן מעבידה. ריבוי המעשים ואופיים השיטתי מעיד כי היה מדובר במסע נקם ובתוכנית מוקדמת ומתוכננת מראש ובקפידה, שנועדה לפגוע במשיבה בכל המעגלים הקרובים אליה [...] והחמור מכל, א(2) ניסה לפגוע במקום עבודתם של המשיבה ושל אביה כדי לפגוע במטה לחמה ולהותירה ללא הכנסה" (עמ"ש (ת"א) 47311-10-13 פלונית נ' פלמונית (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 19.5.14), סעיף 65 לפסה"ד של השופט ברנר).
הפוסט של נתבע 3 אחיו של הנתבע – נתבע 3 - שיתף את הפוסט והוסיף מטעמו כך: "הבחורה המיתחזה בתמונות לבחורה חרדית היא נוכלת רצינית עם תעודות ובעיות אלכוהול קשות, נוהגת תחת השפעת אלכוהול,... חייבת להשלח להיסתכלות פסיכיאטרית, ...גנבה לאחי הגדול את כל תכולת הדירה שלו – מחר היא מסוגלת להיתאבד ולהגיד שהוא רצח אותה...
"ברוח זו, נקבע בבע"מ 5827/19 כי אין להכיר בחובת גילוי משפטית בין בני זוג ביחס לנטייה מינית או מידת מחויבות הדתית. במקרה זה טענה בת הזוג לפגיעה קשה בה על רקע מצג שוא שהוצג לה על-ידי בן זוגה בעניינים אלו, ושבגינו נגרמו לה נזקים נפשיים וממוניים. חרף האמור, ובשל שקולי מדיניות משפטית ראויה, הנובעים, בעקרו של דבר, מטבעו של ההליך המשפטי הנידרש לשם בירור התביעה, נקבע כי אין להכיר בחובות גילוי כאמור." סעיף 21 לפסק הדין.
סיכום ניתן לקבוע כי אל עומדות למי מהנתבעים כל הגנה על פי החוק ולפיכך על בית משפט לעבור לידון בשאלת הפיצויים המגיעים לתובעת מכל אחד מהנתבעים בגין הפרסומים שפורטו בכתב תביעתה.
...
· מאחר והנתבע לא הופיע כלל להיחקר לא ניתן היה לחקור אותו על אמירותיו במסגרת שיחה שהוא ידע שהוא מקליט אותה (בניגוד לתובעת) שם אמר לתובעת כך: התובעת: גם אחרי שבועיים לקפוץ מהמרפסת לא נראה לי דבר סטנדרטי.
אני קובעת כי גרסתה של התובעת לגבי האירועים הסמוכים לחתונה היא המהימנה, גם לאור עדותה וגם לאור שאר הראיות שהובאו לחיזוק גרסתה: חקירתה במשטרה, מכתבו של הנתבע, חקירת אבי הנתבע, התביעה הקטנה של אבי הנתבע שנדחתה והראיות לגבי הפקדות כספים בחשבונות הנתבע ואביו.
הבקשה לצו הגנה והתלונה במשטרה אין מחלוקת כי ביום 20.5.15 הגישה התובעת בקשה לצו הגנה כנגד הנתבע, כי בית המשפט מצא לתת צו הגנה במעמד צד אחד אולם התובעת לא התייצבה לדיון במעמד הצדדים וההליך נסגר.
אני קובעת כי התנהלותה של התובעת הייתה סבירה בנסיבות העניין, ואין בה כל הצדקה להתנהלותו של הנתבע כפי שפורטה.
לאחר שבחנתי את הטענות העובדתיות של הצדדים, הגיעה העת לבחון את טענותיהם לפיהן קיימות להן ההגנות השונות שבחוק.
מי סיפר לך שהוא פרסם באתר ______? איך את מגיעה למסקנה שזה פורסם באתר ______? הוא כתב לנו הודעות לי ולעוד כמה חברות וראית שזה אותו דבר לכולם והתמונות שהוא שלח לנו זה התמונות שהופיעו באתר ____.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו